אנציקלופדיה תלמודית:מקלל - היסטוריית גרסאות

https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA%3A%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%9C אנציקלופדיה תלמודית:מקלל - היסטוריית גרסאות 2026-05-10T15:16:09Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%9C&diff=159373&oldid=prev Rakovsky: /* */ 2023-04-02T09:53:09Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:53, 2 באפריל 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span dir="rtl">ערך זה עוסק באיסורים לקלל דיין, או נשיא, או אדם מישראל. על האיסור לקלל את השם ברוך הוא, ע&quot;ע מגדף, ועל האיסור לקלל אביו ואמו, ע&quot;ע מקלל אביו ואמו.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span dir="rtl">ערך זה עוסק באיסורים לקלל דיין, או נשיא, או אדם מישראל. על האיסור לקלל את השם ברוך הוא, ע&quot;ע מגדף, ועל האיסור לקלל אביו ואמו, ע&quot;ע מקלל אביו ואמו.</span></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== ===</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== <span dir="rtl">האיסור וגדרו</span> ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== <span dir="rtl">האיסור וגדרו</span> ==</div></td></tr>  </table>

Rakovsky https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%9C&diff=159372&oldid=prev Rakovsky ב־09:52, 2 באפריל 2023 2023-04-02T09:52:11Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:52, 2 באפריל 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l27">שורה 27:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 27:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== <span dir="rtl">גדר האיסור</span> ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== <span dir="rtl">גדר האיסור</span> ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== </del><span dir="rtl">בגדר איסור קללה, נחלקו ראשונים ואחרונים: א) יש סוברים, שהאיסור מצד המקולל</span><ref><span dir="rtl">החינוך מ' רלא, ומנ&quot;ח מ' רס אות יח, לסוברים להלן שקללה יכולה להזיק; עי' רלב&quot;ג ויקרא יט יד, יקרו מזה קטטות והפסדים בקבוצים המדיניים; עי' אג&quot;מ דלהלן. וכ&quot;מ ממה שאמרו שס&quot;ד לאסור רק חרש שחרשותו גרמה לו, שמתוך שהוא שפל, הזהיר עליו הכתוב שלא תבזהו ולא תצערהו, שנותן צרתו על לבו ומיצר על שפלותו, עי' ציון</span> <span dir="rtl">7, משמע שהאיסור מצד המקולל, וכ&quot;מ ממ&quot;ש בתמורה ג ב שמקלל חבירו בשם, שמלבד שמוציא שם שמים לבטלה, הוא אף מצער את חבירו, ס&quot;ד שעונשו יותר גדול, עי' ציון</span> <span dir="rtl">258, משמע שהאיסור מצד המקולל. וכ&quot;נ בריב&quot;ש סי' צד, שהמקלל כהן ראוי להענישו יותר מן המבזה או מקלל שאר אדם מישראל, שהרי מצוה מן התורה לכבד כהן יותר משאר ישראל (ע&quot;ע כהן ציון 499), משמע שהאיסור הוא מצד המקולל. ועי' משפט יהונתן על התומים סי' כז ס&quot;ק ד, שכ' שכיון שיש לאו מיוחד למקלל דיין עי' ציון</span> <span dir="rtl">567 ואילך, ויש לאו מיוחד למקלל נשיא עי' ציון</span> <span dir="rtl">631 ואילך, משמע שהאיסור מצד המקולל, ולכן יש איסור מיוחד בדיין ונשיא, אבל אם האיסור מצד המקלל, אין הבדל בין כל אדם לדיין ונשיא.</span></ref><span dir="rtl">, מהם שכתבו, מפני שאדם בקללתו יכול הוא להזיק לחבירו, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">52.</span></ref><span dir="rtl">, וכמו שאסור להזיק לחבירו במעשה</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע חובל.</span></ref><span dir="rtl">, כך אסור להזיק לחבירו בדיבורו</span><ref><span dir="rtl">החינוך שם.</span></ref><span dir="rtl">, ועוד כדי למנוע מריבות אצל בני אדם, ולהיות שלום ביניהם, כי עוף השמים יוליך את הקול, ואולי יבואו דברי המקלל באזני מי שקולל</span><ref><span dir="rtl">החינוך שם. עי' רלב&quot;ג שם. ועי' מהר&quot;ם סנהדרין סו א שמהכתוב 'איש' ממעטים קטן שקילל, וצ&quot;ב הרי קטן אינו חייב בכל האיסורים, ולמה צריך מיעוט מיוחד שאינו חייב על קללה, וצ&quot;ל שכיון שלד' החינוך האיסור קללה למנוע מחלוקת, ומצינו שעל מחלוקת נענשים אפי' קטנים, עי' תנחומא קרח סי' ג, כמה קשה המחלוקת וכו' במחלוקתו של קרח תינוקות בן יומן נשרפו ונבלעו בשאול תחתית, לכן היתה ה&quot;א שקטן שקילל חייב. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">450 ואילך שלומדים מהכתוב שמקלל מת פטור, וצ&quot;ב אם האיסור מפני שמזיק למקולל, והרי א&quot;א להזיק למת, ואולי זה הטעם שמקלל מת פטור כיון שא&quot;א להזיק למת, ודוחק, וצ&quot;ל שכמ&quot;ש הס&quot;ח סי' תקעו, בעניין מקלל אביו ואמו לאחר מותם כי מועלת הקללה שיש היזק לאב לנשמתו, ה&quot;ה למקלל כל אדם שיש איסור מטעם זה שיש היזק לנשמת המת. ועי' ציון הבא.</span></ref><span dir="rtl">. ומהם שכתבו, שהאיסור מצד הבזיון, שהמקולל מתבייש בקללה</span><ref><span dir="rtl">עי' רמב&quot;ן שבציון</span> <span dir="rtl">51; עי' רש&quot;י סנהדרין סו א ד&quot;ה חרשותו (שבציון</span> <span dir="rtl">7); תוס' שם ד&quot;ה גמר, מה לבשר ודם שכן דואגים ומתביישים בכך; עי' אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ג סי' עח, ע&quot;פ הסוברים בד' הרמב&quot;ם שבציון</span> <span dir="rtl">374, שמקלל קטן אינו אסור אלא קטן הנכלם, מפני שקטן אם מכלימים אותו והוא נכלם ומצטער, יש לו בושת, הוא הדין לעניין קללה, שהאיסור לקללו דוקא אם הוא נכלם, וכמו איסור מגדף (ע&quot;ע), שודאי לא עשו דבריו כלום, וחייב סקילה שהוא על מה שמבזה השם בשם, שפשט ידו בעיקר, וכן הוא איסור מקלל לנשיא ולדיין ולהדיוט, שאף שאין קללתו עושה כלום, חייב על מה שביזה אותם בשם. ועי' רש&quot;י סנהדרין סו א שבציון</span> <span dir="rtl">7, שאם כתוב חרש, אפשר לומר שדוקא חרש אסור לקלל, שאינו שומע את הקללה, שחרשותו גרמה לו, שמתוך שהוא שפל, הזהיר עליו הכתוב שלא תבזהו ולא תצערהו, שנותן צרתו על לבו ומיצר על שפלותו, וכל אדם אין איסור לקללו, משמע שהאיסור מצד הבושה של המקולל (ועי' זוהר ח&quot;ג דף פה א, שהמקלל חבירו בפניו מביישו וכאילו שפך דמו, ומשמע שם שעיקר האיסור שלא בפניו, שאם בפניו אסור מצד שמביישו). וצ&quot;ב שהאיסור לקלל הוא, אף אם המקולל אינו שומע את הקללה, עי' ציון</span> <span dir="rtl">96, וכן אסור לקלל ישן, עי' ציון</span> <span dir="rtl">383, אע&quot;פ שאינם מתביישים, ועי' או&quot;ש סנהדרין פכ&quot;ו ה&quot;א, שפי' את הגמ' בתמורה ג ב - ד א, שהגמ' הוכיחה ממקלל חרש שאין האיסור משום שמצערים את המקולל, שהרי אינו מצטער כלל, וע&quot;כ האיסור אינו מצד המקולל, אלא מצד המקלל, שגורם פחיתות ותכונה מושחתת בנפשו, א&quot;כ אין זה מצד שנוגע לחבירו, ועי' ברכת כהן (פרשת קדושים) שהק' ממקלל עצמו, עי' ציון</span> <span dir="rtl">494, ולא שייך בזה שמתבייש בעצמו, וי&quot;ל לסוברים בציון</span> <span dir="rtl">542, שאף לדיעות שהאיסור לקלל משום שמבייש את חבירו, אינו אלא כשמקלל את חבירו, אבל כשמקלל עצמו שנלמד מן הכתוב השמר לך ושמור נפשך, האיסור מחמת שאפשר שתקויים קללתו ויוזק. ועי' מושב זקנים ויקרא יט יד, שהאיסור לקלל משום שהמקולל מתבייש, וביאר שלכך המקלל מת פטור שהחמירה תורה בכבוד החיים יותר מכבוד המתים.</span></ref><span dir="rtl">, ואינו משום חשש נזק, שלדעתם הקללה אינה יכולה להזיק</span><ref><span dir="rtl">אג&quot;מ שם. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">57. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">7 שהיה ס&quot;ד שאיסור קללה אינו אלא בחרש שמתוך שהוא שפל, הזהיר עליו הכתוב שלא תבזהו ולא תצערהו, שנותן צרתו על לבו ומיצר על שפלותו, וכל אדם אין איסור לקללו, משמע שאיסור קללה אינו משום נזק אלא משום צער למקולל שבזה יש מקום לחלק בין חרש לכל אדם, אבל אם האיסור משום נזק, הרי אין נ&quot;מ בין חרש לכל אדם.</span></ref><span dir="rtl">. ב) ויש סוברים, שאין האיסור מצד המקולל - שאין הקללה יכולה להזיק למקולל, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">58. מנ&quot;ח שם.</span></ref> <span dir="rtl">- אלא מצד המקלל</span> <ref><span dir="rtl">רבינו בחיי ויקרא יט יד; החינוך שם, ומנ&quot;ח שם, בד' הסוברים שקללה אינה יכולה להזיק.</span></ref><span dir="rtl">, שיהיה אדם גדור בדבורו, ולא ירגיל את עצמו למידות רעות</span><span dir="rtl">, לנקום, לכעוס, ולשנא את חבירו</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע אהבת ישראל. עי' סהמ&quot;צ לרמב&quot;ם ל&quot;ת שיז, והחינוך שם בדעתו; רבינו בחיי ויקרא יט יד; עי' הקדמה לבית הבחירה למאירי, וכן אם יחלה חולי הכעס ובקשת הנקמה וכו' בראותו אזהרת וכו' הקללת האדם אפי' שלא בפניו, כמו שנרמז בענין לא תקלל חרש, מבואר שאיסור קללה הוא מטעם כעס (וכן מבואר במאירי אבות פ&quot;ד מט&quot;ו, על המשנה רבי ינאי אומר אין בידינו לא משלות הרשעים); תומים סי' כז ס&quot;ק ד; מהר&quot;ם שיק סנהדרין סו ב.</span></ref><span dir="rtl">. ג) ויש סוברים, שהאיסור מצד שניהם, מצד המקולל שמצער את חבירו ומביישו, ומצד המקלל שלא יתרגל לכעוס</span><ref><span dir="rtl">עי' סהמ&quot;צ שם, כי התורה לא הקפידה בענין המקולל לבד, אבל הקפידה בענין המקלל גם כן, שהזהירה שלא יניע נפשו אל הנקמה ולא ירגילה לכעוס, משמע שישנם ב' הדברים, ועי' בס' המספיק לעובדי ה' (תרגום דורי) עמ' 46 בד' הרמב&quot;ם, שבאו למנוע תכונת הכעס, מלבד ההיזק והעול הנגרמים למקולל; ועי' רמב&quot;ן ויקרא יט יד, הזכיר החרש בקללה, שאע&quot;פ שלא ישמע ולא יתקצף בקללתו, הזהירה התורה עליו, ואין צריך לומר בשומעים שיתביישו ויחר להם מאד; ספר הבתים ספר מצוה מ' שיז; דרשות הר&quot;ן דרוש יב; ועי' זהר הרקיע לאוין יז עמ' 11, שהחרש אע&quot;פ שלא נצטער מהקללה, כ&quot;ש השומע ומצטער, נ' מלשונו שהאיסור הן מצד המקלל והן מצד המקולל שמצטער. ועי' תוס' סנהדרין סו א ד&quot;ה גמר, שאיסור קללה שכן דואגים, ומתביישים בכך, נ' שכלל את שניהם מצד המקלל שיכול להזיקם, וע&quot;ז הם דואגים, וכן מצד המקולל שמתביישים בכך.</span></ref><span dir="rtl">.</span> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span dir="rtl">בגדר איסור קללה, נחלקו ראשונים ואחרונים: א) יש סוברים, שהאיסור מצד המקולל</span><ref><span dir="rtl">החינוך מ' רלא, ומנ&quot;ח מ' רס אות יח, לסוברים להלן שקללה יכולה להזיק; עי' רלב&quot;ג ויקרא יט יד, יקרו מזה קטטות והפסדים בקבוצים המדיניים; עי' אג&quot;מ דלהלן. וכ&quot;מ ממה שאמרו שס&quot;ד לאסור רק חרש שחרשותו גרמה לו, שמתוך שהוא שפל, הזהיר עליו הכתוב שלא תבזהו ולא תצערהו, שנותן צרתו על לבו ומיצר על שפלותו, עי' ציון</span> <span dir="rtl">7, משמע שהאיסור מצד המקולל, וכ&quot;מ ממ&quot;ש בתמורה ג ב שמקלל חבירו בשם, שמלבד שמוציא שם שמים לבטלה, הוא אף מצער את חבירו, ס&quot;ד שעונשו יותר גדול, עי' ציון</span> <span dir="rtl">258, משמע שהאיסור מצד המקולל. וכ&quot;נ בריב&quot;ש סי' צד, שהמקלל כהן ראוי להענישו יותר מן המבזה או מקלל שאר אדם מישראל, שהרי מצוה מן התורה לכבד כהן יותר משאר ישראל (ע&quot;ע כהן ציון 499), משמע שהאיסור הוא מצד המקולל. ועי' משפט יהונתן על התומים סי' כז ס&quot;ק ד, שכ' שכיון שיש לאו מיוחד למקלל דיין עי' ציון</span> <span dir="rtl">567 ואילך, ויש לאו מיוחד למקלל נשיא עי' ציון</span> <span dir="rtl">631 ואילך, משמע שהאיסור מצד המקולל, ולכן יש איסור מיוחד בדיין ונשיא, אבל אם האיסור מצד המקלל, אין הבדל בין כל אדם לדיין ונשיא.</span></ref><span dir="rtl">, מהם שכתבו, מפני שאדם בקללתו יכול הוא להזיק לחבירו, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">52.</span></ref><span dir="rtl">, וכמו שאסור להזיק לחבירו במעשה</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע חובל.</span></ref><span dir="rtl">, כך אסור להזיק לחבירו בדיבורו</span><ref><span dir="rtl">החינוך שם.</span></ref><span dir="rtl">, ועוד כדי למנוע מריבות אצל בני אדם, ולהיות שלום ביניהם, כי עוף השמים יוליך את הקול, ואולי יבואו דברי המקלל באזני מי שקולל</span><ref><span dir="rtl">החינוך שם. עי' רלב&quot;ג שם. ועי' מהר&quot;ם סנהדרין סו א שמהכתוב 'איש' ממעטים קטן שקילל, וצ&quot;ב הרי קטן אינו חייב בכל האיסורים, ולמה צריך מיעוט מיוחד שאינו חייב על קללה, וצ&quot;ל שכיון שלד' החינוך האיסור קללה למנוע מחלוקת, ומצינו שעל מחלוקת נענשים אפי' קטנים, עי' תנחומא קרח סי' ג, כמה קשה המחלוקת וכו' במחלוקתו של קרח תינוקות בן יומן נשרפו ונבלעו בשאול תחתית, לכן היתה ה&quot;א שקטן שקילל חייב. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">450 ואילך שלומדים מהכתוב שמקלל מת פטור, וצ&quot;ב אם האיסור מפני שמזיק למקולל, והרי א&quot;א להזיק למת, ואולי זה הטעם שמקלל מת פטור כיון שא&quot;א להזיק למת, ודוחק, וצ&quot;ל שכמ&quot;ש הס&quot;ח סי' תקעו, בעניין מקלל אביו ואמו לאחר מותם כי מועלת הקללה שיש היזק לאב לנשמתו, ה&quot;ה למקלל כל אדם שיש איסור מטעם זה שיש היזק לנשמת המת. ועי' ציון הבא.</span></ref><span dir="rtl">. ומהם שכתבו, שהאיסור מצד הבזיון, שהמקולל מתבייש בקללה</span><ref><span dir="rtl">עי' רמב&quot;ן שבציון</span> <span dir="rtl">51; עי' רש&quot;י סנהדרין סו א ד&quot;ה חרשותו (שבציון</span> <span dir="rtl">7); תוס' שם ד&quot;ה גמר, מה לבשר ודם שכן דואגים ומתביישים בכך; עי' אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ג סי' עח, ע&quot;פ הסוברים בד' הרמב&quot;ם שבציון</span> <span dir="rtl">374, שמקלל קטן אינו אסור אלא קטן הנכלם, מפני שקטן אם מכלימים אותו והוא נכלם ומצטער, יש לו בושת, הוא הדין לעניין קללה, שהאיסור לקללו דוקא אם הוא נכלם, וכמו איסור מגדף (ע&quot;ע), שודאי לא עשו דבריו כלום, וחייב סקילה שהוא על מה שמבזה השם בשם, שפשט ידו בעיקר, וכן הוא איסור מקלל לנשיא ולדיין ולהדיוט, שאף שאין קללתו עושה כלום, חייב על מה שביזה אותם בשם. ועי' רש&quot;י סנהדרין סו א שבציון</span> <span dir="rtl">7, שאם כתוב חרש, אפשר לומר שדוקא חרש אסור לקלל, שאינו שומע את הקללה, שחרשותו גרמה לו, שמתוך שהוא שפל, הזהיר עליו הכתוב שלא תבזהו ולא תצערהו, שנותן צרתו על לבו ומיצר על שפלותו, וכל אדם אין איסור לקללו, משמע שהאיסור מצד הבושה של המקולל (ועי' זוהר ח&quot;ג דף פה א, שהמקלל חבירו בפניו מביישו וכאילו שפך דמו, ומשמע שם שעיקר האיסור שלא בפניו, שאם בפניו אסור מצד שמביישו). וצ&quot;ב שהאיסור לקלל הוא, אף אם המקולל אינו שומע את הקללה, עי' ציון</span> <span dir="rtl">96, וכן אסור לקלל ישן, עי' ציון</span> <span dir="rtl">383, אע&quot;פ שאינם מתביישים, ועי' או&quot;ש סנהדרין פכ&quot;ו ה&quot;א, שפי' את הגמ' בתמורה ג ב - ד א, שהגמ' הוכיחה ממקלל חרש שאין האיסור משום שמצערים את המקולל, שהרי אינו מצטער כלל, וע&quot;כ האיסור אינו מצד המקולל, אלא מצד המקלל, שגורם פחיתות ותכונה מושחתת בנפשו, א&quot;כ אין זה מצד שנוגע לחבירו, ועי' ברכת כהן (פרשת קדושים) שהק' ממקלל עצמו, עי' ציון</span> <span dir="rtl">494, ולא שייך בזה שמתבייש בעצמו, וי&quot;ל לסוברים בציון</span> <span dir="rtl">542, שאף לדיעות שהאיסור לקלל משום שמבייש את חבירו, אינו אלא כשמקלל את חבירו, אבל כשמקלל עצמו שנלמד מן הכתוב השמר לך ושמור נפשך, האיסור מחמת שאפשר שתקויים קללתו ויוזק. ועי' מושב זקנים ויקרא יט יד, שהאיסור לקלל משום שהמקולל מתבייש, וביאר שלכך המקלל מת פטור שהחמירה תורה בכבוד החיים יותר מכבוד המתים.</span></ref><span dir="rtl">, ואינו משום חשש נזק, שלדעתם הקללה אינה יכולה להזיק</span><ref><span dir="rtl">אג&quot;מ שם. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">57. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">7 שהיה ס&quot;ד שאיסור קללה אינו אלא בחרש שמתוך שהוא שפל, הזהיר עליו הכתוב שלא תבזהו ולא תצערהו, שנותן צרתו על לבו ומיצר על שפלותו, וכל אדם אין איסור לקללו, משמע שאיסור קללה אינו משום נזק אלא משום צער למקולל שבזה יש מקום לחלק בין חרש לכל אדם, אבל אם האיסור משום נזק, הרי אין נ&quot;מ בין חרש לכל אדם.</span></ref><span dir="rtl">. ב) ויש סוברים, שאין האיסור מצד המקולל - שאין הקללה יכולה להזיק למקולל, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl">עי' ציון</span> <span dir="rtl">58. מנ&quot;ח שם.</span></ref> <span dir="rtl">- אלא מצד המקלל</span> <ref><span dir="rtl">רבינו בחיי ויקרא יט יד; החינוך שם, ומנ&quot;ח שם, בד' הסוברים שקללה אינה יכולה להזיק.</span></ref><span dir="rtl">, שיהיה אדם גדור בדבורו, ולא ירגיל את עצמו למידות רעות</span><span dir="rtl">, לנקום, לכעוס, ולשנא את חבירו</span><ref><span dir="rtl">ע&quot;ע אהבת ישראל. עי' סהמ&quot;צ לרמב&quot;ם ל&quot;ת שיז, והחינוך שם בדעתו; רבינו בחיי ויקרא יט יד; עי' הקדמה לבית הבחירה למאירי, וכן אם יחלה חולי הכעס ובקשת הנקמה וכו' בראותו אזהרת וכו' הקללת האדם אפי' שלא בפניו, כמו שנרמז בענין לא תקלל חרש, מבואר שאיסור קללה הוא מטעם כעס (וכן מבואר במאירי אבות פ&quot;ד מט&quot;ו, על המשנה רבי ינאי אומר אין בידינו לא משלות הרשעים); תומים סי' כז ס&quot;ק ד; מהר&quot;ם שיק סנהדרין סו ב.</span></ref><span dir="rtl">. ג) ויש סוברים, שהאיסור מצד שניהם, מצד המקולל שמצער את חבירו ומביישו, ומצד המקלל שלא יתרגל לכעוס</span><ref><span dir="rtl">עי' סהמ&quot;צ שם, כי התורה לא הקפידה בענין המקולל לבד, אבל הקפידה בענין המקלל גם כן, שהזהירה שלא יניע נפשו אל הנקמה ולא ירגילה לכעוס, משמע שישנם ב' הדברים, ועי' בס' המספיק לעובדי ה' (תרגום דורי) עמ' 46 בד' הרמב&quot;ם, שבאו למנוע תכונת הכעס, מלבד ההיזק והעול הנגרמים למקולל; ועי' רמב&quot;ן ויקרא יט יד, הזכיר החרש בקללה, שאע&quot;פ שלא ישמע ולא יתקצף בקללתו, הזהירה התורה עליו, ואין צריך לומר בשומעים שיתביישו ויחר להם מאד; ספר הבתים ספר מצוה מ' שיז; דרשות הר&quot;ן דרוש יב; ועי' זהר הרקיע לאוין יז עמ' 11, שהחרש אע&quot;פ שלא נצטער מהקללה, כ&quot;ש השומע ומצטער, נ' מלשונו שהאיסור הן מצד המקלל והן מצד המקולל שמצטער. ועי' תוס' סנהדרין סו א ד&quot;ה גמר, שאיסור קללה שכן דואגים, ומתביישים בכך, נ' שכלל את שניהם מצד המקלל שיכול להזיקם, וע&quot;ז הם דואגים, וכן מצד המקולל שמתביישים בכך.</span></ref><span dir="rtl">.</span></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== <span dir="rtl">אם קללה מזיקה</span> ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== <span dir="rtl">אם קללה מזיקה</span> ===</div></td></tr> </table>

Rakovsky https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%9C&diff=159371&oldid=prev Rakovsky: יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - האיסור לקלל</span> <span dir="rtl">הקללה היא דברי הבאת רעה</span><ref><span dir="rtl">..." 2023-04-02T09:49:56Z

<p>יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - האיסור לקלל</span> <span dir="rtl">הקללה היא דברי הבאת רעה</span><ref><span dir="rtl">..."</p> <a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%9C%D7%9C&diff=159371">הצגת שינויים</a>

Rakovsky