https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%A0%D7%99_%D7%95%D7%94%D7%95_%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%A0%D7%90אני והו הושיעה נא - היסטוריית גרסאות2026-04-04T06:00:31Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%99_%D7%95%D7%94%D7%95_%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%A0%D7%90&diff=161492&oldid=prev109.186.136.223: /* פירוש */2024-12-01T21:50:13Z<p><span class="autocomment">פירוש</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:50, 1 בדצמבר 2024</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[ירושלמי]] גורסים באופן שונה- אני '''והוא''' הושיעה נא- ומסבירים שהדבר מוסב על הפסוק "והוא אסור באזיקים" {{#makor-new:ירמיהו מ א|תנ"ך-ירמיהו|מ|א}}. ה[[ריטב"א]] מסביר שלפירושם "אני"- הכוונה לעם ישראל הנמצאים בצרה עמם שרוי גם הקב"ה כביכול כאשר הוא אסור עמם באזיקים. ממילא אנו מבקשים מה' שיוציא אותנו וגם אותו (שאסור עמנו) מצרותינו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[ירושלמי]] גורסים באופן שונה- אני '''והוא''' הושיעה נא- ומסבירים שהדבר מוסב על הפסוק "והוא אסור באזיקים" {{#makor-new:ירמיהו מ א|תנ"ך-ירמיהו|מ|א}}. ה[[ריטב"א]] מסביר שלפירושם "אני"- הכוונה לעם ישראל הנמצאים בצרה עמם שרוי גם הקב"ה כביכול כאשר הוא אסור עמם באזיקים. ממילא אנו מבקשים מה' שיוציא אותנו וגם אותו (שאסור עמנו) מצרותינו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רש"י]] מסביר ש"אני והו" הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שתי </del>צירופים שהם חלק משמותיו של הקב"ה. הצירוף הראשון הוא אני ואילו הצירוף האמצעי (מתוך ה72) הוא והו. אמנם, [[תוספות]] הקשו על רש"י מדוע אנו אומרים דווקא צירופים אלו מתוך כלל ה72 ותירצו כעין הירושלמי לעיל משום שהם כלולים בשתי פסוקים- "ואני בתוך הגולה" ו"הוא אסור באזיקים".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רש"י]] מסביר ש"אני והו" הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שני </ins>צירופים שהם חלק משמותיו של הקב"ה. הצירוף הראשון הוא אני ואילו הצירוף האמצעי (מתוך ה72) הוא והו. אמנם, [[תוספות]] הקשו על רש"י מדוע אנו אומרים דווקא צירופים אלו מתוך כלל ה72 ותירצו כעין הירושלמי לעיל משום שהם כלולים בשתי פסוקים- "ואני בתוך הגולה" ו"הוא אסור באזיקים".</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-158015:rev-161492:php=table -->
</table>109.186.136.223https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%99_%D7%95%D7%94%D7%95_%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%A0%D7%90&diff=158015&oldid=prevמאורות נתן: /* פירוש */2022-10-13T14:53:27Z<p><span class="autocomment">פירוש</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:53, 13 באוקטובר 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכיוון שמנהג ההושענות וההקפות הינו זכר להקפות בימי בית המקדש שילבו בהם גם את שתי התחינות מהמשנה "אנא ה' הושיעה נא" וכן "אני והו הושיעה נא".</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכיוון שמנהג ההושענות וההקפות הינו זכר להקפות בימי בית המקדש שילבו בהם גם את שתי התחינות מהמשנה "אנא ה' הושיעה נא" וכן "אני והו הושיעה נא".</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פירוש==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פירוש==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב"ם]] מסביר שאמירת אני והו מוסבת על הפסוק ב[[פרשת האזינו]] ששם נאמר "ראו עתה כי אני אני הוא.. אני אמית ואחיה מחצתי ואני <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אארפא ואיו </del>מידי מציל"- פס' זה מראה את שליטתו המלאה של ה' בעולם. לפי פירוש זה באמירת אני והו הושיעה נא ה"אני" דווקא מתייחס לקב"ה הנמצא בפס' זה, וממילא יוצא שאנו פונים לה' ואומרים לו- אתה שנאמר עליך בפס' שאתה הוא המסובב את הכל אנא הושיעה נא{{הערה|בדומה לכך פירש גם רב האי גאון}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב"ם]] מסביר שאמירת אני והו מוסבת על הפסוק ב[[פרשת האזינו]] ששם נאמר "ראו עתה כי אני אני הוא.. אני אמית ואחיה מחצתי ואני <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ארפא ואין </ins>מידי מציל"- פס' זה מראה את שליטתו המלאה של ה' בעולם. לפי פירוש זה באמירת אני והו הושיעה נא ה"אני" דווקא מתייחס לקב"ה הנמצא בפס' זה, וממילא יוצא שאנו פונים לה' ואומרים לו- אתה שנאמר עליך בפס' שאתה הוא המסובב את הכל אנא הושיעה נא{{הערה|בדומה לכך פירש גם רב האי גאון}}.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[ירושלמי]] גורסים באופן שונה- אני '''והוא''' הושיעה נא- ומסבירים שהדבר מוסב על הפסוק "והוא אסור באזיקים" {{#makor-new:ירמיהו מ א|תנ"ך-ירמיהו|מ|א}}. ה[[ריטב"א]] מסביר שלפירושם "אני"- הכוונה לעם ישראל הנמצאים בצרה עמם שרוי גם הקב"ה כביכול כאשר הוא אסור עמם באזיקים. ממילא אנו מבקשים מה' שיוציא אותנו וגם אותו (שאסור עמנו) מצרותינו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[ירושלמי]] גורסים באופן שונה- אני '''והוא''' הושיעה נא- ומסבירים שהדבר מוסב על הפסוק "והוא אסור באזיקים" {{#makor-new:ירמיהו מ א|תנ"ך-ירמיהו|מ|א}}. ה[[ריטב"א]] מסביר שלפירושם "אני"- הכוונה לעם ישראל הנמצאים בצרה עמם שרוי גם הקב"ה כביכול כאשר הוא אסור עמם באזיקים. ממילא אנו מבקשים מה' שיוציא אותנו וגם אותו (שאסור עמנו) מצרותינו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רש"י]] מסביר ש"אני והו" הוא שתי צירופים שהם חלק משמותיו של הקב"ה. הצירוף הראשון הוא אני ואילו הצירוף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האצמעי </del>(מתוך ה72) הוא והו. אמנם, [[תוספות]] הקשו על רש"י מדוע אנו אומרים דווקא צירופים אלו מתוך כלל ה72 ותירצו כעין הירושלמי לעיל משום שהם כלולים בשתי פסוקים- "ואני בתוך הגולה" ו"הוא אסור באזיקים".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רש"י]] מסביר ש"אני והו" הוא שתי צירופים שהם חלק משמותיו של הקב"ה. הצירוף הראשון הוא אני ואילו הצירוף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האמצעי </ins>(מתוך ה72) הוא והו. אמנם, [[תוספות]] הקשו על רש"י מדוע אנו אומרים דווקא צירופים אלו מתוך כלל ה72 ותירצו כעין הירושלמי לעיל משום שהם כלולים בשתי פסוקים- "ואני בתוך הגולה" ו"הוא אסור באזיקים".</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/22481 פירוש על אני והו הושיעה נא] הרב ש.יוסף וייצן</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/22481 פירוש על אני והו הושיעה נא] הרב ש.יוסף וייצן</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-157977:rev-158015:php=table -->
</table>מאורות נתןhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%99_%D7%95%D7%94%D7%95_%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%A0%D7%90&diff=157977&oldid=prevWikiboss ב־19:22, 10 באוקטובר 20222022-10-10T19:22:22Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:22, 10 באוקטובר 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תמונה:Hoshanot.jpg|שמאל|ממוזער|450px|אמירת הושענות ב[[ישיבת בית אל]] במהלך [[חג הסוכות]]]]</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[אני והו הושיעה נא]] היא תחינה הנאמרת במהלך אמירת ה[[הושענות]] בחג הסוכות. מקור התחינה הוא במצוות ערבה שהייתה במקדש בה הכהנים היו מתפללים בעת שסבבו את המזבח. אחד הפירושים לתחינה היא שאנו פונים לקב"ה שיוציא אותנו (אני) וכן אותו (הוא) מהצרה והגלות לפי שכאשר עם ישראל נמצא בצרה גם הקב"ה נמצא עימם בצרה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[אני והו הושיעה נא]] היא תחינה הנאמרת במהלך אמירת ה[[הושענות]] בחג הסוכות. מקור התחינה הוא במצוות ערבה שהייתה במקדש בה הכהנים היו מתפללים בעת שסבבו את המזבח. אחד הפירושים לתחינה היא שאנו פונים לקב"ה שיוציא אותנו (אני) וכן אותו (הוא) מהצרה והגלות לפי שכאשר עם ישראל נמצא בצרה גם הקב"ה נמצא עימם בצרה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תמונה:Hoshanot.jpg|שמאל|ממוזער|450px|אמירת הושענות ב[[ישיבת בית אל]] במהלך [[חג הסוכות]]]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור התפילה היא ממצוות ערבה שהייתה בבית המקדש לפי שיטתו של רבי יהודה: {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור={{#makor-new:סוכה ד ה|משנה-סוכה|ד|ה}}|אנגלית=|תוכן=מצות ערבה כיצד: מקום היה למטה מירושלם ונקרא מוצא- יורדין לשם ומלקטין משם מרביות של ערבה ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח וראשיהן כפופין על גבי המזבח תקעו והריעו ותקעו. בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת ואומרים אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא רבי יהודה אומר אני והו הושיעה נא}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור התפילה היא ממצוות ערבה שהייתה בבית המקדש לפי שיטתו של רבי יהודה: {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור={{#makor-new:סוכה ד ה|משנה-סוכה|ד|ה}}|אנגלית=|תוכן=מצות ערבה כיצד: מקום היה למטה מירושלם ונקרא מוצא- יורדין לשם ומלקטין משם מרביות של ערבה ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח וראשיהן כפופין על גבי המזבח תקעו והריעו ותקעו. בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת ואומרים אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא רבי יהודה אומר אני והו הושיעה נא}}.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-157976:rev-157977:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%99_%D7%95%D7%94%D7%95_%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%A0%D7%90&diff=157976&oldid=prevWikiboss ב־19:19, 10 באוקטובר 20222022-10-10T19:19:19Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:19, 10 באוקטובר 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[אני והו הושיעה נא]] היא תחינה הנאמרת במהלך אמירת ה[[הושענות]] בחג הסוכות. מקור התחינה הוא במצוות ערבה שהייתה במקדש בה הכהנים היו מתפללים בעת שסבבו את המזבח. אחד הפירושים לתחינה היא שאנו פונים לקב"ה שיוציא אותנו (אני) וכן אותו (הוא) מהצרה והגלות לפי שכאשר עם ישראל נמצא בצרה גם הקב"ה נמצא עימם בצרה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[אני והו הושיעה נא]] היא תחינה הנאמרת במהלך אמירת ה[[הושענות]] בחג הסוכות. מקור התחינה הוא במצוות ערבה שהייתה במקדש בה הכהנים היו מתפללים בעת שסבבו את המזבח. אחד הפירושים לתחינה היא שאנו פונים לקב"ה שיוציא אותנו (אני) וכן אותו (הוא) מהצרה והגלות לפי שכאשר עם ישראל נמצא בצרה גם הקב"ה נמצא עימם בצרה.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תמונה:Hoshanot.jpg|שמאל|ממוזער|450px|אמירת הושענות ב[[ישיבת בית אל]] במהלך [[חג הסוכות]]]]</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור התפילה היא ממצוות ערבה שהייתה בבית המקדש לפי שיטתו של רבי יהודה: {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור={{#makor-new:סוכה ד ה|משנה-סוכה|ד|ה}}|אנגלית=|תוכן=מצות ערבה כיצד: מקום היה למטה מירושלם ונקרא מוצא- יורדין לשם ומלקטין משם מרביות של ערבה ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח וראשיהן כפופין על גבי המזבח תקעו והריעו ותקעו. בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת ואומרים אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא רבי יהודה אומר אני והו הושיעה נא}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור התפילה היא ממצוות ערבה שהייתה בבית המקדש לפי שיטתו של רבי יהודה: {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור={{#makor-new:סוכה ד ה|משנה-סוכה|ד|ה}}|אנגלית=|תוכן=מצות ערבה כיצד: מקום היה למטה מירושלם ונקרא מוצא- יורדין לשם ומלקטין משם מרביות של ערבה ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח וראשיהן כפופין על גבי המזבח תקעו והריעו ותקעו. בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת ואומרים אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא רבי יהודה אומר אני והו הושיעה נא}}.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-154823:rev-157976:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%A0%D7%99_%D7%95%D7%94%D7%95_%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%A0%D7%90&diff=154823&oldid=prevWikiboss: יצירת דף עם התוכן "אני והו הושיעה נא היא תחינה הנאמרת במהלך אמירת ההושענות בחג הסוכות. מקור התחינה הוא..."2021-09-13T13:50:20Z<p>יצירת דף עם התוכן "<a href="/wiki/index.php/%D7%90%D7%A0%D7%99_%D7%95%D7%94%D7%95_%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%A0%D7%90" title="אני והו הושיעה נא">אני והו הושיעה נא</a> היא תחינה הנאמרת במהלך אמירת ה<a href="/wiki/index.php/%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA" title="הושענות">הושענות</a> בחג הסוכות. מקור התחינה הוא..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>[[אני והו הושיעה נא]] היא תחינה הנאמרת במהלך אמירת ה[[הושענות]] בחג הסוכות. מקור התחינה הוא במצוות ערבה שהייתה במקדש בה הכהנים היו מתפללים בעת שסבבו את המזבח. אחד הפירושים לתחינה היא שאנו פונים לקב"ה שיוציא אותנו (אני) וכן אותו (הוא) מהצרה והגלות לפי שכאשר עם ישראל נמצא בצרה גם הקב"ה נמצא עימם בצרה.<br />
==מקור==<br />
מקור התפילה היא ממצוות ערבה שהייתה בבית המקדש לפי שיטתו של רבי יהודה: {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור={{#makor-new:סוכה ד ה|משנה-סוכה|ד|ה}}|אנגלית=|תוכן=מצות ערבה כיצד: מקום היה למטה מירושלם ונקרא מוצא- יורדין לשם ומלקטין משם מרביות של ערבה ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח וראשיהן כפופין על גבי המזבח תקעו והריעו ותקעו. בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת ואומרים אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא רבי יהודה אומר אני והו הושיעה נא}}.<br />
לדעת חכמים הכהנים המקיפים את המזבח עם הערבות היו מתפללים "אנא ה' הושיעה נא" ואילו לשיטת רבי יהודה התפללו "אני והו הושיעה נא". להלכה נפסק כי במקדש היו אומרים אנא ה' הושיעה נא {{הערה|רמב"ם לולב ז כג, ראה כסף משנה שם}}.<br />
מכיוון שמנהג ההושענות וההקפות הינו זכר להקפות בימי בית המקדש שילבו בהם גם את שתי התחינות מהמשנה "אנא ה' הושיעה נא" וכן "אני והו הושיעה נא".<br />
==פירוש==<br />
ה[[רמב"ם]] מסביר שאמירת אני והו מוסבת על הפסוק ב[[פרשת האזינו]] ששם נאמר "ראו עתה כי אני אני הוא.. אני אמית ואחיה מחצתי ואני אארפא ואיו מידי מציל"- פס' זה מראה את שליטתו המלאה של ה' בעולם. לפי פירוש זה באמירת אני והו הושיעה נא ה"אני" דווקא מתייחס לקב"ה הנמצא בפס' זה, וממילא יוצא שאנו פונים לה' ואומרים לו- אתה שנאמר עליך בפס' שאתה הוא המסובב את הכל אנא הושיעה נא{{הערה|בדומה לכך פירש גם רב האי גאון}}.<br />
<br />
ב[[ירושלמי]] גורסים באופן שונה- אני '''והוא''' הושיעה נא- ומסבירים שהדבר מוסב על הפסוק "והוא אסור באזיקים" {{#makor-new:ירמיהו מ א|תנ"ך-ירמיהו|מ|א}}. ה[[ריטב"א]] מסביר שלפירושם "אני"- הכוונה לעם ישראל הנמצאים בצרה עמם שרוי גם הקב"ה כביכול כאשר הוא אסור עמם באזיקים. ממילא אנו מבקשים מה' שיוציא אותנו וגם אותו (שאסור עמנו) מצרותינו.<br />
<br />
[[רש"י]] מסביר ש"אני והו" הוא שתי צירופים שהם חלק משמותיו של הקב"ה. הצירוף הראשון הוא אני ואילו הצירוף האצמעי (מתוך ה72) הוא והו. אמנם, [[תוספות]] הקשו על רש"י מדוע אנו אומרים דווקא צירופים אלו מתוך כלל ה72 ותירצו כעין הירושלמי לעיל משום שהם כלולים בשתי פסוקים- "ואני בתוך הגולה" ו"הוא אסור באזיקים".<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/22481 פירוש על אני והו הושיעה נא] הרב ש.יוסף וייצן<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:פיוטים]] <br />
[[קטגוריה:סוכות]]</div>Wikiboss