אלעזר ברבי שמעון - היסטוריית גרסאות

ירבעל: הפניה לדף רבי אלעזר ברבי שמעון

2018-07-03T19:34:44Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:34, 3 ביולי 2018
שורה 1:		שורה 1:
	רבי '''אלעזר בן שמוע''' (הוא מי שמכונה "'''רבי אלעזר'''" סתם, בדרך כלל, ב[[משנה]] וב[[ברייתא\|ברייתות]]{{הערה\|שם=תולדות תנאים ואמוראים\|{{היברובוקס\|הרב אהרון היימן\|תולדות תנאים ואמוראים\|43956\|עמוד=236}}}}) היה [[תנא]] בדור הרביעי - באמצע המאה השנייה לספירתם, [[כהן]], והיה בעל השפעה מרובה על המשכיות מסירת ה[[תורה שבעל פה]]. היה האחרון שבחמשת תלמידיו הצעירים של [[רבי עקיבא]] ונחשב לתלמיד מובהק שלו,{{הערה\|שם=רבי עקיבא\|[[S:יבמות סב ב\|תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ב, ב']]; [[בראשית רבה]], ס"א, ג'.}} [[סמיכה לרבנות\|נסמך להוראה]] על ידי [[רבי יהודה בן בבא]]{{הערה\|[[S:סנהדרין יד א\|תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ד, א']].}}, אך למד גם אצל [[רבי יהושע]] ו[[רבי טרפון]].{{הערה\|שם=רבותיו\|[[S:נזיר ז ד\|מסכת נזיר, פרק ז', ד']]; [[תוספתא]], [[מסכת בבא קמא]], א', ט'.}} לפי מדרש "[[אלה אזכרה]]" נמנה עם [[עשרת הרוגי מלכות]].{{הערה\|סופו של "[[~~S:מדרש אלה אזכרה\|מדרש אלה אזכרה]]"; לפי מניין ההרוגים שבמדרש תהילים (פ"ט), לא נמנה עליהם~~ רבי אלעזר ~~בן שמוע.}}~~		#הפניה [[רבי אלעזר ברבי שמעון]]

	~~==ביוגרפיה==~~
	על פי מסורת [[חז"ל]], 24 אלף מתלמידיו של התנא הגדול רבי עקיבא מתו ב[[מגפה]], ובעקבות כך {{ציטוטון\|היה העולם שמם, עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום, ושנאה להם {{גודל\|2\|(לימד אותה - את ה[[תורה]])}}: [[רבי מאיר]] ו[[רבי יהודה]] ו[[רבי יוסי]] ו[[רבי שמעון~~]] ו'''רבי אלעזר בן שמוע''', והם הם העמידו תורה אותה שעה}}{{הערה\|יבמות סב ב}}.~~

	בשעת השמד של הקיסר [[אדריאנוס]], [[התקופה הרומית בארץ ישראל\|כשגזרו הרומאים]] שאסור [[סמיכת חכמים\|לסמוך חכמים]]: {{ציטוטון\|כל הסומך ייהרג, וכל הנסמך ייהרג, ועיר שסומכין בה תיחרב, ותחומין (תחומי העיר) שסומכין בהן ייעקרו}}{{הערה\|סנהדרין יד א}}, נסמך רבי אלעזר בן שמוע עם עוד ארבעה מתלמידי רבי עקיבא על ידי רבי [[יהודה בן בבא]], והם אלה שהיוו, לפי אותה מסורת, את ההמשך היחידי לתורה שבעל פה ופסיקת ההלכה כפי שנמסרו לדורות הבאים.

	מקום מגוריו אינו ידוע. יש משערים שהתגורר בעיר "בוקיא", דרומית מערבית ל[[הר מירון]], אך השערה זו אינה מבוססת.{{הערה\|על בסיס המסופר ביבמות פד א: "כשהלכתי ללמוד תורה אצל ר' אלעזר בן שמוע, חברו עלי תלמידיו כתרנגולים של בית בוקיא, ולא הניחוני ללמוד אלא דבר אחד במשנתינו"; וולמן, '''חקרי הארץ''' (עמ' 244).}} בעקבות גזירות הרומאים החלו רבי אלעזר בן שמוע ורבי [[יוחנן הסנדלר]] ללכת ל[[נציבין]], שהייתה מחוץ ל[[ארץ ישראל]], כדי ללמוד תורה מרבי [[יהודה בן בתירה]], וכשהגיעו לציידן נזכרו ב[[ארץ ישראל]], ונכתב כי: {{ציטוטון\|זקפו עיניהם, זלגו דמעות מעיניהם, וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הבא: "וירשת אתם וישבת בארצם"{{הערה\|דברים יב כט}}, חזרו ובאו להם למקומם. אמרו: [[מצוות יישוב ארץ ישראל\|ישיבת ארץ ישראל]] שקולה כנגד כל המצוות שבתורה}}{{הערה\|[[ספרי]], [[פרשת ראה]], פ'}}.

	היה תלמיד מובהק של [[רבי עקיבא]],{{הערה\|שם=רבי עקיבא}} אך למד גם אצל [[רבי יהושע]] ו[[רבי טרפון]].{{הערה\|שם=רבותיו}} חבריו ללימוד היו [[רבי מאיר]] ו[[רבי יהודה]].{{הערה\|[[תוספתא]], [[מסכת נזיר]], פרק ה', א'; וב[[מסכת מנחות]], פרק ב', ט"ז.}} על תלמידיו נמנים [[רבי יהודה הנשיא]] מסדר ה[[משנה]],{{הערה\|על פי: [[S:יבמות פד א\|מסכת יבמות, דף פ"ד, א']], ו[[S:יומא עט ב\|מסכת יומא, דף ע"ט, ב']].}} ו[[איסי בן יהודה]].{{הערה\|[[S:מנחות יח א\|מסכת מנחות, דף י"ח, א']].}} יש הסבורים כי היה אביו של רבי [[שמעון בן אלעזר]],{{הערה\|[[זכריה פרנקל]], '''דרכי המשנה'''; ד"ר מרדכי מרגליות (עורך), "ר' אלעזר (בן שמוע)", '''אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים''' (כרך א', עמ' 46-47).}} אך אחרים סבורים, על סמך כמה ראיות, כי הדבר לא נכון.{{הערה\|שם=תולדות תנאים ואמוראים}} ידוע כי נפטר בגיל מבוגר, והיה בן 105 שנים במותו.{{הערה\|שם=גילו\|סיום "[[S:מדרש אלה אזכרה\|מדרש אלה אזכרה]]".}}

	~~==מותו==~~
	לפי מדרש "[[אלה אזכרה]]", היה רבי אלעזר בין [[עשרת הרוגי מלכות]] שנהרגו בגזרת הרומאים על שהפרו את הצו הרומאי שלא [[מצוות תלמוד תורה\|ללמוד וללמד תורה]]: {{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=אמרו עליו שאותו היום היה בן מאה וחמש שנים, ומקטנותו ועד סוף ימיו לא שמע אדם שהוציא תיפלות מפיו, ולא נתקוטט עם חביריו בין בדבור בין במעשה, והיה עניו ושפל רוח וישב בתענית שמונים שנה. ואותו היום שנהרג יום כפורים היה, ובאו תלמידיו לפניו ואמרו לו: "רבנו, מה אתה רואה?" אמר להם: "אני רואה את רבי יהודה בן בבא שמשיאים {{גודל\|2\|(נושאים)}} את מיטתו ומיטת רבי עקיבא בן יוסף סמוכה אצלו, והם מתווכחים בדבר הלכה יחד, זה עם זה". אמרו לו: "ומי הכריע ביניהם?" אמר להם: "רבי ישמעאל כהן גדול". אמרו לו: "מי מנצח?" אמר להם: "רבי עקיבא, על שטרח בכל כוחו בתורה". אמר להם: "בני, רואה אני עוד שנשמת כל צדיק וצדיק מטהרת את עצמה במי השלוח, כדי ליכנס היום בטהרה בישיבה של מעלה לשמוע את דרשות רבי עקיבא בן יוסף שידרוש להם מעניינו של יום. וכל מלאך ומלאך מביא קתדראות של זהב לכל צדיק וצדיק לישב עליו בטהרה". צוה הקיסר להרגו, ויצאה בת קול ואומרת: "אשריך רבי אלעזר בן שמוע, שהיית טהור ויצאה נשמתך בטהרה".\|מקור=סיום "[[S:מדרש אלה אזכרה\|מדרש אלה אזכרה]]".}}

	תיאור אחר של רגע רציחתו, מובא במדרש: {{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=...ואחריו רבי אלעזר בן שמוע, ואותו היום שנהרג ערב שבת היה, והם מבקשין להרוג אותו בט' שעות ביום, אמר להם: בבקשה מכם הניחו לי עד שאקיים מצות שבת, אמרו לו: על שבת אתה בוטח, ומהו שבת? אמר להם: מצוה קטנה שצוני השם ושבת שמה, שכתוב "מחלליה מות יומת", אמרו לו: אם אלהיכם מלך גדול הוא בשמים למה אינו מציל אתכם מן המלכות? אמר להם כדי שיתבע דמנו מכם. הלכו ואמרו למלך, שלח המלך והביאוהו לפניו, אמר המלך: אי {{גודל\|2\|(איזה)}} עם עזי פנים, אפילו בפתחה של מיתה בעזותכם אתם עומדים! אמר לו {{גודל\|2\|(רבי אלעזר)}}: מוטב לי שאמות על ידך ולא אמות על מיתת שמים, שכבר אמרו חז"ל "כל המחניף את חבירו - לסוף נופל בידו". אמר לו המלך: אלהיכם, מדוע אינו מציל אתכם מן המלכות? אמר לו: כבר אמרתי לעבדיך ששאלוני, הרי כדי ליפרע מכם, אמר לו: ויפרע עכשיו! אמר לו: ומה כשחרבו את ביתו ושרפו את היכלו עשה להם אריכות אפים, עכשיו לא כל שכן?! וצוה המלך והוציאוהו מעליו ועשו לו דינו. לאחר שיצא אמרו לו תלמידיו רבינו היה לך להחניף לו בזה הדבר, אמר להם לא די לאלעזר להיות כחבריו שמתו על שם שמים.{{הערה\|אמירתם של תלמידיו ככל הנראה כוונה לעיקרון של [[פיקוח נפש]], לפיו יש לעבור אפילו את כל העבירות שבתורה, למעט שלוש, על מנת להינצל ממוות, ותשובתו של רבי אלעזר מכוונת לכך שבשעת השמד, על פי ההלכה, יש למסור את הנפש אף על דברים קטנים; ראו: [[קידוש השם]].}} וכשנצטוו עליו להרגו התחיל בקדוש היום אמרו לו לקוסטינר {{גודל\|2\|(התליין)}} הנח לו שיגמור, כיון שהגיע לאשר ברא אלהים לעשות, הכהו ויצאה נשמתו בתיבת 'אלהים'. יצאה [[בת קול]] ואמרה: "אשריך אלעזר, בעולם הזה היית דומה לאלהים ויצאה נשמתך באלהים".\|מקור=אייזנשטיין, '''[[אוצר מדרשים]] - עשרה הרוגי מלכות''' (עמ' 448).{{הערה\|מובא בנוסח מקוצר אצל: [[מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]], [http://benyehuda.org/berdi/miymey_hatalmud_01.html מימי התלמוד - תקווה ופחד] (אות ח'), אתר [[פרויקט בן יהודה]].}}}}

	~~==הערכה==~~
	בשלשה מקומות מכנה [[רב (אמורא)\|רב]] את רבי אלעזר "טובינא דחכימי", כלומר: המאושר שבחכמים.{{הערה\|[[תלמוד בבלי]], מסכת גיטין, דף כ"ו, ב'; מסכת כתובות, דף מ', א'; מסכת כריתות, דף י"ג, ב', ועל פי פירוש [[רש"י]], בגיטין ובכתובות.}} עוד מסופר עליו "שהיה ליבו כפתח של היכל", ותלמידו הגדול [[רבי יהודה הנשיא]] מספר שכשהיה רבי אלעזר דורש, היו יושבים תלמידיו דחוסים שישה ב[[אמה (מידת אורך)\|אמה]], ונדחקים לשמוע את תורתו.{{הערה\|תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ג, א}}

	~~==מתורתו==~~
	אימרה מפורסמת של רבי אלעזר מובאת ב[[מסכת אבות]]: {{ציטוטון\|יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך, וכבוד חברך כמורא רבך, ומורא רבך כמורא שמים}}{{הערה\|[[מסכת אבות]], פרק ד', י"ב]]}}. מדרש אגדה מאוחר מדגים עד כמה התנהג רבי אלעזר בכבוד אפילו כלפי רומאי בזמן שהקיסר אינו פוסק מלרדות ולחסל את היהודים: פעם טייל רבי אלעזר על שפת ה[[ים]], וראה [[ספינה]] שטבעה שרק איש אחד מבני עשיו (רומאי) ניצל מתוכה כשהוא ערום וחסר כל. אנשים שעברו לא עזרו לו, משום שעבורם הוא היה ככובש ואויב ומנצל את מצוקתו ללא בושה מאלו שבהם הוא רודה. למרות זאת, כשראה זאת רבי אלעזר הוא פשט אחד מבגדיו שלו עצמו והלבישו, שיכן אותו בביתו, האכיל והשקה אותו, נתן לו כסף, וליווה אותו לדרכו. לאחר זמן נעשה ניצול זה [[מלך]] שגזר גזרות קשות על היהודים, ורק לאחר שרבי אלעזר הגיע אליו בעצמו וביקש רחמים, נענה לו וביטל את הגזרות.{{הערה\|[[קהלת רבה]], י"א, א'.}}

	אימרה נוספת של רבי אלעזר המאדירה את השלום, מובאת ב[[ספרי]]: {{ציטוטון\|גדול השלום, שלא נטעו הנביאים בפי כל הבריות אלא שלום}}{{הערה\|[[ספרי]], [[פרשת נשא]], מ"ב}}.

	רבי אלעזר האריך ימים עד גיל 105, ומסופר בתלמוד כי תלמידיו שאלוהו בשל איזה מעשים האריך ימים והשיב להם, שלא קיצר את דרכו דרך [[בית הכנסת]], לא פסע על ראשי עם קודש, ולא [[ברכת כהנים\|נשא כפיו ככהן]] בלא ברכה. על פי פירוש [[רש"י]], "פסע על ראשי עם קדוש" מכוון לומר כי לא איחר לבית המדרש, ואם איחר התיישב בחוץ, שכן אם היה נכנס באיחור הוא היה נאלץ לפסוע בין התלמידים, ולמסתכל מהצד זה נדמה כאילו פוסע "על" ראשי הנוכחים.{{הערה\|תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ט, א', ובפירוש [[רש"י]] שם.}}

	~~==קישורים חיצוניים==~~
	* הרב אהרן הימן, "רבי אלעזר בן שמוע", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
	* רבי אלעזר בן שמוע, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"

	~~==הערות שוליים ==~~
	~~{{הערות שוליים}}~~

	~~{{תנאים}}~~

	~~{{מיון רגיל:אלעזר בן שמוע}}~~
	~~[[קטגוריה:תנאים]]~~
	~~[[קטגוריה:עשרת הרוגי מלכות]]~~
	~~[[קטגוריה:כהנים בתקופת המשנה~~]]

ירבעל: ביטול גרסה 116619 של ירבעל (שיחה)

2018-07-03T19:30:13Z

ביטול גרסה 116619 של ירבעל (שיחה)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:30, 3 ביולי 2018
שורה 1:		שורה 1:
	~~#הפניה~~ [[רבי אלעזר ~~ברבי~~ שמעון]]		רבי '''אלעזר בן שמוע''' (הוא מי שמכונה "'''רבי אלעזר'''" סתם, בדרך כלל, ב[[משנה]] וב[[ברייתא\|ברייתות]]{{הערה\|שם=תולדות תנאים ואמוראים\|{{היברובוקס\|הרב אהרון היימן\|תולדות תנאים ואמוראים\|43956\|עמוד=236}}}}) היה [[תנא]] בדור הרביעי - באמצע המאה השנייה לספירתם, [[כהן]], והיה בעל השפעה מרובה על המשכיות מסירת ה[[תורה שבעל פה]]. היה האחרון שבחמשת תלמידיו הצעירים של [[רבי עקיבא]] ונחשב לתלמיד מובהק שלו,{{הערה\|שם=רבי עקיבא\|[[S:יבמות סב ב\|תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ב, ב']]; [[בראשית רבה]], ס"א, ג'.}} [[סמיכה לרבנות\|נסמך להוראה]] על ידי [[רבי יהודה בן בבא]]{{הערה\|[[S:סנהדרין יד א\|תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ד, א']].}}, אך למד גם אצל [[רבי יהושע]] ו[[רבי טרפון]].{{הערה\|שם=רבותיו\|[[S:נזיר ז ד\|מסכת נזיר, פרק ז', ד']]; [[תוספתא]], [[מסכת בבא קמא]], א', ט'.}} לפי מדרש "[[אלה אזכרה]]" נמנה עם [[עשרת הרוגי מלכות]].{{הערה\|סופו של "[[S:מדרש אלה אזכרה\|מדרש אלה אזכרה]]"; לפי מניין ההרוגים שבמדרש תהילים (פ"ט), לא נמנה עליהם רבי אלעזר בן שמוע.}}

			==ביוגרפיה==
			על פי מסורת [[חז"ל]], 24 אלף מתלמידיו של התנא הגדול רבי עקיבא מתו ב[[מגפה]], ובעקבות כך {{ציטוטון\|היה העולם שמם, עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום, ושנאה להם {{גודל\|2\|(לימד אותה - את ה[[תורה]])}}: [[רבי מאיר]] ו[[רבי יהודה]] ו[[רבי יוסי]] ו[[רבי שמעון]] ו'''רבי אלעזר בן שמוע''', והם הם העמידו תורה אותה שעה}}{{הערה\|יבמות סב ב}}.

			בשעת השמד של הקיסר [[אדריאנוס]], [[התקופה הרומית בארץ ישראל\|כשגזרו הרומאים]] שאסור [[סמיכת חכמים\|לסמוך חכמים]]: {{ציטוטון\|כל הסומך ייהרג, וכל הנסמך ייהרג, ועיר שסומכין בה תיחרב, ותחומין (תחומי העיר) שסומכין בהן ייעקרו}}{{הערה\|סנהדרין יד א}}, נסמך רבי אלעזר בן שמוע עם עוד ארבעה מתלמידי רבי עקיבא על ידי רבי [[יהודה בן בבא]], והם אלה שהיוו, לפי אותה מסורת, את ההמשך היחידי לתורה שבעל פה ופסיקת ההלכה כפי שנמסרו לדורות הבאים.

			מקום מגוריו אינו ידוע. יש משערים שהתגורר בעיר "בוקיא", דרומית מערבית ל[[הר מירון]], אך השערה זו אינה מבוססת.{{הערה\|על בסיס המסופר ביבמות פד א: "כשהלכתי ללמוד תורה אצל ר' אלעזר בן שמוע, חברו עלי תלמידיו כתרנגולים של בית בוקיא, ולא הניחוני ללמוד אלא דבר אחד במשנתינו"; וולמן, '''חקרי הארץ''' (עמ' 244).}} בעקבות גזירות הרומאים החלו רבי אלעזר בן שמוע ורבי [[יוחנן הסנדלר]] ללכת ל[[נציבין]], שהייתה מחוץ ל[[ארץ ישראל]], כדי ללמוד תורה מרבי [[יהודה בן בתירה]], וכשהגיעו לציידן נזכרו ב[[ארץ ישראל]], ונכתב כי: {{ציטוטון\|זקפו עיניהם, זלגו דמעות מעיניהם, וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הבא: "וירשת אתם וישבת בארצם"{{הערה\|דברים יב כט}}, חזרו ובאו להם למקומם. אמרו: [[מצוות יישוב ארץ ישראל\|ישיבת ארץ ישראל]] שקולה כנגד כל המצוות שבתורה}}{{הערה\|[[ספרי]], [[פרשת ראה]], פ'}}.

			היה תלמיד מובהק של [[רבי עקיבא]],{{הערה\|שם=רבי עקיבא}} אך למד גם אצל [[רבי יהושע]] ו[[רבי טרפון]].{{הערה\|שם=רבותיו}} חבריו ללימוד היו [[רבי מאיר]] ו[[רבי יהודה]].{{הערה\|[[תוספתא]], [[מסכת נזיר]], פרק ה', א'; וב[[מסכת מנחות]], פרק ב', ט"ז.}} על תלמידיו נמנים [[רבי יהודה הנשיא]] מסדר ה[[משנה]],{{הערה\|על פי: [[S:יבמות פד א\|מסכת יבמות, דף פ"ד, א']], ו[[S:יומא עט ב\|מסכת יומא, דף ע"ט, ב']].}} ו[[איסי בן יהודה]].{{הערה\|[[S:מנחות יח א\|מסכת מנחות, דף י"ח, א']].}} יש הסבורים כי היה אביו של רבי [[שמעון בן אלעזר]],{{הערה\|[[זכריה פרנקל]], '''דרכי המשנה'''; ד"ר מרדכי מרגליות (עורך), "ר' אלעזר (בן שמוע)", '''אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים''' (כרך א', עמ' 46-47).}} אך אחרים סבורים, על סמך כמה ראיות, כי הדבר לא נכון.{{הערה\|שם=תולדות תנאים ואמוראים}} ידוע כי נפטר בגיל מבוגר, והיה בן 105 שנים במותו.{{הערה\|שם=גילו\|סיום "[[S:מדרש אלה אזכרה\|מדרש אלה אזכרה]]".}}

			==מותו==
			לפי מדרש "[[אלה אזכרה]]", היה רבי אלעזר בין [[עשרת הרוגי מלכות]] שנהרגו בגזרת הרומאים על שהפרו את הצו הרומאי שלא [[מצוות תלמוד תורה\|ללמוד וללמד תורה]]: {{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=אמרו עליו שאותו היום היה בן מאה וחמש שנים, ומקטנותו ועד סוף ימיו לא שמע אדם שהוציא תיפלות מפיו, ולא נתקוטט עם חביריו בין בדבור בין במעשה, והיה עניו ושפל רוח וישב בתענית שמונים שנה. ואותו היום שנהרג יום כפורים היה, ובאו תלמידיו לפניו ואמרו לו: "רבנו, מה אתה רואה?" אמר להם: "אני רואה את רבי יהודה בן בבא שמשיאים {{גודל\|2\|(נושאים)}} את מיטתו ומיטת רבי עקיבא בן יוסף סמוכה אצלו, והם מתווכחים בדבר הלכה יחד, זה עם זה". אמרו לו: "ומי הכריע ביניהם?" אמר להם: "רבי ישמעאל כהן גדול". אמרו לו: "מי מנצח?" אמר להם: "רבי עקיבא, על שטרח בכל כוחו בתורה". אמר להם: "בני, רואה אני עוד שנשמת כל צדיק וצדיק מטהרת את עצמה במי השלוח, כדי ליכנס היום בטהרה בישיבה של מעלה לשמוע את דרשות רבי עקיבא בן יוסף שידרוש להם מעניינו של יום. וכל מלאך ומלאך מביא קתדראות של זהב לכל צדיק וצדיק לישב עליו בטהרה". צוה הקיסר להרגו, ויצאה בת קול ואומרת: "אשריך רבי אלעזר בן שמוע, שהיית טהור ויצאה נשמתך בטהרה".\|מקור=סיום "[[S:מדרש אלה אזכרה\|מדרש אלה אזכרה]]".}}

			תיאור אחר של רגע רציחתו, מובא במדרש: {{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=...ואחריו רבי אלעזר בן שמוע, ואותו היום שנהרג ערב שבת היה, והם מבקשין להרוג אותו בט' שעות ביום, אמר להם: בבקשה מכם הניחו לי עד שאקיים מצות שבת, אמרו לו: על שבת אתה בוטח, ומהו שבת? אמר להם: מצוה קטנה שצוני השם ושבת שמה, שכתוב "מחלליה מות יומת", אמרו לו: אם אלהיכם מלך גדול הוא בשמים למה אינו מציל אתכם מן המלכות? אמר להם כדי שיתבע דמנו מכם. הלכו ואמרו למלך, שלח המלך והביאוהו לפניו, אמר המלך: אי {{גודל\|2\|(איזה)}} עם עזי פנים, אפילו בפתחה של מיתה בעזותכם אתם עומדים! אמר לו {{גודל\|2\|(רבי אלעזר)}}: מוטב לי שאמות על ידך ולא אמות על מיתת שמים, שכבר אמרו חז"ל "כל המחניף את חבירו - לסוף נופל בידו". אמר לו המלך: אלהיכם, מדוע אינו מציל אתכם מן המלכות? אמר לו: כבר אמרתי לעבדיך ששאלוני, הרי כדי ליפרע מכם, אמר לו: ויפרע עכשיו! אמר לו: ומה כשחרבו את ביתו ושרפו את היכלו עשה להם אריכות אפים, עכשיו לא כל שכן?! וצוה המלך והוציאוהו מעליו ועשו לו דינו. לאחר שיצא אמרו לו תלמידיו רבינו היה לך להחניף לו בזה הדבר, אמר להם לא די לאלעזר להיות כחבריו שמתו על שם שמים.{{הערה\|אמירתם של תלמידיו ככל הנראה כוונה לעיקרון של [[פיקוח נפש]], לפיו יש לעבור אפילו את כל העבירות שבתורה, למעט שלוש, על מנת להינצל ממוות, ותשובתו של רבי אלעזר מכוונת לכך שבשעת השמד, על פי ההלכה, יש למסור את הנפש אף על דברים קטנים; ראו: [[קידוש השם]].}} וכשנצטוו עליו להרגו התחיל בקדוש היום אמרו לו לקוסטינר {{גודל\|2\|(התליין)}} הנח לו שיגמור, כיון שהגיע לאשר ברא אלהים לעשות, הכהו ויצאה נשמתו בתיבת 'אלהים'. יצאה [[בת קול]] ואמרה: "אשריך אלעזר, בעולם הזה היית דומה לאלהים ויצאה נשמתך באלהים".\|מקור=אייזנשטיין, '''[[אוצר מדרשים]] - עשרה הרוגי מלכות''' (עמ' 448).{{הערה\|מובא בנוסח מקוצר אצל: [[מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]], [http://benyehuda.org/berdi/miymey_hatalmud_01.html מימי התלמוד - תקווה ופחד] (אות ח'), אתר [[פרויקט בן יהודה]].}}}}

			==הערכה==
			בשלשה מקומות מכנה [[רב (אמורא)\|רב]] את רבי אלעזר "טובינא דחכימי", כלומר: המאושר שבחכמים.{{הערה\|[[תלמוד בבלי]], מסכת גיטין, דף כ"ו, ב'; מסכת כתובות, דף מ', א'; מסכת כריתות, דף י"ג, ב', ועל פי פירוש [[רש"י]], בגיטין ובכתובות.}} עוד מסופר עליו "שהיה ליבו כפתח של היכל", ותלמידו הגדול [[רבי יהודה הנשיא]] מספר שכשהיה רבי אלעזר דורש, היו יושבים תלמידיו דחוסים שישה ב[[אמה (מידת אורך)\|אמה]], ונדחקים לשמוע את תורתו.{{הערה\|תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ג, א}}

			==מתורתו==
			אימרה מפורסמת של רבי אלעזר מובאת ב[[מסכת אבות]]: {{ציטוטון\|יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך, וכבוד חברך כמורא רבך, ומורא רבך כמורא שמים}}{{הערה\|[[מסכת אבות]], פרק ד', י"ב]]}}. מדרש אגדה מאוחר מדגים עד כמה התנהג רבי אלעזר בכבוד אפילו כלפי רומאי בזמן שהקיסר אינו פוסק מלרדות ולחסל את היהודים: פעם טייל רבי אלעזר על שפת ה[[ים]], וראה [[ספינה]] שטבעה שרק איש אחד מבני עשיו (רומאי) ניצל מתוכה כשהוא ערום וחסר כל. אנשים שעברו לא עזרו לו, משום שעבורם הוא היה ככובש ואויב ומנצל את מצוקתו ללא בושה מאלו שבהם הוא רודה. למרות זאת, כשראה זאת רבי אלעזר הוא פשט אחד מבגדיו שלו עצמו והלבישו, שיכן אותו בביתו, האכיל והשקה אותו, נתן לו כסף, וליווה אותו לדרכו. לאחר זמן נעשה ניצול זה [[מלך]] שגזר גזרות קשות על היהודים, ורק לאחר שרבי אלעזר הגיע אליו בעצמו וביקש רחמים, נענה לו וביטל את הגזרות.{{הערה\|[[קהלת רבה]], י"א, א'.}}

			אימרה נוספת של רבי אלעזר המאדירה את השלום, מובאת ב[[ספרי]]: {{ציטוטון\|גדול השלום, שלא נטעו הנביאים בפי כל הבריות אלא שלום}}{{הערה\|[[ספרי]], [[פרשת נשא]], מ"ב}}.

			רבי אלעזר האריך ימים עד גיל 105, ומסופר בתלמוד כי תלמידיו שאלוהו בשל איזה מעשים האריך ימים והשיב להם, שלא קיצר את דרכו דרך [[בית הכנסת]], לא פסע על ראשי עם קודש, ולא [[ברכת כהנים\|נשא כפיו ככהן]] בלא ברכה. על פי פירוש [[רש"י]], "פסע על ראשי עם קדוש" מכוון לומר כי לא איחר לבית המדרש, ואם איחר התיישב בחוץ, שכן אם היה נכנס באיחור הוא היה נאלץ לפסוע בין התלמידים, ולמסתכל מהצד זה נדמה כאילו פוסע "על" ראשי הנוכחים.{{הערה\|תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ט, א', ובפירוש [[רש"י]] שם.}}

			==קישורים חיצוניים==
			* הרב אהרן הימן, "רבי אלעזר בן שמוע", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
			* רבי אלעזר בן שמוע, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"

			==הערות שוליים ==
			{{הערות שוליים}}

			{{תנאים}}

			{{מיון רגיל:אלעזר בן שמוע}}
			[[קטגוריה:תנאים]]
			[[קטגוריה:עשרת הרוגי מלכות]]
			[[קטגוריה:כהנים בתקופת המשנה]]

ירבעל: הפניה לדף רבי אלעזר ברבי שמעון

2018-07-03T19:28:10Z

הפניה לדף רבי אלעזר ברבי שמעון

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:28, 3 ביולי 2018
שורה 1:		שורה 1:
	רבי '''אלעזר בן שמוע''' (הוא מי שמכונה "'''רבי אלעזר'''" סתם, בדרך כלל, ב[[משנה]] וב[[ברייתא\|ברייתות]]{{הערה\|שם=תולדות תנאים ואמוראים\|{{היברובוקס\|הרב אהרון היימן\|תולדות תנאים ואמוראים\|43956\|עמוד=236}}}}) היה [[תנא]] בדור הרביעי - באמצע המאה השנייה לספירתם, [[כהן]], והיה בעל השפעה מרובה על המשכיות מסירת ה[[תורה שבעל פה]]. היה האחרון שבחמשת תלמידיו הצעירים של [[רבי עקיבא]] ונחשב לתלמיד מובהק שלו,{{הערה\|שם=רבי עקיבא\|[[S:יבמות סב ב\|תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ב, ב']]; [[בראשית רבה]], ס"א, ג'.}} [[סמיכה לרבנות\|נסמך להוראה]] על ידי [[רבי יהודה בן בבא]]{{הערה\|[[S:סנהדרין יד א\|תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ד, א']].}}, אך למד גם אצל [[רבי יהושע]] ו[[רבי טרפון]].{{הערה\|שם=רבותיו\|[[S:נזיר ז ד\|מסכת נזיר, פרק ז', ד']]; [[תוספתא]], [[מסכת בבא קמא]], א', ט'.}} לפי מדרש "[[אלה אזכרה]]" נמנה עם [[עשרת הרוגי מלכות]].{{הערה\|סופו של "[[~~S:מדרש אלה אזכרה\|מדרש אלה אזכרה]]"; לפי מניין ההרוגים שבמדרש תהילים (פ"ט), לא נמנה עליהם~~ רבי אלעזר ~~בן שמוע.}}~~		#הפניה [[רבי אלעזר ברבי שמעון]]

	~~==ביוגרפיה==~~
	על פי מסורת [[חז"ל]], 24 אלף מתלמידיו של התנא הגדול רבי עקיבא מתו ב[[מגפה]], ובעקבות כך {{ציטוטון\|היה העולם שמם, עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום, ושנאה להם {{גודל\|2\|(לימד אותה - את ה[[תורה]])}}: [[רבי מאיר]] ו[[רבי יהודה]] ו[[רבי יוסי]] ו[[רבי שמעון~~]] ו'''רבי אלעזר בן שמוע''', והם הם העמידו תורה אותה שעה}}{{הערה\|יבמות סב ב}}.~~

	בשעת השמד של הקיסר [[אדריאנוס]], [[התקופה הרומית בארץ ישראל\|כשגזרו הרומאים]] שאסור [[סמיכת חכמים\|לסמוך חכמים]]: {{ציטוטון\|כל הסומך ייהרג, וכל הנסמך ייהרג, ועיר שסומכין בה תיחרב, ותחומין (תחומי העיר) שסומכין בהן ייעקרו}}{{הערה\|סנהדרין יד א}}, נסמך רבי אלעזר בן שמוע עם עוד ארבעה מתלמידי רבי עקיבא על ידי רבי [[יהודה בן בבא]], והם אלה שהיוו, לפי אותה מסורת, את ההמשך היחידי לתורה שבעל פה ופסיקת ההלכה כפי שנמסרו לדורות הבאים.

	מקום מגוריו אינו ידוע. יש משערים שהתגורר בעיר "בוקיא", דרומית מערבית ל[[הר מירון]], אך השערה זו אינה מבוססת.{{הערה\|על בסיס המסופר ביבמות פד א: "כשהלכתי ללמוד תורה אצל ר' אלעזר בן שמוע, חברו עלי תלמידיו כתרנגולים של בית בוקיא, ולא הניחוני ללמוד אלא דבר אחד במשנתינו"; וולמן, '''חקרי הארץ''' (עמ' 244).}} בעקבות גזירות הרומאים החלו רבי אלעזר בן שמוע ורבי [[יוחנן הסנדלר]] ללכת ל[[נציבין]], שהייתה מחוץ ל[[ארץ ישראל]], כדי ללמוד תורה מרבי [[יהודה בן בתירה]], וכשהגיעו לציידן נזכרו ב[[ארץ ישראל]], ונכתב כי: {{ציטוטון\|זקפו עיניהם, זלגו דמעות מעיניהם, וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הבא: "וירשת אתם וישבת בארצם"{{הערה\|דברים יב כט}}, חזרו ובאו להם למקומם. אמרו: [[מצוות יישוב ארץ ישראל\|ישיבת ארץ ישראל]] שקולה כנגד כל המצוות שבתורה}}{{הערה\|[[ספרי]], [[פרשת ראה]], פ'}}.

	היה תלמיד מובהק של [[רבי עקיבא]],{{הערה\|שם=רבי עקיבא}} אך למד גם אצל [[רבי יהושע]] ו[[רבי טרפון]].{{הערה\|שם=רבותיו}} חבריו ללימוד היו [[רבי מאיר]] ו[[רבי יהודה]].{{הערה\|[[תוספתא]], [[מסכת נזיר]], פרק ה', א'; וב[[מסכת מנחות]], פרק ב', ט"ז.}} על תלמידיו נמנים [[רבי יהודה הנשיא]] מסדר ה[[משנה]],{{הערה\|על פי: [[S:יבמות פד א\|מסכת יבמות, דף פ"ד, א']], ו[[S:יומא עט ב\|מסכת יומא, דף ע"ט, ב']].}} ו[[איסי בן יהודה]].{{הערה\|[[S:מנחות יח א\|מסכת מנחות, דף י"ח, א']].}} יש הסבורים כי היה אביו של רבי [[שמעון בן אלעזר]],{{הערה\|[[זכריה פרנקל]], '''דרכי המשנה'''; ד"ר מרדכי מרגליות (עורך), "ר' אלעזר (בן שמוע)", '''אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים''' (כרך א', עמ' 46-47).}} אך אחרים סבורים, על סמך כמה ראיות, כי הדבר לא נכון.{{הערה\|שם=תולדות תנאים ואמוראים}} ידוע כי נפטר בגיל מבוגר, והיה בן 105 שנים במותו.{{הערה\|שם=גילו\|סיום "[[S:מדרש אלה אזכרה\|מדרש אלה אזכרה]]".}}

	~~==מותו==~~
	לפי מדרש "[[אלה אזכרה]]", היה רבי אלעזר בין [[עשרת הרוגי מלכות]] שנהרגו בגזרת הרומאים על שהפרו את הצו הרומאי שלא [[מצוות תלמוד תורה\|ללמוד וללמד תורה]]: {{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=אמרו עליו שאותו היום היה בן מאה וחמש שנים, ומקטנותו ועד סוף ימיו לא שמע אדם שהוציא תיפלות מפיו, ולא נתקוטט עם חביריו בין בדבור בין במעשה, והיה עניו ושפל רוח וישב בתענית שמונים שנה. ואותו היום שנהרג יום כפורים היה, ובאו תלמידיו לפניו ואמרו לו: "רבנו, מה אתה רואה?" אמר להם: "אני רואה את רבי יהודה בן בבא שמשיאים {{גודל\|2\|(נושאים)}} את מיטתו ומיטת רבי עקיבא בן יוסף סמוכה אצלו, והם מתווכחים בדבר הלכה יחד, זה עם זה". אמרו לו: "ומי הכריע ביניהם?" אמר להם: "רבי ישמעאל כהן גדול". אמרו לו: "מי מנצח?" אמר להם: "רבי עקיבא, על שטרח בכל כוחו בתורה". אמר להם: "בני, רואה אני עוד שנשמת כל צדיק וצדיק מטהרת את עצמה במי השלוח, כדי ליכנס היום בטהרה בישיבה של מעלה לשמוע את דרשות רבי עקיבא בן יוסף שידרוש להם מעניינו של יום. וכל מלאך ומלאך מביא קתדראות של זהב לכל צדיק וצדיק לישב עליו בטהרה". צוה הקיסר להרגו, ויצאה בת קול ואומרת: "אשריך רבי אלעזר בן שמוע, שהיית טהור ויצאה נשמתך בטהרה".\|מקור=סיום "[[S:מדרש אלה אזכרה\|מדרש אלה אזכרה]]".}}

	תיאור אחר של רגע רציחתו, מובא במדרש: {{ציטוט\|מרכאות=כן\|תוכן=...ואחריו רבי אלעזר בן שמוע, ואותו היום שנהרג ערב שבת היה, והם מבקשין להרוג אותו בט' שעות ביום, אמר להם: בבקשה מכם הניחו לי עד שאקיים מצות שבת, אמרו לו: על שבת אתה בוטח, ומהו שבת? אמר להם: מצוה קטנה שצוני השם ושבת שמה, שכתוב "מחלליה מות יומת", אמרו לו: אם אלהיכם מלך גדול הוא בשמים למה אינו מציל אתכם מן המלכות? אמר להם כדי שיתבע דמנו מכם. הלכו ואמרו למלך, שלח המלך והביאוהו לפניו, אמר המלך: אי {{גודל\|2\|(איזה)}} עם עזי פנים, אפילו בפתחה של מיתה בעזותכם אתם עומדים! אמר לו {{גודל\|2\|(רבי אלעזר)}}: מוטב לי שאמות על ידך ולא אמות על מיתת שמים, שכבר אמרו חז"ל "כל המחניף את חבירו - לסוף נופל בידו". אמר לו המלך: אלהיכם, מדוע אינו מציל אתכם מן המלכות? אמר לו: כבר אמרתי לעבדיך ששאלוני, הרי כדי ליפרע מכם, אמר לו: ויפרע עכשיו! אמר לו: ומה כשחרבו את ביתו ושרפו את היכלו עשה להם אריכות אפים, עכשיו לא כל שכן?! וצוה המלך והוציאוהו מעליו ועשו לו דינו. לאחר שיצא אמרו לו תלמידיו רבינו היה לך להחניף לו בזה הדבר, אמר להם לא די לאלעזר להיות כחבריו שמתו על שם שמים.{{הערה\|אמירתם של תלמידיו ככל הנראה כוונה לעיקרון של [[פיקוח נפש]], לפיו יש לעבור אפילו את כל העבירות שבתורה, למעט שלוש, על מנת להינצל ממוות, ותשובתו של רבי אלעזר מכוונת לכך שבשעת השמד, על פי ההלכה, יש למסור את הנפש אף על דברים קטנים; ראו: [[קידוש השם]].}} וכשנצטוו עליו להרגו התחיל בקדוש היום אמרו לו לקוסטינר {{גודל\|2\|(התליין)}} הנח לו שיגמור, כיון שהגיע לאשר ברא אלהים לעשות, הכהו ויצאה נשמתו בתיבת 'אלהים'. יצאה [[בת קול]] ואמרה: "אשריך אלעזר, בעולם הזה היית דומה לאלהים ויצאה נשמתך באלהים".\|מקור=אייזנשטיין, '''[[אוצר מדרשים]] - עשרה הרוגי מלכות''' (עמ' 448).{{הערה\|מובא בנוסח מקוצר אצל: [[מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]], [http://benyehuda.org/berdi/miymey_hatalmud_01.html מימי התלמוד - תקווה ופחד] (אות ח'), אתר [[פרויקט בן יהודה]].}}}}

	~~==הערכה==~~
	בשלשה מקומות מכנה [[רב (אמורא)\|רב]] את רבי אלעזר "טובינא דחכימי", כלומר: המאושר שבחכמים.{{הערה\|[[תלמוד בבלי]], מסכת גיטין, דף כ"ו, ב'; מסכת כתובות, דף מ', א'; מסכת כריתות, דף י"ג, ב', ועל פי פירוש [[רש"י]], בגיטין ובכתובות.}} עוד מסופר עליו "שהיה ליבו כפתח של היכל", ותלמידו הגדול [[רבי יהודה הנשיא]] מספר שכשהיה רבי אלעזר דורש, היו יושבים תלמידיו דחוסים שישה ב[[אמה (מידת אורך)\|אמה]], ונדחקים לשמוע את תורתו.{{הערה\|תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ג, א}}

	~~==מתורתו==~~
	אימרה מפורסמת של רבי אלעזר מובאת ב[[מסכת אבות]]: {{ציטוטון\|יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך, וכבוד חברך כמורא רבך, ומורא רבך כמורא שמים}}{{הערה\|[[מסכת אבות]], פרק ד', י"ב]]}}. מדרש אגדה מאוחר מדגים עד כמה התנהג רבי אלעזר בכבוד אפילו כלפי רומאי בזמן שהקיסר אינו פוסק מלרדות ולחסל את היהודים: פעם טייל רבי אלעזר על שפת ה[[ים]], וראה [[ספינה]] שטבעה שרק איש אחד מבני עשיו (רומאי) ניצל מתוכה כשהוא ערום וחסר כל. אנשים שעברו לא עזרו לו, משום שעבורם הוא היה ככובש ואויב ומנצל את מצוקתו ללא בושה מאלו שבהם הוא רודה. למרות זאת, כשראה זאת רבי אלעזר הוא פשט אחד מבגדיו שלו עצמו והלבישו, שיכן אותו בביתו, האכיל והשקה אותו, נתן לו כסף, וליווה אותו לדרכו. לאחר זמן נעשה ניצול זה [[מלך]] שגזר גזרות קשות על היהודים, ורק לאחר שרבי אלעזר הגיע אליו בעצמו וביקש רחמים, נענה לו וביטל את הגזרות.{{הערה\|[[קהלת רבה]], י"א, א'.}}

	אימרה נוספת של רבי אלעזר המאדירה את השלום, מובאת ב[[ספרי]]: {{ציטוטון\|גדול השלום, שלא נטעו הנביאים בפי כל הבריות אלא שלום}}{{הערה\|[[ספרי]], [[פרשת נשא]], מ"ב}}.

	רבי אלעזר האריך ימים עד גיל 105, ומסופר בתלמוד כי תלמידיו שאלוהו בשל איזה מעשים האריך ימים והשיב להם, שלא קיצר את דרכו דרך [[בית הכנסת]], לא פסע על ראשי עם קודש, ולא [[ברכת כהנים\|נשא כפיו ככהן]] בלא ברכה. על פי פירוש [[רש"י]], "פסע על ראשי עם קדוש" מכוון לומר כי לא איחר לבית המדרש, ואם איחר התיישב בחוץ, שכן אם היה נכנס באיחור הוא היה נאלץ לפסוע בין התלמידים, ולמסתכל מהצד זה נדמה כאילו פוסע "על" ראשי הנוכחים.{{הערה\|תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ט, א', ובפירוש [[רש"י]] שם.}}

	~~==קישורים חיצוניים==~~
	* הרב אהרן הימן, "רבי אלעזר בן שמוע", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
	* רבי אלעזר בן שמוע, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"

	~~==הערות שוליים ==~~
	~~{{הערות שוליים}}~~

	~~{{תנאים}}~~
	~~{{עשרת הרוגי מלכות}}~~

	~~{{מיון רגיל:אלעזר בן שמוע}}~~
	~~[[קטגוריה:תנאים]]~~
	~~[[קטגוריה:עשרת הרוגי מלכות]]~~
	~~[[קטגוריה:כהנים בתקופת המשנה~~]]

ירבעל: /* מתורתו */

2018-07-01T18:12:24Z

מתורתו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:12, 1 ביולי 2018
שורה 23:		שורה 23:
	אימרה נוספת של רבי אלעזר המאדירה את השלום, מובאת ב[[ספרי]]: {{ציטוטון\|גדול השלום, שלא נטעו הנביאים בפי כל הבריות אלא שלום}}{{הערה\|[[ספרי]], [[פרשת נשא]], מ"ב}}.		אימרה נוספת של רבי אלעזר המאדירה את השלום, מובאת ב[[ספרי]]: {{ציטוטון\|גדול השלום, שלא נטעו הנביאים בפי כל הבריות אלא שלום}}{{הערה\|[[ספרי]], [[פרשת נשא]], מ"ב}}.

	רבי אלעזר האריך ימים עד גיל 105,~~{{הערה\|שם=גילו}}~~ ומסופר בתלמוד כי תלמידיו שאלוהו בשל איזה מעשים האריך ימים והשיב להם, שלא קיצר את דרכו דרך [[בית הכנסת]], לא פסע על ראשי עם קודש, ולא [[ברכת כהנים\|נשא כפיו ככהן]] בלא ברכה. על פי פירוש [[רש"י]], "פסע על ראשי עם קדוש" מכוון לומר כי לא איחר לבית המדרש, ואם איחר התיישב בחוץ, שכן אם היה נכנס באיחור הוא היה נאלץ לפסוע בין התלמידים, ולמסתכל מהצד זה נדמה כאילו פוסע "על" ראשי הנוכחים.{{הערה\|[[תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ט, א']], ובפירוש [[רש"י]] שם.}}		רבי אלעזר האריך ימים עד גיל 105, ומסופר בתלמוד כי תלמידיו שאלוהו בשל איזה מעשים האריך ימים והשיב להם, שלא קיצר את דרכו דרך [[בית הכנסת]], לא פסע על ראשי עם קודש, ולא [[ברכת כהנים\|נשא כפיו ככהן]] בלא ברכה. על פי פירוש [[רש"י]], "פסע על ראשי עם קדוש" מכוון לומר כי לא איחר לבית המדרש, ואם איחר התיישב בחוץ, שכן אם היה נכנס באיחור הוא היה נאלץ לפסוע בין התלמידים, ולמסתכל מהצד זה נדמה כאילו פוסע "על" ראשי הנוכחים.{{הערה\|תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ט, א', ובפירוש [[רש"י]] שם.}}

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

ירבעל: /* הערכה */

2018-07-01T18:11:08Z

הערכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:11, 1 ביולי 2018
שורה 16:		שורה 16:

	==הערכה==		==הערכה==
	בשלשה מקומות מכנה [[רב (אמורא)\|רב]] את רבי אלעזר "טובינא דחכימי", כלומר: המאושר שבחכמים.{{הערה\|[[תלמוד בבלי]], ~~[[S:גיטין כו ב\|~~מסכת גיטין, דף כ"ו, ב']]; ~~[[S:כתובות מ א\|~~מסכת כתובות, דף מ', א']]; ~~[[S:כריתות יג ב\|~~מסכת כריתות, דף י"ג, ב']], ועל פי פירוש [[רש"י]], בגיטין ובכתובות.}} עוד מסופר עליו "שהיה ליבו כפתח של היכל", ותלמידו הגדול [[רבי יהודה הנשיא]] מספר שכשהיה רבי אלעזר דורש, היו יושבים תלמידיו דחוסים שישה ב[[אמה (מידת אורך)\|אמה]], ונדחקים לשמוע את תורתו.{{הערה~~\|[[S:עירובין נג א~~\|תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ג, א~~']].~~}}		בשלשה מקומות מכנה [[רב (אמורא)\|רב]] את רבי אלעזר "טובינא דחכימי", כלומר: המאושר שבחכמים.{{הערה\|[[תלמוד בבלי]], מסכת גיטין, דף כ"ו, ב'; מסכת כתובות, דף מ', א'; מסכת כריתות, דף י"ג, ב', ועל פי פירוש [[רש"י]], בגיטין ובכתובות.}} עוד מסופר עליו "שהיה ליבו כפתח של היכל", ותלמידו הגדול [[רבי יהודה הנשיא]] מספר שכשהיה רבי אלעזר דורש, היו יושבים תלמידיו דחוסים שישה ב[[אמה (מידת אורך)\|אמה]], ונדחקים לשמוע את תורתו.{{הערה\|תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ג, א}}

	==מתורתו==		==מתורתו==

ירבעל: /* מתורתו */

2018-07-01T18:09:26Z

מתורתו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:09, 1 ביולי 2018
שורה 19:		שורה 19:

	==מתורתו==		==מתורתו==
	אימרה מפורסמת של רבי אלעזר מובאת ב[[מסכת אבות]]: {{ציטוטון\|יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך, וכבוד חברך כמורא רבך, ומורא רבך כמורא שמים.\|[[~~S:אבות ד יב\|~~מסכת אבות, פרק ד', י"ב]]}}. מדרש אגדה מאוחר מדגים עד כמה התנהג רבי אלעזר בכבוד אפילו כלפי רומאי בזמן שהקיסר אינו פוסק מלרדות ולחסל את היהודים: פעם טייל רבי אלעזר על שפת ה[[ים]], וראה [[ספינה]] שטבעה שרק איש אחד מבני עשיו (רומאי) ניצל מתוכה כשהוא ערום וחסר כל. אנשים שעברו לא עזרו לו, משום שעבורם הוא היה ככובש ואויב ומנצל את מצוקתו ללא בושה מאלו שבהם הוא רודה. למרות זאת, כשראה זאת רבי אלעזר הוא פשט אחד מבגדיו שלו עצמו והלבישו, שיכן אותו בביתו, האכיל והשקה אותו, נתן לו כסף, וליווה אותו לדרכו. לאחר זמן נעשה ניצול זה [[מלך]] שגזר גזרות קשות על היהודים, ורק לאחר שרבי אלעזר הגיע אליו בעצמו וביקש רחמים, נענה לו וביטל את הגזרות.{{הערה\|[[קהלת רבה]], י"א, א'.}}		אימרה מפורסמת של רבי אלעזר מובאת ב[[מסכת אבות]]: {{ציטוטון\|יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך, וכבוד חברך כמורא רבך, ומורא רבך כמורא שמים}}{{הערה\|[[מסכת אבות]], פרק ד', י"ב]]}}. מדרש אגדה מאוחר מדגים עד כמה התנהג רבי אלעזר בכבוד אפילו כלפי רומאי בזמן שהקיסר אינו פוסק מלרדות ולחסל את היהודים: פעם טייל רבי אלעזר על שפת ה[[ים]], וראה [[ספינה]] שטבעה שרק איש אחד מבני עשיו (רומאי) ניצל מתוכה כשהוא ערום וחסר כל. אנשים שעברו לא עזרו לו, משום שעבורם הוא היה ככובש ואויב ומנצל את מצוקתו ללא בושה מאלו שבהם הוא רודה. למרות זאת, כשראה זאת רבי אלעזר הוא פשט אחד מבגדיו שלו עצמו והלבישו, שיכן אותו בביתו, האכיל והשקה אותו, נתן לו כסף, וליווה אותו לדרכו. לאחר זמן נעשה ניצול זה [[מלך]] שגזר גזרות קשות על היהודים, ורק לאחר שרבי אלעזר הגיע אליו בעצמו וביקש רחמים, נענה לו וביטל את הגזרות.{{הערה\|[[קהלת רבה]], י"א, א'.}}

	אימרה נוספת של רבי אלעזר המאדירה את השלום, מובאת ב[[ספרי]]: {{ציטוטון\|גדול השלום, שלא נטעו הנביאים בפי כל הבריות אלא שלום\|[[ספרי]], [[פרשת נשא]], מ"ב}}.		אימרה נוספת של רבי אלעזר המאדירה את השלום, מובאת ב[[ספרי]]: {{ציטוטון\|גדול השלום, שלא נטעו הנביאים בפי כל הבריות אלא שלום}}{{הערה\|[[ספרי]], [[פרשת נשא]], מ"ב}}.

	רבי אלעזר האריך ימים עד גיל 105,{{הערה\|שם=גילו}} ומסופר בתלמוד כי תלמידיו שאלוהו בשל איזה מעשים האריך ימים והשיב להם, שלא קיצר את דרכו דרך [[בית הכנסת]], לא פסע על ראשי עם קודש, ולא [[ברכת כהנים\|נשא כפיו ככהן]] בלא ברכה. על פי פירוש [[רש"י]], "פסע על ראשי עם קדוש" מכוון לומר כי לא איחר לבית המדרש, ואם איחר התיישב בחוץ, שכן אם היה נכנס באיחור הוא היה נאלץ לפסוע בין התלמידים, ולמסתכל מהצד זה נדמה כאילו פוסע "על" ראשי הנוכחים.{{הערה\|[[S:סוטה לט א\|תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ט, א']], ובפירוש [[רש"י]] שם.}}

			רבי אלעזר האריך ימים עד גיל 105,{{הערה\|שם=גילו}} ומסופר בתלמוד כי תלמידיו שאלוהו בשל איזה מעשים האריך ימים והשיב להם, שלא קיצר את דרכו דרך [[בית הכנסת]], לא פסע על ראשי עם קודש, ולא [[ברכת כהנים\|נשא כפיו ככהן]] בלא ברכה. על פי פירוש [[רש"י]], "פסע על ראשי עם קדוש" מכוון לומר כי לא איחר לבית המדרש, ואם איחר התיישב בחוץ, שכן אם היה נכנס באיחור הוא היה נאלץ לפסוע בין התלמידים, ולמסתכל מהצד זה נדמה כאילו פוסע "על" ראשי הנוכחים.{{הערה\|[[תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ט, א']], ובפירוש [[רש"י]] שם.}}

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

ירבעל: /* ביוגרפיה */

2018-07-01T18:08:16Z

ביוגרפיה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:08, 1 ביולי 2018
שורה 2:		שורה 2:

	==ביוגרפיה==		==ביוגרפיה==
	על פי מסורת [[חז"ל]], 24 אלף מתלמידיו של התנא הגדול רבי עקיבא מתו ב[[מגפה]], ובעקבות כך {{ציטוטון\|היה העולם שמם, עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום, ושנאה להם {{גודל\|2\|(לימד אותה - את ה[[תורה]])}}: [[רבי מאיר]] ו[[רבי יהודה]] ו[[רבי יוסי]] ו[[רבי שמעון]] ו'''רבי אלעזר בן שמוע''', והם הם העמידו תורה אותה שעה\|~~[[S:~~יבמות סב ב~~\|תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ב, ב']].~~}}		על פי מסורת [[חז"ל]], 24 אלף מתלמידיו של התנא הגדול רבי עקיבא מתו ב[[מגפה]], ובעקבות כך {{ציטוטון\|היה העולם שמם, עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום, ושנאה להם {{גודל\|2\|(לימד אותה - את ה[[תורה]])}}: [[רבי מאיר]] ו[[רבי יהודה]] ו[[רבי יוסי]] ו[[רבי שמעון]] ו'''רבי אלעזר בן שמוע''', והם הם העמידו תורה אותה שעה}}{{הערה\|יבמות סב ב}}.

	בשעת השמד של הקיסר [[אדריאנוס]], [[התקופה הרומית בארץ ישראל\|כשגזרו הרומאים]] שאסור [[סמיכת חכמים\|לסמוך חכמים]]: {{ציטוטון\|כל הסומך ייהרג, וכל הנסמך ייהרג, ועיר שסומכין בה תיחרב, ותחומין (תחומי העיר) שסומכין בהן ייעקרו\|~~[[S:~~סנהדרין יד א~~\|תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ד, א']]~~}}, נסמך רבי אלעזר בן שמוע עם עוד ארבעה מתלמידי רבי עקיבא על ידי רבי [[יהודה בן בבא]], והם אלה שהיוו, לפי אותה מסורת, את ההמשך היחידי לתורה שבעל פה ופסיקת ההלכה כפי שנמסרו לדורות הבאים.		בשעת השמד של הקיסר [[אדריאנוס]], [[התקופה הרומית בארץ ישראל\|כשגזרו הרומאים]] שאסור [[סמיכת חכמים\|לסמוך חכמים]]: {{ציטוטון\|כל הסומך ייהרג, וכל הנסמך ייהרג, ועיר שסומכין בה תיחרב, ותחומין (תחומי העיר) שסומכין בהן ייעקרו}}{{הערה\|סנהדרין יד א}}, נסמך רבי אלעזר בן שמוע עם עוד ארבעה מתלמידי רבי עקיבא על ידי רבי [[יהודה בן בבא]], והם אלה שהיוו, לפי אותה מסורת, את ההמשך היחידי לתורה שבעל פה ופסיקת ההלכה כפי שנמסרו לדורות הבאים.

	מקום מגוריו אינו ידוע. יש משערים שהתגורר בעיר "בוקיא", דרומית מערבית ל[[הר מירון]], אך השערה זו אינה מבוססת.{{הערה\|על בסיס המסופר ~~ב[[S:יבמות~~ פד א~~\|תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"ד, א']]~~: "כשהלכתי ללמוד תורה אצל ר' אלעזר בן שמוע, חברו עלי תלמידיו כתרנגולים של בית בוקיא, ולא הניחוני ללמוד אלא דבר אחד במשנתינו"; וולמן, '''חקרי הארץ''' (עמ' 244).}} בעקבות גזירות הרומאים החלו רבי אלעזר בן שמוע ורבי [[יוחנן הסנדלר]] ללכת ל[[נציבין]], שהייתה מחוץ ל[[ארץ ישראל]], כדי ללמוד תורה מרבי [[יהודה בן בתירה]], וכשהגיעו לציידן נזכרו ב[[ארץ ישראל]], ונכתב כי: {{ציטוטון\|זקפו עיניהם, זלגו דמעות מעיניהם, וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הבא: "וירשת אתם וישבת בארצם" ~~([[S:~~דברים יב כט~~\|ספר דברים, פרק י"ב, כ"ט]])~~, חזרו ובאו להם למקומם. אמרו: [[מצוות יישוב ארץ ישראל\|ישיבת ארץ ישראל]] שקולה כנגד כל המצוות שבתורה.\|[[ספרי]], [[פרשת ראה]], פ'}}.		מקום מגוריו אינו ידוע. יש משערים שהתגורר בעיר "בוקיא", דרומית מערבית ל[[הר מירון]], אך השערה זו אינה מבוססת.{{הערה\|על בסיס המסופר ביבמות פד א: "כשהלכתי ללמוד תורה אצל ר' אלעזר בן שמוע, חברו עלי תלמידיו כתרנגולים של בית בוקיא, ולא הניחוני ללמוד אלא דבר אחד במשנתינו"; וולמן, '''חקרי הארץ''' (עמ' 244).}} בעקבות גזירות הרומאים החלו רבי אלעזר בן שמוע ורבי [[יוחנן הסנדלר]] ללכת ל[[נציבין]], שהייתה מחוץ ל[[ארץ ישראל]], כדי ללמוד תורה מרבי [[יהודה בן בתירה]], וכשהגיעו לציידן נזכרו ב[[ארץ ישראל]], ונכתב כי: {{ציטוטון\|זקפו עיניהם, זלגו דמעות מעיניהם, וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הבא: "וירשת אתם וישבת בארצם"{{הערה\|דברים יב כט}}, חזרו ובאו להם למקומם. אמרו: [[מצוות יישוב ארץ ישראל\|ישיבת ארץ ישראל]] שקולה כנגד כל המצוות שבתורה}}{{הערה\|[[ספרי]], [[פרשת ראה]], פ'}}.

	היה תלמיד מובהק של [[רבי עקיבא]],{{הערה\|שם=רבי עקיבא}} אך למד גם אצל [[רבי יהושע]] ו[[רבי טרפון]].{{הערה\|שם=רבותיו}} חבריו ללימוד היו [[רבי מאיר]] ו[[רבי יהודה]].{{הערה\|[[תוספתא]], [[מסכת נזיר]], פרק ה', א'; וב[[מסכת מנחות]], פרק ב', ט"ז.}} על תלמידיו נמנים [[רבי יהודה הנשיא]] מסדר ה[[משנה]],{{הערה\|על פי: [[S:יבמות פד א\|מסכת יבמות, דף פ"ד, א']], ו[[S:יומא עט ב\|מסכת יומא, דף ע"ט, ב']].}} ו[[איסי בן יהודה]].{{הערה\|[[S:מנחות יח א\|מסכת מנחות, דף י"ח, א']].}} יש הסבורים כי היה אביו של רבי [[שמעון בן אלעזר]],{{הערה\|[[זכריה פרנקל]], '''דרכי המשנה'''; ד"ר מרדכי מרגליות (עורך), "ר' אלעזר (בן שמוע)", '''אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים''' (כרך א', עמ' 46-47).}} אך אחרים סבורים, על סמך כמה ראיות, כי הדבר לא נכון.{{הערה\|שם=תולדות תנאים ואמוראים}} ידוע כי נפטר בגיל מבוגר, והיה בן 105 שנים במותו.{{הערה\|שם=גילו\|סיום "[[S:מדרש אלה אזכרה\|מדרש אלה אזכרה]]".}}		היה תלמיד מובהק של [[רבי עקיבא]],{{הערה\|שם=רבי עקיבא}} אך למד גם אצל [[רבי יהושע]] ו[[רבי טרפון]].{{הערה\|שם=רבותיו}} חבריו ללימוד היו [[רבי מאיר]] ו[[רבי יהודה]].{{הערה\|[[תוספתא]], [[מסכת נזיר]], פרק ה', א'; וב[[מסכת מנחות]], פרק ב', ט"ז.}} על תלמידיו נמנים [[רבי יהודה הנשיא]] מסדר ה[[משנה]],{{הערה\|על פי: [[S:יבמות פד א\|מסכת יבמות, דף פ"ד, א']], ו[[S:יומא עט ב\|מסכת יומא, דף ע"ט, ב']].}} ו[[איסי בן יהודה]].{{הערה\|[[S:מנחות יח א\|מסכת מנחות, דף י"ח, א']].}} יש הסבורים כי היה אביו של רבי [[שמעון בן אלעזר]],{{הערה\|[[זכריה פרנקל]], '''דרכי המשנה'''; ד"ר מרדכי מרגליות (עורך), "ר' אלעזר (בן שמוע)", '''אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים''' (כרך א', עמ' 46-47).}} אך אחרים סבורים, על סמך כמה ראיות, כי הדבר לא נכון.{{הערה\|שם=תולדות תנאים ואמוראים}} ידוע כי נפטר בגיל מבוגר, והיה בן 105 שנים במותו.{{הערה\|שם=גילו\|סיום "[[S:מדרש אלה אזכרה\|מדרש אלה אזכרה]]".}}

ירבעל ב־18:04, 1 ביולי 2018

2018-07-01T18:04:24Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:04, 1 ביולי 2018
שורה 25:		שורה 25:
	רבי אלעזר האריך ימים עד גיל 105,{{הערה\|שם=גילו}} ומסופר בתלמוד כי תלמידיו שאלוהו בשל איזה מעשים האריך ימים והשיב להם, שלא קיצר את דרכו דרך [[בית הכנסת]], לא פסע על ראשי עם קודש, ולא [[ברכת כהנים\|נשא כפיו ככהן]] בלא ברכה. על פי פירוש [[רש"י]], "פסע על ראשי עם קדוש" מכוון לומר כי לא איחר לבית המדרש, ואם איחר התיישב בחוץ, שכן אם היה נכנס באיחור הוא היה נאלץ לפסוע בין התלמידים, ולמסתכל מהצד זה נדמה כאילו פוסע "על" ראשי הנוכחים.{{הערה\|[[S:סוטה לט א\|תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ט, א']], ובפירוש [[רש"י]] שם.}}		רבי אלעזר האריך ימים עד גיל 105,{{הערה\|שם=גילו}} ומסופר בתלמוד כי תלמידיו שאלוהו בשל איזה מעשים האריך ימים והשיב להם, שלא קיצר את דרכו דרך [[בית הכנסת]], לא פסע על ראשי עם קודש, ולא [[ברכת כהנים\|נשא כפיו ככהן]] בלא ברכה. על פי פירוש [[רש"י]], "פסע על ראשי עם קדוש" מכוון לומר כי לא איחר לבית המדרש, ואם איחר התיישב בחוץ, שכן אם היה נכנס באיחור הוא היה נאלץ לפסוע בין התלמידים, ולמסתכל מהצד זה נדמה כאילו פוסע "על" ראשי הנוכחים.{{הערה\|[[S:סוטה לט א\|תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ט, א']], ובפירוש [[רש"י]] שם.}}

	~~==לקריאה נוספת==~~
	* {{חכמי התלמוד\|ר' אלעזר (בן שמוע)\|א\|47-46}}
	* {{חכמים\|ר' אלעזר בן שמוע: מורה חכמי הדור\|ג\|117-107}}

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	~~{{מיזמים\|ויקיטקסט=קטגוריה:~~רבי אלעזר בן שמוע~~\|שם~~ ויקיטקסט~~=רבי אלעזר בן שמוע}}~~		* הרב אהרן הימן, "רבי אלעזר בן שמוע", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
	*~~{{תולדות תנאים ואמוראים\|א\|ר'~~ אלעזר בן שמוע ~~הכהן}}~~		* רבי אלעזר בן שמוע, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
	* {{אנצ דעת~~\|2748}}~~

	==הערות שוליים ==		==הערות שוליים ==

ירבעל ב־18:02, 1 ביולי 2018

2018-07-01T18:02:25Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:02, 1 ביולי 2018
שורה 1:		שורה 1:
	רבי '''אלעזר בן שמוע''' (הוא מי שמכונה "'''רבי אלעזר'''" סתם, בדרך כלל, ב[[משנה]] וב[[ברייתא\|ברייתות]]{{הערה\|שם=תולדות תנאים ואמוראים\|{{היברובוקס\|הרב אהרון היימן\|תולדות תנאים ואמוראים\|43956\|עמוד=236}}}}) היה [[תנא]] בדור הרביעי - באמצע [[המאה השנייה~~]] לספירה~~, [[כהן]], והיה בעל השפעה מרובה על המשכיות מסירת ה[[תורה שבעל פה]]. היה האחרון שבחמשת תלמידיו הצעירים של [[רבי עקיבא]] ונחשב לתלמיד מובהק שלו,{{הערה\|שם=רבי עקיבא\|[[S:יבמות סב ב\|תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ב, ב']]; [[בראשית רבה]], ס"א, ג'.}} [[סמיכה לרבנות\|נסמך להוראה]] על ידי [[רבי יהודה בן בבא]]{{הערה\|[[S:סנהדרין יד א\|תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ד, א']].}}, אך למד גם אצל [[רבי יהושע]] ו[[רבי טרפון]].{{הערה\|שם=רבותיו\|[[S:נזיר ז ד\|מסכת נזיר, פרק ז', ד']]; [[תוספתא]], [[מסכת בבא קמא]], א', ט'.}} לפי מדרש "[[אלה אזכרה]]" נמנה עם [[עשרת הרוגי מלכות]].{{הערה\|סופו של "[[S:מדרש אלה אזכרה\|מדרש אלה אזכרה]]"; לפי מניין ההרוגים שבמדרש תהילים (פ"ט), לא נמנה עליהם רבי אלעזר בן שמוע.}}		רבי '''אלעזר בן שמוע''' (הוא מי שמכונה "'''רבי אלעזר'''" סתם, בדרך כלל, ב[[משנה]] וב[[ברייתא\|ברייתות]]{{הערה\|שם=תולדות תנאים ואמוראים\|{{היברובוקס\|הרב אהרון היימן\|תולדות תנאים ואמוראים\|43956\|עמוד=236}}}}) היה [[תנא]] בדור הרביעי - באמצע המאה השנייה לספירתם, [[כהן]], והיה בעל השפעה מרובה על המשכיות מסירת ה[[תורה שבעל פה]]. היה האחרון שבחמשת תלמידיו הצעירים של [[רבי עקיבא]] ונחשב לתלמיד מובהק שלו,{{הערה\|שם=רבי עקיבא\|[[S:יבמות סב ב\|תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ב, ב']]; [[בראשית רבה]], ס"א, ג'.}} [[סמיכה לרבנות\|נסמך להוראה]] על ידי [[רבי יהודה בן בבא]]{{הערה\|[[S:סנהדרין יד א\|תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ד, א']].}}, אך למד גם אצל [[רבי יהושע]] ו[[רבי טרפון]].{{הערה\|שם=רבותיו\|[[S:נזיר ז ד\|מסכת נזיר, פרק ז', ד']]; [[תוספתא]], [[מסכת בבא קמא]], א', ט'.}} לפי מדרש "[[אלה אזכרה]]" נמנה עם [[עשרת הרוגי מלכות]].{{הערה\|סופו של "[[S:מדרש אלה אזכרה\|מדרש אלה אזכרה]]"; לפי מניין ההרוגים שבמדרש תהילים (פ"ט), לא נמנה עליהם רבי אלעזר בן שמוע.}}

	==ביוגרפיה==		==ביוגרפיה==

ירבעל: יצירת דף עם התוכן "רבי '''אלעזר בן שמוע''' (הוא מי שמכונה "'''רבי אלעזר'''" סתם, בדרך כלל, במשנה ובברייתא|בריית..."

2018-07-01T18:01:10Z

יצירת דף עם התוכן "רבי '''אלעזר בן שמוע''' (הוא מי שמכונה "'''רבי אלעזר'''" סתם, בדרך כלל, במשנה ובברייתא|בריית..."

דף חדש

רבי '''אלעזר בן שמוע''' (הוא מי שמכונה "'''רבי אלעזר'''" סתם, בדרך כלל, ב[[משנה]] וב[[ברייתא|ברייתות]]{{הערה|שם=תולדות תנאים ואמוראים|{{היברובוקס|הרב אהרון היימן|תולדות תנאים ואמוראים|43956|עמוד=236}}}}) היה [[תנא]] בדור הרביעי - באמצע [[המאה השנייה]] לספירה, [[כהן]], והיה בעל השפעה מרובה על המשכיות מסירת ה[[תורה שבעל פה]]. היה האחרון שבחמשת תלמידיו הצעירים של [[רבי עקיבא]] ונחשב לתלמיד מובהק שלו,{{הערה|שם=רבי עקיבא|[[S:יבמות סב ב|תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ב, ב']]; [[בראשית רבה]], ס"א, ג'.}} [[סמיכה לרבנות|נסמך להוראה]] על ידי [[רבי יהודה בן בבא]]{{הערה|[[S:סנהדרין יד א|תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ד, א']].}}, אך למד גם אצל [[רבי יהושע]] ו[[רבי טרפון]].{{הערה|שם=רבותיו|[[S:נזיר ז ד|מסכת נזיר, פרק ז', ד']]; [[תוספתא]], [[מסכת בבא קמא]], א', ט'.}} לפי מדרש "[[אלה אזכרה]]" נמנה עם [[עשרת הרוגי מלכות]].{{הערה|סופו של "[[S:מדרש אלה אזכרה|מדרש אלה אזכרה]]"; לפי מניין ההרוגים שבמדרש תהילים (פ"ט), לא נמנה עליהם רבי אלעזר בן שמוע.}}

==ביוגרפיה==
על פי מסורת [[חז"ל]], 24 אלף מתלמידיו של התנא הגדול רבי עקיבא מתו ב[[מגפה]], ובעקבות כך {{ציטוטון|היה העולם שמם, עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום, ושנאה להם {{גודל|2|(לימד אותה - את ה[[תורה]])}}: [[רבי מאיר]] ו[[רבי יהודה]] ו[[רבי יוסי]] ו[[רבי שמעון]] ו'''רבי אלעזר בן שמוע''', והם הם העמידו תורה אותה שעה|[[S:יבמות סב ב|תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ב, ב']].}}

בשעת השמד של הקיסר [[אדריאנוס]], [[התקופה הרומית בארץ ישראל|כשגזרו הרומאים]] שאסור [[סמיכת חכמים|לסמוך חכמים]]: {{ציטוטון|כל הסומך ייהרג, וכל הנסמך ייהרג, ועיר שסומכין בה תיחרב, ותחומין (תחומי העיר) שסומכין בהן ייעקרו|[[S:סנהדרין יד א|תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ד, א']]}}, נסמך רבי אלעזר בן שמוע עם עוד ארבעה מתלמידי רבי עקיבא על ידי רבי [[יהודה בן בבא]], והם אלה שהיוו, לפי אותה מסורת, את ההמשך היחידי לתורה שבעל פה ופסיקת ההלכה כפי שנמסרו לדורות הבאים.

מקום מגוריו אינו ידוע. יש משערים שהתגורר בעיר "בוקיא", דרומית מערבית ל[[הר מירון]], אך השערה זו אינה מבוססת.{{הערה|על בסיס המסופר ב[[S:יבמות פד א|תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף פ"ד, א']]: "כשהלכתי ללמוד תורה אצל ר' אלעזר בן שמוע, חברו עלי תלמידיו כתרנגולים של בית בוקיא, ולא הניחוני ללמוד אלא דבר אחד במשנתינו"; וולמן, '''חקרי הארץ''' (עמ' 244).}} בעקבות גזירות הרומאים החלו רבי אלעזר בן שמוע ורבי [[יוחנן הסנדלר]] ללכת ל[[נציבין]], שהייתה מחוץ ל[[ארץ ישראל]], כדי ללמוד תורה מרבי [[יהודה בן בתירה]], וכשהגיעו לציידן נזכרו ב[[ארץ ישראל]], ונכתב כי: {{ציטוטון|זקפו עיניהם, זלגו דמעות מעיניהם, וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הבא: "וירשת אתם וישבת בארצם" ([[S:דברים יב כט|ספר דברים, פרק י"ב, כ"ט]]), חזרו ובאו להם למקומם. אמרו: [[מצוות יישוב ארץ ישראל|ישיבת ארץ ישראל]] שקולה כנגד כל המצוות שבתורה.|[[ספרי]], [[פרשת ראה]], פ'}}.

היה תלמיד מובהק של [[רבי עקיבא]],{{הערה|שם=רבי עקיבא}} אך למד גם אצל [[רבי יהושע]] ו[[רבי טרפון]].{{הערה|שם=רבותיו}} חבריו ללימוד היו [[רבי מאיר]] ו[[רבי יהודה]].{{הערה|[[תוספתא]], [[מסכת נזיר]], פרק ה', א'; וב[[מסכת מנחות]], פרק ב', ט"ז.}} על תלמידיו נמנים [[רבי יהודה הנשיא]] מסדר ה[[משנה]],{{הערה|על פי: [[S:יבמות פד א|מסכת יבמות, דף פ"ד, א']], ו[[S:יומא עט ב|מסכת יומא, דף ע"ט, ב']].}} ו[[איסי בן יהודה]].{{הערה|[[S:מנחות יח א|מסכת מנחות, דף י"ח, א']].}} יש הסבורים כי היה אביו של רבי [[שמעון בן אלעזר]],{{הערה|[[זכריה פרנקל]], '''דרכי המשנה'''; ד"ר מרדכי מרגליות (עורך), "ר' אלעזר (בן שמוע)", '''אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים''' (כרך א', עמ' 46-47).}} אך אחרים סבורים, על סמך כמה ראיות, כי הדבר לא נכון.{{הערה|שם=תולדות תנאים ואמוראים}} ידוע כי נפטר בגיל מבוגר, והיה בן 105 שנים במותו.{{הערה|שם=גילו|סיום "[[S:מדרש אלה אזכרה|מדרש אלה אזכרה]]".}}

==מותו==
לפי מדרש "[[אלה אזכרה]]", היה רבי אלעזר בין [[עשרת הרוגי מלכות]] שנהרגו בגזרת הרומאים על שהפרו את הצו הרומאי שלא [[מצוות תלמוד תורה|ללמוד וללמד תורה]]: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אמרו עליו שאותו היום היה בן מאה וחמש שנים, ומקטנותו ועד סוף ימיו לא שמע אדם שהוציא תיפלות מפיו, ולא נתקוטט עם חביריו בין בדבור בין במעשה, והיה עניו ושפל רוח וישב בתענית שמונים שנה. ואותו היום שנהרג יום כפורים היה, ובאו תלמידיו לפניו ואמרו לו: "רבנו, מה אתה רואה?" אמר להם: "אני רואה את רבי יהודה בן בבא שמשיאים {{גודל|2|(נושאים)}} את מיטתו ומיטת רבי עקיבא בן יוסף סמוכה אצלו, והם מתווכחים בדבר הלכה יחד, זה עם זה". אמרו לו: "ומי הכריע ביניהם?" אמר להם: "רבי ישמעאל כהן גדול". אמרו לו: "מי מנצח?" אמר להם: "רבי עקיבא, על שטרח בכל כוחו בתורה". אמר להם: "בני, רואה אני עוד שנשמת כל צדיק וצדיק מטהרת את עצמה במי השלוח, כדי ליכנס היום בטהרה בישיבה של מעלה לשמוע את דרשות רבי עקיבא בן יוסף שידרוש להם מעניינו של יום. וכל מלאך ומלאך מביא קתדראות של זהב לכל צדיק וצדיק לישב עליו בטהרה". צוה הקיסר להרגו, ויצאה בת קול ואומרת: "אשריך רבי אלעזר בן שמוע, שהיית טהור ויצאה נשמתך בטהרה".|מקור=סיום "[[S:מדרש אלה אזכרה|מדרש אלה אזכרה]]".}}

תיאור אחר של רגע רציחתו, מובא במדרש: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=...ואחריו רבי אלעזר בן שמוע, ואותו היום שנהרג ערב שבת היה, והם מבקשין להרוג אותו בט' שעות ביום, אמר להם: בבקשה מכם הניחו לי עד שאקיים מצות שבת, אמרו לו: על שבת אתה בוטח, ומהו שבת? אמר להם: מצוה קטנה שצוני השם ושבת שמה, שכתוב "מחלליה מות יומת", אמרו לו: אם אלהיכם מלך גדול הוא בשמים למה אינו מציל אתכם מן המלכות? אמר להם כדי שיתבע דמנו מכם. הלכו ואמרו למלך, שלח המלך והביאוהו לפניו, אמר המלך: אי {{גודל|2|(איזה)}} עם עזי פנים, אפילו בפתחה של מיתה בעזותכם אתם עומדים! אמר לו {{גודל|2|(רבי אלעזר)}}: מוטב לי שאמות על ידך ולא אמות על מיתת שמים, שכבר אמרו חז"ל "כל המחניף את חבירו - לסוף נופל בידו". אמר לו המלך: אלהיכם, מדוע אינו מציל אתכם מן המלכות? אמר לו: כבר אמרתי לעבדיך ששאלוני, הרי כדי ליפרע מכם, אמר לו: ויפרע עכשיו! אמר לו: ומה כשחרבו את ביתו ושרפו את היכלו עשה להם אריכות אפים, עכשיו לא כל שכן?! וצוה המלך והוציאוהו מעליו ועשו לו דינו. לאחר שיצא אמרו לו תלמידיו רבינו היה לך להחניף לו בזה הדבר, אמר להם לא די לאלעזר להיות כחבריו שמתו על שם שמים.{{הערה|אמירתם של תלמידיו ככל הנראה כוונה לעיקרון של [[פיקוח נפש]], לפיו יש לעבור אפילו את כל העבירות שבתורה, למעט שלוש, על מנת להינצל ממוות, ותשובתו של רבי אלעזר מכוונת לכך שבשעת השמד, על פי ההלכה, יש למסור את הנפש אף על דברים קטנים; ראו: [[קידוש השם]].}} וכשנצטוו עליו להרגו התחיל בקדוש היום אמרו לו לקוסטינר {{גודל|2|(התליין)}} הנח לו שיגמור, כיון שהגיע לאשר ברא אלהים לעשות, הכהו ויצאה נשמתו בתיבת 'אלהים'. יצאה [[בת קול]] ואמרה: "אשריך אלעזר, בעולם הזה היית דומה לאלהים ויצאה נשמתך באלהים".|מקור=אייזנשטיין, '''[[אוצר מדרשים]] - עשרה הרוגי מלכות''' (עמ' 448).{{הערה|מובא בנוסח מקוצר אצל: [[מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]], [http://benyehuda.org/berdi/miymey_hatalmud_01.html מימי התלמוד - תקווה ופחד] (אות ח'), אתר [[פרויקט בן יהודה]].}}}}

==הערכה==
בשלשה מקומות מכנה [[רב (אמורא)|רב]] את רבי אלעזר "טובינא דחכימי", כלומר: המאושר שבחכמים.{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[S:גיטין כו ב|מסכת גיטין, דף כ"ו, ב']]; [[S:כתובות מ א|מסכת כתובות, דף מ', א']]; [[S:כריתות יג ב|מסכת כריתות, דף י"ג, ב']], ועל פי פירוש [[רש"י]], בגיטין ובכתובות.}} עוד מסופר עליו "שהיה ליבו כפתח של היכל", ותלמידו הגדול [[רבי יהודה הנשיא]] מספר שכשהיה רבי אלעזר דורש, היו יושבים תלמידיו דחוסים שישה ב[[אמה (מידת אורך)|אמה]], ונדחקים לשמוע את תורתו.{{הערה|[[S:עירובין נג א|תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף נ"ג, א']].}}

==מתורתו==
אימרה מפורסמת של רבי אלעזר מובאת ב[[מסכת אבות]]: {{ציטוטון|יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך, וכבוד חברך כמורא רבך, ומורא רבך כמורא שמים.|[[S:אבות ד יב|מסכת אבות, פרק ד', י"ב]]}}. מדרש אגדה מאוחר מדגים עד כמה התנהג רבי אלעזר בכבוד אפילו כלפי רומאי בזמן שהקיסר אינו פוסק מלרדות ולחסל את היהודים: פעם טייל רבי אלעזר על שפת ה[[ים]], וראה [[ספינה]] שטבעה שרק איש אחד מבני עשיו (רומאי) ניצל מתוכה כשהוא ערום וחסר כל. אנשים שעברו לא עזרו לו, משום שעבורם הוא היה ככובש ואויב ומנצל את מצוקתו ללא בושה מאלו שבהם הוא רודה. למרות זאת, כשראה זאת רבי אלעזר הוא פשט אחד מבגדיו שלו עצמו והלבישו, שיכן אותו בביתו, האכיל והשקה אותו, נתן לו כסף, וליווה אותו לדרכו. לאחר זמן נעשה ניצול זה [[מלך]] שגזר גזרות קשות על היהודים, ורק לאחר שרבי אלעזר הגיע אליו בעצמו וביקש רחמים, נענה לו וביטל את הגזרות.{{הערה|[[קהלת רבה]], י"א, א'.}}

אימרה נוספת של רבי אלעזר המאדירה את השלום, מובאת ב[[ספרי]]: {{ציטוטון|גדול השלום, שלא נטעו הנביאים בפי כל הבריות אלא שלום|[[ספרי]], [[פרשת נשא]], מ"ב}}.

רבי אלעזר האריך ימים עד גיל 105,{{הערה|שם=גילו}} ומסופר בתלמוד כי תלמידיו שאלוהו בשל איזה מעשים האריך ימים והשיב להם, שלא קיצר את דרכו דרך [[בית הכנסת]], לא פסע על ראשי עם קודש, ולא [[ברכת כהנים|נשא כפיו ככהן]] בלא ברכה. על פי פירוש [[רש"י]], "פסע על ראשי עם קדוש" מכוון לומר כי לא איחר לבית המדרש, ואם איחר התיישב בחוץ, שכן אם היה נכנס באיחור הוא היה נאלץ לפסוע בין התלמידים, ולמסתכל מהצד זה נדמה כאילו פוסע "על" ראשי הנוכחים.{{הערה|[[S:סוטה לט א|תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ט, א']], ובפירוש [[רש"י]] שם.}}

==לקריאה נוספת==
* {{חכמי התלמוד|ר' אלעזר (בן שמוע)|א|47-46}}
* {{חכמים|ר' אלעזר בן שמוע: מורה חכמי הדור|ג|117-107}}

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיטקסט=קטגוריה:רבי אלעזר בן שמוע|שם ויקיטקסט=רבי אלעזר בן שמוע}}
*{{תולדות תנאים ואמוראים|א|ר' אלעזר בן שמוע הכהן}}
* {{אנצ דעת|2748}}

==הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{תנאים}}
{{עשרת הרוגי מלכות}}

{{מיון רגיל:אלעזר בן שמוע}}
[[קטגוריה:תנאים]]
[[קטגוריה:עשרת הרוגי מלכות]]
[[קטגוריה:כהנים בתקופת המשנה]]