אלישע הנביא - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: /* הנערים והדובים */

2021-01-29T09:25:30Z

הנערים והדובים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:25, 29 בינואר 2021
שורה 31:		שורה 31:
	===נס ריפוי מי יריחו===		===נס ריפוי מי יריחו===
	לאחר שחזר ממעבר הירדן אלישע ישב ביריחו ובני העיר הגיעו אליו בבקשה לרפא את מי העיר. אלישע נענה לבקשתם ומבקש מהם צלוחית חדשה עם מלח, וכאשר מביאים לו אותה הוא משליך את המלח אל המקום ממנו המים יוצאים אל העיר וקורא {{ציטוטון\| כֹּה אָמַר ה' רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד מָוֶת וּמְשַׁכָּלֶת}} והמים נרפאים {{הערה\|האברבנאל מפרש כי על אף שלא נאמר בפירוש כי ה' אמר לאלישע כי כך ייעשה למים, אלישע עדיין אומר כי עשה זאת על פי דבר ה' על מנת להודיע לכל שלא עשה זאת מכוחו}}.		לאחר שחזר ממעבר הירדן אלישע ישב ביריחו ובני העיר הגיעו אליו בבקשה לרפא את מי העיר. אלישע נענה לבקשתם ומבקש מהם צלוחית חדשה עם מלח, וכאשר מביאים לו אותה הוא משליך את המלח אל המקום ממנו המים יוצאים אל העיר וקורא {{ציטוטון\| כֹּה אָמַר ה' רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד מָוֶת וּמְשַׁכָּלֶת}} והמים נרפאים {{הערה\|האברבנאל מפרש כי על אף שלא נאמר בפירוש כי ה' אמר לאלישע כי כך ייעשה למים, אלישע עדיין אומר כי עשה זאת על פי דבר ה' על מנת להודיע לכל שלא עשה זאת מכוחו}}.
	==~~הנערים~~ והדובים==		==אלישע והדובים==
	אלישע עולה מיריחו לבית אל, יצאו נערים קטנים מיריחו{{הערה\|הגמרא {{#makor-new:סוטה מו ב\|בבלי-סוטה\|מו\|ב}} מביאה מחלוקת האם מדובר בבני העיר נעורן ולכן נקראו נערים, או שמדובר בנערים בני יריחו, ומצדדת בפירוש האחרון. ניתן למצוא חיזוק לפירוש זה בכך שאלישע פונה אחורה על מנת להסתכל על הנערים ומשמע שהם אכן הגיעו מיריחו ממנה יצא אלישע}} לקראתו והתקלסו {{הערה\|המילה לקלס בפירוש המקראי הינה לשון גנאי. אמנם בלשון חז"ל הפכה מילה זו ללשון שבח כמו שנאמר בהגדה "לעלה ולקלס למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסים האלו". ועיין בפירוש ברשב"ץ על ההגדה שם}} בו וקראו לו {{ציטוטון\| עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ}}. הגמרא {{#makor-new:סוטה מו ב\|בבלי-סוטה\|מו\|ב}} מסבירה כי הנערים היו מתפרנסים מכך שמכרו מים טובים לבני העיר יריחו, ולאחר שאלישע ריפא את המים הם נותרו מחוסרי עבודה ולכן קראו עליו "עלה שהקרחת עלינו את המקום". אמנם, המלבי"ם ופרשנים נוספים הסבירו כי קריאת הנערים הייתה ביזוי לנביאים ולנבואה, וכי הם רצו ללעוג לאלישע שהיה קרח בניגוד לאליהו רבו שהיה בעל שער ואמרו "עלה לשמים אתה קרח כמו שעלה רבך בעל שער לשמים".		אלישע עולה מיריחו לבית אל, יצאו נערים קטנים מיריחו{{הערה\|הגמרא {{#makor-new:סוטה מו ב\|בבלי-סוטה\|מו\|ב}} מביאה מחלוקת האם מדובר בבני העיר נעורן ולכן נקראו נערים, או שמדובר בנערים בני יריחו, ומצדדת בפירוש האחרון. ניתן למצוא חיזוק לפירוש זה בכך שאלישע פונה אחורה על מנת להסתכל על הנערים ומשמע שהם אכן הגיעו מיריחו ממנה יצא אלישע}} לקראתו והתקלסו {{הערה\|המילה לקלס בפירוש המקראי הינה לשון גנאי. אמנם בלשון חז"ל הפכה מילה זו ללשון שבח כמו שנאמר בהגדה "לעלה ולקלס למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסים האלו". ועיין בפירוש ברשב"ץ על ההגדה שם}} בו וקראו לו {{ציטוטון\| עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ}}. הגמרא {{#makor-new:סוטה מו ב\|בבלי-סוטה\|מו\|ב}} מסבירה כי הנערים היו מתפרנסים מכך שמכרו מים טובים לבני העיר יריחו, ולאחר שאלישע ריפא את המים הם נותרו מחוסרי עבודה ולכן קראו עליו "עלה שהקרחת עלינו את המקום". אמנם, המלבי"ם ופרשנים נוספים הסבירו כי קריאת הנערים הייתה ביזוי לנביאים ולנבואה, וכי הם רצו ללעוג לאלישע שהיה קרח בניגוד לאליהו רבו שהיה בעל שער ואמרו "עלה לשמים אתה קרח כמו שעלה רבך בעל שער לשמים".

שורה 38:		שורה 38:
	הרד"ק הקשה מדוע אלישע קילל את הנערים בקללה כה חמורה על דברים אלו, וכן האברבנאל הקשה שהנביאים היו תמיד מן העלובים ואינם עולבים ומדוע שינה אלישע מדרכיהם?		הרד"ק הקשה מדוע אלישע קילל את הנערים בקללה כה חמורה על דברים אלו, וכן האברבנאל הקשה שהנביאים היו תמיד מן העלובים ואינם עולבים ומדוע שינה אלישע מדרכיהם?
	נראה כי אלישע כעס על ילדים אלו אך לא היה בכך סיבה נאותה לעונש חמור זה. הגמרא דורשת כי " אלמלי ליווהו אנשי יריחו לאלישע- לא גירה דובים לתינוקות" והמהרש"א פירש כי ייתכן והמלווים היו מיישבים את דעתו של אלישע. ואכן, הגמרא דורשת לגנאי את מעשהו של אלישע ודורשת {{ציטוטון\|שלושה חלאים חלה אלישע: אחד שגירה דובים בתינוקות, אחד שדחפו לגיחזי בשתי ידיים, ואחד שמת בו}} {{הערה\|אמנם, הגמרא גם דורשת כי אלישע ראה שאין בהם ולא בזרעם "לחלוחית של מצוה" אך עדיין לא נראה שהדבר מוריד מחומרת העונש}}.		נראה כי אלישע כעס על ילדים אלו אך לא היה בכך סיבה נאותה לעונש חמור זה. הגמרא דורשת כי " אלמלי ליווהו אנשי יריחו לאלישע- לא גירה דובים לתינוקות" והמהרש"א פירש כי ייתכן והמלווים היו מיישבים את דעתו של אלישע. ואכן, הגמרא דורשת לגנאי את מעשהו של אלישע ודורשת {{ציטוטון\|שלושה חלאים חלה אלישע: אחד שגירה דובים בתינוקות, אחד שדחפו לגיחזי בשתי ידיים, ואחד שמת בו}} {{הערה\|אמנם, הגמרא גם דורשת כי אלישע ראה שאין בהם ולא בזרעם "לחלוחית של מצוה" אך עדיין לא נראה שהדבר מוריד מחומרת העונש}}.

			==קברו==
			מרבית הנוסעים בימי הביניים מזכירים את קברו בהר הכרמל, מעל מערת אליהו, במערה בתוך מתחם מנזר סטלה מאריס. עם זאת, אחרים טוענים שהוא קבור בשיך אליאס בשומרון, בדרך היורדת משכם לכפר סבא בכפר הקרוי "שיך אליאס" ובו מצבה על שמו. השערה נוספת מייחסת את קברו לקבר נוסף של שייך עלי צפונית ליישוב קדומים. טענות אלו מסתמכות על הפסוק האומר כי דרכו האחרונה של מלך ישראל הייתה בירידתו מהשומרון "יד וֶאֱלִישָׁע חָלָה אֶת-חָלְיוֹ, אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ; וַיֵּרֶד אֵלָיו יוֹאָשׁ מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל, וַיֵּבְךְּ עַל-פָּנָיו וַיֹּאמַר, אָבִי אָבִי, רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו" מלכים ב', י"ג, י"ד. מסורת זו אומרת כי הירידה מהשומרון הייתה לכיוון שפלת החוף.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

Wikiboss: /* מעשי אלישע */

2021-01-29T09:12:02Z

מעשי אלישע

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:12, 29 בינואר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	[[אלישע הנביא]] היה משרתו וממשיכו של [[אליהו הנביא]]. שימש כנביא בתקופת המלכים [[יורם]], [[אחזיה]], [[יהוא]], [[יהואחז]], ו[[יואש]].		[[אלישע הנביא]] היה משרתו וממשיכו של [[אליהו הנביא]]. שימש כנביא בתקופת המלכים [[יורם]], [[אחזיה]], [[יהוא]], [[יהואחז]], ו[[יואש]].

	~~==מעשי אלישע==~~		==הקדשת אלישע==
	===הקדשת אלישע===
	לאחר שהקב"ה ציווה על [[אליהו]] בנקרת הצור למשוח את אלישע בן שפט לנביא תחתיו, הוא מגיע לאלישע ומוצא אותו כאשר הוא חורש בשנים עשר צמדי בקר. אליהו משליך את אדרתו, המסמלת את נבואתו, כלפי אלישע כרמז לכך שהוא עתיד לקחת את אדרתו ממנו ולהתנבא תחתיו. ה[[רלב"ג]] מפרש כי אליהו רצה לרמוז לאלישע כי גם הוא עתיד להיות נביא וכי האדרת הייתה סימן לכלל נביאי ישראל כמו שנאמר בפסוק (זכריה יג,ד) "ו ְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵבֹשׁוּ הַנְּבִיאִים אִישׁ מֵחֶזְיֹנוֹ בְּהִנָּבְאֹתוֹ] וְלֹא יִלְבְּשׁוּ אַדֶּרֶת שֵׂעָר לְמַעַן כַּחֵש" {{הערה\|כלומר, ביום ההוא יפסיקו נביאי הבעל להתחזות לנביאים ה' ולכן יורידו את האדרת מעליהם}}.		לאחר שהקב"ה ציווה על [[אליהו]] בנקרת הצור למשוח את אלישע בן שפט לנביא תחתיו, הוא מגיע לאלישע ומוצא אותו כאשר הוא חורש בשנים עשר צמדי בקר. אליהו משליך את אדרתו, המסמלת את נבואתו, כלפי אלישע כרמז לכך שהוא עתיד לקחת את אדרתו ממנו ולהתנבא תחתיו. ה[[רלב"ג]] מפרש כי אליהו רצה לרמוז לאלישע כי גם הוא עתיד להיות נביא וכי האדרת הייתה סימן לכלל נביאי ישראל כמו שנאמר בפסוק (זכריה יג,ד) "ו ְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵבֹשׁוּ הַנְּבִיאִים אִישׁ מֵחֶזְיֹנוֹ בְּהִנָּבְאֹתוֹ] וְלֹא יִלְבְּשׁוּ אַדֶּרֶת שֵׂעָר לְמַעַן כַּחֵש" {{הערה\|כלומר, ביום ההוא יפסיקו נביאי הבעל להתחזות לנביאים ה' ולכן יורידו את האדרת מעליהם}}.

שורה 24:		שורה 23:
	מנגד, ה[[רלב"ג]] מפרש כי בקשתו של אלישע היא לקבל מרוחו של אליהו פי שניים ממה שקיבלו שאר הנביאים. לדבריו, בקשה זו דומה לירושת הבכור הנוטל פי שניים מאשר שאר היורשים, וייתכן ויש בכך גם בקשה מאת אלישע להפוך ליורשו העיקרי של אליהו ולממשיכו. כהמשך לפירוש זה, ייתכן ואליהו ניסה להשאיר את אלישע בגלגל על מנת להשאירו כשווה לשאר בני הנביאים אך אלישע שדבק בו רצה שיכיר בו כממשיכו הישיר. כאמור, אליהו מעדיף שלא להכריע בבקשתו של אלישע להיחשב כממשיכו ומעדיף להשאיר את ההחלטה בידי שמיים האם להראות לאלישע את לקיחתו או לא.		מנגד, ה[[רלב"ג]] מפרש כי בקשתו של אלישע היא לקבל מרוחו של אליהו פי שניים ממה שקיבלו שאר הנביאים. לדבריו, בקשה זו דומה לירושת הבכור הנוטל פי שניים מאשר שאר היורשים, וייתכן ויש בכך גם בקשה מאת אלישע להפוך ליורשו העיקרי של אליהו ולממשיכו. כהמשך לפירוש זה, ייתכן ואליהו ניסה להשאיר את אלישע בגלגל על מנת להשאירו כשווה לשאר בני הנביאים אך אלישע שדבק בו רצה שיכיר בו כממשיכו הישיר. כאמור, אליהו מעדיף שלא להכריע בבקשתו של אלישע להיחשב כממשיכו ומעדיף להשאיר את ההחלטה בידי שמיים האם להראות לאלישע את לקיחתו או לא.

	לאחר תשובתו של אליהו לאלישע, הפרידו רכב אש וסוסי אש בין אליהו ואלישע ואליהו עלה השמיימה {{ציטוטון\|הִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם}}. אלישע רואה את החזון הנבואי של		לאחר תשובתו של אליהו לאלישע, הפרידו רכב אש וסוסי אש בין אליהו ואלישע ואליהו עלה השמיימה {{ציטוטון\|הִנֵּה רֶכֶב אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם}}. אלישע רואה את החזון הנבואי של עליית אליהו וצועק אחריו בצער {{ציטוטון\|אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו}}. רש"י מפרש את קריאתו של אלישע כאומר על אליהו שהוא טוב לישראל מישראל ופרשיו ואילו הרלב"ג פירש כי אליהו היה החוזק של ישראל וממילא היה בעצמו הרכב והפרשים של ישראל. ה[[רד"ק]] מסביר כי ייתכן אלישע לקח תיאור זה מעלייתו של אליהו שהייתה מלווה ברכב וסוסי אש. ייתכן והתיאור על הרכב וסוסי האש קשור גם למחזה שהראה אלישע לנערו על " סוּסִים וְרֶכֶב אֵש" רוחניים שהיו סביבות אלישע ונערו לשומרם כאשר מלך ארם ניסה לתופסו.
	עליית אליהו וצועק אחריו בצער {{ציטוטון\|אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו}}. רש"י מפרש את קריאתו של אלישע כאומר על אליהו שהוא טוב לישראל מישראל ופרשיו ואילו הרלב"ג פירש כי אליהו היה החוזק של ישראל וממילא היה בעצמו הרכב והפרשים של ישראל. ה[[רד"ק]] מסביר כי ייתכן אלישע לקח תיאור זה מעלייתו של אליהו שהייתה מלווה ברכב וסוסי אש. ייתכן והתיאור על הרכב וסוסי האש קשור גם למחזה שהראה אלישע לנערו על " סוּסִים וְרֶכֶב אֵש" רוחניים שהיו סביבות אלישע ונערו לשומרם כאשר מלך ארם ניסה לתופסו.		==אלישע ובני הנביאים==
	===אלישע ובני הנביאים===
	לאחר עליית אליהו השמיימה, אלישע לוקח את אדרת אליהו והולך באותה הדרך בה הלך עם אליהו אך בכיוון ההפוך, כך שהוא חוצה את הירדן, מגיע ליריחו ולבית אל. כאשר הוא מגיע לירדן, הוא קורא {{ציטוטון\|אַיֵּה ה' א-להי אֵלִיָהוּ, אַף הוּא וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם}}. [[תרגום יונתן]] פירש את קריאתו של אלישע כתפילה, כאומר- קבל את תפילתי ה' אלוקי אליהו, מנגד ה[[רד"ק]] הסביר את דבריו כטרוניה. לפירושו, לאחר שבפעם הראשונה לא נחצו מי הירדן כבקשתו הוא קרא "איה הוא שאינו מראה כח האות לי כמו שעשה לאליהו" ורק לאחר מכן כשהראה את עליונותו של אליהו על פניו והשתמש באדרתו, ואולי אף אליהו הצטרף אליו באופן רוחני, נקרע הירדן לפניו.		לאחר עליית אליהו השמיימה, אלישע לוקח את אדרת אליהו והולך באותה הדרך בה הלך עם אליהו אך בכיוון ההפוך, כך שהוא חוצה את הירדן, מגיע ליריחו ולבית אל. כאשר הוא מגיע לירדן, הוא קורא {{ציטוטון\|אַיֵּה ה' א-להי אֵלִיָהוּ, אַף הוּא וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם}}. [[תרגום יונתן]] פירש את קריאתו של אלישע כתפילה, כאומר- קבל את תפילתי ה' אלוקי אליהו, מנגד ה[[רד"ק]] הסביר את דבריו כטרוניה. לפירושו, לאחר שבפעם הראשונה לא נחצו מי הירדן כבקשתו הוא קרא "איה הוא שאינו מראה כח האות לי כמו שעשה לאליהו" ורק לאחר מכן כשהראה את עליונותו של אליהו על פניו והשתמש באדרתו, ואולי אף אליהו הצטרף אליו באופן רוחני, נקרע הירדן לפניו.

שורה 33:		שורה 31:
	===נס ריפוי מי יריחו===		===נס ריפוי מי יריחו===
	לאחר שחזר ממעבר הירדן אלישע ישב ביריחו ובני העיר הגיעו אליו בבקשה לרפא את מי העיר. אלישע נענה לבקשתם ומבקש מהם צלוחית חדשה עם מלח, וכאשר מביאים לו אותה הוא משליך את המלח אל המקום ממנו המים יוצאים אל העיר וקורא {{ציטוטון\| כֹּה אָמַר ה' רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד מָוֶת וּמְשַׁכָּלֶת}} והמים נרפאים {{הערה\|האברבנאל מפרש כי על אף שלא נאמר בפירוש כי ה' אמר לאלישע כי כך ייעשה למים, אלישע עדיין אומר כי עשה זאת על פי דבר ה' על מנת להודיע לכל שלא עשה זאת מכוחו}}.		לאחר שחזר ממעבר הירדן אלישע ישב ביריחו ובני העיר הגיעו אליו בבקשה לרפא את מי העיר. אלישע נענה לבקשתם ומבקש מהם צלוחית חדשה עם מלח, וכאשר מביאים לו אותה הוא משליך את המלח אל המקום ממנו המים יוצאים אל העיר וקורא {{ציטוטון\| כֹּה אָמַר ה' רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד מָוֶת וּמְשַׁכָּלֶת}} והמים נרפאים {{הערה\|האברבנאל מפרש כי על אף שלא נאמר בפירוש כי ה' אמר לאלישע כי כך ייעשה למים, אלישע עדיין אומר כי עשה זאת על פי דבר ה' על מנת להודיע לכל שלא עשה זאת מכוחו}}.
	===הנערים והדובים===		==הנערים והדובים==
	אלישע עולה מיריחו לבית אל, יצאו נערים קטנים מיריחו{{הערה\|הגמרא {{#makor-new:סוטה מו ב\|בבלי-סוטה\|מו\|ב}} מביאה מחלוקת האם מדובר בבני העיר נעורן ולכן נקראו נערים, או שמדובר בנערים בני יריחו, ומצדדת בפירוש האחרון. ניתן למצוא חיזוק לפירוש זה בכך שאלישע פונה אחורה על מנת להסתכל על הנערים ומשמע שהם אכן הגיעו מיריחו ממנה יצא אלישע}} לקראתו והתקלסו {{הערה\|המילה לקלס בפירוש המקראי הינה לשון גנאי. אמנם בלשון חז"ל הפכה מילה זו ללשון שבח כמו שנאמר בהגדה "לעלה ולקלס למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסים האלו". ועיין בפירוש ברשב"ץ על ההגדה שם}} בו וקראו לו {{ציטוטון\| עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ}}. הגמרא {{#makor-new:סוטה מו ב\|בבלי-סוטה\|מו\|ב}} מסבירה כי הנערים היו מתפרנסים מכך שמכרו מים טובים לבני העיר יריחו, ולאחר שאלישע ריפא את המים הם נותרו מחוסרי עבודה ולכן קראו עליו "עלה שהקרחת עלינו את המקום". אמנם, המלבי"ם ופרשנים נוספים הסבירו כי קריאת הנערים הייתה ביזוי לנביאים ולנבואה, וכי הם רצו ללעוג לאלישע שהיה קרח בניגוד לאליהו רבו שהיה בעל שער ואמרו "עלה לשמים אתה קרח כמו שעלה רבך בעל שער לשמים".		אלישע עולה מיריחו לבית אל, יצאו נערים קטנים מיריחו{{הערה\|הגמרא {{#makor-new:סוטה מו ב\|בבלי-סוטה\|מו\|ב}} מביאה מחלוקת האם מדובר בבני העיר נעורן ולכן נקראו נערים, או שמדובר בנערים בני יריחו, ומצדדת בפירוש האחרון. ניתן למצוא חיזוק לפירוש זה בכך שאלישע פונה אחורה על מנת להסתכל על הנערים ומשמע שהם אכן הגיעו מיריחו ממנה יצא אלישע}} לקראתו והתקלסו {{הערה\|המילה לקלס בפירוש המקראי הינה לשון גנאי. אמנם בלשון חז"ל הפכה מילה זו ללשון שבח כמו שנאמר בהגדה "לעלה ולקלס למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסים האלו". ועיין בפירוש ברשב"ץ על ההגדה שם}} בו וקראו לו {{ציטוטון\| עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ}}. הגמרא {{#makor-new:סוטה מו ב\|בבלי-סוטה\|מו\|ב}} מסבירה כי הנערים היו מתפרנסים מכך שמכרו מים טובים לבני העיר יריחו, ולאחר שאלישע ריפא את המים הם נותרו מחוסרי עבודה ולכן קראו עליו "עלה שהקרחת עלינו את המקום". אמנם, המלבי"ם ופרשנים נוספים הסבירו כי קריאת הנערים הייתה ביזוי לנביאים ולנבואה, וכי הם רצו ללעוג לאלישע שהיה קרח בניגוד לאליהו רבו שהיה בעל שער ואמרו "עלה לשמים אתה קרח כמו שעלה רבך בעל שער לשמים".

שורה 40:		שורה 38:
	הרד"ק הקשה מדוע אלישע קילל את הנערים בקללה כה חמורה על דברים אלו, וכן האברבנאל הקשה שהנביאים היו תמיד מן העלובים ואינם עולבים ומדוע שינה אלישע מדרכיהם?		הרד"ק הקשה מדוע אלישע קילל את הנערים בקללה כה חמורה על דברים אלו, וכן האברבנאל הקשה שהנביאים היו תמיד מן העלובים ואינם עולבים ומדוע שינה אלישע מדרכיהם?
	נראה כי אלישע כעס על ילדים אלו אך לא היה בכך סיבה נאותה לעונש חמור זה. הגמרא דורשת כי " אלמלי ליווהו אנשי יריחו לאלישע- לא גירה דובים לתינוקות" והמהרש"א פירש כי ייתכן והמלווים היו מיישבים את דעתו של אלישע. ואכן, הגמרא דורשת לגנאי את מעשהו של אלישע ודורשת {{ציטוטון\|שלושה חלאים חלה אלישע: אחד שגירה דובים בתינוקות, אחד שדחפו לגיחזי בשתי ידיים, ואחד שמת בו}} {{הערה\|אמנם, הגמרא גם דורשת כי אלישע ראה שאין בהם ולא בזרעם "לחלוחית של מצוה" אך עדיין לא נראה שהדבר מוריד מחומרת העונש}}.		נראה כי אלישע כעס על ילדים אלו אך לא היה בכך סיבה נאותה לעונש חמור זה. הגמרא דורשת כי " אלמלי ליווהו אנשי יריחו לאלישע- לא גירה דובים לתינוקות" והמהרש"א פירש כי ייתכן והמלווים היו מיישבים את דעתו של אלישע. ואכן, הגמרא דורשת לגנאי את מעשהו של אלישע ודורשת {{ציטוטון\|שלושה חלאים חלה אלישע: אחד שגירה דובים בתינוקות, אחד שדחפו לגיחזי בשתי ידיים, ואחד שמת בו}} {{הערה\|אמנם, הגמרא גם דורשת כי אלישע ראה שאין בהם ולא בזרעם "לחלוחית של מצוה" אך עדיין לא נראה שהדבר מוריד מחומרת העונש}}.






	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

Wikiboss ב־14:37, 14 ביולי 2020

2020-07-14T14:37:11Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:37, 14 ביולי 2020
שורה 1:		שורה 1:
	[[אלישע הנביא]] היה משרתו וממשיכו של [[אליהו הנביא]]. שימש כנביא בתקופת ~~מלכותם של~~ [[יורם]], [[אחזיה]], [[יהוא]], [[יהואחז]], ו[[יואש]].		[[אלישע הנביא]] היה משרתו וממשיכו של [[אליהו הנביא]]. שימש כנביא בתקופת המלכים [[יורם]], [[אחזיה]], [[יהוא]], [[יהואחז]], ו[[יואש]].

	==מעשי אלישע==		==מעשי אלישע==
	===הקדשת אלישע===		===הקדשת אלישע===

82.80.186.179 ב־13:51, 14 ביולי 2020

2020-07-14T13:51:50Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:51, 14 ביולי 2020
שורה 2:		שורה 2:
	==מעשי אלישע==		==מעשי אלישע==
	===הקדשת אלישע===		===הקדשת אלישע===
	לאחר שהקב"ה ציווה על [[אליהו]] בנקרת הצור למשוח את אלישע ~~הכל~~ בן שפט לנביא תחתיו, הוא מגיע לאלישע ומוצא אותו כאשר הוא חורש בשנים עשר צמדי בקר. אליהו משליך את אדרתו, המסמלת את נבואתו, כלפי אלישע כרמז לכך שהוא עתיד לקחת את אדרתו ממנו ולהתנבא תחתיו. ה[[רלב"ג]] מפרש כי אליהו רצה לרמוז לאלישע כי גם הוא עתיד להיות נביא וכי האדרת הייתה סימן לכלל נביאי ישראל כמו שנאמר בפסוק (זכריה יג,ד) "ו ְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵבֹשׁוּ הַנְּבִיאִים אִישׁ מֵחֶזְיֹנוֹ בְּהִנָּבְאֹתוֹ] וְלֹא יִלְבְּשׁוּ אַדֶּרֶת שֵׂעָר לְמַעַן כַּחֵש" {{הערה\|כלומר, ביום ההוא יפסיקו נביאי הבעל להתחזות לנביאים ה' ולכן יורידו את האדרת מעליהם}}.		לאחר שהקב"ה ציווה על [[אליהו]] בנקרת הצור למשוח את אלישע בן שפט לנביא תחתיו, הוא מגיע לאלישע ומוצא אותו כאשר הוא חורש בשנים עשר צמדי בקר. אליהו משליך את אדרתו, המסמלת את נבואתו, כלפי אלישע כרמז לכך שהוא עתיד לקחת את אדרתו ממנו ולהתנבא תחתיו. ה[[רלב"ג]] מפרש כי אליהו רצה לרמוז לאלישע כי גם הוא עתיד להיות נביא וכי האדרת הייתה סימן לכלל נביאי ישראל כמו שנאמר בפסוק (זכריה יג,ד) "ו ְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵבֹשׁוּ הַנְּבִיאִים אִישׁ מֵחֶזְיֹנוֹ בְּהִנָּבְאֹתוֹ] וְלֹא יִלְבְּשׁוּ אַדֶּרֶת שֵׂעָר לְמַעַן כַּחֵש" {{הערה\|כלומר, ביום ההוא יפסיקו נביאי הבעל להתחזות לנביאים ה' ולכן יורידו את האדרת מעליהם}}.

	על אף שאלישע שקוע בעבודה עם הבקר, כאשר הוא רואה את אדרת אליהו ומבין את הצעתו מיד הוא רץ אחרי אליהו ואומר לו שיגיד שלום לאביו ולאימו ולאחר מכן יבוא איתו. ה[[מלבי"ם]] מפרש כי כאשר אלישע הרגיש באדרת אליהו דבקה בו חלק מהרוחניות שהייתה בה והיא שזירזה אותו לעזוב את מלאכתו בשדה וללכת אחרי אליהו.		על אף שאלישע שקוע בעבודה עם הבקר, כאשר הוא רואה את אדרת אליהו ומבין את הצעתו מיד הוא רץ אחרי אליהו ואומר לו שיגיד שלום לאביו ולאימו ולאחר מכן יבוא איתו. ה[[מלבי"ם]] מפרש כי כאשר אלישע הרגיש באדרת אליהו דבקה בו חלק מהרוחניות שהייתה בה והיא שזירזה אותו לעזוב את מלאכתו בשדה וללכת אחרי אליהו.

82.80.186.179 ב־13:49, 14 ביולי 2020

2020-07-14T13:49:21Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:49, 14 ביולי 2020
שורה 2:		שורה 2:
	==מעשי אלישע==		==מעשי אלישע==
	===הקדשת אלישע===		===הקדשת אלישע===
	לאחר שהקב"ה ציווה על [[אליהו]] בנקרת הצור למשוח את אלישע בן שפט לנביא תחתיו, הוא מגיע לאלישע ומוצא אותו כאשר הוא חורש בשנים עשר צמדי בקר. אליהו משליך את אדרתו, המסמלת את נבואתו, כלפי אלישע כרמז לכך שהוא עתיד לקחת את אדרתו ממנו ולהתנבא תחתיו. ה[[רלב"ג]] מפרש כי אליהו רצה לרמוז לאלישע כי גם הוא עתיד להיות נביא וכי האדרת הייתה סימן לכלל נביאי ישראל כמו שנאמר בפסוק (זכריה יג,ד) "ו ְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵבֹשׁוּ הַנְּבִיאִים אִישׁ מֵחֶזְיֹנוֹ בְּהִנָּבְאֹתוֹ] וְלֹא יִלְבְּשׁוּ אַדֶּרֶת שֵׂעָר לְמַעַן כַּחֵש" {{הערה\|כלומר, ביום ההוא יפסיקו נביאי הבעל להתחזות לנביאים ה' ולכן יורידו את האדרת מעליהם}}.		לאחר שהקב"ה ציווה על [[אליהו]] בנקרת הצור למשוח את אלישע הכל בן שפט לנביא תחתיו, הוא מגיע לאלישע ומוצא אותו כאשר הוא חורש בשנים עשר צמדי בקר. אליהו משליך את אדרתו, המסמלת את נבואתו, כלפי אלישע כרמז לכך שהוא עתיד לקחת את אדרתו ממנו ולהתנבא תחתיו. ה[[רלב"ג]] מפרש כי אליהו רצה לרמוז לאלישע כי גם הוא עתיד להיות נביא וכי האדרת הייתה סימן לכלל נביאי ישראל כמו שנאמר בפסוק (זכריה יג,ד) "ו ְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵבֹשׁוּ הַנְּבִיאִים אִישׁ מֵחֶזְיֹנוֹ בְּהִנָּבְאֹתוֹ] וְלֹא יִלְבְּשׁוּ אַדֶּרֶת שֵׂעָר לְמַעַן כַּחֵש" {{הערה\|כלומר, ביום ההוא יפסיקו נביאי הבעל להתחזות לנביאים ה' ולכן יורידו את האדרת מעליהם}}.

	על אף שאלישע שקוע בעבודה עם הבקר, כאשר הוא רואה את אדרת אליהו ומבין את הצעתו מיד הוא רץ אחרי אליהו ואומר לו שיגיד שלום לאביו ולאימו ולאחר מכן יבוא איתו. ה[[מלבי"ם]] מפרש כי כאשר אלישע הרגיש באדרת אליהו דבקה בו חלק מהרוחניות שהייתה בה והיא שזירזה אותו לעזוב את מלאכתו בשדה וללכת אחרי אליהו.		על אף שאלישע שקוע בעבודה עם הבקר, כאשר הוא רואה את אדרת אליהו ומבין את הצעתו מיד הוא רץ אחרי אליהו ואומר לו שיגיד שלום לאביו ולאימו ולאחר מכן יבוא איתו. ה[[מלבי"ם]] מפרש כי כאשר אלישע הרגיש באדרת אליהו דבקה בו חלק מהרוחניות שהייתה בה והיא שזירזה אותו לעזוב את מלאכתו בשדה וללכת אחרי אליהו.

Wikiboss ב־20:49, 6 ביולי 2020

2020-07-06T20:49:44Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:49, 6 ביולי 2020
שורה 1:		שורה 1:
	[[אלישע הנביא]] היה משרתו וממשיכו של [[אליהו הנביא]]. שימש כנביא בתקופת מלכותם של [[יורם]], [[אחזיה]], [[יהוא]], [[יהואחז]], ו[[יואש]].		[[אלישע הנביא]] היה משרתו וממשיכו של [[אליהו הנביא]]. שימש כנביא בתקופת מלכותם של [[יורם]], [[אחזיה]], [[יהוא]], [[יהואחז]], ו[[יואש]].
	~~בתקופת שלטונם של המלכים יורם, אחזיה, יהוא, יהואחז ויואש.~~
	==מעשי אלישע==		==מעשי אלישע==
	===הקדשת אלישע===		===הקדשת אלישע===

Wikiboss ב־21:05, 2 ביולי 2020

2020-07-02T21:05:33Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:05, 2 ביולי 2020
שורה 1:		שורה 1:
	[[אלישע הנביא]] היה משרתו וממשיכו של [[אליהו הנביא]].		[[אלישע הנביא]] היה משרתו וממשיכו של [[אליהו הנביא]]. שימש כנביא בתקופת מלכותם של [[יורם]], [[אחזיה]], [[יהוא]], [[יהואחז]], ו[[יואש]].
			בתקופת שלטונם של המלכים יורם, אחזיה, יהוא, יהואחז ויואש.
	==מעשי אלישע==		==מעשי אלישע==
	===הקדשת אלישע===		===הקדשת אלישע===

Wikiboss: /* הנערים והדובים */

2020-07-02T20:55:49Z

הנערים והדובים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:55, 2 ביולי 2020
שורה 33:		שורה 33:
	לאחר שחזר ממעבר הירדן אלישע ישב ביריחו ובני העיר הגיעו אליו בבקשה לרפא את מי העיר. אלישע נענה לבקשתם ומבקש מהם צלוחית חדשה עם מלח, וכאשר מביאים לו אותה הוא משליך את המלח אל המקום ממנו המים יוצאים אל העיר וקורא {{ציטוטון\| כֹּה אָמַר ה' רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד מָוֶת וּמְשַׁכָּלֶת}} והמים נרפאים {{הערה\|האברבנאל מפרש כי על אף שלא נאמר בפירוש כי ה' אמר לאלישע כי כך ייעשה למים, אלישע עדיין אומר כי עשה זאת על פי דבר ה' על מנת להודיע לכל שלא עשה זאת מכוחו}}.		לאחר שחזר ממעבר הירדן אלישע ישב ביריחו ובני העיר הגיעו אליו בבקשה לרפא את מי העיר. אלישע נענה לבקשתם ומבקש מהם צלוחית חדשה עם מלח, וכאשר מביאים לו אותה הוא משליך את המלח אל המקום ממנו המים יוצאים אל העיר וקורא {{ציטוטון\| כֹּה אָמַר ה' רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד מָוֶת וּמְשַׁכָּלֶת}} והמים נרפאים {{הערה\|האברבנאל מפרש כי על אף שלא נאמר בפירוש כי ה' אמר לאלישע כי כך ייעשה למים, אלישע עדיין אומר כי עשה זאת על פי דבר ה' על מנת להודיע לכל שלא עשה זאת מכוחו}}.
	===הנערים והדובים===		===הנערים והדובים===
	אלישע עולה מיריחו לבית אל, יצאו נערים קטנים מיריחו{{הערה\| הגמרא {{#makor-new:סוטה מו ב\|בבלי-סוטה\|מו\|ב}} מביאה מחלוקת האם מדובר בבני העיר נעורן ולכן נקראו נערים, או שמדובר בנערים בני יריחו, ומצדדת בפירוש האחרון. ניתן למצוא חיזוק לפירוש זה בכך שאלישע פונה אחורה על מנת להסתכל על הנערים ומשמע שהם אכן הגיעו מיריחו ממנה יצא אלישע}} לקראתו והתקלסו {{הערה\|המילה לקלס בפירוש המקראי הינה לשון גנאי. אמנם בלשון חז"ל הפכה מילה זו ללשון שבח כמו שנאמר בהגדה "לעלה ולקלס למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסים האלו" ~~וכן בקדיש נאמר "לעלה ולקלס" אך עיין~~ בפירוש ברשב"ץ על ההגדה שם}} בו וקראו לו {{ציטוטון\| עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ}}. הגמרא {{#makor-new:סוטה מו ב\|בבלי-סוטה\|מו\|ב}} מסבירה כי הנערים היו מתפרנסים מכך שמכרו מים טובים לבני העיר יריחו, ולאחר שאלישע ריפא את המים הם נותרו מחוסרי עבודה ולכן קראו עליו "עלה שהקרחת עלינו את המקום". אמנם, המלבי"ם ופרשנים נוספים הסבירו כי קריאת הנערים הייתה ביזוי לנביאים ולנבואה, וכי הם רצו ללעוג לאלישע שהיה קרח בניגוד לאליהו רבו שהיה בעל שער ואמרו "עלה לשמים אתה קרח כמו שעלה רבך בעל שער לשמים".		אלישע עולה מיריחו לבית אל, יצאו נערים קטנים מיריחו{{הערה\|הגמרא {{#makor-new:סוטה מו ב\|בבלי-סוטה\|מו\|ב}} מביאה מחלוקת האם מדובר בבני העיר נעורן ולכן נקראו נערים, או שמדובר בנערים בני יריחו, ומצדדת בפירוש האחרון. ניתן למצוא חיזוק לפירוש זה בכך שאלישע פונה אחורה על מנת להסתכל על הנערים ומשמע שהם אכן הגיעו מיריחו ממנה יצא אלישע}} לקראתו והתקלסו {{הערה\|המילה לקלס בפירוש המקראי הינה לשון גנאי. אמנם בלשון חז"ל הפכה מילה זו ללשון שבח כמו שנאמר בהגדה "לעלה ולקלס למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסים האלו". ועיין בפירוש ברשב"ץ על ההגדה שם}} בו וקראו לו {{ציטוטון\| עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ}}. הגמרא {{#makor-new:סוטה מו ב\|בבלי-סוטה\|מו\|ב}} מסבירה כי הנערים היו מתפרנסים מכך שמכרו מים טובים לבני העיר יריחו, ולאחר שאלישע ריפא את המים הם נותרו מחוסרי עבודה ולכן קראו עליו "עלה שהקרחת עלינו את המקום". אמנם, המלבי"ם ופרשנים נוספים הסבירו כי קריאת הנערים הייתה ביזוי לנביאים ולנבואה, וכי הם רצו ללעוג לאלישע שהיה קרח בניגוד לאליהו רבו שהיה בעל שער ואמרו "עלה לשמים אתה קרח כמו שעלה רבך בעל שער לשמים".

	בתגובה, אלישע מסתובב אליהם {{ציטוטון\|וַיִּרְאֵם וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם יְהוָה וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים}}. הגמרא מביאה מחלוקת בין [[רב]] ו[[שמואל]] לעניין הקושי מניין הגיע היער והדובים למקום זה{{הערה\|נראה שעיקר הקושי הוא מכך שאין באזור המדברי של יריחו יער או דובים}}, כאשר אחד מהם הסביר שהנס היה בכך שהיה שם יער אך לא דובים ואילו השני סובר שמדובר בנס בתוך נס משום ש{{ציטוטון\|לא יער הוה ולא דובים הוו}}.		בתגובה, אלישע מסתובב אליהם {{ציטוטון\|וַיִּרְאֵם וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם יְהוָה וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים}}. הגמרא מביאה מחלוקת בין [[רב]] ו[[שמואל]] לעניין הקושי מניין הגיע היער והדובים למקום זה{{הערה\|נראה שעיקר הקושי הוא מכך שאין באזור המדברי של יריחו יער או דובים}}, כאשר אחד מהם הסביר שהנס היה בכך שהיה שם יער אך לא דובים ואילו השני סובר שמדובר בנס בתוך נס משום ש{{ציטוטון\|לא יער הוה ולא דובים הוו}}.

Wikiboss: /* הנערים והדובים */

2020-07-02T20:54:50Z

הנערים והדובים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:54, 2 ביולי 2020
שורה 39:		שורה 39:
	הרד"ק הקשה מדוע אלישע קילל את הנערים בקללה כה חמורה על דברים אלו, וכן האברבנאל הקשה שהנביאים היו תמיד מן העלובים ואינם עולבים ומדוע שינה אלישע מדרכיהם?		הרד"ק הקשה מדוע אלישע קילל את הנערים בקללה כה חמורה על דברים אלו, וכן האברבנאל הקשה שהנביאים היו תמיד מן העלובים ואינם עולבים ומדוע שינה אלישע מדרכיהם?
	נראה כי אלישע כעס על ילדים אלו אך לא היה בכך סיבה נאותה לעונש חמור זה. הגמרא דורשת כי " אלמלי ליווהו אנשי יריחו לאלישע- לא גירה דובים לתינוקות" והמהרש"א פירש כי ייתכן והמלווים היו מיישבים את דעתו של אלישע. ואכן, הגמרא דורשת לגנאי את מעשהו של אלישע ודורשת {{ציטוטון\|שלושה חלאים חלה אלישע: אחד שגירה דובים בתינוקות, אחד שדחפו לגיחזי בשתי ידיים, ואחד שמת בו}} {{הערה\|אמנם, הגמרא גם דורשת כי אלישע ראה שאין בהם ולא בזרעם "לחלוחית של מצוה" אך עדיין לא נראה שהדבר מוריד מחומרת העונש}}.		נראה כי אלישע כעס על ילדים אלו אך לא היה בכך סיבה נאותה לעונש חמור זה. הגמרא דורשת כי " אלמלי ליווהו אנשי יריחו לאלישע- לא גירה דובים לתינוקות" והמהרש"א פירש כי ייתכן והמלווים היו מיישבים את דעתו של אלישע. ואכן, הגמרא דורשת לגנאי את מעשהו של אלישע ודורשת {{ציטוטון\|שלושה חלאים חלה אלישע: אחד שגירה דובים בתינוקות, אחד שדחפו לגיחזי בשתי ידיים, ואחד שמת בו}} {{הערה\|אמנם, הגמרא גם דורשת כי אלישע ראה שאין בהם ולא בזרעם "לחלוחית של מצוה" אך עדיין לא נראה שהדבר מוריד מחומרת העונש}}.






			{{הערות שוליים}}

Wikiboss: /* הנערים והדובים */

2020-07-02T20:49:15Z

הנערים והדובים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:49, 2 ביולי 2020
שורה 33:		שורה 33:
	לאחר שחזר ממעבר הירדן אלישע ישב ביריחו ובני העיר הגיעו אליו בבקשה לרפא את מי העיר. אלישע נענה לבקשתם ומבקש מהם צלוחית חדשה עם מלח, וכאשר מביאים לו אותה הוא משליך את המלח אל המקום ממנו המים יוצאים אל העיר וקורא {{ציטוטון\| כֹּה אָמַר ה' רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד מָוֶת וּמְשַׁכָּלֶת}} והמים נרפאים {{הערה\|האברבנאל מפרש כי על אף שלא נאמר בפירוש כי ה' אמר לאלישע כי כך ייעשה למים, אלישע עדיין אומר כי עשה זאת על פי דבר ה' על מנת להודיע לכל שלא עשה זאת מכוחו}}.		לאחר שחזר ממעבר הירדן אלישע ישב ביריחו ובני העיר הגיעו אליו בבקשה לרפא את מי העיר. אלישע נענה לבקשתם ומבקש מהם צלוחית חדשה עם מלח, וכאשר מביאים לו אותה הוא משליך את המלח אל המקום ממנו המים יוצאים אל העיר וקורא {{ציטוטון\| כֹּה אָמַר ה' רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד מָוֶת וּמְשַׁכָּלֶת}} והמים נרפאים {{הערה\|האברבנאל מפרש כי על אף שלא נאמר בפירוש כי ה' אמר לאלישע כי כך ייעשה למים, אלישע עדיין אומר כי עשה זאת על פי דבר ה' על מנת להודיע לכל שלא עשה זאת מכוחו}}.
	===הנערים והדובים===		===הנערים והדובים===
	אלישע עולה מיריחו לבית אל, יצאו נערים קטנים מיריחו{{הערה\| הגמרא {{#makor-new:סוטה מו ב\|בבלי-סוטה\|מו\|ב}} מביאה מחלוקת האם מדובר בבני העיר נעורן ולכן נקראו נערים, או שמדובר בנערים בני יריחו, ומצדדת בפירוש האחרון. ניתן למצוא חיזוק לפירוש זה בכך שאלישע פונה אחורה על מנת להסתכל על הנערים ומשמע שהם אכן הגיעו מיריחו ממנה יצא אלישע}} לקראתו והתקלסו {{הערה\|המילה לקלס בפירוש המקראי הינה לשון גנאי. אמנם בלשון חז"ל הפכה מילה זו ללשון שבח כמו שנאמר בהגדה "לעלה ולקלס למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסים האלו" וכן בקדיש נאמר "לעלה ולקלס" אך עיין בפירוש ברשב"ץ על ההגדה שם}} בו וקראו לו {{ציטוטון\| עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ}}.		אלישע עולה מיריחו לבית אל, יצאו נערים קטנים מיריחו{{הערה\| הגמרא {{#makor-new:סוטה מו ב\|בבלי-סוטה\|מו\|ב}} מביאה מחלוקת האם מדובר בבני העיר נעורן ולכן נקראו נערים, או שמדובר בנערים בני יריחו, ומצדדת בפירוש האחרון. ניתן למצוא חיזוק לפירוש זה בכך שאלישע פונה אחורה על מנת להסתכל על הנערים ומשמע שהם אכן הגיעו מיריחו ממנה יצא אלישע}} לקראתו והתקלסו {{הערה\|המילה לקלס בפירוש המקראי הינה לשון גנאי. אמנם בלשון חז"ל הפכה מילה זו ללשון שבח כמו שנאמר בהגדה "לעלה ולקלס למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסים האלו" וכן בקדיש נאמר "לעלה ולקלס" אך עיין בפירוש ברשב"ץ על ההגדה שם}} בו וקראו לו {{ציטוטון\| עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ}}. הגמרא {{#makor-new:סוטה מו ב\|בבלי-סוטה\|מו\|ב}} מסבירה כי הנערים היו מתפרנסים מכך שמכרו מים טובים לבני העיר יריחו, ולאחר שאלישע ריפא את המים הם נותרו מחוסרי עבודה ולכן קראו עליו "עלה שהקרחת עלינו את המקום". אמנם, המלבי"ם ופרשנים נוספים הסבירו כי קריאת הנערים הייתה ביזוי לנביאים ולנבואה, וכי הם רצו ללעוג לאלישע שהיה קרח בניגוד לאליהו רבו שהיה בעל שער ואמרו "עלה לשמים אתה קרח כמו שעלה רבך בעל שער לשמים".

	הגמרא {{#makor-new:סוטה מו ב\|בבלי-סוטה\|מו\|ב}} מסבירה כי הנערים היו מתפרנסים מכך שמכרו מים טובים לבני העיר יריחו, ולאחר שאלישע ריפא את המים הם נותרו מחוסרי עבודה ולכן קראו עליו "עלה שהקרחת עלינו את המקום". אמנם, המלבי"ם ופרשנים נוספים הסבירו כי קריאת הנערים הייתה ביזוי לנביאים ולנבואה, וכי הם רצו ללעוג לאלישע שהיה קרח בניגוד לאליהו רבו שהיה בעל שער ואמרו "עלה לשמים אתה קרח כמו שעלה רבך בעל שער לשמים".

	בתגובה, אלישע מסתובב אליהם {{ציטוטון\|וַיִּרְאֵם וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם יְהוָה וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים}}. הגמרא מביאה מחלוקת בין [[רב]] ו[[שמואל]] לעניין הקושי מניין הגיע היער והדובים למקום זה{{הערה\|נראה שעיקר הקושי הוא מכך שאין באזור המדברי של יריחו יער או דובים}}, כאשר אחד מהם הסביר שהנס היה בכך שהיה שם יער אך לא דובים ואילו השני סובר שמדובר בנס בתוך נס משום ש{{ציטוטון\|לא יער הוה ולא דובים הוו}}.		בתגובה, אלישע מסתובב אליהם {{ציטוטון\|וַיִּרְאֵם וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם יְהוָה וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים}}. הגמרא מביאה מחלוקת בין [[רב]] ו[[שמואל]] לעניין הקושי מניין הגיע היער והדובים למקום זה{{הערה\|נראה שעיקר הקושי הוא מכך שאין באזור המדברי של יריחו יער או דובים}}, כאשר אחד מהם הסביר שהנס היה בכך שהיה שם יער אך לא דובים ואילו השני סובר שמדובר בנס בתוך נס משום ש{{ציטוטון\|לא יער הוה ולא דובים הוו}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:49, 2 ביולי 2020
שורה 33:		שורה 33:
	לאחר שחזר ממעבר הירדן אלישע ישב ביריחו ובני העיר הגיעו אליו בבקשה לרפא את מי העיר. אלישע נענה לבקשתם ומבקש מהם צלוחית חדשה עם מלח, וכאשר מביאים לו אותה הוא משליך את המלח אל המקום ממנו המים יוצאים אל העיר וקורא {{ציטוטון\| כֹּה אָמַר ה' רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד מָוֶת וּמְשַׁכָּלֶת}} והמים נרפאים {{הערה\|האברבנאל מפרש כי על אף שלא נאמר בפירוש כי ה' אמר לאלישע כי כך ייעשה למים, אלישע עדיין אומר כי עשה זאת על פי דבר ה' על מנת להודיע לכל שלא עשה זאת מכוחו}}.		לאחר שחזר ממעבר הירדן אלישע ישב ביריחו ובני העיר הגיעו אליו בבקשה לרפא את מי העיר. אלישע נענה לבקשתם ומבקש מהם צלוחית חדשה עם מלח, וכאשר מביאים לו אותה הוא משליך את המלח אל המקום ממנו המים יוצאים אל העיר וקורא {{ציטוטון\| כֹּה אָמַר ה' רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד מָוֶת וּמְשַׁכָּלֶת}} והמים נרפאים {{הערה\|האברבנאל מפרש כי על אף שלא נאמר בפירוש כי ה' אמר לאלישע כי כך ייעשה למים, אלישע עדיין אומר כי עשה זאת על פי דבר ה' על מנת להודיע לכל שלא עשה זאת מכוחו}}.
	===הנערים והדובים===		===הנערים והדובים===
	אלישע עולה מיריחו לבית אל, יצאו נערים קטנים מיריחו{{הערה\| הגמרא {{#makor-new:סוטה מו ב\|בבלי-סוטה\|מו\|ב}} מביאה מחלוקת האם מדובר בבני העיר נעורן ולכן נקראו נערים, או שמדובר בנערים בני יריחו, ומצדדת בפירוש האחרון. ניתן למצוא חיזוק לפירוש זה בכך שאלישע פונה אחורה על מנת להסתכל על הנערים ומשמע שהם אכן הגיעו מיריחו ממנה יצא אלישע}} לקראתו והתקלסו {{הערה\|המילה לקלס בפירוש המקראי הינה לשון גנאי. אמנם בלשון חז"ל הפכה מילה זו ללשון שבח כמו שנאמר בהגדה "לעלה ולקלס למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסים האלו" וכן בקדיש נאמר "לעלה ולקלס" אך עיין בפירוש ברשב"ץ על ההגדה שם}} בו וקראו לו {{ציטוטון\| עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ}}.		אלישע עולה מיריחו לבית אל, יצאו נערים קטנים מיריחו{{הערה\| הגמרא {{#makor-new:סוטה מו ב\|בבלי-סוטה\|מו\|ב}} מביאה מחלוקת האם מדובר בבני העיר נעורן ולכן נקראו נערים, או שמדובר בנערים בני יריחו, ומצדדת בפירוש האחרון. ניתן למצוא חיזוק לפירוש זה בכך שאלישע פונה אחורה על מנת להסתכל על הנערים ומשמע שהם אכן הגיעו מיריחו ממנה יצא אלישע}} לקראתו והתקלסו {{הערה\|המילה לקלס בפירוש המקראי הינה לשון גנאי. אמנם בלשון חז"ל הפכה מילה זו ללשון שבח כמו שנאמר בהגדה "לעלה ולקלס למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסים האלו" וכן בקדיש נאמר "לעלה ולקלס" אך עיין בפירוש ברשב"ץ על ההגדה שם}} בו וקראו לו {{ציטוטון\| עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ}}. הגמרא {{#makor-new:סוטה מו ב\|בבלי-סוטה\|מו\|ב}} מסבירה כי הנערים היו מתפרנסים מכך שמכרו מים טובים לבני העיר יריחו, ולאחר שאלישע ריפא את המים הם נותרו מחוסרי עבודה ולכן קראו עליו "עלה שהקרחת עלינו את המקום". אמנם, המלבי"ם ופרשנים נוספים הסבירו כי קריאת הנערים הייתה ביזוי לנביאים ולנבואה, וכי הם רצו ללעוג לאלישע שהיה קרח בניגוד לאליהו רבו שהיה בעל שער ואמרו "עלה לשמים אתה קרח כמו שעלה רבך בעל שער לשמים".

	הגמרא {{#makor-new:סוטה מו ב\|בבלי-סוטה\|מו\|ב}} מסבירה כי הנערים היו מתפרנסים מכך שמכרו מים טובים לבני העיר יריחו, ולאחר שאלישע ריפא את המים הם נותרו מחוסרי עבודה ולכן קראו עליו "עלה שהקרחת עלינו את המקום". אמנם, המלבי"ם ופרשנים נוספים הסבירו כי קריאת הנערים הייתה ביזוי לנביאים ולנבואה, וכי הם רצו ללעוג לאלישע שהיה קרח בניגוד לאליהו רבו שהיה בעל שער ואמרו "עלה לשמים אתה קרח כמו שעלה רבך בעל שער לשמים".

	בתגובה, אלישע מסתובב אליהם {{ציטוטון\|וַיִּרְאֵם וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם יְהוָה וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים}}. הגמרא מביאה מחלוקת בין [[רב]] ו[[שמואל]] לעניין הקושי מניין הגיע היער והדובים למקום זה{{הערה\|נראה שעיקר הקושי הוא מכך שאין באזור המדברי של יריחו יער או דובים}}, כאשר אחד מהם הסביר שהנס היה בכך שהיה שם יער אך לא דובים ואילו השני סובר שמדובר בנס בתוך נס משום ש{{ציטוטון\|לא יער הוה ולא דובים הוו}}.		בתגובה, אלישע מסתובב אליהם {{ציטוטון\|וַיִּרְאֵם וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם יְהוָה וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים}}. הגמרא מביאה מחלוקת בין [[רב]] ו[[שמואל]] לעניין הקושי מניין הגיע היער והדובים למקום זה{{הערה\|נראה שעיקר הקושי הוא מכך שאין באזור המדברי של יריחו יער או דובים}}, כאשר אחד מהם הסביר שהנס היה בכך שהיה שם יער אך לא דובים ואילו השני סובר שמדובר בנס בתוך נס משום ש{{ציטוטון\|לא יער הוה ולא דובים הוו}}.