אלוני ממרא - היסטוריית גרסאות

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T10:05:43Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:05, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	{{חברון העברית}}		{{חברון העברית}}

	'''אֵלוֹנֵי מַמְרֵא''' מזוהה במתחם עתיק מהתקופה הרומית, שני ק"מ צפונית-מערבית ל[[חברון]] בדרך ליישוב היהודי [[קרית ארבע]]. בשנת 1997, בעקבות הסכם חברון, הועבר המקום לשליטת הפלשתינאים ואין לגשת אליו ללא אישור [[צה"ל]]. היהודים קראו למקום "אהל אברהם". על פי המסורת [[אברהם אבינו]] נטה כאן את אהלו והקביל את פני שלושת המלאכים, כפי שכתוב ב[[ספר בראשית]]:"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא ישֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם"{{מקור\|י"ח,א'\|כן}}. אברהם אבינו בנה באלוני ממרא [[מזבח]] לה', כפי שנאמר:"וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ לַה'"{{מקור\|י"ג,י"ח\|כן}}. [http://www.shaveihevron.org/show_item.asp?itemId=76&levelId=61941&itemType=0 אתר שבי חברון] כתב:" והמקום בו לפי המסורת התרחשה ברית בין הבתרים וברית המילה של אברהם אבינו".		'''אֵלוֹנֵי מַמְרֵא''' מזוהה במתחם עתיק מהתקופה הרומית, שני ק"מ צפונית-מערבית ל[[חברון]] בדרך ליישוב היהודי [[קרית ארבע]]. בשנת 1997, בעקבות הסכם חברון, הועבר המקום לשליטת הפלשתינאים ואין לגשת אליו ללא אישור [[צה"ל]]. היהודים קראו למקום "אהל אברהם". על פי המסורת [[אברהם אבינו]] נטה כאן את אהלו והקביל את פני שלושת המלאכים, כפי שכתוב ב[[ספר בראשית]]:"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא ישֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם"{{מקור\|י"ח,א'\|כן}}. אברהם אבינו בנה באלוני ממרא [[מזבח]] לה', כפי שנאמר:"וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ לַה'"{{מקור\|י"ג,י"ח\|כן}}. [http://www.shaveihevron.org/show_item.asp?itemId=76&levelId=61941&itemType=0 אתר שבי חברון] כתב:" והמקום בו לפי המסורת התרחשה ברית בין הבתרים וברית המילה של אברהם אבינו".

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T08:27:25Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:27, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	{{חברון העברית}}		{{חברון העברית}}

	'''אֵלוֹנֵי מַמְרֵא''' מזוהה במתחם עתיק מהתקופה הרומית, שני ק"מ צפונית-מערבית ל[[חברון]] בדרך ליישוב היהודי [[קרית ארבע]]. בשנת 1997, בעקבות הסכם חברון, הועבר המקום לשליטת הפלשתינאים ואין לגשת אליו ללא אישור [[צה"ל]]. היהודים קראו למקום "אהל אברהם". על פי המסורת [[אברהם אבינו]] נטה כאן את אהלו והקביל את פני שלושת המלאכים, כפי שכתוב ב[[ספר בראשית]]:"~~וַיֵּרָא~~ אֵלָיו יְהֹוָה ~~בְּאֵלֹנֵי~~ מַמְרֵא וְהוּא ~~ישֵׁב פֶּתַח~~-הָאֹהֶל ~~כְּחֹם~~ הַיּוֹם"{{מקור\|(י"ח,א')}}. אברהם אבינו בנה באלוני ממרא [[מזבח]] לה', כפי שנאמר:"~~וַיֶּאֱהַל~~ אַבְרָם ~~וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי~~ מַמְרֵא ~~אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וַיִּבֶן~~-~~שָׁם מִזְבֵּחַ~~ לַה'"{{מקור\|(י"ג,י"ח)}}. [http://www.shaveihevron.org/show_item.asp?itemId=76&levelId=61941&itemType=0 אתר שבי חברון] כתב:" והמקום בו לפי המסורת התרחשה ברית בין הבתרים וברית המילה של אברהם אבינו".		'''אֵלוֹנֵי מַמְרֵא''' מזוהה במתחם עתיק מהתקופה הרומית, שני ק"מ צפונית-מערבית ל[[חברון]] בדרך ליישוב היהודי [[קרית ארבע]]. בשנת 1997, בעקבות הסכם חברון, הועבר המקום לשליטת הפלשתינאים ואין לגשת אליו ללא אישור [[צה"ל]]. היהודים קראו למקום "אהל אברהם". על פי המסורת [[אברהם אבינו]] נטה כאן את אהלו והקביל את פני שלושת המלאכים, כפי שכתוב ב[[ספר בראשית]]:"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא ישֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם"{{מקור\|י"ח,א'\|כן}}. אברהם אבינו בנה באלוני ממרא [[מזבח]] לה', כפי שנאמר:"וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ לַה'"{{מקור\|י"ג,י"ח\|כן}}. [http://www.shaveihevron.org/show_item.asp?itemId=76&levelId=61941&itemType=0 אתר שבי חברון] כתב:" והמקום בו לפי המסורת התרחשה ברית בין הבתרים וברית המילה של אברהם אבינו".


	השם ממרא היה שם משפחה. "מַמְרֵא", שהיה בן בריתו של אברהם במלחמה נגד חמשת המלכים, כפי שאומר אברהם בשובו מהמלחמה :"~~בִּלְעָדַי~~ רַק ~~אֲשֶׁר~~ אָכְלוּ ~~הַנְּעָרִים~~ וְחֵלֶק ~~הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר~~ הָלְכוּ ~~אִתִּי~~ עָנֵר ~~אֶשְׁכֹּל~~ וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם".{{{מקור\|(י"ד,כ"ד)}}. צבי אילן כתב כי "יש הסוברים כי החה אחד מרבעיה של העיר הקדומה, שהיו בה ארבע רבעים ןלכן נקראה: קרית ארבע.		השם ממרא היה שם משפחה. "מַמְרֵא", שהיה בן בריתו של אברהם במלחמה נגד חמשת המלכים, כפי שאומר אברהם בשובו מהמלחמה :"בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם".{{{מקור\|י"ד,כ"ד\|כן}}. צבי אילן כתב כי "יש הסוברים כי החה אחד מרבעיה של העיר הקדומה, שהיו בה ארבע רבעים ןלכן נקראה: קרית ארבע.

	בתקופת חז"ל התקיים ליד מקדש האלון שבחברון יריד שנתי, שבו מכרו בּוֹטְנָה שהיא אֵלון (פִיסְטוּק). בתלמוד הירושלמי נחשב היריד לעבודה זרה. שרידי עץ האלון נזכרים עד למאה ה-6. לאחר מכן עברה המסורת לעץ אלון אחר באיזור חברון ליד הכנסייה הרוסית, במערב העיר - שם מראים את "אשל אברהם".		בתקופת חז"ל התקיים ליד מקדש האלון שבחברון יריד שנתי, שבו מכרו בּוֹטְנָה שהיא אֵלון (פִיסְטוּק). בתלמוד הירושלמי נחשב היריד לעבודה זרה. שרידי עץ האלון נזכרים עד למאה ה-6. לאחר מכן עברה המסורת לעץ אלון אחר באיזור חברון ליד הכנסייה הרוסית, במערב העיר - שם מראים את "אשל אברהם".

95.86.111.20: /* תולדות המקון */

2010-03-31T20:55:46Z

תולדות המקון

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:55, 31 במרץ 2010
שורה 15:		שורה 15:


	==תולדות ~~המקון~~==		==תולדות המקום==

	החפירות שנערכו באתר הסתבר כי ראשיתו מימי הורדוס המלך. לפי האבנים, המטרה הייתה לבנות מבנה כמו על מערת המכפלה.		החפירות שנערכו באתר הסתבר כי ראשיתו מימי הורדוס המלך. לפי האבנים, המטרה הייתה לבנות מבנה כמו על מערת המכפלה.
שורה 23:		שורה 23:
	היהודים נמנעו מלבקר במקום.		היהודים נמנעו מלבקר במקום.

	הקיסר קונסנטנטינוס הגדול הפך את המבנה המלכותי לכנסייה. בחצרה הראו את אשל אברהם ובאר אברהם. הבאר נמצאת במקום עד היום.		הקיסר קונסנטנטינוס הגדול הפך את המבנה המלכותי לכנסייה. בחצרה הראו את אשל אברהם ובאר אברהם. הבאר נמצאת במקום עד היום.

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

Yeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור

2009-03-09T12:44:06Z

הוספת קטגוריה בתבנית מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:44, 9 במרץ 2009
שורה 1:		שורה 1:
	{{חברון העברית}}		{{חברון העברית}}

	'''אֵלוֹנֵי מַמְרֵא''' מזוהה במתחם עתיק מהתקופה הרומית, שני ק"מ צפונית-מערבית ל[[חברון]] בדרך ליישוב היהודי [[קרית ארבע]]. בשנת 1997, בעקבות הסכם חברון, הועבר המקום לשליטת הפלשתינאים ואין לגשת אליו ללא אישור [[צה"ל]]. היהודים קראו למקום "אהל אברהם". על פי המסורת [[אברהם אבינו]] נטה כאן את אהלו והקביל את פני שלושת המלאכים, כפי שכתוב ב[[ספר בראשית]]:"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא ישֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם"{{מקור\|י"ח,א'}}. אברהם אבינו בנה באלוני ממרא [[מזבח]] לה', כפי שנאמר:"וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ לַה'"{{מקור\|י"ג,י"ח}}. [http://www.shaveihevron.org/show_item.asp?itemId=76&levelId=61941&itemType=0 אתר שבי חברון] כתב:" והמקום בו לפי המסורת התרחשה ברית בין הבתרים וברית המילה של אברהם אבינו".		'''אֵלוֹנֵי מַמְרֵא''' מזוהה במתחם עתיק מהתקופה הרומית, שני ק"מ צפונית-מערבית ל[[חברון]] בדרך ליישוב היהודי [[קרית ארבע]]. בשנת 1997, בעקבות הסכם חברון, הועבר המקום לשליטת הפלשתינאים ואין לגשת אליו ללא אישור [[צה"ל]]. היהודים קראו למקום "אהל אברהם". על פי המסורת [[אברהם אבינו]] נטה כאן את אהלו והקביל את פני שלושת המלאכים, כפי שכתוב ב[[ספר בראשית]]:"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא ישֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם"{{מקור\|(י"ח,א')}}. אברהם אבינו בנה באלוני ממרא [[מזבח]] לה', כפי שנאמר:"וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ לַה'"{{מקור\|(י"ג,י"ח)}}. [http://www.shaveihevron.org/show_item.asp?itemId=76&levelId=61941&itemType=0 אתר שבי חברון] כתב:" והמקום בו לפי המסורת התרחשה ברית בין הבתרים וברית המילה של אברהם אבינו".


	השם ממרא היה שם משפחה. "מַמְרֵא", שהיה בן בריתו של אברהם במלחמה נגד חמשת המלכים, כפי שאומר אברהם בשובו מהמלחמה :"בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם".{{{מקור\|י"ד,כ"ד}}. צבי אילן כתב כי "יש הסוברים כי החה אחד מרבעיה של העיר הקדומה, שהיו בה ארבע רבעים ןלכן נקראה: קרית ארבע.		השם ממרא היה שם משפחה. "מַמְרֵא", שהיה בן בריתו של אברהם במלחמה נגד חמשת המלכים, כפי שאומר אברהם בשובו מהמלחמה :"בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם".{{{מקור\|(י"ד,כ"ד)}}. צבי אילן כתב כי "יש הסוברים כי החה אחד מרבעיה של העיר הקדומה, שהיו בה ארבע רבעים ןלכן נקראה: קרית ארבע.

	בתקופת חז"ל התקיים ליד מקדש האלון שבחברון יריד שנתי, שבו מכרו בּוֹטְנָה שהיא אֵלון (פִיסְטוּק). בתלמוד הירושלמי נחשב היריד לעבודה זרה. שרידי עץ האלון נזכרים עד למאה ה-6. לאחר מכן עברה המסורת לעץ אלון אחר באיזור חברון ליד הכנסייה הרוסית, במערב העיר - שם מראים את "אשל אברהם".		בתקופת חז"ל התקיים ליד מקדש האלון שבחברון יריד שנתי, שבו מכרו בּוֹטְנָה שהיא אֵלון (פִיסְטוּק). בתלמוד הירושלמי נחשב היריד לעבודה זרה. שרידי עץ האלון נזכרים עד למאה ה-6. לאחר מכן עברה המסורת לעץ אלון אחר באיזור חברון ליד הכנסייה הרוסית, במערב העיר - שם מראים את "אשל אברהם".

Yeshivaorgil bot: הורדת סוגריים מתבנית:מקור

2009-02-16T11:35:32Z

הורדת סוגריים מתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:35, 16 בפברואר 2009
שורה 1:		שורה 1:
	{{חברון העברית}}		{{חברון העברית}}

	'''אֵלוֹנֵי מַמְרֵא''' מזוהה במתחם עתיק מהתקופה הרומית, שני ק"מ צפונית-מערבית ל[[חברון]] בדרך ליישוב היהודי [[קרית ארבע]]. בשנת 1997, בעקבות הסכם חברון, הועבר המקום לשליטת הפלשתינאים ואין לגשת אליו ללא אישור [[צה"ל]]. היהודים קראו למקום "אהל אברהם". על פי המסורת [[אברהם אבינו]] נטה כאן את אהלו והקביל את פני שלושת המלאכים, כפי שכתוב ב[[ספר בראשית]]:"~~וַיֵּרָא~~ אֵלָיו יְהֹוָה ~~בְּאֵלֹנֵי~~ מַמְרֵא וְהוּא ~~ישֵׁב פֶּתַח~~-הָאֹהֶל ~~כְּחֹם~~ הַיּוֹם"{{מקור\|(י"ח,א')}}. אברהם אבינו בנה באלוני ממרא [[מזבח]] לה', כפי שנאמר:"~~וַיֶּאֱהַל~~ אַבְרָם ~~וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי~~ מַמְרֵא ~~אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וַיִּבֶן~~-~~שָׁם מִזְבֵּחַ~~ לַה'"{{מקור\|(י"ג,י"ח)}}. [http://www.shaveihevron.org/show_item.asp?itemId=76&levelId=61941&itemType=0 אתר שבי חברון] כתב:" והמקום בו לפי המסורת התרחשה ברית בין הבתרים וברית המילה של אברהם אבינו".		'''אֵלוֹנֵי מַמְרֵא''' מזוהה במתחם עתיק מהתקופה הרומית, שני ק"מ צפונית-מערבית ל[[חברון]] בדרך ליישוב היהודי [[קרית ארבע]]. בשנת 1997, בעקבות הסכם חברון, הועבר המקום לשליטת הפלשתינאים ואין לגשת אליו ללא אישור [[צה"ל]]. היהודים קראו למקום "אהל אברהם". על פי המסורת [[אברהם אבינו]] נטה כאן את אהלו והקביל את פני שלושת המלאכים, כפי שכתוב ב[[ספר בראשית]]:"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא ישֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם"{{מקור\|י"ח,א'}}. אברהם אבינו בנה באלוני ממרא [[מזבח]] לה', כפי שנאמר:"וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ לַה'"{{מקור\|י"ג,י"ח}}. [http://www.shaveihevron.org/show_item.asp?itemId=76&levelId=61941&itemType=0 אתר שבי חברון] כתב:" והמקום בו לפי המסורת התרחשה ברית בין הבתרים וברית המילה של אברהם אבינו".


	השם ממרא היה שם משפחה. "מַמְרֵא", שהיה בן בריתו של אברהם במלחמה נגד חמשת המלכים, כפי שאומר אברהם בשובו מהמלחמה :"~~בִּלְעָדַי~~ רַק ~~אֲשֶׁר~~ אָכְלוּ ~~הַנְּעָרִים~~ וְחֵלֶק ~~הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר~~ הָלְכוּ ~~אִתִּי~~ עָנֵר ~~אֶשְׁכֹּל~~ וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם".{{{מקור\|(י"ד,כ"ד)}}. צבי אילן כתב כי "יש הסוברים כי החה אחד מרבעיה של העיר הקדומה, שהיו בה ארבע רבעים ןלכן נקראה: קרית ארבע.		השם ממרא היה שם משפחה. "מַמְרֵא", שהיה בן בריתו של אברהם במלחמה נגד חמשת המלכים, כפי שאומר אברהם בשובו מהמלחמה :"בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם".{{{מקור\|י"ד,כ"ד}}. צבי אילן כתב כי "יש הסוברים כי החה אחד מרבעיה של העיר הקדומה, שהיו בה ארבע רבעים ןלכן נקראה: קרית ארבע.

	בתקופת חז"ל התקיים ליד מקדש האלון שבחברון יריד שנתי, שבו מכרו בּוֹטְנָה שהיא אֵלון (פִיסְטוּק). בתלמוד הירושלמי נחשב היריד לעבודה זרה. שרידי עץ האלון נזכרים עד למאה ה-6. לאחר מכן עברה המסורת לעץ אלון אחר באיזור חברון ליד הכנסייה הרוסית, במערב העיר - שם מראים את "אשל אברהם".		בתקופת חז"ל התקיים ליד מקדש האלון שבחברון יריד שנתי, שבו מכרו בּוֹטְנָה שהיא אֵלון (פִיסְטוּק). בתלמוד הירושלמי נחשב היריד לעבודה זרה. שרידי עץ האלון נזכרים עד למאה ה-6. לאחר מכן עברה המסורת לעץ אלון אחר באיזור חברון ליד הכנסייה הרוסית, במערב העיר - שם מראים את "אשל אברהם".

דניאל ונטורה ב־21:53, 24 בנובמבר 2008

2008-11-24T21:53:47Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:53, 24 בנובמבר 2008
שורה 1:		שורה 1:
	{{חברון העברית}}		{{חברון העברית}}

	'''אֵלוֹנֵי מַמְרֵא''' מזוהה ~~באתר המצוי שלושה~~ ק"מ צפונית ל[[חברון]] בדרך ליישוב היהודי [[קרית ארבע]]. ~~היום האתר הוא בשליטה פלסטנאית~~ ואין לגשת אליו ללא אישור [[צה"ל]]. היהודים קראו למקום "אהל אברהם". על פי המסורת [[אברהם אבינו]] נטה כאן את אהלו והקביל את פני שלושת המלאכים, כפי שכתוב ב[[ספר בראשית]]:"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא ישֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם"{{מקור\|(י"ח,א')}}. אברהם אבינו בנה באלוני ממרא [[מזבח]] לה', כפי שנאמר:"וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ לַה'"{{מקור\|(י"ג,י"ח)}}.		'''אֵלוֹנֵי מַמְרֵא''' מזוהה במתחם עתיק מהתקופה הרומית, שני ק"מ צפונית-מערבית ל[[חברון]] בדרך ליישוב היהודי [[קרית ארבע]]. בשנת 1997, בעקבות הסכם חברון, הועבר המקום לשליטת הפלשתינאים ואין לגשת אליו ללא אישור [[צה"ל]]. היהודים קראו למקום "אהל אברהם". על פי המסורת [[אברהם אבינו]] נטה כאן את אהלו והקביל את פני שלושת המלאכים, כפי שכתוב ב[[ספר בראשית]]:"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא ישֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם"{{מקור\|(י"ח,א')}}. אברהם אבינו בנה באלוני ממרא [[מזבח]] לה', כפי שנאמר:"וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ לַה'"{{מקור\|(י"ג,י"ח)}}. [http://www.shaveihevron.org/show_item.asp?itemId=76&levelId=61941&itemType=0 אתר שבי חברון] כתב:" והמקום בו לפי המסורת התרחשה ברית בין הבתרים וברית המילה של אברהם אבינו".


	השם ממרא היה שם משפחה. "מַמְרֵא", שהיה בן בריתו של אברהם במלחמה נגד חמשת המלכים, כפי שאומר אברהם בשובו מהמלחמה :"בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם".{{{מקור\|(י"ד,כ"ד)}}. צבי אילן כתב כי "יש הסוברים כי החה אחד מרבעיה של העיר הקדומה, שהיו בה ארבע רבעים ןלכן נקראה: קרית ארבע.		השם ממרא היה שם משפחה. "מַמְרֵא", שהיה בן בריתו של אברהם במלחמה נגד חמשת המלכים, כפי שאומר אברהם בשובו מהמלחמה :"בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם".{{{מקור\|(י"ד,כ"ד)}}. צבי אילן כתב כי "יש הסוברים כי החה אחד מרבעיה של העיר הקדומה, שהיו בה ארבע רבעים ןלכן נקראה: קרית ארבע.
שורה 9:		שורה 10:
	==תאור המקום==		==תאור המקום==

	האתר מוקף בחומות גדולות מאבן גזית, כדוגמת קירות [[מערת המכפלה]], אשר השתמרו לגובה.האבנים מרשימות בטיב בנייתן וברוב חוסנו. במזרח המבנה אפשר להבחיו בכנסייה ~~ובבאר~~ מים.		האתר מוקף בחומות גדולות מאבן גזית, כדוגמת קירות [[מערת המכפלה]], אשר השתמרו לגובה.האבנים מרשימות בטיב בנייתן וברוב חוסנו. במזרח המבנה אפשר להבחיו בכנסייה .

			בפינה הדרומית-מערבית מצויה באר מים המכונה "באר אברהם".


	==תולדות המקון==		==תולדות המקון==

דניאל ונטורה ב־21:48, 24 בנובמבר 2008

2008-11-24T21:48:13Z

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{חברון העברית}}
-'''אֵלוֹנֵי מַמְרֵא''' מזוהה באתר המצוי שלושה ק"מ צפונית ל[[חברון]] בדרך ליישוב היהודי [[קרית ארבע]]. היום האתר הוא בשליטה פלסטנאית ואין לגשת אליו ללא אישור [[צה"ל]]. היהודים קראו למקום "אהל אברהם". על פי המסורת [[אברהם אבינו]] נטה כאן את אהלו והקביל את פני שלושת המלאכים, כפי שכתוב ב[[ספר בראשית]]:"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא ישֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם"{{מקור|(י"ח,א')}}. אברהם אבינו בנה באלוני ממרא [[מזבח]] לה', כפי שנאמר:"וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ לַה'"{{מקור|(י"ג,י"ח)}].
+'''אֵלוֹנֵי מַמְרֵא''' מזוהה באתר המצוי שלושה ק"מ צפונית ל[[חברון]] בדרך ליישוב היהודי [[קרית ארבע]]. היום האתר הוא בשליטה פלסטנאית ואין לגשת אליו ללא אישור [[צה"ל]]. היהודים קראו למקום "אהל אברהם". על פי המסורת [[אברהם אבינו]] נטה כאן את אהלו והקביל את פני שלושת המלאכים, כפי שכתוב ב[[ספר בראשית]]:"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא ישֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם"{{מקור|(י"ח,א')}}. אברהם אבינו בנה באלוני ממרא [[מזבח]] לה', כפי שנאמר:"וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ לַה'"{{מקור|(י"ג,י"ח)}}.
-השם ממרא
+השם ממרא היה שם משפחה.  "מַמְרֵא", שהיה בן בריתו של אברהם במלחמה נגד חמשת המלכים, כפי שאומר אברהם בשובו מהמלחמה :"בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם".{{{מקור|(י"ד,כ"ד)}}. צבי אילן כתב כי "יש הסוברים כי החה אחד מרבעיה של העיר הקדומה, שהיו בה ארבע רבעים ןלכן נקראה: קרית ארבע.
 [[קטגוריה:חברון]]

דניאל ונטורה ב־21:31, 24 בנובמבר 2008

2008-11-24T21:31:29Z

דף חדש

{{חברון העברית}}

'''אֵלוֹנֵי מַמְרֵא''' מזוהה באתר המצוי שלושה ק"מ צפונית ל[[חברון]] בדרך ליישוב היהודי [[קרית ארבע]]. היום האתר הוא בשליטה פלסטנאית ואין לגשת אליו ללא אישור [[צה"ל]]. היהודים קראו למקום "אהל אברהם". על פי המסורת [[אברהם אבינו]] נטה כאן את אהלו והקביל את פני שלושת המלאכים, כפי שכתוב ב[[ספר בראשית]]:"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהֹוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא ישֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם"{{מקור|(י"ח,א')}}. אברהם אבינו בנה באלוני ממרא [[מזבח]] לה', כפי שנאמר:"וַיֶּאֱהַל אַבְרָם וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא אֲשֶׁר בְּחֶבְרוֹן וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ לַה'"{{מקור|(י"ג,י"ח)}].

השם ממרא
[[קטגוריה:חברון]]
[[קטגוריה: אתרי המקרא]]