איסור משכב זכר - היסטוריית גרסאות

2.53.189.117: /* דיני המצווה */

2023-09-10T16:36:11Z

דיני המצווה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:36, 10 בספטמבר 2023
שורה 13:		שורה 13:
	===דיני המצווה===		===דיני המצווה===

	איסור ה[[תורה]] לשכב "אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה" מפורש כאיסור על יחסי אישות בין שני גברים, מה שמגדיר [[רש"י]]: "מכניס כמכחול בשפופרת"<ref>{{מקור\|פרשנות-תנ"ך:רש"י ויקרא כ יג$רש"י ויקרא כ, יג}}. המקור ב{{מקור\|בבלי:בבא מציעא צא א$גמרא (ב"מ צא.)}}.</ref>. יחסים ללא חדירת אבר המין בין שני גברים אסורים משום [[שפיכת זרע לבטלה]].		איסור ה[[תורה]] לשכב "אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה" מפורש כאיסור על יחסי אישות בין שני גברים, מה שמגדיר [[רש"י]]: "מכניס כמכחול בשפופרת"<ref>{{מקור\|פרשנות-תנ"ך:רש"י ויקרא כ יג$רש"י ויקרא כ, יג}}. המקור ב{{מקור\|בבלי:בבא מציעא צא א$גמרא (ב"מ צא.)}}.</ref>. יחסים ללא חדירת אבר המין בין שני גברים אסורים משום איסור "לא תקרבו" - קירבה לעריות שגם זכר כלול בהן, ובנוסף עשויים להיאסר גם משום [[שפיכת זרע לבטלה]].

	[[חז"ל]] הוסיפו סייגים נוספים לאיסור זה, במטרה "להרחיק את האדם מן העבירה", לדוגמה: האיסור (לדעת חלק מהחכמים) על שני רווקים לישון תחת שמיכה אחת{{מקור\|בבלי: קידושין פב א}}, והמליצו להימנע מ[[ייחוד]] של שני זכרים‏‏ בדורות שרבה הפריצות בתחום<ref>{{מקור\|שולחן ערוך (אבן העזר כד, א)}}: {{ציטוטון\|וגדולי החכמים היו מרחקין הבהמה, כדי שלא יתייחדו עמה. ובדורות הללו שרבו הפריצים, יש להתרחק מלהתייחד עם זכר.}}‏</ref>.		[[חז"ל]] הוסיפו סייגים נוספים לאיסור זה, במטרה "להרחיק את האדם מן העבירה", לדוגמה: האיסור (לדעת חלק מהחכמים) על שני רווקים לישון תחת שמיכה אחת{{מקור\|בבלי: קידושין פב א}}, והמליצו להימנע מ[[ייחוד]] של שני זכרים‏‏ בדורות שרבה הפריצות בתחום<ref>{{מקור\|שולחן ערוך (אבן העזר כד, א)}}: {{ציטוטון\|וגדולי החכמים היו מרחקין הבהמה, כדי שלא יתייחדו עמה. ובדורות הללו שרבו הפריצים, יש להתרחק מלהתייחד עם זכר.}}‏</ref>.

109.186.163.158: /* קישורים חיצוניים */

2022-11-02T10:31:48Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:31, 2 בנובמבר 2022
שורה 36:		שורה 36:
	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

	* [[הרב שלמה אבינר]], '''[http://www.meirtv.co.il/site/article/?id=55 הטעות]''', מתוך 'באהבה ובאמונה' (אתר מכון מאיר)
	* [[הרב יהושע שפירא]], '''[http://www.yrg.org.il/show.asp?id=39912 ואהבת בכל מאדך-על נטיות הפוכות בעולם המודרני]''', מתוך: 'עולם קטן' (אתר ישיבת רמת גן)

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

Wikiboss ב־17:39, 12 בדצמבר 2019

2019-12-12T17:39:21Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:39, 12 בדצמבר 2019
שורה 20:		שורה 20:

	===טעמי המצווה===		===טעמי המצווה===
			התורה עצמה לא כתבה את טעם האיסור והמפרשים נתנו לכך פירושים שונים:
	~~{{להשלים}}~~		===השחתת זרע ותאווה===
	~~על פי~~ [[ספר החינוך]], ~~הטעם לאיסור הוא~~ השחתת הזרע ~~הכרוכה במעשה, כמו~~ גם ~~הכיעור שיש במעשה~~ - ~~הדומה, כך בספר, לנישואין בין ילד לאישה מבוגרת (נישואין~~ "~~מכוערים~~"~~) או בין זקנה לגבר פורה~~.		[[ספר החינוך]] {{#makor-new:פרשת אחרי מות רט\|מצוות-חינוך-אחרי-מות\|רט\|null}} כתב ששורש האיסור נובע מהשחתת זרע האדם והפסקת התרבות המין האנושי בעוד הקדוש ברוך הוא חפץ ביישוב עולמו אשר ברא. לדבריו, מדובר במעשה מכוער של השחתת הזרע שאין בו כל תועלת ומהווה רק סיפוק תאוותני. כעין דבריו כתב גם ה[[רמב"ן]] {{#makor-new:ויקרא יח יד\|פרשנות-תנ"ך-רמב"ן-ויקרא\|יח\|יד}} בפירושו על הפסוק ואמר כי מדובר בדבר נתעב שאיננו ממשיך את קיום המין, ואף משווה זאת למשכב בהמה שגם הוא נאסר משום השחתת הזרע למעשה שאיננו ממשיך את המין האנושי.
	~~על פי האבן~~ עזרא ~~בפירושו על החומש כתב בטעם האיסור והנכון בעיני~~ כי ~~המצוה כפשוטה גם אנשי התושיה חייבו מיתה עליה והכתוב אחז דרך כבוד לאמר כמו לא תקרב ואחר שהזכר נברא~~ לעשות והנקבה ~~להעשות הזהיר הכתוב שלא תהפוך~~ דברי ~~השם ויש משכב להוציא הזרע~~. ~~נקודה ראשונה כותב שזה פשוט שזה אסור ויש הסכמה בין כל בעלי התושיה ודבר שני שזה היפך טבע האדם~~		===היפוך טבע האדם===
			ה[[אבן עזרא]] {{#makor-new:ויקרא יח יז\|פרשנות-תנ"ך-אבן-עזרא-ויקרא\|יח\|יז}} מוסיף פן נוסף לאיסור ומסביר כי יש בכך היפוך טבע האדם. לדבריו "טבע הזכר לעשות והנקבה להיעשות" ובאיסור זה יש היפוך דברי ה' וטבע האדם כעין איסור [[כלאיים]].
	===חומרת האיסור===		===חומרת האיסור===

שועל ירוק: /* טעמי המצווה */

2019-12-05T21:10:52Z

טעמי המצווה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:10, 5 בדצמבר 2019
שורה 23:		שורה 23:
	{{להשלים}}		{{להשלים}}
	על פי [[ספר החינוך]], הטעם לאיסור הוא השחתת הזרע הכרוכה במעשה, כמו גם הכיעור שיש במעשה - הדומה, כך בספר, לנישואין בין ילד לאישה מבוגרת (נישואין "מכוערים") או בין זקנה לגבר פורה.		על פי [[ספר החינוך]], הטעם לאיסור הוא השחתת הזרע הכרוכה במעשה, כמו גם הכיעור שיש במעשה - הדומה, כך בספר, לנישואין בין ילד לאישה מבוגרת (נישואין "מכוערים") או בין זקנה לגבר פורה.
			על פי האבן עזרא בפירושו על החומש כתב בטעם האיסור והנכון בעיני כי המצוה כפשוטה גם אנשי התושיה חייבו מיתה עליה והכתוב אחז דרך כבוד לאמר כמו לא תקרב ואחר שהזכר נברא לעשות והנקבה להעשות הזהיר הכתוב שלא תהפוך דברי השם ויש משכב להוציא הזרע. נקודה ראשונה כותב שזה פשוט שזה אסור ויש הסכמה בין כל בעלי התושיה ודבר שני שזה היפך טבע האדם

	===חומרת האיסור===		===חומרת האיסור===

Wikiboss: ביטול גרסה 120887 של 2.55.135.243 (שיחה)

2018-12-30T16:19:36Z

ביטול גרסה 120887 של 2.55.135.243 (שיחה)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:19, 30 בדצמבר 2018
שורה 1:		שורה 1:
	{{להשלים\|כל הערך=כן}}		{{להשלים\|כל הערך=כן}}

	'''משכב זכר''' הוא איסור לזכר לבוא על זכר אחר. ~~מותר בהחלט יהומופובים מסריחים~~		'''משכב זכר''' הוא איסור לזכר לבוא על זכר אחר.

	מקור האיסור בפסוק: ~~כל הדתיים מפגרים ובני זונות~~		מקור האיסור בפסוק: {{ציטוטון\|וְאֶת-זָכָר - לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה, תּוֹעֵבָה הִוא\|תנ"ך:ויקרא יח כב$ויקרא יח, כב}}. ועונשו מצויין בהמשך: {{ציטוטון\|וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה - תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם\|תנ"ך:ויקרא כ יג$ויקרא כ, יג}}.

	== האיסור ==		== האיסור ==

2.55.135.243: בגלל שאתם כאלו נבלות אז קחו

2018-12-30T11:11:58Z

בגלל שאתם כאלו נבלות אז קחו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:11, 30 בדצמבר 2018
שורה 1:		שורה 1:
	{{להשלים\|כל הערך=כן}}		{{להשלים\|כל הערך=כן}}

	'''משכב זכר''' הוא איסור לזכר לבוא על זכר אחר.		'''משכב זכר''' הוא איסור לזכר לבוא על זכר אחר. מותר בהחלט יהומופובים מסריחים

	מקור האיסור בפסוק: {{ציטוטון\|וְאֶת-זָכָר - לֹא תִשְׁכַּב, מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה, תּוֹעֵבָה הִוא\|תנ"ך:ויקרא יח כב$ויקרא יח, כב}}. ועונשו מצויין בהמשך: {{ציטוטון\|וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת-זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה - תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם; מוֹת יוּמָתוּ, דְּמֵיהֶם בָּם\|תנ"ך:ויקרא כ יג$ויקרא כ, יג}}.		מקור האיסור בפסוק: כל הדתיים מפגרים ובני זונות

	== האיסור ==		== האיסור ==

אליהו כהן ב־20:03, 27 באפריל 2017

2017-04-27T20:03:51Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:03, 27 באפריל 2017
שורה 13:		שורה 13:
	===דיני המצווה===		===דיני המצווה===

	איסור ה[[תורה]] לשכב "אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה" מפורש כאיסור על יחסי אישות בין שני גברים, מה שמגדיר [[רש"י]]: "מכניס כמכחול בשפופרת"<ref>{{מקור\|פרשנות-תנ"ך:רש"י ויקרא כ יג$רש"י ויקרא כ, יג}}. המקור ב{{מקור\|בבלי:בבא מציעא צא א$גמרא (ב"מ צא.)}}.</ref>. יחסים ללא ~~חדירה{{דרושה הבהרה}}~~ בין שני גברים אסורים משום [[שפיכת זרע לבטלה]].		איסור ה[[תורה]] לשכב "אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה" מפורש כאיסור על יחסי אישות בין שני גברים, מה שמגדיר [[רש"י]]: "מכניס כמכחול בשפופרת"<ref>{{מקור\|פרשנות-תנ"ך:רש"י ויקרא כ יג$רש"י ויקרא כ, יג}}. המקור ב{{מקור\|בבלי:בבא מציעא צא א$גמרא (ב"מ צא.)}}.</ref>. יחסים ללא חדירת אבר המין בין שני גברים אסורים משום [[שפיכת זרע לבטלה]].

	[[חז"ל]] הוסיפו סייגים נוספים לאיסור זה, במטרה "להרחיק את האדם מן העבירה", לדוגמה: האיסור על שני רווקים לישון תחת שמיכה אחת{{~~דרוש~~ מקור}}, והמליצו להימנע מ[[ייחוד]] של שני זכרים‏‏ בדורות שרבה הפריצות בתחום<ref>{{מקור\|שולחן ערוך (אבן העזר כד, א)}}: {{ציטוטון\|וגדולי החכמים היו מרחקין הבהמה, כדי שלא יתייחדו עמה. ובדורות הללו שרבו הפריצים, יש להתרחק מלהתייחד עם זכר.}}‏</ref>.		[[חז"ל]] הוסיפו סייגים נוספים לאיסור זה, במטרה "להרחיק את האדם מן העבירה", לדוגמה: האיסור (לדעת חלק מהחכמים) על שני רווקים לישון תחת שמיכה אחת{{מקור\|בבלי: קידושין פב א}}, והמליצו להימנע מ[[ייחוד]] של שני זכרים‏‏ בדורות שרבה הפריצות בתחום<ref>{{מקור\|שולחן ערוך (אבן העזר כד, א)}}: {{ציטוטון\|וגדולי החכמים היו מרחקין הבהמה, כדי שלא יתייחדו עמה. ובדורות הללו שרבו הפריצים, יש להתרחק מלהתייחד עם זכר.}}‏</ref>.

	יחסי אישות{{דרושה הבהרה}} בין שתי נשים אינם נחשבים על פי ה[[הלכה]] כ[[יחסי אישות\|ביאה]]<ref>כמו שכותב ה[[רמב"ם]] ב[[משנה תורה]], הלכות איסורי ביאה, פרק כא, הלכה ח: שבמעשה "נשים המסוללות זו בזו" אין ביאה כלל.</ref>, אך קיום יחסי מין לסביים (בין שתי נשים) מכונה ב[[תלמוד הבבלי]] {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:יבמות עו א$יבמות עו.}} {{מקור\|בבלי:שבת סה א$שבת סה.}}{{מקור\|)}} "נשים המסוללות זו בזו<ref>וב{{מקור\|ירושלמי:גיטין ח ח$ירושלמי (גיטין פ"ח ה"ח)}} הכינוי הוא "נשים המסלדות זו את זו".</ref>" ודבר המוגדר על ידי [[רב הונא]] כ"זְנוּת" (הפוסלת אשה שעשתה זאת מלהינשא ל[[כהן]]) ועל ידי [[רבא]] כ"פריצותא בעלמא" (= סתם פריצות). ה[[רמב"ם]] {{מקור\|רמב"ם:איסורי ביאה כא ח$פכ"א מהל' איסורי ביאה ה"ח\|כן}} וה[[שולחן ערוך]] {{מקור\|שולחן ערוך:אבן העזר כ ב$אה"ע כ, ב\|כן}} פסקו - בעקבות ה[[ספרא]]{{דרוש מקור}} - שמעשה זה הוא איסור שנכלל בפסוק {{ציטוטון\|כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו\|ויקרא יח, ג}}, מפני שאצל המצרִים היה מקובל שאיש נושא איש ואישה נושאת אישה (נישואיים חד-מיניים) ואישה נישאת לשני אנשים (פוליאנדריה)<ref>[[ספרא]] על ויקרא יח, ג.</ref>. ונחלקו ה[[פוסקים]] אם איסור זה הוא מהתורה ממש<ref>הרמב"ם שם, וספר הלבוש, [[אבן העזר]], סימן כ, סעיף ב.</ref> (והוא [[לאו שבכללות]]), או שאינו אלא איסור דרבנן<ref>הבנת הפרישה בדעת הטור, [[אבן העזר]], סימן כ, סעיף ב.</ref> (ואיסור התורה הוא רק באישה הנישאת לשני אנשים).		יחסי אישות{{דרושה הבהרה}} בין שתי נשים אינם נחשבים על פי ה[[הלכה]] כ[[יחסי אישות\|ביאה]]<ref>כמו שכותב ה[[רמב"ם]] ב[[משנה תורה]], הלכות איסורי ביאה, פרק כא, הלכה ח: שבמעשה "נשים המסוללות זו בזו" אין ביאה כלל.</ref>, אך קיום יחסי מין לסביים (בין שתי נשים) מכונה ב[[תלמוד הבבלי]] {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:יבמות עו א$יבמות עו.}} {{מקור\|בבלי:שבת סה א$שבת סה.}}{{מקור\|)}} "נשים המסוללות זו בזו<ref>וב{{מקור\|ירושלמי:גיטין ח ח$ירושלמי (גיטין פ"ח ה"ח)}} הכינוי הוא "נשים המסלדות זו את זו".</ref>" ודבר המוגדר על ידי [[רב הונא]] כ"זְנוּת" (הפוסלת אשה שעשתה זאת מלהינשא ל[[כהן]]) ועל ידי [[רבא]] כ"פריצותא בעלמא" (= סתם פריצות). ה[[רמב"ם]] {{מקור\|רמב"ם:איסורי ביאה כא ח$פכ"א מהל' איסורי ביאה ה"ח\|כן}} וה[[שולחן ערוך]] {{מקור\|שולחן ערוך:אבן העזר כ ב$אה"ע כ, ב\|כן}} פסקו - בעקבות ה[[ספרא]]{{דרוש מקור}} - שמעשה זה הוא איסור שנכלל בפסוק {{ציטוטון\|כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו\|ויקרא יח, ג}}, מפני שאצל המצרִים היה מקובל שאיש נושא איש ואישה נושאת אישה (נישואיים חד-מיניים) ואישה נישאת לשני אנשים (פוליאנדריה)<ref>[[ספרא]] על ויקרא יח, ג.</ref>. ונחלקו ה[[פוסקים]] אם איסור זה הוא מהתורה ממש<ref>הרמב"ם שם, וספר הלבוש, [[אבן העזר]], סימן כ, סעיף ב.</ref> (והוא [[לאו שבכללות]]), או שאינו אלא איסור דרבנן<ref>הבנת הפרישה בדעת הטור, [[אבן העזר]], סימן כ, סעיף ב.</ref> (ואיסור התורה הוא רק באישה הנישאת לשני אנשים).

למאי נ"מ?: ביטול גרסה 83542 של EsB (שיחה) בשל הסיבה המופיעה בדף השיחה

2013-05-10T03:06:37Z

ביטול גרסה 83542 של EsB (שיחה) בשל הסיבה המופיעה בדף השיחה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:06, 10 במאי 2013
שורה 32:		שורה 32:

	ב[[שער הגילגולים]] (מ[[כתבי האר"י]]) מופיע העונש הצפוי למקיימים יחסי מין הומוסקסואלים: "הבא על הזכר, [[גלגול נשמות\|יתגלגל]] ב[[שפן]] או ב[[ארנבת]], כפי מה שחטא או בועל נבעל."{{הערה\|1=‏[[רבי חיים ויטאל]], [[שער הגלגולים]], סוף [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%94_%D7%9B%D7%91 הקדמה כב].}}		ב[[שער הגילגולים]] (מ[[כתבי האר"י]]) מופיע העונש הצפוי למקיימים יחסי מין הומוסקסואלים: "הבא על הזכר, [[גלגול נשמות\|יתגלגל]] ב[[שפן]] או ב[[ארנבת]], כפי מה שחטא או בועל נבעל."{{הערה\|1=‏[[רבי חיים ויטאל]], [[שער הגלגולים]], סוף [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%94_%D7%9B%D7%91 הקדמה כב].}}

	~~== ההבדל בין תאווה לבין עשייה ==~~
	הרמב"ם כתב על ההבדל בין עשיית איסור לבין תשוקה לעשייה בפרק השישי בהקדמתו למס' אבות. בהקדמה הוא דיבר גם על איסור גילוי עריות, ואיסור משכב זכור נכלל בו.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

EsB: /* חומרת האיסור */

2013-05-09T07:15:02Z

חומרת האיסור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:15, 9 במאי 2013
שורה 32:		שורה 32:

	ב[[שער הגילגולים]] (מ[[כתבי האר"י]]) מופיע העונש הצפוי למקיימים יחסי מין הומוסקסואלים: "הבא על הזכר, [[גלגול נשמות\|יתגלגל]] ב[[שפן]] או ב[[ארנבת]], כפי מה שחטא או בועל נבעל."{{הערה\|1=‏[[רבי חיים ויטאל]], [[שער הגלגולים]], סוף [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%94_%D7%9B%D7%91 הקדמה כב].}}		ב[[שער הגילגולים]] (מ[[כתבי האר"י]]) מופיע העונש הצפוי למקיימים יחסי מין הומוסקסואלים: "הבא על הזכר, [[גלגול נשמות\|יתגלגל]] ב[[שפן]] או ב[[ארנבת]], כפי מה שחטא או בועל נבעל."{{הערה\|1=‏[[רבי חיים ויטאל]], [[שער הגלגולים]], סוף [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%94_%D7%9B%D7%91 הקדמה כב].}}

			== ההבדל בין תאווה לבין עשייה ==
			הרמב"ם כתב על ההבדל בין עשיית איסור לבין תשוקה לעשייה בפרק השישי בהקדמתו למס' אבות. בהקדמה הוא דיבר גם על איסור גילוי עריות, ואיסור משכב זכור נכלל בו.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

למאי נ"מ?: /* קישורים חיצוניים */ מאמר מהר"י שפירא

2013-04-07T21:19:15Z

קישורים חיצוניים: מאמר מהר"י שפירא

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:19, 7 באפריל 2013
שורה 36:		שורה 36:

	* [[הרב שלמה אבינר]], '''[http://www.meirtv.co.il/site/article/?id=55 הטעות]''', מתוך 'באהבה ובאמונה' (אתר מכון מאיר)		* [[הרב שלמה אבינר]], '''[http://www.meirtv.co.il/site/article/?id=55 הטעות]''', מתוך 'באהבה ובאמונה' (אתר מכון מאיר)
			* [[הרב יהושע שפירא]], '''[http://www.yrg.org.il/show.asp?id=39912 ואהבת בכל מאדך-על נטיות הפוכות בעולם המודרני]''', מתוך: 'עולם קטן' (אתר ישיבת רמת גן)

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}