איסור הנאה מדברי תורה - היסטוריית גרסאות

212.76.103.33: הגהה

2019-05-14T19:09:40Z

הגהה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:09, 14 במאי 2019
שורה 2:		שורה 2:

	נתחיל ממקור תורני אשר אין בו עוררין בעולם התורה: '''"רבי צדוק אומר אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם וכך היה הלל אומר ודישתמש בתגא חלף הא למדת כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם"''' {{מקור\|משנה:אבות ד ה$משנה אבות ד, ה\|כן}}.		נתחיל ממקור תורני אשר אין בו עוררין בעולם התורה: '''"רבי צדוק אומר אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם וכך היה הלל אומר ודישתמש בתגא חלף הא למדת כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם"''' {{מקור\|משנה:אבות ד ה$משנה אבות ד, ה\|כן}}.
	:כלומר אין לו לאדם לקחת שכר על לימוד או הוראת התורה, ואף לא להופיק תעולת עקיפה בזכות עובדה שהוא לומד או מורה בתורה. לדוגמה פירסומת כמו: "הרשת חנויות בבעלות '''הרב''' פלוני" - מילה "'''הרב'''" לפי זה אסורה כי עלולה להגביר ~~מחירות~~ לבעל הרשת בזכות היותו תלמיד חכם. כלומר, האיסור חורג בהרבה מעבר שאלת הפרנסה לכן בסיפרות תורנית בדרך כלל הוא מכונה "'''איסור הנאה מדברי תורה'''" עם זאת עם הזמן רבו ההיתרים להתפרנס מהוראת התורה ולימודה. כיום בציבור הדתי מקובל לחשוב שמותר להתפרנס מדברי תורה. אך למרות כל ההיתרים להתפרנס מדברי תורה מוטב לאדם שלא לקבל עבור תורתו שכר חומרי כלל, על אדם זה נאמר: "כל תלמיד חכם הנהנה מיגיע כפיו אשריו בעולם הזה וטוב לו לעולם הבא" {{מקור\|בבלי:ברכות ח א$בבלי ברכות ח, א\|כן}}.		:כלומר אין לו לאדם לקחת שכר על לימוד או הוראת התורה, ואף לא להופיק תעולת עקיפה בזכות עובדה שהוא לומד או מורה בתורה. לדוגמה פירסומת כמו: "הרשת חנויות בבעלות '''הרב''' פלוני" - מילה "'''הרב'''" לפי זה אסורה כי עלולה להגביר מכירות לבעל הרשת בזכות היותו תלמיד חכם. כלומר, האיסור חורג בהרבה מעבר שאלת הפרנסה לכן בסיפרות תורנית בדרך כלל הוא מכונה "'''איסור הנאה מדברי תורה'''" עם זאת עם הזמן רבו ההיתרים להתפרנס מהוראת התורה ולימודה. כיום בציבור הדתי מקובל לחשוב שמותר להתפרנס מדברי תורה. אך למרות כל ההיתרים להתפרנס מדברי תורה מוטב לאדם שלא לקבל עבור תורתו שכר חומרי כלל, על אדם זה נאמר: "כל תלמיד חכם הנהנה מיגיע כפיו אשריו בעולם הזה וטוב לו לעולם הבא" {{מקור\|בבלי:ברכות ח א$בבלי ברכות ח, א\|כן}}.
	==התפתחות עם הזמן==		==התפתחות עם הזמן==
	בתחילה כשקיבל משה את התורה היו עם ישראל ניזונים מהמן ולא היו להם בעיות פרנסה וכך יכלו לשבת בשלווה וללמוד תורה, מסופר כי ב[[חטא המרגלים]] אחד המניעים שגרמו למרגלים להוציא דיבת הארץ רעה היה חששם שכאשר יכנסו לארץ ישראל ויהיה צורך להתפרנס לא יוכלו שוב לעסוק בשלווה בתורה. כלומר הרצון הטבעי לעסק בתורה ללא עול דרך ארץ הביא לעיוות קשה. מי שזכה להתעלות מעל דחף זה הוא [[רבי שמעון בר יוחאי]] : "אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה, וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהה עליה? ..." (מסכת {{מקור\|בבלי ברכות דף לה עמוד ב,}} הסבר: אם אדם צריך לעמול הרבה זמן לפרנסתו מתי תגדל ידיעתו והבנתו בתורה ואולי גם ישכח חלק ממה שלמד). מדבריו ברור שהוא הסתייג מכל ייחס לדאגות העולם הזה, כלל דאגות לתרומות והתרמות. הגמרא מסכמת: “הרבה עשו כרבי ישמעאל (שדגל בשילוב תורה עם דרך ארץ כטבעו) - ועלתה בידן (הצליחו ללמוד, כי הרי להתפרנס וודאי הצליחו), כרבי שמעון בן יוחי - ולא עלתה בידן. (לא הצליחו ללמוד, כי הרי להתפרנס וודאי התקשו)”(שם)		בתחילה כשקיבל משה את התורה היו עם ישראל ניזונים מהמן ולא היו להם בעיות פרנסה וכך יכלו לשבת בשלווה וללמוד תורה, מסופר כי ב[[חטא המרגלים]] אחד המניעים שגרמו למרגלים להוציא דיבת הארץ רעה היה חששם שכאשר יכנסו לארץ ישראל ויהיה צורך להתפרנס לא יוכלו שוב לעסוק בשלווה בתורה. כלומר הרצון הטבעי לעסק בתורה ללא עול דרך ארץ הביא לעיוות קשה. מי שזכה להתעלות מעל דחף זה הוא [[רבי שמעון בר יוחאי]] : "אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה, וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהה עליה? ..." (מסכת {{מקור\|בבלי ברכות דף לה עמוד ב,}} הסבר: אם אדם צריך לעמול הרבה זמן לפרנסתו מתי תגדל ידיעתו והבנתו בתורה ואולי גם ישכח חלק ממה שלמד). מדבריו ברור שהוא הסתייג מכל ייחס לדאגות העולם הזה, כלל דאגות לתרומות והתרמות. הגמרא מסכמת: “הרבה עשו כרבי ישמעאל (שדגל בשילוב תורה עם דרך ארץ כטבעו) - ועלתה בידן (הצליחו ללמוד, כי הרי להתפרנס וודאי הצליחו), כרבי שמעון בן יוחי - ולא עלתה בידן. (לא הצליחו ללמוד, כי הרי להתפרנס וודאי התקשו)”(שם)

93.172.120.58: הורדתי את המאמר "צדוקים.." אשר אינו מתאים לרוח התורה וגם לא לרוחה של אתר "ישיבה". גם שאר המאמרים אינם משמחים, אך בצורה הגיונית ומקובלת.

2017-03-24T11:01:55Z

הורדתי את המאמר "צדוקים.." אשר אינו מתאים לרוח התורה וגם לא לרוחה של אתר "ישיבה". גם שאר המאמרים אינם משמחים, אך בצורה הגיונית ומקובלת.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:01, 24 במרץ 2017
שורה 50:		שורה 50:

	==ראה גם==		==ראה גם==
	:'''''מאמרי התנגדות לפרנסה מדברי תורה.'''''		:'''''מאמרי התנגדות לפרנסה מדברי תורה.''''':
	:[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A6%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%AA%D7%A8_%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94 \|צדוקים ובעלי היתר הנאה מדברי תורה]
	:[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%94_%D7%99%D7%99%D7%94%D7%A0%D7%94_%D7%9B%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2_%D7%90%D7%9A_%D7%9C%D7%90_%D7%9B%D7%92%D7%97%D7%96%D7%99 \|הרוצה ייהנה כאלישע אך לא כגחזי]		:[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%94_%D7%99%D7%99%D7%94%D7%A0%D7%94_%D7%9B%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2_%D7%90%D7%9A_%D7%9C%D7%90_%D7%9B%D7%92%D7%97%D7%96%D7%99 \|הרוצה ייהנה כאלישע אך לא כגחזי]
	:[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%94 \| מלחמת תורה]		:[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%94 \| מלחמת תורה]

יוסף שמח ב־08:36, 3 ביולי 2013

2013-07-03T08:36:09Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:36, 3 ביולי 2013
שורה 1:		שורה 1:
	ככל הנראה המחלוקת סביב פרנסה מלימוד תורה היא המחלוקת שהשפיעה הכי הרבה על מבנה הקהילה בעם ישראל ואופי הנהגתו והיא המחלוקת ההילכתית די אקטואלית ויחד עם זה די עזובה.		ככל הנראה המחלוקת סביב פרנסה מלימוד תורה היא המחלוקת שהשפיעה הכי הרבה על מבנה הקהילה בעם ישראל ואופי הנהגתו והיא המחלוקת ההילכתית די אקטואלית ויחד עם זה די עזובה.

	נתחיל ממקור תורני אשר אין בו עוררין בעולם התורה: '''"רבי צדוק אומר אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם וכך היה הלל אומר ודישתמש בתגא חלף הא למדת כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם"''' ({{מקור\|משנה:אבות ד ה$משנה אבות ד, ה}}).		נתחיל ממקור תורני אשר אין בו עוררין בעולם התורה: '''"רבי צדוק אומר אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם וכך היה הלל אומר ודישתמש בתגא חלף הא למדת כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם"''' {{מקור\|משנה:אבות ד ה$משנה אבות ד, ה\|כן}}.
	:כלומר אין לו לאדם לקחת שכר על לימוד או הוראת התורה, ואף לא להופיק תעולת עקיפה בזכות עובדה שהוא לומד או מורה בתורה. לדוגמה פירסומת כמו: "הרשת חנויות בבעלות '''הרב''' פלוני" - מילה "'''הרב'''" לפי זה אסורה כי עלולה להגביר מחירות לבעל הרשת בזכות היותו תלמיד חכם. כלומר, האיסור חורג בהרבה מעבר שאלת הפרנסה לכן בסיפרות תורנית בדרך כלל הוא מכונה "'''איסור הנאה מדברי תורה'''" עם זאת עם הזמן רבו ההיתרים להתפרנס מהוראת התורה ולימודה. כיום בציבור הדתי מקובל לחשוב שמותר להתפרנס מדברי תורה. אך למרות כל ההיתרים להתפרנס מדברי תורה מוטב לאדם שלא לקבל עבור תורתו שכר חומרי כלל, על אדם זה נאמר: "כל תלמיד חכם הנהנה מיגיע כפיו אשריו בעולם הזה וטוב לו לעולם הבא" {{מקור\|בבלי:ברכות ח א$בבלי ברכות ח, א\|כן}}.		:כלומר אין לו לאדם לקחת שכר על לימוד או הוראת התורה, ואף לא להופיק תעולת עקיפה בזכות עובדה שהוא לומד או מורה בתורה. לדוגמה פירסומת כמו: "הרשת חנויות בבעלות '''הרב''' פלוני" - מילה "'''הרב'''" לפי זה אסורה כי עלולה להגביר מחירות לבעל הרשת בזכות היותו תלמיד חכם. כלומר, האיסור חורג בהרבה מעבר שאלת הפרנסה לכן בסיפרות תורנית בדרך כלל הוא מכונה "'''איסור הנאה מדברי תורה'''" עם זאת עם הזמן רבו ההיתרים להתפרנס מהוראת התורה ולימודה. כיום בציבור הדתי מקובל לחשוב שמותר להתפרנס מדברי תורה. אך למרות כל ההיתרים להתפרנס מדברי תורה מוטב לאדם שלא לקבל עבור תורתו שכר חומרי כלל, על אדם זה נאמר: "כל תלמיד חכם הנהנה מיגיע כפיו אשריו בעולם הזה וטוב לו לעולם הבא" {{מקור\|בבלי:ברכות ח א$בבלי ברכות ח, א\|כן}}.
	==התפתחות עם הזמן==		==התפתחות עם הזמן==

יוסף שמח ב־08:35, 3 ביולי 2013

2013-07-03T08:35:26Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:35, 3 ביולי 2013
שורה 2:		שורה 2:

	נתחיל ממקור תורני אשר אין בו עוררין בעולם התורה: '''"רבי צדוק אומר אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם וכך היה הלל אומר ודישתמש בתגא חלף הא למדת כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם"''' ({{מקור\|משנה:אבות ד ה$משנה אבות ד, ה}}).		נתחיל ממקור תורני אשר אין בו עוררין בעולם התורה: '''"רבי צדוק אומר אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם וכך היה הלל אומר ודישתמש בתגא חלף הא למדת כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם"''' ({{מקור\|משנה:אבות ד ה$משנה אבות ד, ה}}).
	:כלומר אין לו לאדם לקחת שכר על לימוד או הוראת התורה, ואף לא להופיק תעולת עקיפה בזכות עובדה שהוא לומד או מורה בתורה. לדוגמה פירסומת כמו: "הרשת חנויות בבעלות '''הרב''' פלוני" - מילה "'''הרב'''" לפי זה אסורה כי עלולה להגביר מחירות לבעל הרשת בזכות היותו תלמיד חכם. כלומר, האיסור חורג בהרבה מעבר שאלת הפרנסה לכן בסיפרות תורנית בדרך כלל הוא מכונה "'''איסור הנאה מדברי תורה'''" עם זאת עם הזמן רבו ההיתרים להתפרנס מהוראת התורה ולימודה. כיום בציבור הדתי מקובל לחשוב שמותר להתפרנס מדברי תורה. אך למרות כל ההיתרים להתפרנס מדברי תורה מוטב לאדם שלא לקבל עבור תורתו שכר חומרי כלל, על אדם זה נאמר: "כל תלמיד חכם הנהנה מיגיע כפיו אשריו בעולם הזה וטוב לו לעולם הבא" ({{מקור\|בבלי:ברכות ח א$בבלי ברכות ח, א}}).		:כלומר אין לו לאדם לקחת שכר על לימוד או הוראת התורה, ואף לא להופיק תעולת עקיפה בזכות עובדה שהוא לומד או מורה בתורה. לדוגמה פירסומת כמו: "הרשת חנויות בבעלות '''הרב''' פלוני" - מילה "'''הרב'''" לפי זה אסורה כי עלולה להגביר מחירות לבעל הרשת בזכות היותו תלמיד חכם. כלומר, האיסור חורג בהרבה מעבר שאלת הפרנסה לכן בסיפרות תורנית בדרך כלל הוא מכונה "'''איסור הנאה מדברי תורה'''" עם זאת עם הזמן רבו ההיתרים להתפרנס מהוראת התורה ולימודה. כיום בציבור הדתי מקובל לחשוב שמותר להתפרנס מדברי תורה. אך למרות כל ההיתרים להתפרנס מדברי תורה מוטב לאדם שלא לקבל עבור תורתו שכר חומרי כלל, על אדם זה נאמר: "כל תלמיד חכם הנהנה מיגיע כפיו אשריו בעולם הזה וטוב לו לעולם הבא" {{מקור\|בבלי:ברכות ח א$בבלי ברכות ח, א\|כן}}.
	==התפתחות עם הזמן==		==התפתחות עם הזמן==
	בתחילה כשקיבל משה את התורה היו עם ישראל ניזונים מהמן ולא היו להם בעיות פרנסה וכך יכלו לשבת בשלווה וללמוד תורה, מסופר כי ב[[חטא המרגלים]] אחד המניעים שגרמו למרגלים להוציא דיבת הארץ רעה היה חששם שכאשר יכנסו לארץ ישראל ויהיה צורך להתפרנס לא יוכלו שוב לעסוק בשלווה בתורה. כלומר הרצון הטבעי לעסק בתורה ללא עול דרך ארץ הביא לעיוות קשה. מי שזכה להתעלות מעל דחף זה הוא [[רבי שמעון בר יוחאי]] : "אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה, וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהה עליה? ..." (מסכת ~~<makor>~~בבלי ברכות דף לה עמוד ב,~~</makor>~~ הסבר: אם אדם צריך לעמול הרבה זמן לפרנסתו מתי תגדל ידיעתו והבנתו בתורה ואולי גם ישכח חלק ממה שלמד). מדבריו ברור שהוא הסתייג מכל ייחס לדאגות העולם הזה, כלל דאגות לתרומות והתרמות. הגמרא מסכמת: “הרבה עשו כרבי ישמעאל (שדגל בשילוב תורה עם דרך ארץ כטבעו) - ועלתה בידן (הצליחו ללמוד, כי הרי להתפרנס וודאי הצליחו), כרבי שמעון בן יוחי - ולא עלתה בידן. (לא הצליחו ללמוד, כי הרי להתפרנס וודאי התקשו)”(שם)		בתחילה כשקיבל משה את התורה היו עם ישראל ניזונים מהמן ולא היו להם בעיות פרנסה וכך יכלו לשבת בשלווה וללמוד תורה, מסופר כי ב[[חטא המרגלים]] אחד המניעים שגרמו למרגלים להוציא דיבת הארץ רעה היה חששם שכאשר יכנסו לארץ ישראל ויהיה צורך להתפרנס לא יוכלו שוב לעסוק בשלווה בתורה. כלומר הרצון הטבעי לעסק בתורה ללא עול דרך ארץ הביא לעיוות קשה. מי שזכה להתעלות מעל דחף זה הוא [[רבי שמעון בר יוחאי]] : "אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה, וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהה עליה? ..." (מסכת {{מקור\|בבלי ברכות דף לה עמוד ב,}} הסבר: אם אדם צריך לעמול הרבה זמן לפרנסתו מתי תגדל ידיעתו והבנתו בתורה ואולי גם ישכח חלק ממה שלמד). מדבריו ברור שהוא הסתייג מכל ייחס לדאגות העולם הזה, כלל דאגות לתרומות והתרמות. הגמרא מסכמת: “הרבה עשו כרבי ישמעאל (שדגל בשילוב תורה עם דרך ארץ כטבעו) - ועלתה בידן (הצליחו ללמוד, כי הרי להתפרנס וודאי הצליחו), כרבי שמעון בן יוחי - ולא עלתה בידן. (לא הצליחו ללמוד, כי הרי להתפרנס וודאי התקשו)”(שם)
	בתקופת [[תנאים\|התנאים]] [[אמוראים\|והאמוראים]] רבים מגדולי ישראל היו מתפרנסים ממלאכתם, למשל: [[הלל הזקן]] שהיה חוטב עצים, [[שמעון הפקולי\|ושמעון הפקולי]] עבד בעשיית צמר גפן ועוד. לצורך הקלה על תלמידי החכמים בפרנסתם על הקהילה הייתה חובה לתת לת"ח קדימה במסחר והצגת תוצרתם, קהילה התחייבה גם לפטור ת”ח ממסי המלכות.		בתקופת [[תנאים\|התנאים]] [[אמוראים\|והאמוראים]] רבים מגדולי ישראל היו מתפרנסים ממלאכתם, למשל: [[הלל הזקן]] שהיה חוטב עצים, [[שמעון הפקולי\|ושמעון הפקולי]] עבד בעשיית צמר גפן ועוד. לצורך הקלה על תלמידי החכמים בפרנסתם על הקהילה הייתה חובה לתת לת"ח קדימה במסחר והצגת תוצרתם, קהילה התחייבה גם לפטור ת”ח ממסי המלכות.
	:יש שמתארים השתלשלות הדברים כך: לאחר ההיתר של כתיבת התורה שבעל פה התרבה חומר הלימוד בצורה עצומה בתחילה עוד ניתן היה להקיף בקלות יחסית את חומר הלימוד שהרי מה שנכתב היה [[ששה סדרי משנה]] של [[רבי יהודה הנשיא]] [[ברייתא\|והברייתות]] (שגם אותן לא כל חכמי ישראל ידעו) הבעיה גדלה כאשר חוברו [[תלמוד\|התלמודים]] שאורכם פי כמה וכמה מהמשנה, ועוד יותר כאשר חוברו מספר רב של פירושים על התלמוד ובעקבות כך נתמעטו מאוד החכמים שהיו יכולים מצד אחד להיות רבנים ופוסקים ומצד שני להתפרנס ממעשי ידיהם.		:יש שמתארים השתלשלות הדברים כך: לאחר ההיתר של כתיבת התורה שבעל פה התרבה חומר הלימוד בצורה עצומה בתחילה עוד ניתן היה להקיף בקלות יחסית את חומר הלימוד שהרי מה שנכתב היה [[ששה סדרי משנה]] של [[רבי יהודה הנשיא]] [[ברייתא\|והברייתות]] (שגם אותן לא כל חכמי ישראל ידעו) הבעיה גדלה כאשר חוברו [[תלמוד\|התלמודים]] שאורכם פי כמה וכמה מהמשנה, ועוד יותר כאשר חוברו מספר רב של פירושים על התלמוד ובעקבות כך נתמעטו מאוד החכמים שהיו יכולים מצד אחד להיות רבנים ופוסקים ומצד שני להתפרנס ממעשי ידיהם.
שורה 11:		שורה 11:
	:אך לא מפרך גם לומר- הלא ההפך הוא הדבר? הרי לפני כן תורה שבעל פה אכן הייתה בעל פה ועתה, שנכתבה, הוקל לימודה , ולצורך זה נכתבה! והפירושים, אשר נוספו, הלא באו להבהיר, כלומר להקל!		:אך לא מפרך גם לומר- הלא ההפך הוא הדבר? הרי לפני כן תורה שבעל פה אכן הייתה בעל פה ועתה, שנכתבה, הוקל לימודה , ולצורך זה נכתבה! והפירושים, אשר נוספו, הלא באו להבהיר, כלומר להקל!
	עוד יש שכתבו שתלמיד חכם שמתפרנס מיגיע כפיו עוון הוא בידו שלא מקבל את פרנסתו מהציבור שהרי בזמן זה שמקדיש לעבודתו אינו מלמד והציבור מפסיד ("יצא שכרו בהפסדו").		עוד יש שכתבו שתלמיד חכם שמתפרנס מיגיע כפיו עוון הוא בידו שלא מקבל את פרנסתו מהציבור שהרי בזמן זה שמקדיש לעבודתו אינו מלמד והציבור מפסיד ("יצא שכרו בהפסדו").
	:ותמוהה הוא כיצד הדעה זו מתיישבת עם הנאמר במסכת [[אבות]] פרק ב משנה ח "אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת"-כלומר אסור לת"ח להיות מלא תודעה על חשיבות מפעלו ועוד עד שיחשוב כי ראוי הוא שאחרים יפרנסוהו (מחזיק טובה). הפתרון נמצא בדברי רבן שמעון בן גמליאל- " לא כל הרוצה ליטול את השם יטול.”(מסכת ברכות דף טז עמוד ב ). כלומר- יש תנאים בהם אדם יכול להתיימר למעמד נשגב ומי שאינו מסוגל לא יתיימר.		:ותמוהה הוא כיצד הדעה זו מתיישבת עם הנאמר במסכת [[אבות]] פרק ב משנה ח "אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת"-כלומר אסור לת"ח להיות מלא תודעה על חשיבות מפעלו ועוד עד שיחשוב כי ראוי הוא שאחרים יפרנסוהו (מחזיק טובה). הפתרון נמצא בדברי רבן שמעון בן גמליאל- " לא כל הרוצה ליטול את השם יטול.”{{מקור\|מסכת ברכות דף טז עמוד ב\|כן}}. כלומר- יש תנאים בהם אדם יכול להתיימר למעמד נשגב ומי שאינו מסוגל לא יתיימר.

	=== השיטה המחמירה - דעת הרמב"ם, רס"ג, רבינו יונה ועוד ===		=== השיטה המחמירה - דעת הרמב"ם, רס"ג, רבינו יונה ועוד ===

EsB: /* מצוות תמיכה בלומדי תורה */

2013-03-16T20:21:48Z

מצוות תמיכה בלומדי תורה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:21, 16 במרץ 2013
שורה 47:		שורה 47:

	בעבר היה נהוג לעזור ל[[תלמיד חכם\|תלמידי חכמים]] להתפרנס במספר דרכים כמו: פטור ממסי המלכות, עזרה בעבודתם וההעדפה בכל ענייני פעילות כלכלית (כלומר הוצאתם מחוץ למסגרת תחרות משקית) שיוכלו ללכת כשהרוויחו דיים ללמוד.		בעבר היה נהוג לעזור ל[[תלמיד חכם\|תלמידי חכמים]] להתפרנס במספר דרכים כמו: פטור ממסי המלכות, עזרה בעבודתם וההעדפה בכל ענייני פעילות כלכלית (כלומר הוצאתם מחוץ למסגרת תחרות משקית) שיוכלו ללכת כשהרוויחו דיים ללמוד.
	'''"אמר רבי יוחנן: כל המטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים - זוכה ויושב בישיבה של מעלה, שנאמר " כי בצל החכמה בצל הכסף"."''' ~~[[מסכת~~ פסחים~~]] דף~~ נג ~~עמוד~~ ב		'''"אמר רבי יוחנן: כל המטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים - זוכה ויושב בישיבה של מעלה, שנאמר " כי בצל החכמה בצל הכסף"."''' ({{מקור\|בבלי:פסחים נג ב$בבלי פסחים נג, ב}}).

	==ראה גם==		==ראה גם==
	:'''''מאמרי התנגדות לפרנסה מדברי תורה.'''''		:'''''מאמרי התנגדות לפרנסה מדברי תורה.'''''

EsB: /* התפתחות עם הזמן */

2013-03-16T20:19:59Z

התפתחות עם הזמן

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:19, 16 במרץ 2013
שורה 12:		שורה 12:
	עוד יש שכתבו שתלמיד חכם שמתפרנס מיגיע כפיו עוון הוא בידו שלא מקבל את פרנסתו מהציבור שהרי בזמן זה שמקדיש לעבודתו אינו מלמד והציבור מפסיד ("יצא שכרו בהפסדו").		עוד יש שכתבו שתלמיד חכם שמתפרנס מיגיע כפיו עוון הוא בידו שלא מקבל את פרנסתו מהציבור שהרי בזמן זה שמקדיש לעבודתו אינו מלמד והציבור מפסיד ("יצא שכרו בהפסדו").
	:ותמוהה הוא כיצד הדעה זו מתיישבת עם הנאמר במסכת [[אבות]] פרק ב משנה ח "אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת"-כלומר אסור לת"ח להיות מלא תודעה על חשיבות מפעלו ועוד עד שיחשוב כי ראוי הוא שאחרים יפרנסוהו (מחזיק טובה). הפתרון נמצא בדברי רבן שמעון בן גמליאל- " לא כל הרוצה ליטול את השם יטול.”(מסכת ברכות דף טז עמוד ב ). כלומר- יש תנאים בהם אדם יכול להתיימר למעמד נשגב ומי שאינו מסוגל לא יתיימר.		:ותמוהה הוא כיצד הדעה זו מתיישבת עם הנאמר במסכת [[אבות]] פרק ב משנה ח "אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת"-כלומר אסור לת"ח להיות מלא תודעה על חשיבות מפעלו ועוד עד שיחשוב כי ראוי הוא שאחרים יפרנסוהו (מחזיק טובה). הפתרון נמצא בדברי רבן שמעון בן גמליאל- " לא כל הרוצה ליטול את השם יטול.”(מסכת ברכות דף טז עמוד ב ). כלומר- יש תנאים בהם אדם יכול להתיימר למעמד נשגב ומי שאינו מסוגל לא יתיימר.

	=== השיטה המחמירה - דעת הרמב"ם, רס"ג, רבינו יונה ועוד ===		=== השיטה המחמירה - דעת הרמב"ם, רס"ג, רבינו יונה ועוד ===
	:ה[[רמב"ם]] הביא בהרחבה את שיטתו בפירושו למשנה:		:ה[[רמב"ם]] הביא בהרחבה את שיטתו בפירושו למשנה:

EsB: /* התפתחות עם הזמן */

2013-03-16T20:17:31Z

התפתחות עם הזמן

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:17, 16 במרץ 2013
שורה 6:		שורה 6:
	בתחילה כשקיבל משה את התורה היו עם ישראל ניזונים מהמן ולא היו להם בעיות פרנסה וכך יכלו לשבת בשלווה וללמוד תורה, מסופר כי ב[[חטא המרגלים]] אחד המניעים שגרמו למרגלים להוציא דיבת הארץ רעה היה חששם שכאשר יכנסו לארץ ישראל ויהיה צורך להתפרנס לא יוכלו שוב לעסוק בשלווה בתורה. כלומר הרצון הטבעי לעסק בתורה ללא עול דרך ארץ הביא לעיוות קשה. מי שזכה להתעלות מעל דחף זה הוא [[רבי שמעון בר יוחאי]] : "אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה, וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהה עליה? ..." (מסכת <makor>בבלי ברכות דף לה עמוד ב,</makor> הסבר: אם אדם צריך לעמול הרבה זמן לפרנסתו מתי תגדל ידיעתו והבנתו בתורה ואולי גם ישכח חלק ממה שלמד). מדבריו ברור שהוא הסתייג מכל ייחס לדאגות העולם הזה, כלל דאגות לתרומות והתרמות. הגמרא מסכמת: “הרבה עשו כרבי ישמעאל (שדגל בשילוב תורה עם דרך ארץ כטבעו) - ועלתה בידן (הצליחו ללמוד, כי הרי להתפרנס וודאי הצליחו), כרבי שמעון בן יוחי - ולא עלתה בידן. (לא הצליחו ללמוד, כי הרי להתפרנס וודאי התקשו)”(שם)		בתחילה כשקיבל משה את התורה היו עם ישראל ניזונים מהמן ולא היו להם בעיות פרנסה וכך יכלו לשבת בשלווה וללמוד תורה, מסופר כי ב[[חטא המרגלים]] אחד המניעים שגרמו למרגלים להוציא דיבת הארץ רעה היה חששם שכאשר יכנסו לארץ ישראל ויהיה צורך להתפרנס לא יוכלו שוב לעסוק בשלווה בתורה. כלומר הרצון הטבעי לעסק בתורה ללא עול דרך ארץ הביא לעיוות קשה. מי שזכה להתעלות מעל דחף זה הוא [[רבי שמעון בר יוחאי]] : "אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה, וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהה עליה? ..." (מסכת <makor>בבלי ברכות דף לה עמוד ב,</makor> הסבר: אם אדם צריך לעמול הרבה זמן לפרנסתו מתי תגדל ידיעתו והבנתו בתורה ואולי גם ישכח חלק ממה שלמד). מדבריו ברור שהוא הסתייג מכל ייחס לדאגות העולם הזה, כלל דאגות לתרומות והתרמות. הגמרא מסכמת: “הרבה עשו כרבי ישמעאל (שדגל בשילוב תורה עם דרך ארץ כטבעו) - ועלתה בידן (הצליחו ללמוד, כי הרי להתפרנס וודאי הצליחו), כרבי שמעון בן יוחי - ולא עלתה בידן. (לא הצליחו ללמוד, כי הרי להתפרנס וודאי התקשו)”(שם)
	בתקופת [[תנאים\|התנאים]] [[אמוראים\|והאמוראים]] רבים מגדולי ישראל היו מתפרנסים ממלאכתם, למשל: [[הלל הזקן]] שהיה חוטב עצים, [[שמעון הפקולי\|ושמעון הפקולי]] עבד בעשיית צמר גפן ועוד. לצורך הקלה על תלמידי החכמים בפרנסתם על הקהילה הייתה חובה לתת לת"ח קדימה במסחר והצגת תוצרתם, קהילה התחייבה גם לפטור ת”ח ממסי המלכות.		בתקופת [[תנאים\|התנאים]] [[אמוראים\|והאמוראים]] רבים מגדולי ישראל היו מתפרנסים ממלאכתם, למשל: [[הלל הזקן]] שהיה חוטב עצים, [[שמעון הפקולי\|ושמעון הפקולי]] עבד בעשיית צמר גפן ועוד. לצורך הקלה על תלמידי החכמים בפרנסתם על הקהילה הייתה חובה לתת לת"ח קדימה במסחר והצגת תוצרתם, קהילה התחייבה גם לפטור ת”ח ממסי המלכות.
	:יש שמתארים השתלשלות הדברים כך: לאחר ההיתר של כתיבת התורה שבעל פה התרבה חומר הלימוד בצורה עצומה בתחילה עוד ניתן היה להקיף בקלות יחסית את חומר הלימוד שהרי מה שנכתב היה [[~~שישה~~ סדרי משנה]] של [[רבי יהודה הנשיא]] [[ברייתא\|והברייתות]] (שגם אותן לא כל חכמי ישראל ידעו) הבעיה גדלה כאשר חוברו [[תלמוד\|התלמודים]] שאורכם פי כמה וכמה מהמשנה, ועוד יותר כאשר חוברו מספר רב של פירושים על התלמוד ובעקבות כך נתמעטו מאוד החכמים שהיו יכולים מצד אחד להיות רבנים ופוסקים ומצד שני להתפרנס ממעשי ידיהם.		:יש שמתארים השתלשלות הדברים כך: לאחר ההיתר של כתיבת התורה שבעל פה התרבה חומר הלימוד בצורה עצומה בתחילה עוד ניתן היה להקיף בקלות יחסית את חומר הלימוד שהרי מה שנכתב היה [[ששה סדרי משנה]] של [[רבי יהודה הנשיא]] [[ברייתא\|והברייתות]] (שגם אותן לא כל חכמי ישראל ידעו) הבעיה גדלה כאשר חוברו [[תלמוד\|התלמודים]] שאורכם פי כמה וכמה מהמשנה, ועוד יותר כאשר חוברו מספר רב של פירושים על התלמוד ובעקבות כך נתמעטו מאוד החכמים שהיו יכולים מצד אחד להיות רבנים ופוסקים ומצד שני להתפרנס ממעשי ידיהם.

	לפי תפישה זו, ברור הדבר שכאשר רוצים שתלמיד חכם יהיה בקיא ברוב הגמרא ובמספר פירושים מרכזיים עליה ועוד יעמיק בעיני אמונה ומחשבה ויקדיש מזמנו להנהגת הציבור והדרכתו ההלכתית המוסרית והמעשית היה צורך שהרבנים יקדישו את כל יומם ולילם ללימוד התורה והוראתה. עד [[תשב"ץ\|שהתשב"ץ]] כתב שתלמיד חכם שמתפרנס מיגיע כפיו זוהי [[מידת חסידות]] וכן הביאו ר' [[יוסף קארו]] בחיבורו [[בית יוסף\|הבית יוסף]].		לפי תפישה זו, ברור הדבר שכאשר רוצים שתלמיד חכם יהיה בקיא ברוב הגמרא ובמספר פירושים מרכזיים עליה ועוד יעמיק בעיני אמונה ומחשבה ויקדיש מזמנו להנהגת הציבור והדרכתו ההלכתית המוסרית והמעשית היה צורך שהרבנים יקדישו את כל יומם ולילם ללימוד התורה והוראתה. עד [[תשב"ץ\|שהתשב"ץ]] כתב שתלמיד חכם שמתפרנס מיגיע כפיו זוהי [[מידת חסידות]] וכן הביאו ר' [[יוסף קארו]] בחיבורו [[בית יוסף\|הבית יוסף]].

EsB: /* התפתחות עם הזמן */

2013-03-16T20:16:10Z

התפתחות עם הזמן

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:16, 16 במרץ 2013
שורה 4:		שורה 4:
	:כלומר אין לו לאדם לקחת שכר על לימוד או הוראת התורה, ואף לא להופיק תעולת עקיפה בזכות עובדה שהוא לומד או מורה בתורה. לדוגמה פירסומת כמו: "הרשת חנויות בבעלות '''הרב''' פלוני" - מילה "'''הרב'''" לפי זה אסורה כי עלולה להגביר מחירות לבעל הרשת בזכות היותו תלמיד חכם. כלומר, האיסור חורג בהרבה מעבר שאלת הפרנסה לכן בסיפרות תורנית בדרך כלל הוא מכונה "'''איסור הנאה מדברי תורה'''" עם זאת עם הזמן רבו ההיתרים להתפרנס מהוראת התורה ולימודה. כיום בציבור הדתי מקובל לחשוב שמותר להתפרנס מדברי תורה. אך למרות כל ההיתרים להתפרנס מדברי תורה מוטב לאדם שלא לקבל עבור תורתו שכר חומרי כלל, על אדם זה נאמר: "כל תלמיד חכם הנהנה מיגיע כפיו אשריו בעולם הזה וטוב לו לעולם הבא" ({{מקור\|בבלי:ברכות ח א$בבלי ברכות ח, א}}).		:כלומר אין לו לאדם לקחת שכר על לימוד או הוראת התורה, ואף לא להופיק תעולת עקיפה בזכות עובדה שהוא לומד או מורה בתורה. לדוגמה פירסומת כמו: "הרשת חנויות בבעלות '''הרב''' פלוני" - מילה "'''הרב'''" לפי זה אסורה כי עלולה להגביר מחירות לבעל הרשת בזכות היותו תלמיד חכם. כלומר, האיסור חורג בהרבה מעבר שאלת הפרנסה לכן בסיפרות תורנית בדרך כלל הוא מכונה "'''איסור הנאה מדברי תורה'''" עם זאת עם הזמן רבו ההיתרים להתפרנס מהוראת התורה ולימודה. כיום בציבור הדתי מקובל לחשוב שמותר להתפרנס מדברי תורה. אך למרות כל ההיתרים להתפרנס מדברי תורה מוטב לאדם שלא לקבל עבור תורתו שכר חומרי כלל, על אדם זה נאמר: "כל תלמיד חכם הנהנה מיגיע כפיו אשריו בעולם הזה וטוב לו לעולם הבא" ({{מקור\|בבלי:ברכות ח א$בבלי ברכות ח, א}}).
	==התפתחות עם הזמן==		==התפתחות עם הזמן==
	בתחילה כשקיבל משה את התורה היו עם ישראל ניזונים מהמן ולא היו להם בעיות פרנסה וכך יכלו לשבת בשלווה וללמוד תורה, מסופר כי ב[[חטא המרגלים]] אחד המניעים שגרמו למרגלים להוציא דיבת הארץ רעה היה חששם שכאשר יכנסו לארץ ישראל ויהיה צורך להתפרנס לא יוכלו שוב לעסוק בשלווה בתורה. כלומר הרצון הטבעי לעסק בתורה ללא עול דרך ארץ הביא לעיוות קשה. מי שזכה להתעלות מעל דחף זה הוא ~~רבי~~ [[שמעון בר יוחאי]] : "אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה, וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהה עליה? ..." (מסכת <makor>בבלי ברכות דף לה עמוד ב,</makor> הסבר: אם אדם צריך לעמול הרבה זמן לפרנסתו מתי תגדל ידיעתו והבנתו בתורה ואולי גם ישכח חלק ממה שלמד). מדבריו ברור שהוא הסתייג מכל ייחס לדאגות העולם הזה, כלל דאגות לתרומות והתרמות. הגמרא מסכמת: “הרבה עשו כרבי ישמעאל (שדגל בשילוב תורה עם דרך ארץ כטבעו) - ועלתה בידן (הצליחו ללמוד, כי הרי להתפרנס וודאי הצליחו), כרבי שמעון בן יוחי - ולא עלתה בידן. (לא הצליחו ללמוד, כי הרי להתפרנס וודאי התקשו)”(שם)		בתחילה כשקיבל משה את התורה היו עם ישראל ניזונים מהמן ולא היו להם בעיות פרנסה וכך יכלו לשבת בשלווה וללמוד תורה, מסופר כי ב[[חטא המרגלים]] אחד המניעים שגרמו למרגלים להוציא דיבת הארץ רעה היה חששם שכאשר יכנסו לארץ ישראל ויהיה צורך להתפרנס לא יוכלו שוב לעסוק בשלווה בתורה. כלומר הרצון הטבעי לעסק בתורה ללא עול דרך ארץ הביא לעיוות קשה. מי שזכה להתעלות מעל דחף זה הוא [[רבי שמעון בר יוחאי]] : "אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה, וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהה עליה? ..." (מסכת <makor>בבלי ברכות דף לה עמוד ב,</makor> הסבר: אם אדם צריך לעמול הרבה זמן לפרנסתו מתי תגדל ידיעתו והבנתו בתורה ואולי גם ישכח חלק ממה שלמד). מדבריו ברור שהוא הסתייג מכל ייחס לדאגות העולם הזה, כלל דאגות לתרומות והתרמות. הגמרא מסכמת: “הרבה עשו כרבי ישמעאל (שדגל בשילוב תורה עם דרך ארץ כטבעו) - ועלתה בידן (הצליחו ללמוד, כי הרי להתפרנס וודאי הצליחו), כרבי שמעון בן יוחי - ולא עלתה בידן. (לא הצליחו ללמוד, כי הרי להתפרנס וודאי התקשו)”(שם)
	בתקופת [[תנאים\|התנאים]] [[אמוראים\|והאמוראים]] רבים מגדולי ישראל היו מתפרנסים ממלאכתם, למשל: [[הלל הזקן]] שהיה חוטב עצים, [[שמעון הפקולי\|ושמעון הפקולי]] עבד בעשיית צמר גפן ועוד. לצורך הקלה על תלמידי החכמים בפרנסתם על הקהילה הייתה חובה לתת לת"ח קדימה במסחר והצגת תוצרתם, קהילה התחייבה גם לפטור ת”ח ממסי המלכות.		בתקופת [[תנאים\|התנאים]] [[אמוראים\|והאמוראים]] רבים מגדולי ישראל היו מתפרנסים ממלאכתם, למשל: [[הלל הזקן]] שהיה חוטב עצים, [[שמעון הפקולי\|ושמעון הפקולי]] עבד בעשיית צמר גפן ועוד. לצורך הקלה על תלמידי החכמים בפרנסתם על הקהילה הייתה חובה לתת לת"ח קדימה במסחר והצגת תוצרתם, קהילה התחייבה גם לפטור ת”ח ממסי המלכות.
	:יש שמתארים השתלשלות הדברים כך: לאחר ההיתר של כתיבת התורה שבעל פה התרבה חומר הלימוד בצורה עצומה בתחילה עוד ניתן היה להקיף בקלות יחסית את חומר הלימוד שהרי מה שנכתב היה [[שישה סדרי משנה]] של [[רבי יהודה הנשיא]] [[ברייתא\|והברייתות]] (שגם אותן לא כל חכמי ישראל ידעו) הבעיה גדלה כאשר חוברו [[תלמוד\|התלמודים]] שאורכם פי כמה וכמה מהמשנה, ועוד יותר כאשר חוברו מספר רב של פירושים על התלמוד ובעקבות כך נתמעטו מאוד החכמים שהיו יכולים מצד אחד להיות רבנים ופוסקים ומצד שני להתפרנס ממעשי ידיהם.		:יש שמתארים השתלשלות הדברים כך: לאחר ההיתר של כתיבת התורה שבעל פה התרבה חומר הלימוד בצורה עצומה בתחילה עוד ניתן היה להקיף בקלות יחסית את חומר הלימוד שהרי מה שנכתב היה [[שישה סדרי משנה]] של [[רבי יהודה הנשיא]] [[ברייתא\|והברייתות]] (שגם אותן לא כל חכמי ישראל ידעו) הבעיה גדלה כאשר חוברו [[תלמוד\|התלמודים]] שאורכם פי כמה וכמה מהמשנה, ועוד יותר כאשר חוברו מספר רב של פירושים על התלמוד ובעקבות כך נתמעטו מאוד החכמים שהיו יכולים מצד אחד להיות רבנים ופוסקים ומצד שני להתפרנס ממעשי ידיהם.

EsB ב־20:12, 16 במרץ 2013

2013-03-16T20:12:54Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:12, 16 במרץ 2013
שורה 1:		שורה 1:
	ככל הנראה המחלוקת סביב פרנסה מלימוד תורה היא המחלוקת ~~שהשפיע~~ הכי הרבה על מבנה הקהילה בעם ישראל ואופי הנהגתו והיא המחלוקת ההילכתית די אקטואלית ויחד עם זה די עזובה. נתחיל ממקור תורני אשר אין בו עוררין בעולם התורה.		ככל הנראה המחלוקת סביב פרנסה מלימוד תורה היא המחלוקת שהשפיעה הכי הרבה על מבנה הקהילה בעם ישראל ואופי הנהגתו והיא המחלוקת ההילכתית די אקטואלית ויחד עם זה די עזובה.
	'''"רבי צדוק אומר אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם וכך היה הלל אומר ודישתמש בתגא חלף הא למדת כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם"''' ~~[[מסכת~~ אבות~~]] פרק~~ ד משנה ה
	:כלומר אין לו לאדם לקחת שכר על לימוד או הוראת התורה, ואף לא להופיק תעולת עקיפה בזכות עובדה שהוא לומד או מורה בתורה. לדוגמה פירסומת כמו: "הרשת חנויות בבעלות '''הרב''' פלוני" - מילה "'''הרב'''" לפי זה אסורה כי עלולה להגביר מחירות לבעל הרשת בזכות היותו תלמיד חכם. כלומר, האיסור חורג בהרבה מעבר שאלת הפרנסה לכן בסיפרות תורנית בדרך כלל הוא מכונה "'''איסור הנאה מדברי תורה'''" עם זאת עם הזמן רבו ההיתרים להתפרנס מהוראת התורה ולימודה. כיום בציבור הדתי מקובל לחשוב שמותר להתפרנס מדברי תורה. אך למרות כל ההיתרים להתפרנס מדברי תורה מוטב לאדם שלא לקבל עבור תורתו שכר חומרי כלל, על אדם זה נאמר: "כל תלמיד חכם הנהנה מיגיע כפיו אשריו בעולם הזה וטוב לו לעולם הבא"~~[[מסכת~~ ברכות~~]] דף~~ ח ~~עמוד~~ א		נתחיל ממקור תורני אשר אין בו עוררין בעולם התורה: '''"רבי צדוק אומר אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם וכך היה הלל אומר ודישתמש בתגא חלף הא למדת כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם"''' ({{מקור\|משנה:אבות ד ה$משנה אבות ד, ה}}).
			:כלומר אין לו לאדם לקחת שכר על לימוד או הוראת התורה, ואף לא להופיק תעולת עקיפה בזכות עובדה שהוא לומד או מורה בתורה. לדוגמה פירסומת כמו: "הרשת חנויות בבעלות '''הרב''' פלוני" - מילה "'''הרב'''" לפי זה אסורה כי עלולה להגביר מחירות לבעל הרשת בזכות היותו תלמיד חכם. כלומר, האיסור חורג בהרבה מעבר שאלת הפרנסה לכן בסיפרות תורנית בדרך כלל הוא מכונה "'''איסור הנאה מדברי תורה'''" עם זאת עם הזמן רבו ההיתרים להתפרנס מהוראת התורה ולימודה. כיום בציבור הדתי מקובל לחשוב שמותר להתפרנס מדברי תורה. אך למרות כל ההיתרים להתפרנס מדברי תורה מוטב לאדם שלא לקבל עבור תורתו שכר חומרי כלל, על אדם זה נאמר: "כל תלמיד חכם הנהנה מיגיע כפיו אשריו בעולם הזה וטוב לו לעולם הבא" ({{מקור\|בבלי:ברכות ח א$בבלי ברכות ח, א}}).
	==התפתחות עם הזמן==		==התפתחות עם הזמן==
	בתחילה כשקיבל משה את התורה היו עם ישראל ניזונים מהמן ולא היו להם בעיות פרנסה וכך יכלו לשבת בשלווה וללמוד תורה, מסופר כי ב[[חטא המרגלים]] אחד המניעים שגרמו למרגלים להוציא דיבת הארץ רעה היה חששם שכאשר יכנסו לארץ ישראל ויהיה צורך להתפרנס לא יוכלו שוב לעסוק בשלווה בתורה. כלומר הרצון הטבעי לעסק בתורה ללא עול דרך ארץ הביא לעיוות קשה. מי שזכה להתעלות מעל דחף זה הוא רבי [[שמעון בר יוחאי]] : "אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה, וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהה עליה? ..." (מסכת <makor>בבלי ברכות דף לה עמוד ב,</makor> הסבר: אם אדם צריך לעמול הרבה זמן לפרנסתו מתי תגדל ידיעתו והבנתו בתורה ואולי גם ישכח חלק ממה שלמד). מדבריו ברור שהוא הסתייג מכל ייחס לדאגות העולם הזה, כלל דאגות לתרומות והתרמות. הגמרא מסכמת: “הרבה עשו כרבי ישמעאל (שדגל בשילוב תורה עם דרך ארץ כטבעו) - ועלתה בידן (הצליחו ללמוד, כי הרי להתפרנס וודאי הצליחו), כרבי שמעון בן יוחי - ולא עלתה בידן. (לא הצליחו ללמוד, כי הרי להתפרנס וודאי התקשו)”(שם)		בתחילה כשקיבל משה את התורה היו עם ישראל ניזונים מהמן ולא היו להם בעיות פרנסה וכך יכלו לשבת בשלווה וללמוד תורה, מסופר כי ב[[חטא המרגלים]] אחד המניעים שגרמו למרגלים להוציא דיבת הארץ רעה היה חששם שכאשר יכנסו לארץ ישראל ויהיה צורך להתפרנס לא יוכלו שוב לעסוק בשלווה בתורה. כלומר הרצון הטבעי לעסק בתורה ללא עול דרך ארץ הביא לעיוות קשה. מי שזכה להתעלות מעל דחף זה הוא רבי [[שמעון בר יוחאי]] : "אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה, וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהה עליה? ..." (מסכת <makor>בבלי ברכות דף לה עמוד ב,</makor> הסבר: אם אדם צריך לעמול הרבה זמן לפרנסתו מתי תגדל ידיעתו והבנתו בתורה ואולי גם ישכח חלק ממה שלמד). מדבריו ברור שהוא הסתייג מכל ייחס לדאגות העולם הזה, כלל דאגות לתרומות והתרמות. הגמרא מסכמת: “הרבה עשו כרבי ישמעאל (שדגל בשילוב תורה עם דרך ארץ כטבעו) - ועלתה בידן (הצליחו ללמוד, כי הרי להתפרנס וודאי הצליחו), כרבי שמעון בן יוחי - ולא עלתה בידן. (לא הצליחו ללמוד, כי הרי להתפרנס וודאי התקשו)”(שם)

שדה צופים ב־13:33, 26 באפריל 2011

2011-04-26T13:33:06Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:33, 26 באפריל 2011
שורה 34:		שורה 34:

	"ירידת הדורות" לשיטתו, היא אקסיומה הקובעת כי רמת בני אדם במגמת ירידה טבעית ומכתבת אשר גורמת לכך שבני אדם לא יכולים לעמוד יותר באתגרים שקודמיהם עמדו. מה שאמור להסביר התרבות כמות הסיפרות התורנית כך שקשה הרבה יותר ללמוד בהיקף נירחב.		"ירידת הדורות" לשיטתו, היא אקסיומה הקובעת כי רמת בני אדם במגמת ירידה טבעית ומכתבת אשר גורמת לכך שבני אדם לא יכולים לעמוד יותר באתגרים שקודמיהם עמדו. מה שאמור להסביר התרבות כמות הסיפרות התורנית כך שקשה הרבה יותר ללמוד בהיקף נירחב.
	:לעומתו האנושות כולו סבור ההפך- כל דור יודע יותר מקודמו. ודי לנו בדברי אליהו הנביא : '''"...רַב ~~עַתָּה~~ ה' קַח ~~נַפְשִׁי כִּי~~ לֹא טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי"''' (מלכים א פרק יט)-כלומר- להמשך חיי אין הצדקה כי איני טוב מאבותיי. זאת אומרת הוא סבור שניתן ומחויב להיות טוב מאבותיו. לפי זה הנאמר בתלמוד עודות "ירידת הדורות" מתאר מצב עובדתי בלתי רצוי ואינו מחויב.		:לעומתו האנושות כולו סבור ההפך- כל דור יודע יותר מקודמו. ודי לנו בדברי אליהו הנביא : '''"...רַב עַתָּה ה' קַח נַפְשִׁי כִּי לֹא טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי"''' (מלכים א פרק יט)-כלומר- להמשך חיי אין הצדקה כי איני טוב מאבותיי. זאת אומרת הוא סבור שניתן ומחויב להיות טוב מאבותיו. לפי זה הנאמר בתלמוד עודות "ירידת הדורות" מתאר מצב עובדתי בלתי רצוי ואינו מחויב.

	ירידת הדורות, לשיטת רשב"ץ ור' יוסף קארו, הביאה למצב בו אם תלמידי החכמים ימשיכו להתפרנס מיגיע כפיהם לא יוכלו להפוך לרבנים. עקב טענה זו החל להתפשט המנהג שרוב הרבנים מתפרנסים מהציבור. רב שהתפרנס אז מיגיעו היה נחשב כעושה מעשה חסידות שלא כל אחד מסוגל לעמוד בכך.		ירידת הדורות, לשיטת רשב"ץ ור' יוסף קארו, הביאה למצב בו אם תלמידי החכמים ימשיכו להתפרנס מיגיע כפיהם לא יוכלו להפוך לרבנים. עקב טענה זו החל להתפשט המנהג שרוב הרבנים מתפרנסים מהציבור. רב שהתפרנס אז מיגיעו היה נחשב כעושה מעשה חסידות שלא כל אחד מסוגל לעמוד בכך.
שורה 53:		שורה 53:
	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==
	<references />		<references />
			[[קטגוריה:תלמוד תורה]]