https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%A8_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A9%D7%9C%D7%95 2026-05-06T15:29:10Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%A8_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A9%D7%9C%D7%95&diff=75508&oldid=prev 2012-09-05T09:43:05Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:43, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del>==הגדרה==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;אדם יכול לאסור רק חפצים ששייכים לו, אך לא חפצים של חבירו&#039;&#039;&#039; {{מקור|הסוגיא בחולין מא.|כן}}&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;אדם יכול לאסור רק חפצים ששייכים לו, אך לא חפצים של חבירו&#039;&#039;&#039; {{מקור|הסוגיא בחולין מא.|כן}}&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-73704:rev-75508:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%A8_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A9%D7%9C%D7%95&diff=73704&oldid=prev 2012-09-05T07:04:44Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:04, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הגדרה==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins>==הגדרה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אדם יכול לאסור רק חפצים ששייכים לו, אך לא חפצים של חבירו''' {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>הסוגיא בחולין מא.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}'''.'''</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אדם יכול לאסור רק חפצים ששייכים לו, אך לא חפצים של חבירו''' {{מקור|הסוגיא בחולין מא.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}'''.'''</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדוגמא''', אדם שהשתחווה לחפץ של חבירו, לא אסרו {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>חולין מ<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, המסכך גפנו על גבי תבואתו של חבירו, לא אסרה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>כלאיים ז-ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''לדוגמא''', אדם שהשתחווה לחפץ של חבירו, לא אסרו {{מקור|חולין מ<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, המסכך גפנו על גבי תבואתו של חבירו, לא אסרה {{מקור|כלאיים ז-ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;דינים דומים&#039;&#039;&#039;: יש שני סוגי חלויות שאדם אינו יכול להחיל על דבר שאינו שלו:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;דינים דומים&#039;&#039;&#039;: יש שני סוגי חלויות שאדם אינו יכול להחיל על דבר שאינו שלו:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;מקורו&#039;&#039;&#039; מדאורייתא, ויש לכך שלושה מקורות מפסוקים:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;מקורו&#039;&#039;&#039; מדאורייתא, ויש לכך שלושה מקורות מפסוקים:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ "ופסיליהם תשרפון באש" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>דברים ז-ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} - דווקא שלהם, שהם היו יכולים לאוסרם, אך לא שלכם, שאת שלכם הם לא היו יכולים לאסור {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קרית ספר עבודה זרה ח<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ "ופסיליהם תשרפון באש" {{מקור|דברים ז-ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} - דווקא שלהם, שהם היו יכולים לאוסרם, אך לא שלכם, שאת שלכם הם לא היו יכולים לאסור {{מקור|קרית ספר עבודה זרה ח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ "לאסור איסר על נפשו" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>במדבר ל-ג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} - דווקא על נפשו, אך לא על אחרים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קרית ספר שם בשם יש אומרים<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ "לאסור איסר על נפשו" {{מקור|במדבר ל-ג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} - דווקא על נפשו, אך לא על אחרים {{מקור|קרית ספר שם בשם יש אומרים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ "ואיש כי יקדיש את ביתו" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ויקרא כז-יד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} - מה ביתו שלו אף כל שהוא שלו, ולא של אחרים. ואע"פ שפסוק זה נאמר לגבי הקדש, לומדים איסור מהקדש, שכשם שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו, כך אין אדם אוסר דבר שאינו שלו {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>לבוש יו"ד ה-ג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ "ואיש כי יקדיש את ביתו" {{מקור|ויקרא כז-יד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} - מה ביתו שלו אף כל שהוא שלו, ולא של אחרים. ואע"פ שפסוק זה נאמר לגבי הקדש, לומדים איסור מהקדש, שכשם שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו, כך אין אדם אוסר דבר שאינו שלו {{מקור|לבוש יו"ד ה-ג<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בטעמו&#039;&#039;&#039; יש שלושה הסברים:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בטעמו&#039;&#039;&#039; יש שלושה הסברים:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ אין לו כח לאסור את שאינו שלו {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>עונג יום טוב פב מדייק מהרמב"ם שחיטה ב-כא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. והוסיפו ראשי הישיבות {{מקור|(קובץ הערות עו-ד בתחילת הסעיף, גרש"ש בעניין אא"א דשא"ש (אחרי בבא בתרא) ב ד"ה ועתה)}} שלאו כל כמיניה לייחד את החפץ לשם האיסור, כגון לשם עבודה זרה. ולטעם זה, בחלות מכח המעשה, שהמעשה עצמו אוסר את החפץ ולא האדם - יכול לאוסרו, שבחלות כזו ממילא לא האדם עצמו אוסר, כדלקמן&lt;ref&gt;בסעיף "בדינים שונים" ד"ה בחלות מכח המעשה.&lt;/ref&gt; {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>קובץ הערות שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ אין לו כח לאסור את שאינו שלו {{מקור|עונג יום טוב פב מדייק מהרמב"ם שחיטה ב-כא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}. והוסיפו ראשי הישיבות {{מקור|(קובץ הערות עו-ד בתחילת הסעיף, גרש"ש בעניין אא"א דשא"ש (אחרי בבא בתרא) ב ד"ה ועתה)}} שלאו כל כמיניה לייחד את החפץ לשם האיסור, כגון לשם עבודה זרה. ולטעם זה, בחלות מכח המעשה, שהמעשה עצמו אוסר את החפץ ולא האדם - יכול לאוסרו, שבחלות כזו ממילא לא האדם עצמו אוסר, כדלקמן&lt;ref&gt;בסעיף "בדינים שונים" ד"ה בחלות מכח המעשה.&lt;/ref&gt; {{מקור|קובץ הערות שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ אינו נאמן שהתכוון לאסור את החפץ, שאנו תולים שאין כוונתו אלא לצער את בעל החפץ {{מקור|(רמב"ם שם בסוף הסעיף. בסתירה זו ברמב"ם דנו העונג יום טוב שם, כרתי ופלתי יו"ד ד, סמ"ע חו"מ שפה, גרש"ש בעניין אא"א דשא"ש (אחרי בבא בתרא) א ד"ה והנה)}}. ולטעם זה, כשברור שהתכוון באמת לאסור את החפץ, כגון שהוא מומר - אסרו {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>עונג יום טוב שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ אינו נאמן שהתכוון לאסור את החפץ, שאנו תולים שאין כוונתו אלא לצער את בעל החפץ {{מקור|(רמב"ם שם בסוף הסעיף. בסתירה זו ברמב"ם דנו העונג יום טוב שם, כרתי ופלתי יו"ד ד, סמ"ע חו"מ שפה, גרש"ש בעניין אא"א דשא"ש (אחרי בבא בתרא) א ד"ה והנה)}}. ולטעם זה, כשברור שהתכוון באמת לאסור את החפץ, כגון שהוא מומר - אסרו {{מקור|עונג יום טוב שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הר"ש {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>כלאיים ז-ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} כתב שלכל דין שבו אין אדם אוסר את שאינו שלו יש טעם מיוחד: עבודה זרה - אינה מיוחדת לעבודה זרה אם אינה שלו (כמו הטעם שהבאנו לעיל באות א), פרה אדומה - צריכה ניחותא של הבעלים, כלאי הכרם - צריך ניחותא או שיש גזיה"כ "כרמך".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הר"ש {{מקור|כלאיים ז-ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} כתב שלכל דין שבו אין אדם אוסר את שאינו שלו יש טעם מיוחד: עבודה זרה - אינה מיוחדת לעבודה זרה אם אינה שלו (כמו הטעם שהבאנו לעיל באות א), פרה אדומה - צריכה ניחותא של הבעלים, כלאי הכרם - צריך ניחותא או שיש גזיה"כ "כרמך".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במהותו''' חקר הגרמ"א עמיאל {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>המידות לחקר ההלכה ב-ה,ו, יג-מז<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} האם כדי לאסור חפץ צריך שהוא יהיה שלו, או שאי אפשר לאסור חפץ שאינו שלו. ונפק"מ האם אפשר לאסור חפץ של הפקר&lt;ref&gt;עיין לקמן בסעיף "פרטי הדין" ד"ה הפקר.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במהותו''' חקר הגרמ"א עמיאל {{מקור|המידות לחקר ההלכה ב-ה,ו, יג-מז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} האם כדי לאסור חפץ צריך שהוא יהיה שלו, או שאי אפשר לאסור חפץ שאינו שלו. ונפק"מ האם אפשר לאסור חפץ של הפקר&lt;ref&gt;עיין לקמן בסעיף "פרטי הדין" ד"ה הפקר.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בדינים שונים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בדינים שונים==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l25">שורה 25:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 25:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;ברובע, נרבע, כלאי בגדים, בשר בחלב ונתינת נבילה או חלב לתבשיל&#039;&#039;&#039; אדם כן אוסר את שאינו שלו. ונחלקו הראשונים בטעם הדבר:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;ברובע, נרבע, כלאי בגדים, בשר בחלב ונתינת נבילה או חלב לתבשיל&#039;&#039;&#039; אדם כן אוסר את שאינו שלו. ונחלקו הראשונים בטעם הדבר:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ תוס' מחלקים שכל מה שאין אדם אוסר את שאינו שלו הוא רק באיסורים התלויים במחשבה, כגון עבודה זרה (שמחשבתו לעבודה זרה) וכלאי הכרם (שצריך ניחותא), אך ברובע נרבע, כלאי בגדים ונתינת נבילה וחלב לתבשיל, שאינם תלויים במחשבה - כן אוסר את שאינו שלו {{מקור|(תוס' יבמות פג: (ד"ה אין) לגבי נתינת נבילה וחלב לתבשיל, וכן הובאה דעה זו בר"ש כלאיים ז-ה לגבי רובע נרבע וכלאי בגדים, והגרש"ש בעניין אא"א דשא"ש ב ד"ה והתוס' (אחרי בבא בתרא) כתב שהן אותה הדעה)}}. וביאר הגרש"ש {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שם ד"ה ועתה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} שהוא כלל שקבלו חז"ל שבדבר התלוי במחשבה אין אדם אוסר דבר שאינו שלו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ תוס' מחלקים שכל מה שאין אדם אוסר את שאינו שלו הוא רק באיסורים התלויים במחשבה, כגון עבודה זרה (שמחשבתו לעבודה זרה) וכלאי הכרם (שצריך ניחותא), אך ברובע נרבע, כלאי בגדים ונתינת נבילה וחלב לתבשיל, שאינם תלויים במחשבה - כן אוסר את שאינו שלו {{מקור|(תוס' יבמות פג: (ד"ה אין) לגבי נתינת נבילה וחלב לתבשיל, וכן הובאה דעה זו בר"ש כלאיים ז-ה לגבי רובע נרבע וכלאי בגדים, והגרש"ש בעניין אא"א דשא"ש ב ד"ה והתוס' (אחרי בבא בתרא) כתב שהן אותה הדעה)}}. וביאר הגרש"ש {{מקור|שם ד"ה ועתה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} שהוא כלל שקבלו חז"ל שבדבר התלוי במחשבה אין אדם אוסר דבר שאינו שלו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הר"ש {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>כלאיים ז-ה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} כתב שלכל דין שבו אין אדם אוסר את שאינו שלו יש סיבה מיוחדת: עבודה זרה - אינה מיוחדת לעבודה זרה אם אינה שלו, פרה אדומה - צריכה ניחותא של הבעלים, כלאי הכרם - צריך ניחותא או שיש גזיה"כ "כרמך". אך שאר הדינים - רובע נרבע וכלאי בגדים - שאין בהם סיבה מיוחדת - אדם כן אוסר את שאינו שלו (ולגבי בשר בחלב הוסיף {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שם בתחילתו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} עוד סיבה שאוסר, שהוא איסור התלוי בנתינת טעם, ואין לדמות איסורים התלויים בנתינת טעם לשאר האיסורים, ולא פירש את הסיבה לזה).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הר"ש {{מקור|כלאיים ז-ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} כתב שלכל דין שבו אין אדם אוסר את שאינו שלו יש סיבה מיוחדת: עבודה זרה - אינה מיוחדת לעבודה זרה אם אינה שלו, פרה אדומה - צריכה ניחותא של הבעלים, כלאי הכרם - צריך ניחותא או שיש גזיה"כ "כרמך". אך שאר הדינים - רובע נרבע וכלאי בגדים - שאין בהם סיבה מיוחדת - אדם כן אוסר את שאינו שלו (ולגבי בשר בחלב הוסיף {{מקור|שם בתחילתו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} עוד סיבה שאוסר, שהוא איסור התלוי בנתינת טעם, ואין לדמות איסורים התלויים בנתינת טעם לשאר האיסורים, ולא פירש את הסיבה לזה).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במעשה''', כגון שלא רק השתחווה לבהמת חבירו (שאז לכל הדעות לא אסרה, כדלעיל), אלא ששחט אותה לשם עבודה זרה, וכן המנסך יין של חבירו, נחלקו בזה תנאים, אמוראים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בבלי:חולין מא.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} וראשונים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>לרמב"ם שחיטה ב-כא אינו אוסר, ולראב"ד כן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} האם גם בזה נאמר שאין אדם אוסר את שאינו שלו {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>והרמב"ן הקשה לדעות שאינו אוסר אפילו ע"י מעשה, מדוע יין של ישראל שנסכו גוי אסור בהנאה, דן בזה בעונג יום טוב נט ד"ה וראיתי להרמב"ן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במעשה''', כגון שלא רק השתחווה לבהמת חבירו (שאז לכל הדעות לא אסרה, כדלעיל), אלא ששחט אותה לשם עבודה זרה, וכן המנסך יין של חבירו, נחלקו בזה תנאים, אמוראים {{מקור|בבלי:חולין מא.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} וראשונים {{מקור|לרמב"ם שחיטה ב-כא אינו אוסר, ולראב"ד כן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} האם גם בזה נאמר שאין אדם אוסר את שאינו שלו {{מקור|והרמב"ן הקשה לדעות שאינו אוסר אפילו ע"י מעשה, מדוע יין של ישראל שנסכו גוי אסור בהנאה, דן בזה בעונג יום טוב נט ד"ה וראיתי להרמב"ן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקור לדעה שאוסרת ע"י מעשה, מהפסוק "ואת כל הכלים אשר הזניח אחז במלכותו במעלו הכנו והקדשנו" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>דברי הימים ב כט-יט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} - דהיינו שגנזום והקדישו אחרים תחתיהם, משום שנאסרו ע"י מעשה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בבלי:עבודה זרה נד:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. ונחלקו הראשונים האם הוא מן התורה או מדרבנן {{מקור|(שער המלך לולב ח-א ד"ה ודע עוד שמדברי הרמב"ן (ברבע ההלכה): רמב"ן ומהר"ב הלוי - מדאורייתא, רש"י תוס' ר"ן ריא"ז - מדרבנן. וכן הפרי מגדים (יו"ד ד שפתי דעת ו) והשדי חמד (ח"א א-רפה עמוד 73) הביאו מחלוקת הפוסקים בזה)}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקור לדעה שאוסרת ע"י מעשה, מהפסוק "ואת כל הכלים אשר הזניח אחז במלכותו במעלו הכנו והקדשנו" {{מקור|דברי הימים ב כט-יט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} - דהיינו שגנזום והקדישו אחרים תחתיהם, משום שנאסרו ע"י מעשה {{מקור|בבלי:עבודה זרה נד:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}. ונחלקו הראשונים האם הוא מן התורה או מדרבנן {{מקור|(שער המלך לולב ח-א ד"ה ודע עוד שמדברי הרמב"ן (ברבע ההלכה): רמב"ן ומהר"ב הלוי - מדאורייתא, רש"י תוס' ר"ן ריא"ז - מדרבנן. וכן הפרי מגדים (יו"ד ד שפתי דעת ו) והשדי חמד (ח"א א-רפה עמוד 73) הביאו מחלוקת הפוסקים בזה)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הטעם לדעה שאוסרת ע&quot;י מעשה, שדווקא במחשבה אין אדם אוסר כי איסור שבמחשבה הוא איסור שהאדם מחיל אותו (חלות מכח האדם&lt;ref&gt;בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק&quot;מ ביניהם דנו בערך חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה.&lt;/ref&gt;), ואין לאדם כח להחיל על דבר שאינו שלו, אך איסור שבמעשה הוא איסור שחל ממילא (חלות מכח המעשה), והיא חלה בלי קשר לאדם שעשה את המעשה (כמו שהנותן בשר לחלב של חבירו אסרו, שאין הנתינה אוסרת אלא המציאות שהבשר והחלב מעורבים זה בזה) {{מקור|(גרש&quot;ש בעניין אא&quot;א דשא&quot;ש (אחרי בבא בתרא) א ד&quot;ה ונראה)}}&lt;ref&gt;עיין לעיל בסעיף &quot;בדינים שונים&quot; ד&quot;ה בחלות מכח המעשה.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הטעם לדעה שאוסרת ע&quot;י מעשה, שדווקא במחשבה אין אדם אוסר כי איסור שבמחשבה הוא איסור שהאדם מחיל אותו (חלות מכח האדם&lt;ref&gt;בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק&quot;מ ביניהם דנו בערך חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה.&lt;/ref&gt;), ואין לאדם כח להחיל על דבר שאינו שלו, אך איסור שבמעשה הוא איסור שחל ממילא (חלות מכח המעשה), והיא חלה בלי קשר לאדם שעשה את המעשה (כמו שהנותן בשר לחלב של חבירו אסרו, שאין הנתינה אוסרת אלא המציאות שהבשר והחלב מעורבים זה בזה) {{מקור|(גרש&quot;ש בעניין אא&quot;א דשא&quot;ש (אחרי בבא בתרא) א ד&quot;ה ונראה)}}&lt;ref&gt;עיין לעיל בסעיף &quot;בדינים שונים&quot; ד&quot;ה בחלות מכח המעשה.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;הפקר, וכן חפץ שבעליו אינו מעכב&#039;&#039;&#039;, ואפילו בלי שליחות של בעליו, אדם יכול לאוסרו, וכל מה שאין אדם אוסר הוא דווקא בעל כורחו של הבעלים, שאז לאו כל כמיניה לאוסרו, שאינו יכול לייחד את החפץ לאיסור. ובזה שונים איסורים מקניינים, שהרי אי אפשר להקנות חפץ של הפקר או חפץ של חבירו אפילו אם אינו מעכב (אלא אם כן הבעלים עשאו שליח) {{מקור|(קובץ הערות השמטות כב ד&quot;ה בירושלמי (לסימן עב-ד) - גם לגבי הפקר וגם לגבי בעליו אינו מעכב. גרש&quot;ש בעניין אא&quot;א דשא&quot;ש (אחרי בבא בתרא) ב ד&quot;ה ועתה - לגבי בעליו אינו מעכב. עונג יום טוב פב ד&quot;ה ואכתי - לגבי הפקר)}}&lt;ref&gt;עיין לעיל בסעיף &quot;מקור וטעם&quot; (ד&quot;ה במהותו) שהגרמ&quot;א עמיאל חקר האם אפשר לאסור הפקר.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;הפקר, וכן חפץ שבעליו אינו מעכב&#039;&#039;&#039;, ואפילו בלי שליחות של בעליו, אדם יכול לאוסרו, וכל מה שאין אדם אוסר הוא דווקא בעל כורחו של הבעלים, שאז לאו כל כמיניה לאוסרו, שאינו יכול לייחד את החפץ לאיסור. ובזה שונים איסורים מקניינים, שהרי אי אפשר להקנות חפץ של הפקר או חפץ של חבירו אפילו אם אינו מעכב (אלא אם כן הבעלים עשאו שליח) {{מקור|(קובץ הערות השמטות כב ד&quot;ה בירושלמי (לסימן עב-ד) - גם לגבי הפקר וגם לגבי בעליו אינו מעכב. גרש&quot;ש בעניין אא&quot;א דשא&quot;ש (אחרי בבא בתרא) ב ד&quot;ה ועתה - לגבי בעליו אינו מעכב. עונג יום טוב פב ד&quot;ה ואכתי - לגבי הפקר)}}&lt;ref&gt;עיין לעיל בסעיף &quot;מקור וטעם&quot; (ד&quot;ה במהותו) שהגרמ&quot;א עמיאל חקר האם אפשר לאסור הפקר.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דבר שאינו ברשותו''' אך הוא שלו, כגון שגזלוהו ממנו, נחלקו האחרונים האם יכול לאוסרו: הקובץ הערות {{מקור|(השמטות כב ד"ה ולפי (לסימן עב-ד))}} כתב שגם בזה אינו אוסר, והעונג יום טוב {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>פב ד"ה תשובה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} כתב שכן אוסר, ורק אינו שלו אינו אוסר, כי אינו שלו גרוע מאינו ברשותו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''דבר שאינו ברשותו''' אך הוא שלו, כגון שגזלוהו ממנו, נחלקו האחרונים האם יכול לאוסרו: הקובץ הערות {{מקור|(השמטות כב ד"ה ולפי (לסימן עב-ד))}} כתב שגם בזה אינו אוסר, והעונג יום טוב {{מקור|פב ד"ה תשובה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} כתב שכן אוסר, ורק אינו שלו אינו אוסר, כי אינו שלו גרוע מאינו ברשותו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-28196:rev-73704:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%A8_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A9%D7%9C%D7%95&diff=28196&oldid=prev 2009-03-17T14:20:45Z

<p>טיפול בתבנית מקור</p> <a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%A8_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A9%D7%9C%D7%95&amp;diff=28196&amp;oldid=25058">הצגת שינויים</a>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%A8_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A9%D7%9C%D7%95&diff=25058&oldid=prev 2009-02-19T14:28:17Z

<p>הוספת קטגוריה בתבנית מקור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:28, 19 בפברואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l29">שורה 29:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במעשה''', כגון שלא רק השתחווה לבהמת חבירו (שאז לכל הדעות לא אסרה, כדלעיל), אלא ששחט אותה לשם עבודה זרה, וכן המנסך יין של חבירו, נחלקו בזה תנאים, אמוראים {{מקור|חולין מא.}} וראשונים {{מקור|לרמב"ם שחיטה ב-כא אינו אוסר, ולראב"ד כן}} האם גם בזה נאמר שאין אדם אוסר את שאינו שלו {{מקור|והרמב"ן הקשה לדעות שאינו אוסר אפילו ע"י מעשה, מדוע יין של ישראל שנסכו גוי אסור בהנאה, דן בזה בעונג יום טוב נט ד"ה וראיתי להרמב"ן}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''במעשה''', כגון שלא רק השתחווה לבהמת חבירו (שאז לכל הדעות לא אסרה, כדלעיל), אלא ששחט אותה לשם עבודה זרה, וכן המנסך יין של חבירו, נחלקו בזה תנאים, אמוראים {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבלי:</ins>חולין מא.}} וראשונים {{מקור|לרמב"ם שחיטה ב-כא אינו אוסר, ולראב"ד כן}} האם גם בזה נאמר שאין אדם אוסר את שאינו שלו {{מקור|והרמב"ן הקשה לדעות שאינו אוסר אפילו ע"י מעשה, מדוע יין של ישראל שנסכו גוי אסור בהנאה, דן בזה בעונג יום טוב נט ד"ה וראיתי להרמב"ן}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקור לדעה שאוסרת ע"י מעשה, מהפסוק "ואת כל הכלים אשר הזניח אחז במלכותו במעלו הכנו והקדשנו" {{מקור|דברי הימים ב כט-יט}} - דהיינו שגנזום והקדישו אחרים תחתיהם, משום שנאסרו ע"י מעשה {{מקור|עבודה זרה נד:}}. ונחלקו הראשונים האם הוא מן התורה או מדרבנן {{מקור|שער המלך לולב ח-א ד"ה ודע עוד שמדברי הרמב"ן (ברבע ההלכה): רמב"ן ומהר"ב הלוי - מדאורייתא, רש"י תוס' ר"ן ריא"ז - מדרבנן. וכן הפרי מגדים (יו"ד ד שפתי דעת ו) והשדי חמד (ח"א א-רפה עמוד 73) הביאו מחלוקת הפוסקים בזה}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המקור לדעה שאוסרת ע"י מעשה, מהפסוק "ואת כל הכלים אשר הזניח אחז במלכותו במעלו הכנו והקדשנו" {{מקור|דברי הימים ב כט-יט}} - דהיינו שגנזום והקדישו אחרים תחתיהם, משום שנאסרו ע"י מעשה {{מקור|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבלי:</ins>עבודה זרה נד:}}. ונחלקו הראשונים האם הוא מן התורה או מדרבנן {{מקור|שער המלך לולב ח-א ד"ה ודע עוד שמדברי הרמב"ן (ברבע ההלכה): רמב"ן ומהר"ב הלוי - מדאורייתא, רש"י תוס' ר"ן ריא"ז - מדרבנן. וכן הפרי מגדים (יו"ד ד שפתי דעת ו) והשדי חמד (ח"א א-רפה עמוד 73) הביאו מחלוקת הפוסקים בזה}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הטעם לדעה שאוסרת ע&quot;י מעשה, שדווקא במחשבה אין אדם אוסר כי איסור שבמחשבה הוא איסור שהאדם מחיל אותו (חלות מכח האדם&lt;ref&gt;בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק&quot;מ ביניהם דנו בערך חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה.&lt;/ref&gt;), ואין לאדם כח להחיל על דבר שאינו שלו, אך איסור שבמעשה הוא איסור שחל ממילא (חלות מכח המעשה), והיא חלה בלי קשר לאדם שעשה את המעשה (כמו שהנותן בשר לחלב של חבירו אסרו, שאין הנתינה אוסרת אלא המציאות שהבשר והחלב מעורבים זה בזה) {{מקור|גרש&quot;ש בעניין אא&quot;א דשא&quot;ש (אחרי בבא בתרא) א ד&quot;ה ונראה}}&lt;ref&gt;עיין לעיל בסעיף &quot;בדינים שונים&quot; ד&quot;ה בחלות מכח המעשה.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הטעם לדעה שאוסרת ע&quot;י מעשה, שדווקא במחשבה אין אדם אוסר כי איסור שבמחשבה הוא איסור שהאדם מחיל אותו (חלות מכח האדם&lt;ref&gt;בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק&quot;מ ביניהם דנו בערך חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה.&lt;/ref&gt;), ואין לאדם כח להחיל על דבר שאינו שלו, אך איסור שבמעשה הוא איסור שחל ממילא (חלות מכח המעשה), והיא חלה בלי קשר לאדם שעשה את המעשה (כמו שהנותן בשר לחלב של חבירו אסרו, שאין הנתינה אוסרת אלא המציאות שהבשר והחלב מעורבים זה בזה) {{מקור|גרש&quot;ש בעניין אא&quot;א דשא&quot;ש (אחרי בבא בתרא) א ד&quot;ה ונראה}}&lt;ref&gt;עיין לעיל בסעיף &quot;בדינים שונים&quot; ד&quot;ה בחלות מכח המעשה.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-22586:rev-25058:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%A8_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A9%D7%9C%D7%95&diff=22586&oldid=prev 2009-02-04T16:51:22Z

<p>הורדת סוגריים מתבנית:מקור</p> <a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%A8_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A9%D7%9C%D7%95&amp;diff=22586&amp;oldid=1438">הצגת שינויים</a>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%A8_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A9%D7%9C%D7%95&diff=1438&oldid=prev 2008-08-04T16:26:06Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:26, 4 באוגוסט 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l50">שורה 50:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 50:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </del>[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-1056:rev-1438:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%A8_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A9%D7%9C%D7%95&diff=1056&oldid=prev 2008-08-04T14:34:22Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:34, 4 באוגוסט 2008</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;דינים דומים&#039;&#039;&#039;: יש שני סוגי חלויות שאדם אינו יכול להחיל על דבר שאינו שלו:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;דינים דומים&#039;&#039;&#039;: יש שני סוגי חלויות שאדם אינו יכול להחיל על דבר שאינו שלו:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>אין אדם אוסר דבר שאינו שלו, ועל כך נדון בערך זה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א) </del>אין אדם אוסר דבר שאינו שלו, ועל כך נדון בערך זה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו&lt;ref&gt;ע"ע אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב) </del>אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו&lt;ref&gt;ע"ע אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו.&lt;/ref&gt;.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור וטעם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;מקורו&#039;&#039;&#039; מדאורייתא, ויש לכך שלושה מקורות מפסוקים:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;מקורו&#039;&#039;&#039; מדאורייתא, ויש לכך שלושה מקורות מפסוקים:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>"ופסיליהם תשרפון באש" {{מקור|(דברים ז-ה)}} - דווקא שלהם, שהם היו יכולים לאוסרם, אך לא שלכם, שאת שלכם הם לא היו יכולים לאסור {{מקור|(קרית ספר עבודה זרה ח)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א) </del>"ופסיליהם תשרפון באש" {{מקור|(דברים ז-ה)}} - דווקא שלהם, שהם היו יכולים לאוסרם, אך לא שלכם, שאת שלכם הם לא היו יכולים לאסור {{מקור|(קרית ספר עבודה זרה ח)}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>"לאסור איסר על נפשו" {{מקור|(במדבר ל-ג)}} - דווקא על נפשו, אך לא על אחרים {{מקור|(קרית ספר שם בשם יש אומרים)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>"ואיש כי יקדיש את ביתו" {{מקור|(ויקרא כז-יד)}} - מה ביתו שלו אף כל שהוא שלו, ולא של אחרים. ואע"פ שפסוק זה נאמר לגבי הקדש, לומדים איסור מהקדש, שכשם שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו, כך אין אדם אוסר דבר שאינו שלו {{מקור|(לבוש יו"ד ה-ג)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב) </del>"לאסור איסר על נפשו" {{מקור|(במדבר ל-ג)}} - דווקא על נפשו, אך לא על אחרים {{מקור|(קרית ספר שם בשם יש אומרים)}}.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג) </del>"ואיש כי יקדיש את ביתו" {{מקור|(ויקרא כז-יד)}} - מה ביתו שלו אף כל שהוא שלו, ולא של אחרים. ואע"פ שפסוק זה נאמר לגבי הקדש, לומדים איסור מהקדש, שכשם שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו, כך אין אדם אוסר דבר שאינו שלו {{מקור|(לבוש יו"ד ה-ג)}}.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בטעמו&#039;&#039;&#039; יש שלושה הסברים:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;בטעמו&#039;&#039;&#039; יש שלושה הסברים:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>אין לו כח לאסור את שאינו שלו {{מקור|(עונג יום טוב פב מדייק מהרמב"ם שחיטה ב-כא)}}. והוסיפו ראשי הישיבות {{מקור|(קובץ הערות עו-ד בתחילת הסעיף, גרש"ש בעניין אא"א דשא"ש (אחרי בבא בתרא) ב ד"ה ועתה)}} שלאו כל כמיניה לייחד את החפץ לשם האיסור, כגון לשם עבודה זרה. ולטעם זה, בחלות מכח המעשה, שהמעשה עצמו אוסר את החפץ ולא האדם - יכול לאוסרו, שבחלות כזו ממילא לא האדם עצמו אוסר, כדלקמן&lt;ref&gt;בסעיף "בדינים שונים" ד"ה בחלות מכח המעשה.&lt;/ref&gt; {{מקור|(קובץ הערות שם)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א) </del>אין לו כח לאסור את שאינו שלו {{מקור|(עונג יום טוב פב מדייק מהרמב"ם שחיטה ב-כא)}}. והוסיפו ראשי הישיבות {{מקור|(קובץ הערות עו-ד בתחילת הסעיף, גרש"ש בעניין אא"א דשא"ש (אחרי בבא בתרא) ב ד"ה ועתה)}} שלאו כל כמיניה לייחד את החפץ לשם האיסור, כגון לשם עבודה זרה. ולטעם זה, בחלות מכח המעשה, שהמעשה עצמו אוסר את החפץ ולא האדם - יכול לאוסרו, שבחלות כזו ממילא לא האדם עצמו אוסר, כדלקמן&lt;ref&gt;בסעיף "בדינים שונים" ד"ה בחלות מכח המעשה.&lt;/ref&gt; {{מקור|(קובץ הערות שם)}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>אינו נאמן שהתכוון לאסור את החפץ, שאנו תולים שאין כוונתו אלא לצער את בעל החפץ {{מקור|(רמב"ם שם בסוף הסעיף. בסתירה זו ברמב"ם דנו העונג יום טוב שם, כרתי ופלתי יו"ד ד, סמ"ע חו"מ שפה, גרש"ש בעניין אא"א דשא"ש (אחרי בבא בתרא) א ד"ה והנה)}}. ולטעם זה, כשברור שהתכוון באמת לאסור את החפץ, כגון שהוא מומר - אסרו {{מקור|(עונג יום טוב שם)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>הר"ש {{מקור|(כלאיים ז-ה)}} כתב שלכל דין שבו אין אדם אוסר את שאינו שלו יש טעם מיוחד: עבודה זרה - אינה מיוחדת לעבודה זרה אם אינה שלו (כמו הטעם שהבאנו לעיל באות א), פרה אדומה - צריכה ניחותא של הבעלים, כלאי הכרם - צריך ניחותא או שיש גזיה"כ "כרמך".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב) </del>אינו נאמן שהתכוון לאסור את החפץ, שאנו תולים שאין כוונתו אלא לצער את בעל החפץ {{מקור|(רמב"ם שם בסוף הסעיף. בסתירה זו ברמב"ם דנו העונג יום טוב שם, כרתי ופלתי יו"ד ד, סמ"ע חו"מ שפה, גרש"ש בעניין אא"א דשא"ש (אחרי בבא בתרא) א ד"ה והנה)}}. ולטעם זה, כשברור שהתכוון באמת לאסור את החפץ, כגון שהוא מומר - אסרו {{מקור|(עונג יום טוב שם)}}.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג) </del>הר"ש {{מקור|(כלאיים ז-ה)}} כתב שלכל דין שבו אין אדם אוסר את שאינו שלו יש טעם מיוחד: עבודה זרה - אינה מיוחדת לעבודה זרה אם אינה שלו (כמו הטעם שהבאנו לעיל באות א), פרה אדומה - צריכה ניחותא של הבעלים, כלאי הכרם - צריך ניחותא או שיש גזיה"כ "כרמך".</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;במהותו&#039;&#039;&#039; חקר הגרמ&quot;א עמיאל {{מקור|(המידות לחקר ההלכה ב-ה,ו, יג-מז)}} האם כדי לאסור חפץ צריך שהוא יהיה שלו, או שאי אפשר לאסור חפץ שאינו שלו. ונפק&quot;מ האם אפשר לאסור חפץ של הפקר&lt;ref&gt;עיין לקמן בסעיף &quot;פרטי הדין&quot; ד&quot;ה הפקר.&lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;במהותו&#039;&#039;&#039; חקר הגרמ&quot;א עמיאל {{מקור|(המידות לחקר ההלכה ב-ה,ו, יג-מז)}} האם כדי לאסור חפץ צריך שהוא יהיה שלו, או שאי אפשר לאסור חפץ שאינו שלו. ונפק&quot;מ האם אפשר לאסור חפץ של הפקר&lt;ref&gt;עיין לקמן בסעיף &quot;פרטי הדין&quot; ד&quot;ה הפקר.&lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l33">שורה 33:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 25:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;ברובע, נרבע, כלאי בגדים, בשר בחלב ונתינת נבילה או חלב לתבשיל&#039;&#039;&#039; אדם כן אוסר את שאינו שלו. ונחלקו הראשונים בטעם הדבר:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;ברובע, נרבע, כלאי בגדים, בשר בחלב ונתינת נבילה או חלב לתבשיל&#039;&#039;&#039; אדם כן אוסר את שאינו שלו. ונחלקו הראשונים בטעם הדבר:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>תוס' מחלקים שכל מה שאין אדם אוסר את שאינו שלו הוא רק באיסורים התלויים במחשבה, כגון עבודה זרה (שמחשבתו לעבודה זרה) וכלאי הכרם (שצריך ניחותא), אך ברובע נרבע, כלאי בגדים ונתינת נבילה וחלב לתבשיל, שאינם תלויים במחשבה - כן אוסר את שאינו שלו {{מקור|(תוס' יבמות פג: (ד"ה אין) לגבי נתינת נבילה וחלב לתבשיל, וכן הובאה דעה זו בר"ש כלאיים ז-ה לגבי רובע נרבע וכלאי בגדים, והגרש"ש בעניין אא"א דשא"ש ב ד"ה והתוס' (אחרי בבא בתרא) כתב שהן אותה הדעה)}}. וביאר הגרש"ש {{מקור|(שם ד"ה ועתה)}} שהוא כלל שקבלו חז"ל שבדבר התלוי במחשבה אין אדם אוסר דבר שאינו שלו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א) </del>תוס' מחלקים שכל מה שאין אדם אוסר את שאינו שלו הוא רק באיסורים התלויים במחשבה, כגון עבודה זרה (שמחשבתו לעבודה זרה) וכלאי הכרם (שצריך ניחותא), אך ברובע נרבע, כלאי בגדים ונתינת נבילה וחלב לתבשיל, שאינם תלויים במחשבה - כן אוסר את שאינו שלו {{מקור|(תוס' יבמות פג: (ד"ה אין) לגבי נתינת נבילה וחלב לתבשיל, וכן הובאה דעה זו בר"ש כלאיים ז-ה לגבי רובע נרבע וכלאי בגדים, והגרש"ש בעניין אא"א דשא"ש ב ד"ה והתוס' (אחרי בבא בתרא) כתב שהן אותה הדעה)}}. וביאר הגרש"ש {{מקור|(שם ד"ה ועתה)}} שהוא כלל שקבלו חז"ל שבדבר התלוי במחשבה אין אדם אוסר דבר שאינו שלו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">@ </ins>הר"ש {{מקור|(כלאיים ז-ה)}} כתב שלכל דין שבו אין אדם אוסר את שאינו שלו יש סיבה מיוחדת: עבודה זרה - אינה מיוחדת לעבודה זרה אם אינה שלו, פרה אדומה - צריכה ניחותא של הבעלים, כלאי הכרם - צריך ניחותא או שיש גזיה"כ "כרמך". אך שאר הדינים - רובע נרבע וכלאי בגדים - שאין בהם סיבה מיוחדת - אדם כן אוסר את שאינו שלו (ולגבי בשר בחלב הוסיף {{מקור|(שם בתחילתו)}} עוד סיבה שאוסר, שהוא איסור התלוי בנתינת טעם, ואין לדמות איסורים התלויים בנתינת טעם לשאר האיסורים, ולא פירש את הסיבה לזה).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב) </del>הר"ש {{מקור|(כלאיים ז-ה)}} כתב שלכל דין שבו אין אדם אוסר את שאינו שלו יש סיבה מיוחדת: עבודה זרה - אינה מיוחדת לעבודה זרה אם אינה שלו, פרה אדומה - צריכה ניחותא של הבעלים, כלאי הכרם - צריך ניחותא או שיש גזיה"כ "כרמך". אך שאר הדינים - רובע נרבע וכלאי בגדים - שאין בהם סיבה מיוחדת - אדם כן אוסר את שאינו שלו (ולגבי בשר בחלב הוסיף {{מקור|(שם בתחילתו)}} עוד סיבה שאוסר, שהוא איסור התלוי בנתינת טעם, ואין לדמות איסורים התלויים בנתינת טעם לשאר האיסורים, ולא פירש את הסיבה לזה).</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פרטי הדין==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l50">שורה 50:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 40:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ראה גם==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </ins>[[אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[בעלות]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </ins>[[בעלות]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[דבר שאינו ברשותו]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </ins>[[דבר שאינו ברשותו]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l60">שורה 60:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 50:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* </ins>[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-372:rev-1056:php=table --> </table>

Yeshivaorgil bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%A8_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A9%D7%9C%D7%95&diff=372&oldid=prev 2008-07-22T15:21:13Z

<p></p> <a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%A8_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A9%D7%9C%D7%95&amp;diff=372&amp;oldid=290">הצגת שינויים</a>

קובץ יסודות וחקירות השלם https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%A8_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A9%D7%9C%D7%95&diff=290&oldid=prev 2008-07-22T15:00:37Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>==הגדרה==<br /> &#039;&#039;&#039;אדם יכול לאסור רק חפצים ששייכים לו, אך לא חפצים של חבירו&#039;&#039;&#039; {{מקור|מקור=(הסוגיא בחולין מא.)}}&#039;&#039;&#039;.&#039;&#039;&#039;<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;לדוגמא&#039;&#039;&#039;, אדם שהשתחווה לחפץ של חבירו, לא אסרו {{מקור|מקור=(חולין מ)}}, המסכך גפנו על גבי תבואתו של חבירו, לא אסרה {{מקור|מקור=(כלאיים ז-ה)}}.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;דינים דומים&#039;&#039;&#039;: יש שני סוגי חלויות שאדם אינו יכול להחיל על דבר שאינו שלו:<br /> <br /> א) אין אדם אוסר דבר שאינו שלו, ועל כך נדון בערך זה.<br /> <br /> ב) אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו&lt;ref&gt;ע&quot;ע אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==מקור וטעם==<br /> &#039;&#039;&#039;מקורו&#039;&#039;&#039; מדאורייתא, ויש לכך שלושה מקורות מפסוקים:<br /> <br /> א) &quot;ופסיליהם תשרפון באש&quot; {{מקור|מקור=(דברים ז-ה)}} - דווקא שלהם, שהם היו יכולים לאוסרם, אך לא שלכם, שאת שלכם הם לא היו יכולים לאסור {{מקור|מקור=(קרית ספר עבודה זרה ח)}}.<br /> <br /> ב) &quot;לאסור איסר על נפשו&quot; {{מקור|מקור=(במדבר ל-ג)}} - דווקא על נפשו, אך לא על אחרים {{מקור|מקור=(קרית ספר שם בשם יש אומרים)}}.<br /> <br /> ג) &quot;ואיש כי יקדיש את ביתו&quot; {{מקור|מקור=(ויקרא כז-יד)}} - מה ביתו שלו אף כל שהוא שלו, ולא של אחרים. ואע&quot;פ שפסוק זה נאמר לגבי הקדש, לומדים איסור מהקדש, שכשם שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו, כך אין אדם אוסר דבר שאינו שלו {{מקור|מקור=(לבוש יו&quot;ד ה-ג)}}.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;בטעמו&#039;&#039;&#039; יש שלושה הסברים:<br /> <br /> א) אין לו כח לאסור את שאינו שלו {{מקור|מקור=(עונג יום טוב פב מדייק מהרמב&quot;ם שחיטה ב-כא)}}. והוסיפו ראשי הישיבות {{מקור|מקור=(קובץ הערות עו-ד בתחילת הסעיף, גרש&quot;ש בעניין אא&quot;א דשא&quot;ש (אחרי בבא בתרא) ב ד&quot;ה ועתה)}} שלאו כל כמיניה לייחד את החפץ לשם האיסור, כגון לשם עבודה זרה. ולטעם זה, בחלות מכח המעשה, שהמעשה עצמו אוסר את החפץ ולא האדם - יכול לאוסרו, שבחלות כזו ממילא לא האדם עצמו אוסר, כדלקמן&lt;ref&gt;בסעיף &quot;בדינים שונים&quot; ד&quot;ה בחלות מכח המעשה.&lt;/ref&gt; {{מקור|מקור=(קובץ הערות שם)}}.<br /> <br /> ב) אינו נאמן שהתכוון לאסור את החפץ, שאנו תולים שאין כוונתו אלא לצער את בעל החפץ {{מקור|מקור=(רמב&quot;ם שם בסוף הסעיף. בסתירה זו ברמב&quot;ם דנו העונג יום טוב שם, כרתי ופלתי יו&quot;ד ד, סמ&quot;ע חו&quot;מ שפה, גרש&quot;ש בעניין אא&quot;א דשא&quot;ש (אחרי בבא בתרא) א ד&quot;ה והנה)}}. ולטעם זה, כשברור שהתכוון באמת לאסור את החפץ, כגון שהוא מומר - אסרו {{מקור|מקור=(עונג יום טוב שם)}}.<br /> <br /> ג) הר&quot;ש {{מקור|מקור=(כלאיים ז-ה)}} כתב שלכל דין שבו אין אדם אוסר את שאינו שלו יש טעם מיוחד: עבודה זרה - אינה מיוחדת לעבודה זרה אם אינה שלו (כמו הטעם שהבאנו לעיל באות א), פרה אדומה - צריכה ניחותא של הבעלים, כלאי הכרם - צריך ניחותא או שיש גזיה&quot;כ &quot;כרמך&quot;.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;במהותו&#039;&#039;&#039; חקר הגרמ&quot;א עמיאל {{מקור|מקור=(המידות לחקר ההלכה ב-ה,ו, יג-מז)}} האם כדי לאסור חפץ צריך שהוא יהיה שלו, או שאי אפשר לאסור חפץ שאינו שלו. ונפק&quot;מ האם אפשר לאסור חפץ של הפקר&lt;ref&gt;עיין לקמן בסעיף &quot;פרטי הדין&quot; ד&quot;ה הפקר.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> ==בדינים שונים==<br /> &#039;&#039;&#039;בחלות מכח המעשה&#039;&#039;&#039;&lt;ref&gt;בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק&quot;מ ביניהם דנו בערך חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה.&lt;/ref&gt;, דהיינו שלא האדם עצמו מחיל את הדין (כמו קניינים, שהאדם מחיל את הקניין ע&quot;י ההגבהה, וכן קידושין וגירושין), אלא הדין חל ממילא (כמו נבילה, שהאדם רק הורג את הבהמה וממילא היא נאסרת) - יכול לאסור דבר שאינו שלו, שהאיסור לא נובע מהאדם אלא מהמעשה. ומה שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו בעבודה זרה ובתכריכי המת, אע&quot;פ שאיסורם מכח המעשה, הוא משום שעל אף שהאיסור עצמו מכח המעשה, הייחוד לשם עבודה זרה ולשם המת הוא מכח האדם, ולכן האדם לא יכול לייחדם, וממילא אינם נאסרים {{מקור|מקור=(קובץ הערות עו-ד, גרש&quot;ש בעניין אא&quot;א דשא&quot;ש (אחרי בבא בתרא) א ד&quot;ה ונראה)}}.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ברובע, נרבע, כלאי בגדים, בשר בחלב ונתינת נבילה או חלב לתבשיל&#039;&#039;&#039; אדם כן אוסר את שאינו שלו. ונחלקו הראשונים בטעם הדבר:<br /> <br /> א) תוס&#039; מחלקים שכל מה שאין אדם אוסר את שאינו שלו הוא רק באיסורים התלויים במחשבה, כגון עבודה זרה (שמחשבתו לעבודה זרה) וכלאי הכרם (שצריך ניחותא), אך ברובע נרבע, כלאי בגדים ונתינת נבילה וחלב לתבשיל, שאינם תלויים במחשבה - כן אוסר את שאינו שלו {{מקור|מקור=(תוס&#039; יבמות פג: (ד&quot;ה אין) לגבי נתינת נבילה וחלב לתבשיל, וכן הובאה דעה זו בר&quot;ש כלאיים ז-ה לגבי רובע נרבע וכלאי בגדים, והגרש&quot;ש בעניין אא&quot;א דשא&quot;ש ב ד&quot;ה והתוס&#039; (אחרי בבא בתרא) כתב שהן אותה הדעה)}}. וביאר הגרש&quot;ש {{מקור|מקור=(שם ד&quot;ה ועתה)}} שהוא כלל שקבלו חז&quot;ל שבדבר התלוי במחשבה אין אדם אוסר דבר שאינו שלו.<br /> <br /> ב) הר&quot;ש {{מקור|מקור=(כלאיים ז-ה)}} כתב שלכל דין שבו אין אדם אוסר את שאינו שלו יש סיבה מיוחדת: עבודה זרה - אינה מיוחדת לעבודה זרה אם אינה שלו, פרה אדומה - צריכה ניחותא של הבעלים, כלאי הכרם - צריך ניחותא או שיש גזיה&quot;כ &quot;כרמך&quot;. אך שאר הדינים - רובע נרבע וכלאי בגדים - שאין בהם סיבה מיוחדת - אדם כן אוסר את שאינו שלו (ולגבי בשר בחלב הוסיף {{מקור|מקור=(שם בתחילתו)}} עוד סיבה שאוסר, שהוא איסור התלוי בנתינת טעם, ואין לדמות איסורים התלויים בנתינת טעם לשאר האיסורים, ולא פירש את הסיבה לזה).<br /> <br /> ==פרטי הדין==<br /> &#039;&#039;&#039;במעשה&#039;&#039;&#039;, כגון שלא רק השתחווה לבהמת חבירו (שאז לכל הדעות לא אסרה, כדלעיל), אלא ששחט אותה לשם עבודה זרה, וכן המנסך יין של חבירו, נחלקו בזה תנאים, אמוראים {{מקור|מקור=(חולין מא.)}} וראשונים {{מקור|מקור=(לרמב&quot;ם שחיטה ב-כא אינו אוסר, ולראב&quot;ד כן)}} האם גם בזה נאמר שאין אדם אוסר את שאינו שלו {{מקור|מקור=(והרמב&quot;ן הקשה לדעות שאינו אוסר אפילו ע&quot;י מעשה, מדוע יין של ישראל שנסכו גוי אסור בהנאה, דן בזה בעונג יום טוב נט ד&quot;ה וראיתי להרמב&quot;ן)}}.<br /> <br /> המקור לדעה שאוסרת ע&quot;י מעשה, מהפסוק &quot;ואת כל הכלים אשר הזניח אחז במלכותו במעלו הכנו והקדשנו&quot; {{מקור|מקור=(דברי הימים ב כט-יט)}} - דהיינו שגנזום והקדישו אחרים תחתיהם, משום שנאסרו ע&quot;י מעשה {{מקור|מקור=(עבודה זרה נד:)}}. ונחלקו הראשונים האם הוא מן התורה או מדרבנן {{מקור|מקור=(שער המלך לולב ח-א ד&quot;ה ודע עוד שמדברי הרמב&quot;ן (ברבע ההלכה): רמב&quot;ן ומהר&quot;ב הלוי - מדאורייתא, רש&quot;י תוס&#039; ר&quot;ן ריא&quot;ז - מדרבנן. וכן הפרי מגדים (יו&quot;ד ד שפתי דעת ו) והשדי חמד (ח&quot;א א-רפה עמוד 73) הביאו מחלוקת הפוסקים בזה)}}.<br /> <br /> הטעם לדעה שאוסרת ע&quot;י מעשה, שדווקא במחשבה אין אדם אוסר כי איסור שבמחשבה הוא איסור שהאדם מחיל אותו (חלות מכח האדם&lt;ref&gt;בחילוק בין כח האדם לכח המעשה ובנפק&quot;מ ביניהם דנו בערך חלויות מכח האדם וחלויות מכח המעשה.&lt;/ref&gt;), ואין לאדם כח להחיל על דבר שאינו שלו, אך איסור שבמעשה הוא איסור שחל ממילא (חלות מכח המעשה), והיא חלה בלי קשר לאדם שעשה את המעשה (כמו שהנותן בשר לחלב של חבירו אסרו, שאין הנתינה אוסרת אלא המציאות שהבשר והחלב מעורבים זה בזה) {{מקור|מקור=(גרש&quot;ש בעניין אא&quot;א דשא&quot;ש (אחרי בבא בתרא) א ד&quot;ה ונראה)}}&lt;ref&gt;עיין לעיל בסעיף &quot;בדינים שונים&quot; ד&quot;ה בחלות מכח המעשה.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;הפקר, וכן חפץ שבעליו אינו מעכב&#039;&#039;&#039;, ואפילו בלי שליחות של בעליו, אדם יכול לאוסרו, וכל מה שאין אדם אוסר הוא דווקא בעל כורחו של הבעלים, שאז לאו כל כמיניה לאוסרו, שאינו יכול לייחד את החפץ לאיסור. ובזה שונים איסורים מקניינים, שהרי אי אפשר להקנות חפץ של הפקר או חפץ של חבירו אפילו אם אינו מעכב (אלא אם כן הבעלים עשאו שליח) {{מקור|מקור=(קובץ הערות השמטות כב ד&quot;ה בירושלמי (לסימן עב-ד) - גם לגבי הפקר וגם לגבי בעליו אינו מעכב. גרש&quot;ש בעניין אא&quot;א דשא&quot;ש (אחרי בבא בתרא) ב ד&quot;ה ועתה - לגבי בעליו אינו מעכב. עונג יום טוב פב ד&quot;ה ואכתי - לגבי הפקר)}}&lt;ref&gt;עיין לעיל בסעיף &quot;מקור וטעם&quot; (ד&quot;ה במהותו) שהגרמ&quot;א עמיאל חקר האם אפשר לאסור הפקר.&lt;/ref&gt;.<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;דבר שאינו ברשותו&#039;&#039;&#039; אך הוא שלו, כגון שגזלוהו ממנו, נחלקו האחרונים האם יכול לאוסרו: הקובץ הערות {{מקור|מקור=(השמטות כב ד&quot;ה ולפי (לסימן עב-ד))}} כתב שגם בזה אינו אוסר, והעונג יום טוב {{מקור|מקור=(פב ד&quot;ה תשובה)}} כתב שכן אוסר, ורק אינו שלו אינו אוסר, כי אינו שלו גרוע מאינו ברשותו.<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> [[אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו]]<br /> <br /> [[בעלות]]<br /> <br /> [[דבר שאינו ברשותו]]<br /> <br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> &lt;references /&gt;<br /> <br /> [[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]<br /> [[קטגוריה:יסודות וחקירות]]</div>

קובץ יסודות וחקירות השלם