אידיהן של גויים - היסטוריית גרסאות

93.173.139.81 ב־14:17, 31 במאי 2013

2013-05-31T14:17:57Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:17, 31 במאי 2013
שורה 1:		שורה 1:
	"'''אידיהן של גויים'''" (מקורו ב{{מקור\|משנה עבודה זרה א, א}}) הוא כינוי גנאי לחגיהם של העובדי כוכבים. <br />חגיהם של העובדי כוכבים מכונים בפי חז"ל: "אידיהן של גויים", על שם הכתוב {{מקור\|דברים ל"ב, ל"ה\|כן}}: "כי קרוב יום אידם". ויש גורסים<ref>{{מקור\|בבלי:עבודה זרה ב א$בבלי עבודה זרה ב, א}}</ref>: "עידיהן", על שם הכתוב {{מקור\|ישעיהו מ"ד, ט'\|כן}}: "יוצרי פסל כלם תוהו וחמודיהם בל יועילו, ועדיהם המה", כלומר שהעבודה זרה מעידה על עובדיהם לחייבם. שלשה ימים קודם אידיהן של גויים, וכל שכן בימי אידיהן, אסור לשאת ולתת עם הגויים במקח וממכר, שמא ילכו בחגם ויודו לאלילם על רווחיהם {{מקור\|ויעבור הישראל משום: "ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך", ודרשו: אל תגרום ששם האליל יהא נשמע על ידי אחרים\|כן}}, או משום: "לפני עור לא תתן מכשול", שכשהישראל מוכר לגוי דבר הראוי לתקרובת או לשמוש עבודה זרה הוא מכשיל את הגוי, שהרי אף הגויים מוזהרים על עבודה זרה.כמו כן, אסור בימים אלו להשאיל להם ולשאול מהם, להלוות להם וללוות מהם, לפרוע להם חוב ולגבות מהם<ref> בגמרא (עבודה זרה ו, ב) מבואר: שדווקא מילווה בשטר אסור לגבות מהם, אבל מילווה על פה מותר לגבות, מפני שהוא כמציל מידם.</ref> שבכל הדברים הללו הגוי שמח ~~ומודהלאליל~~ על כך.		"'''אידיהן של גויים'''" (מקורו ב{{מקור\|משנה עבודה זרה א, א}}) הוא כינוי גנאי לחגיהם של העובדי כוכבים. <br />חגיהם של העובדי כוכבים מכונים בפי חז"ל: "אידיהן של גויים", על שם הכתוב {{מקור\|דברים ל"ב, ל"ה\|כן}}: "כי קרוב יום אידם". ויש גורסים<ref>{{מקור\|בבלי: עבודה זרה ב א$בבלי עבודה זרה ב, א}}</ref>: "עידיהן", על שם הכתוב {{מקור\|ישעיהו מ"ד, ט'\|כן}}: "יוצרי פסל כלם תוהו וחמודיהם בל יועילו, ועדיהם המה", כלומר שהעבודה זרה מעידה על עובדיהם לחייבם. שלשה ימים קודם אידיהן של גויים, וכל שכן בימי אידיהן, אסור לשאת ולתת עם הגויים במקח וממכר, שמא ילכו בחגם ויודו לאלילם על רווחיהם {{מקור\|ויעבור הישראל משום: "ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך", ודרשו: אל תגרום ששם האליל יהא נשמע על ידי אחרים\|כן}}, או משום: "לפני עור לא תתן מכשול", שכשהישראל מוכר לגוי דבר הראוי לתקרובת או לשמוש עבודה זרה הוא מכשיל את הגוי, שהרי אף הגויים מוזהרים על עבודה זרה. כמו כן, אסור בימים אלו להשאיל להם ולשאול מהם, להלוות להם וללוות מהם, לפרוע להם חוב ולגבות מהם<ref> בגמרא (עבודה זרה ו, ב) מבואר: שדווקא מילווה בשטר אסור לגבות מהם, אבל מילווה על פה מותר לגבות, מפני שהוא כמציל מידם.</ref> שבכל הדברים הללו הגוי שמח ומודה לאליל על כך.

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T10:06:29Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:06, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	"'''אידיהן של גויים'''" (מקורו ב{{מקור\|משנה עבודה זרה א, א}}) הוא כינוי גנאי לחגיהם של העובדי כוכבים. <br />חגיהם של העובדי כוכבים מכונים בפי חז"ל: "אידיהן של גויים", על שם הכתוב {{מקור\|דברים ל"ב, ל"ה\|כן}}: "כי קרוב יום אידם". ויש גורסים<ref>{{מקור\|בבלי:עבודה זרה ב א$בבלי עבודה זרה ב, א}}</ref>: "עידיהן", על שם הכתוב {{מקור\|ישעיהו מ"ד, ט'\|כן}}: "יוצרי פסל כלם תוהו וחמודיהם בל יועילו, ועדיהם המה", כלומר שהעבודה זרה מעידה על עובדיהם לחייבם. שלשה ימים קודם אידיהן של גויים, וכל שכן בימי אידיהן, אסור לשאת ולתת עם הגויים במקח וממכר, שמא ילכו בחגם ויודו לאלילם על רווחיהם {{מקור\|ויעבור הישראל משום: "ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך", ודרשו: אל תגרום ששם האליל יהא נשמע על ידי אחרים\|כן}}, או משום: "לפני עור לא תתן מכשול", שכשהישראל מוכר לגוי דבר הראוי לתקרובת או לשמוש עבודה זרה הוא מכשיל את הגוי, שהרי אף הגויים מוזהרים על עבודה זרה.כמו כן, אסור בימים אלו להשאיל להם ולשאול מהם, להלוות להם וללוות מהם, לפרוע להם חוב ולגבות מהם<ref> בגמרא (עבודה זרה ו, ב) מבואר: שדווקא מילווה בשטר אסור לגבות מהם, אבל מילווה על פה מותר לגבות, מפני שהוא כמציל מידם.</ref> שבכל הדברים הללו הגוי שמח ומודהלאליל על כך.		"'''אידיהן של גויים'''" (מקורו ב{{מקור\|משנה עבודה זרה א, א}}) הוא כינוי גנאי לחגיהם של העובדי כוכבים. <br />חגיהם של העובדי כוכבים מכונים בפי חז"ל: "אידיהן של גויים", על שם הכתוב {{מקור\|דברים ל"ב, ל"ה\|כן}}: "כי קרוב יום אידם". ויש גורסים<ref>{{מקור\|בבלי:עבודה זרה ב א$בבלי עבודה זרה ב, א}}</ref>: "עידיהן", על שם הכתוב {{מקור\|ישעיהו מ"ד, ט'\|כן}}: "יוצרי פסל כלם תוהו וחמודיהם בל יועילו, ועדיהם המה", כלומר שהעבודה זרה מעידה על עובדיהם לחייבם. שלשה ימים קודם אידיהן של גויים, וכל שכן בימי אידיהן, אסור לשאת ולתת עם הגויים במקח וממכר, שמא ילכו בחגם ויודו לאלילם על רווחיהם {{מקור\|ויעבור הישראל משום: "ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך", ודרשו: אל תגרום ששם האליל יהא נשמע על ידי אחרים\|כן}}, או משום: "לפני עור לא תתן מכשול", שכשהישראל מוכר לגוי דבר הראוי לתקרובת או לשמוש עבודה זרה הוא מכשיל את הגוי, שהרי אף הגויים מוזהרים על עבודה זרה.כמו כן, אסור בימים אלו להשאיל להם ולשאול מהם, להלוות להם וללוות מהם, לפרוע להם חוב ולגבות מהם<ref> בגמרא (עבודה זרה ו, ב) מבואר: שדווקא מילווה בשטר אסור לגבות מהם, אבל מילווה על פה מותר לגבות, מפני שהוא כמציל מידם.</ref> שבכל הדברים הללו הגוי שמח ומודהלאליל על כך.

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T08:29:01Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:29, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	"'''אידיהן של גויים'''" (מקורו ב{{מקור\|משנה עבודה זרה א, א}}) הוא כינוי גנאי לחגיהם של העובדי כוכבים. <br />חגיהם של העובדי כוכבים מכונים בפי חז"ל: "אידיהן של גויים", על שם הכתוב {{מקור\|(דברים ל"ב, ל"ה)}}: "כי קרוב יום אידם". ויש גורסים<ref>{{מקור\|בבלי:עבודה זרה ב א$בבלי עבודה זרה ב, א}}</ref>: "עידיהן", על שם הכתוב {{מקור\|(ישעיהו מ"ד, ט')}}: "יוצרי פסל כלם תוהו וחמודיהם בל יועילו, ועדיהם המה", כלומר שהעבודה זרה מעידה על עובדיהם לחייבם. שלשה ימים קודם אידיהן של גויים, וכל שכן בימי אידיהן, אסור לשאת ולתת עם הגויים במקח וממכר, שמא ילכו בחגם ויודו לאלילם על רווחיהם {{מקור\|(ויעבור הישראל משום: "ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך", ודרשו: אל תגרום ששם האליל יהא נשמע על ידי אחרים)}}, או משום: "לפני עור לא תתן מכשול", שכשהישראל מוכר לגוי דבר הראוי לתקרובת או לשמוש עבודה זרה הוא מכשיל את הגוי, שהרי אף הגויים מוזהרים על עבודה זרה.כמו כן, אסור בימים אלו להשאיל להם ולשאול מהם, להלוות להם וללוות מהם, לפרוע להם חוב ולגבות מהם<ref> בגמרא (עבודה זרה ו, ב) מבואר: שדווקא מילווה בשטר אסור לגבות מהם, אבל מילווה על פה מותר לגבות, מפני שהוא כמציל מידם.</ref> שבכל הדברים הללו הגוי שמח ומודהלאליל על כך.		"'''אידיהן של גויים'''" (מקורו ב{{מקור\|משנה עבודה זרה א, א}}) הוא כינוי גנאי לחגיהם של העובדי כוכבים. <br />חגיהם של העובדי כוכבים מכונים בפי חז"ל: "אידיהן של גויים", על שם הכתוב {{מקור\|דברים ל"ב, ל"ה\|כן}}: "כי קרוב יום אידם". ויש גורסים<ref>{{מקור\|בבלי:עבודה זרה ב א$בבלי עבודה זרה ב, א}}</ref>: "עידיהן", על שם הכתוב {{מקור\|ישעיהו מ"ד, ט'\|כן}}: "יוצרי פסל כלם תוהו וחמודיהם בל יועילו, ועדיהם המה", כלומר שהעבודה זרה מעידה על עובדיהם לחייבם. שלשה ימים קודם אידיהן של גויים, וכל שכן בימי אידיהן, אסור לשאת ולתת עם הגויים במקח וממכר, שמא ילכו בחגם ויודו לאלילם על רווחיהם {{מקור\|ויעבור הישראל משום: "ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך", ודרשו: אל תגרום ששם האליל יהא נשמע על ידי אחרים\|כן}}, או משום: "לפני עור לא תתן מכשול", שכשהישראל מוכר לגוי דבר הראוי לתקרובת או לשמוש עבודה זרה הוא מכשיל את הגוי, שהרי אף הגויים מוזהרים על עבודה זרה.כמו כן, אסור בימים אלו להשאיל להם ולשאול מהם, להלוות להם וללוות מהם, לפרוע להם חוב ולגבות מהם<ref> בגמרא (עבודה זרה ו, ב) מבואר: שדווקא מילווה בשטר אסור לגבות מהם, אבל מילווה על פה מותר לגבות, מפני שהוא כמציל מידם.</ref> שבכל הדברים הללו הגוי שמח ומודהלאליל על כך.

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

רצוא ושוב ב־09:09, 4 בדצמבר 2011

2011-12-04T09:09:47Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:09, 4 בדצמבר 2011
שורה 5:		שורה 5:

	[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
			[[קטגוריה:עבודה זרה]]

Light: שימוש בתבנית מקור

2011-04-07T06:52:53Z

שימוש בתבנית מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:52, 7 באפריל 2011
שורה 1:		שורה 1:
	כינוי גנאי לחגיהם של העובדי כוכבים.חגיהם של העובדי כוכבים מכונים בפי חז"ל: "אידיהן של גויים", על שם הכתוב {{מקור\|(דברים ל"ב, ל"ה)}}: "כי קרוב יום אידם". ויש גורסים: "עידיהן", על שם הכתוב {{מקור\|(ישעיהו מ"ד, ט')}}: "יוצרי פסל כלם תוהו וחמודיהם בל יועילו, ועדיהם המה", כלומר שהעבודה זרה מעידה על עובדיהם לחייבם.שלשה ימים קודם אידיהן של גויים, וכל שכן בימי אידיהן, אסור לשאת ולתת עם הגויים במקח וממכר, שמא ילכו בחגם ויודו לאלילם על רווחיהם {{מקור\|(ויעבור הישראל משום: "ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך", ודרשו: אל תגרום ששם האליל יהא נשמע על ידי אחרים)}}, או משום: "לפני עור לא תתן מכשול", שכשהישראל מוכר לגוי דבר הראוי לתקרובת או לשמוש עבודה זרה הוא מכשיל את הגוי, שהרי אף הגויים מוזהרים על עבודה זרה.כמו כן, אסור בימים אלו להשאיל להם ולשאול מהם, להלוות להם וללוות מהם, לפרוע להם חוב ולגבות מהם<ref> בגמרא (עבודה זרה ו, ב) מבואר: שדווקא מילווה בשטר אסור לגבות מהם, אבל מילווה על פה מותר לגבות, מפני שהוא כמציל מידם.</ref> שבכל הדברים הללו הגוי שמח ומודהלאליל על כך.		"'''אידיהן של גויים'''" (מקורו ב{{מקור\|משנה עבודה זרה א, א}}) הוא כינוי גנאי לחגיהם של העובדי כוכבים. <br />חגיהם של העובדי כוכבים מכונים בפי חז"ל: "אידיהן של גויים", על שם הכתוב {{מקור\|(דברים ל"ב, ל"ה)}}: "כי קרוב יום אידם". ויש גורסים<ref>{{מקור\|בבלי:עבודה זרה ב א$בבלי עבודה זרה ב, א}}</ref>: "עידיהן", על שם הכתוב {{מקור\|(ישעיהו מ"ד, ט')}}: "יוצרי פסל כלם תוהו וחמודיהם בל יועילו, ועדיהם המה", כלומר שהעבודה זרה מעידה על עובדיהם לחייבם. שלשה ימים קודם אידיהן של גויים, וכל שכן בימי אידיהן, אסור לשאת ולתת עם הגויים במקח וממכר, שמא ילכו בחגם ויודו לאלילם על רווחיהם {{מקור\|(ויעבור הישראל משום: "ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך", ודרשו: אל תגרום ששם האליל יהא נשמע על ידי אחרים)}}, או משום: "לפני עור לא תתן מכשול", שכשהישראל מוכר לגוי דבר הראוי לתקרובת או לשמוש עבודה זרה הוא מכשיל את הגוי, שהרי אף הגויים מוזהרים על עבודה זרה.כמו כן, אסור בימים אלו להשאיל להם ולשאול מהם, להלוות להם וללוות מהם, לפרוע להם חוב ולגבות מהם<ref> בגמרא (עבודה זרה ו, ב) מבואר: שדווקא מילווה בשטר אסור לגבות מהם, אבל מילווה על פה מותר לגבות, מפני שהוא כמציל מידם.</ref> שבכל הדברים הללו הגוי שמח ומודהלאליל על כך.

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

Yeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור

2009-03-09T12:51:36Z

הוספת קטגוריה בתבנית מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:51, 9 במרץ 2009
שורה 1:		שורה 1:
	כינוי גנאי לחגיהם של העובדי כוכבים.חגיהם של העובדי כוכבים מכונים בפי חז"ל: "אידיהן של גויים", על שם הכתוב {{מקור\|דברים ל"ב, ל"ה}}: "כי קרוב יום אידם". ויש גורסים: "עידיהן", על שם הכתוב {{מקור\|ישעיהו מ"ד, ט'}}: "יוצרי פסל כלם תוהו וחמודיהם בל יועילו, ועדיהם המה", כלומר שהעבודה זרה מעידה על עובדיהם לחייבם.שלשה ימים קודם אידיהן של גויים, וכל שכן בימי אידיהן, אסור לשאת ולתת עם הגויים במקח וממכר, שמא ילכו בחגם ויודו לאלילם על רווחיהם {{מקור\|ויעבור הישראל משום: "ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך", ודרשו: אל תגרום ששם האליל יהא נשמע על ידי אחרים}}, או משום: "לפני עור לא תתן מכשול", שכשהישראל מוכר לגוי דבר הראוי לתקרובת או לשמוש עבודה זרה הוא מכשיל את הגוי, שהרי אף הגויים מוזהרים על עבודה זרה.כמו כן, אסור בימים אלו להשאיל להם ולשאול מהם, להלוות להם וללוות מהם, לפרוע להם חוב ולגבות מהם<ref> בגמרא (עבודה זרה ו, ב) מבואר: שדווקא מילווה בשטר אסור לגבות מהם, אבל מילווה על פה מותר לגבות, מפני שהוא כמציל מידם.</ref> שבכל הדברים הללו הגוי שמח ומודהלאליל על כך.		כינוי גנאי לחגיהם של העובדי כוכבים.חגיהם של העובדי כוכבים מכונים בפי חז"ל: "אידיהן של גויים", על שם הכתוב {{מקור\|(דברים ל"ב, ל"ה)}}: "כי קרוב יום אידם". ויש גורסים: "עידיהן", על שם הכתוב {{מקור\|(ישעיהו מ"ד, ט')}}: "יוצרי פסל כלם תוהו וחמודיהם בל יועילו, ועדיהם המה", כלומר שהעבודה זרה מעידה על עובדיהם לחייבם.שלשה ימים קודם אידיהן של גויים, וכל שכן בימי אידיהן, אסור לשאת ולתת עם הגויים במקח וממכר, שמא ילכו בחגם ויודו לאלילם על רווחיהם {{מקור\|(ויעבור הישראל משום: "ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך", ודרשו: אל תגרום ששם האליל יהא נשמע על ידי אחרים)}}, או משום: "לפני עור לא תתן מכשול", שכשהישראל מוכר לגוי דבר הראוי לתקרובת או לשמוש עבודה זרה הוא מכשיל את הגוי, שהרי אף הגויים מוזהרים על עבודה זרה.כמו כן, אסור בימים אלו להשאיל להם ולשאול מהם, להלוות להם וללוות מהם, לפרוע להם חוב ולגבות מהם<ref> בגמרא (עבודה זרה ו, ב) מבואר: שדווקא מילווה בשטר אסור לגבות מהם, אבל מילווה על פה מותר לגבות, מפני שהוא כמציל מידם.</ref> שבכל הדברים הללו הגוי שמח ומודהלאליל על כך.

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

Yeshivaorgil bot: הורדת סוגריים מתבנית:מקור

2009-02-16T11:41:40Z

הורדת סוגריים מתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:41, 16 בפברואר 2009
שורה 1:		שורה 1:
	כינוי גנאי לחגיהם של העובדי כוכבים.חגיהם של העובדי כוכבים מכונים בפי חז"ל: "אידיהן של גויים", על שם הכתוב {{מקור\|(דברים ל"ב, ל"ה)}}: "כי קרוב יום אידם". ויש גורסים: "עידיהן", על שם הכתוב {{מקור\|(ישעיהו מ"ד, ט')}}: "יוצרי פסל כלם תוהו וחמודיהם בל יועילו, ועדיהם המה", כלומר שהעבודה זרה מעידה על עובדיהם לחייבם.שלשה ימים קודם אידיהן של גויים, וכל שכן בימי אידיהן, אסור לשאת ולתת עם הגויים במקח וממכר, שמא ילכו בחגם ויודו לאלילם על רווחיהם {{מקור\|(ויעבור הישראל משום: "ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך", ודרשו: אל תגרום ששם האליל יהא נשמע על ידי אחרים)}}, או משום: "לפני עור לא תתן מכשול", שכשהישראל מוכר לגוי דבר הראוי לתקרובת או לשמוש עבודה זרה הוא מכשיל את הגוי, שהרי אף הגויים מוזהרים על עבודה זרה.כמו כן, אסור בימים אלו להשאיל להם ולשאול מהם, להלוות להם וללוות מהם, לפרוע להם חוב ולגבות מהם<ref> בגמרא (עבודה זרה ו, ב) מבואר: שדווקא מילווה בשטר אסור לגבות מהם, אבל מילווה על פה מותר לגבות, מפני שהוא כמציל מידם.</ref> שבכל הדברים הללו הגוי שמח ומודהלאליל על כך.		כינוי גנאי לחגיהם של העובדי כוכבים.חגיהם של העובדי כוכבים מכונים בפי חז"ל: "אידיהן של גויים", על שם הכתוב {{מקור\|דברים ל"ב, ל"ה}}: "כי קרוב יום אידם". ויש גורסים: "עידיהן", על שם הכתוב {{מקור\|ישעיהו מ"ד, ט'}}: "יוצרי פסל כלם תוהו וחמודיהם בל יועילו, ועדיהם המה", כלומר שהעבודה זרה מעידה על עובדיהם לחייבם.שלשה ימים קודם אידיהן של גויים, וכל שכן בימי אידיהן, אסור לשאת ולתת עם הגויים במקח וממכר, שמא ילכו בחגם ויודו לאלילם על רווחיהם {{מקור\|ויעבור הישראל משום: "ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך", ודרשו: אל תגרום ששם האליל יהא נשמע על ידי אחרים}}, או משום: "לפני עור לא תתן מכשול", שכשהישראל מוכר לגוי דבר הראוי לתקרובת או לשמוש עבודה זרה הוא מכשיל את הגוי, שהרי אף הגויים מוזהרים על עבודה זרה.כמו כן, אסור בימים אלו להשאיל להם ולשאול מהם, להלוות להם וללוות מהם, לפרוע להם חוב ולגבות מהם<ref> בגמרא (עבודה זרה ו, ב) מבואר: שדווקא מילווה בשטר אסור לגבות מהם, אבל מילווה על פה מותר לגבות, מפני שהוא כמציל מידם.</ref> שבכל הדברים הללו הגוי שמח ומודהלאליל על כך.

	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

Yeshivaorgil bot: הוספת הערות שוליים

2008-12-16T15:47:26Z

הוספת הערות שוליים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:47, 16 בדצמבר 2008
שורה 1:		שורה 1:
	כינוי גנאי לחגיהם של העובדי כוכבים.		כינוי גנאי לחגיהם של העובדי כוכבים.חגיהם של העובדי כוכבים מכונים בפי חז"ל: "אידיהן של גויים", על שם הכתוב {{מקור\|(דברים ל"ב, ל"ה)}}: "כי קרוב יום אידם". ויש גורסים: "עידיהן", על שם הכתוב {{מקור\|(ישעיהו מ"ד, ט')}}: "יוצרי פסל כלם תוהו וחמודיהם בל יועילו, ועדיהם המה", כלומר שהעבודה זרה מעידה על עובדיהם לחייבם.שלשה ימים קודם אידיהן של גויים, וכל שכן בימי אידיהן, אסור לשאת ולתת עם הגויים במקח וממכר, שמא ילכו בחגם ויודו לאלילם על רווחיהם {{מקור\|(ויעבור הישראל משום: "ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך", ודרשו: אל תגרום ששם האליל יהא נשמע על ידי אחרים)}}, או משום: "לפני עור לא תתן מכשול", שכשהישראל מוכר לגוי דבר הראוי לתקרובת או לשמוש עבודה זרה הוא מכשיל את הגוי, שהרי אף הגויים מוזהרים על עבודה זרה.כמו כן, אסור בימים אלו להשאיל להם ולשאול מהם, להלוות להם וללוות מהם, לפרוע להם חוב ולגבות מהם<ref> בגמרא (עבודה זרה ו, ב) מבואר: שדווקא מילווה בשטר אסור לגבות מהם, אבל מילווה על פה מותר לגבות, מפני שהוא כמציל מידם.</ref> שבכל הדברים הללו הגוי שמח ומודהלאליל על כך.



	חגיהם של העובדי כוכבים מכונים בפי חז"ל: "אידיהן של גויים", על שם הכתוב {{מקור\|(דברים ל"ב, ל"ה)}}: "כי קרוב יום אידם". ויש גורסים: "עידיהן", על שם הכתוב {{מקור\|(ישעיהו מ"ד, ט')}}: "יוצרי פסל כלם תוהו וחמודיהם בל יועילו, ועדיהם המה", כלומר שהעבודה זרה מעידה על עובדיהם לחייבם.



	שלשה ימים קודם אידיהן של גויים, וכל שכן בימי אידיהן, אסור לשאת ולתת עם הגויים במקח וממכר, שמא ילכו בחגם ויודו לאלילם על רווחיהם {{מקור\|(ויעבור הישראל משום: "ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך", ודרשו: אל תגרום ששם האליל יהא נשמע על ידי אחרים)}}, או משום: "לפני עור לא תתן מכשול", שכשהישראל מוכר לגוי דבר הראוי לתקרובת או לשמוש עבודה זרה הוא מכשיל את הגוי, שהרי אף הגויים מוזהרים על עבודה זרה.



	כמו כן, אסור בימים אלו להשאיל להם ולשאול מהם, להלוות להם וללוות מהם, לפרוע להם חוב ולגבות מהם, שבכל הדברים הללו הגוי שמח ~~ומודה~~



	~~לאליל~~ על כך.




			==הערות שוליים==
			<references />

	[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

Yeshivaorgil bot: שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת"

2008-12-11T12:39:08Z

שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:39, 11 בדצמבר 2008
שורה 21:		שורה 21:


	[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת: יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת

2008-12-08T09:08:12Z

יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת

דף חדש

כינוי גנאי לחגיהם של העובדי כוכבים.

חגיהם של העובדי כוכבים מכונים בפי חז"ל: "אידיהן של גויים", על שם הכתוב {{מקור|(דברים ל"ב, ל"ה)}}: "כי קרוב יום אידם". ויש גורסים: "עידיהן", על שם הכתוב {{מקור|(ישעיהו מ"ד, ט')}}: "יוצרי פסל כלם תוהו וחמודיהם בל יועילו, ועדיהם המה", כלומר שהעבודה זרה מעידה על עובדיהם לחייבם.

שלשה ימים קודם אידיהן של גויים, וכל שכן בימי אידיהן, אסור לשאת ולתת עם הגויים במקח וממכר, שמא ילכו בחגם ויודו לאלילם על רווחיהם {{מקור|(ויעבור הישראל משום: "ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך", ודרשו: אל תגרום ששם האליל יהא נשמע על ידי אחרים)}}, או משום: "לפני עור לא תתן מכשול", שכשהישראל מוכר לגוי דבר הראוי לתקרובת או לשמוש עבודה זרה הוא מכשיל את הגוי, שהרי אף הגויים מוזהרים על עבודה זרה.

כמו כן, אסור בימים אלו להשאיל להם ולשאול מהם, להלוות להם וללוות מהם, לפרוע להם חוב ולגבות מהם, שבכל הדברים הללו הגוי שמח ומודה

לאליל על כך.

[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]