אחשוורוש - היסטוריית גרסאות

176.12.148.108: /* ביטול הגזרה ונקמת היהודים */תיקנתי שגיאה

2024-08-21T15:00:06Z

ביטול הגזרה ונקמת היהודים: תיקנתי שגיאה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:00, 21 באוגוסט 2024
שורה 28:		שורה 28:
	בסוף המגילה מסופר כי המלך אחשוורוש נתן מס על הארץ ואיי הים, וכי מינה את מרדכי למשנה למלך.		בסוף המגילה מסופר כי המלך אחשוורוש נתן מס על הארץ ואיי הים, וכי מינה את מרדכי למשנה למלך.

	מלכותו נגמרה בשנת 353 ~~לספירה~~ הנוצרית, לאחר 14 שנות מלוכה.		מלכותו נגמרה בשנת 353 לפני הספירה הנוצרית, לאחר 14 שנות מלוכה.

	==גזירת עצירת בניית בית המקדש==		==גזירת עצירת בניית בית המקדש==
	ב[[ספר עזרא]] מובא כי לאחר עליית עזרא לארץ, שלחו צרי יהודה ובנימין אגרת שטנה למלך אחשוורוש בה הם מבקשים למנוע את המשך בניית בית המקדש {{ציטוטון\|וַיְהִי עַם הָאָרֶץ מְרַפִּים יְדֵי עַם יְהוּדָה וּמְבַהֲלִים אוֹתָם לִבְנוֹת. וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם כָּל יְמֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וְעַד מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס. '''וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ''' כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ‍ִם}}. לפי המובא באגרת נטען כי היהודים מתכננים להפסיק להעלות מס למלך וכי שבניית המקדש היא רק חלק מתכנית היהודים למרוד באימפריה הפרסית כמו שקרה בעבר כאשר ירושלים מרדה באימפריות שמשלו בה ולכן יש להפסיק את בניית בית המקדש באופן מיידי.		ב[[ספר עזרא]] מובא כי לאחר עליית עזרא לארץ, שלחו צרי יהודה ובנימין אגרת שטנה למלך אחשוורוש בה הם מבקשים למנוע את המשך בניית בית המקדש {{ציטוטון\|וַיְהִי עַם הָאָרֶץ מְרַפִּים יְדֵי עַם יְהוּדָה וּמְבַהֲלִים אוֹתָם לִבְנוֹת. וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם כָּל יְמֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וְעַד מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס. '''וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ''' כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ‍ִם}}. לפי המובא באגרת נטען כי היהודים מתכננים להפסיק להעלות מס למלך וכי שבניית המקדש היא רק חלק מתכנית היהודים למרוד באימפריה הפרסית כמו שקרה בעבר כאשר ירושלים מרדה באימפריות שמשלו בה ולכן יש להפסיק את בניית בית המקדש באופן מיידי.

89.208.57.58: /* חייו */

2023-03-05T06:11:23Z

חייו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:11, 5 במרץ 2023
שורה 28:		שורה 28:
	בסוף המגילה מסופר כי המלך אחשוורוש נתן מס על הארץ ואיי הים, וכי מינה את מרדכי למשנה למלך.		בסוף המגילה מסופר כי המלך אחשוורוש נתן מס על הארץ ואיי הים, וכי מינה את מרדכי למשנה למלך.

	מלכותו נגמרה בשנת 353 לספירה הנוצרית, לאחר 14 שנות מלוכה.		מלכותו נגמרה בשנת 353 לספירה הנוצרית, לאחר 14 שנות מלוכה.
			==גזירת עצירת בניית בית המקדש==
			ב[[ספר עזרא]] מובא כי לאחר עליית עזרא לארץ, שלחו צרי יהודה ובנימין אגרת שטנה למלך אחשוורוש בה הם מבקשים למנוע את המשך בניית בית המקדש {{ציטוטון\|וַיְהִי עַם הָאָרֶץ מְרַפִּים יְדֵי עַם יְהוּדָה וּמְבַהֲלִים אוֹתָם לִבְנוֹת. וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם כָּל יְמֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וְעַד מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס. '''וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ''' כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ‍ִם}}. לפי המובא באגרת נטען כי היהודים מתכננים להפסיק להעלות מס למלך וכי שבניית המקדש היא רק חלק מתכנית היהודים למרוד באימפריה הפרסית כמו שקרה בעבר כאשר ירושלים מרדה באימפריות שמשלו בה ולכן יש להפסיק את בניית בית המקדש באופן מיידי.

			המפרשים דנו האם מדובר באותו אחשוורוש המוכר מהמגילה, כאשר ה[[אבן עזרא]] מצדד לזהות אותם כאותו האדם. [[רש"י]]{{הערה\|על הפסוק וכן בפירושו לאסתר ט}} מבאר בשם סדר עולם כי כתב השטנה נכתב כבר בימי כורש בתחילת בניית בית המקדש על ידי עשרת בני המן, וכאשר המן עלה לגדולה הרי שהוא ביטל לחלוטין את הבנייה.

	==דמותו==		==דמותו==
	חז"ל נחלקו השאלה האם אחשוורוש היה מלך חכם או טיפש {{מקור\|בבלי מגילה יב\|כן}}. המדרש {{מקור\|אסתר רבה, פתיחתא ט\|כן}} מתאר אותו כמלך חנפן, שהרג את אשתו ([[ושתי]]) מפני אוהבו (ממוכן<ref>עיין בערך [[המן]]</ref>), והרג את אוהבו ([[המן]]) מפני אשתו ([[אסתר]]).		חז"ל נחלקו השאלה האם אחשוורוש היה מלך חכם או טיפש {{מקור\|בבלי מגילה יב\|כן}}. המדרש {{מקור\|אסתר רבה, פתיחתא ט\|כן}} מתאר אותו כמלך חנפן, שהרג את אשתו ([[ושתי]]) מפני אוהבו (ממוכן<ref>עיין בערך [[המן]]</ref>), והרג את אוהבו ([[המן]]) מפני אשתו ([[אסתר]]).

Wikiboss: /* אחשורוש - דמות היסטורית אוטנתית */

2022-02-28T20:56:20Z

אחשורוש - דמות היסטורית אוטנתית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:56, 28 בפברואר 2022
שורה 38:		שורה 38:
	@ כל מי שעשה לו טובה רשם אותו וגמל אותו על כך.		@ כל מי שעשה לו טובה רשם אותו וגמל אותו על כך.

	==~~אחשורוש -~~ דמות היסטורית ~~אוטנתית~~==		==דמות היסטורית==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[מגילת אסתר/גילויים ארכאולוגיים]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[מגילת אסתר/גילויים ארכאולוגיים]]}}
	יש המזהים<ref>מקורות להלן בהשוואות, ובערך המורחב</ref> את אחשורוש עם המלך הפרסי הידוע ממקורות ההיסטוריה ששמו "'''חשיארש'''", שמלך בפרס בשנים 486-465 לפני הספירה. מלבד הדמיון בשם, ישנם מספר רב של השוואות בין "'''חשיארש'''" לאחשורוש, כגון:		יש המזהים<ref>מקורות להלן בהשוואות, ובערך המורחב</ref> את אחשורוש עם המלך הפרסי הידוע ממקורות ההיסטוריה ששמו "'''חשיארש'''", שמלך בפרס בשנים 486-465 לפני הספירה. מלבד הדמיון בשם, ישנם מספר רב של השוואות בין "'''חשיארש'''" לאחשורוש, כגון:

Wikiboss: ביטול גרסה 138349 של 68.195.0.7 (שיחה)

2020-03-08T09:06:14Z

ביטול גרסה 138349 של 68.195.0.7 (שיחה)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:06, 8 במרץ 2020
שורה 1:		שורה 1:
	~~'''מלך אחשורוש'''~~ היה מלך [[פרס ומדי]] אשר מלך על 127 מדינות. בימיו התרחש סיפור [[מגילת אסתר]] ו[[חג הפורים]].		[[אחשוורוש]] היה מלך [[פרס ומדי]] אשר מלך על 127 מדינות. בימיו התרחש סיפור [[מגילת אסתר]] ו[[חג הפורים]].

	אחשוורוש מלך על 127 מדינות, מהודו ועד כוש {{מקור\|אסתר א א\|כן}}. על פי חז"ל, הוא היה משלושת האנשים ש"שלטו בכיפה", כלומר שלטו על כל העולם, יחד עם [[אחאב]] ו[[נבוכדנצאר]] {{מקור\|בבלי:מגילה יא א$מגילה יא.\|כן}}.		אחשוורוש מלך על 127 מדינות, מהודו ועד כוש {{מקור\|אסתר א א\|כן}}. על פי חז"ל, הוא היה משלושת האנשים ש"שלטו בכיפה", כלומר שלטו על כל העולם, יחד עם [[אחאב]] ו[[נבוכדנצאר]] {{מקור\|בבלי:מגילה יא א$מגילה יא.\|כן}}.

68.195.0.7 ב־18:47, 5 במרץ 2020

2020-03-05T18:47:11Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:47, 5 במרץ 2020
שורה 1:		שורה 1:
	'''~~אחשוורוש~~''' היה מלך [[פרס ומדי]] אשר מלך על 127 מדינות. בימיו התרחש סיפור [[מגילת אסתר]] ו[[חג הפורים]].		'''מלך אחשורוש''' היה מלך [[פרס ומדי]] אשר מלך על 127 מדינות. בימיו התרחש סיפור [[מגילת אסתר]] ו[[חג הפורים]].

	אחשוורוש מלך על 127 מדינות, מהודו ועד כוש {{מקור\|אסתר א א\|כן}}. על פי חז"ל, הוא היה משלושת האנשים ש"שלטו בכיפה", כלומר שלטו על כל העולם, יחד עם [[אחאב]] ו[[נבוכדנצאר]] {{מקור\|בבלי:מגילה יא א$מגילה יא.\|כן}}.		אחשוורוש מלך על 127 מדינות, מהודו ועד כוש {{מקור\|אסתר א א\|כן}}. על פי חז"ל, הוא היה משלושת האנשים ש"שלטו בכיפה", כלומר שלטו על כל העולם, יחד עם [[אחאב]] ו[[נבוכדנצאר]] {{מקור\|בבלי:מגילה יא א$מגילה יא.\|כן}}.

2001:470:6B12:B0:0:0:0:76: כוונת הגמרא שאומרת "אחיו של ראש" היא שהוא דומה לו, כפי שהסביר רש"י, ולא אח ממש.

2016-03-22T11:42:35Z

כוונת הגמרא שאומרת "אחיו של ראש" היא שהוא דומה לו, כפי שהסביר רש"י, ולא אח ממש.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:42, 22 במרץ 2016
שורה 4:		שורה 4:
	==חייו==		==חייו==
	===ראשיתו===		===ראשיתו===
	לגבי משפחתו והגעתו למלכות, ישנן כמה דעות בחז"ל. ישנה דעה האומרת כי הוא המלך ארתחשסתא, שהיה משושלת מלכי פרס {{מקור\|אסתר רבה א ג~~\|כן}}, יש אומרים כי הוא היה אחיו של נבוכדנצאר מלך [[בבל]] {{מקור\|בבלי מגילה יא א~~\|כן}}. במקורות אחרים מובא כי אחשוורוש כלל לא היה ממשפחת המלוכה, אלא נתן ממון רב כדי להתמנות למלך {{מקור\|מגילה שם\|כן}}. החל למלוך בשנת 339 לפני הספירה הנוצרית.		לגבי משפחתו והגעתו למלכות, ישנן כמה דעות בחז"ל. ישנה דעה האומרת כי הוא המלך ארתחשסתא, שהיה משושלת מלכי פרס {{מקור\|אסתר רבה א ג\|כן}}. במקורות אחרים מובא כי אחשוורוש כלל לא היה ממשפחת המלוכה, אלא נתן ממון רב כדי להתמנות למלך {{מקור\|מגילה יא א\|כן}}. החל למלוך בשנת 339 לפני הספירה הנוצרית.

	===המשתאות ומינוי המלכה===		===המשתאות ומינוי המלכה===
	התנ"ך מספר כי בשנת שלוש למלכו ערך משתה גדול בשושן, בירת פרס ומדי, בן 180 יום לכל שריו ועבדיו, ולאחר מכן מכן עוד שבוע לכל העם הנמצאים בשושן הבירה. התנ"ך מתאר את הפאר שהיה במשתאות אלו: "חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן על גלילי כסף ועמודי שש מטות זהב וכסף על רצפת בהט ושש ודר וסחרת; והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ויין מלכות רב כיד המלך; והשתיה כדת אין אנס כי כן יסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש". חז"ל מספרים לנו כי אחשוורוש ערך את המשתה מכיוון שלפי חשבונו, בשנה זו חלפו שבעים שנה מגלות בבל ולכן לא תתקיים נבואתו של [[ירמיהו]] {{מקור\|ירמיהו כט י\|כן}} כי הגלות תארך שבעים שנה, ולכן היהודים לא יגאלו עוד. לטענתו, המלך [[בלשצר]] חישב וטעה בחישובו והוא לא יטעה {{מקור\|בבלי מגילה יא ב\|כן}}. לכן, הוא הוציא במשתה את כלי המקדש {{מקור\|בבלי מגילה יט א\|כן}} ולבש [[בגדי כהונה]] {{מקור\|בבלי מגילה יב א$שם יב א\|כן}}. מניע נוסף לעשותו משתה היה על מנת להגיע לדבר עבירה, כלומר, ל[[גילוי עריות]] {{מקור\|שם\|כן}}. במשתה השתתפו גם יהודי שושן הבירה, ועל פי דברי חז"ל, אחשוורוש סיפק להם מזון כשר {{דרוש מקור}}.		התנ"ך מספר כי בשנת שלוש למלכו ערך משתה גדול בשושן, בירת פרס ומדי, בן 180 יום לכל שריו ועבדיו, ולאחר מכן מכן עוד שבוע לכל העם הנמצאים בשושן הבירה. התנ"ך מתאר את הפאר שהיה במשתאות אלו: "חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן על גלילי כסף ועמודי שש מטות זהב וכסף על רצפת בהט ושש ודר וסחרת; והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ויין מלכות רב כיד המלך; והשתיה כדת אין אנס כי כן יסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש". חז"ל מספרים לנו כי אחשוורוש ערך את המשתה מכיוון שלפי חשבונו, בשנה זו חלפו שבעים שנה מגלות בבל ולכן לא תתקיים נבואתו של [[ירמיהו]] {{מקור\|ירמיהו כט י\|כן}} כי הגלות תארך שבעים שנה, ולכן היהודים לא יגאלו עוד. לטענתו, המלך [[בלשצר]] חישב וטעה בחישובו והוא לא יטעה {{מקור\|בבלי מגילה יא ב\|כן}}. לכן, הוא הוציא במשתה את כלי המקדש {{מקור\|בבלי מגילה יט א\|כן}} ולבש [[בגדי כהונה]] {{מקור\|בבלי מגילה יב א$שם יב א\|כן}}. מניע נוסף לעשותו משתה היה על מנת להגיע לדבר עבירה, כלומר, ל[[גילוי עריות]] {{מקור\|שם\|כן}}. במשתה השתתפו גם יהודי שושן הבירה, ועל פי דברי חז"ל, אחשוורוש סיפק להם מזון כשר {{דרוש מקור}}.

Aviadhr: /* המשתאתות ומינוי המלכה */

2015-03-02T10:26:47Z

המשתאתות ומינוי המלכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:26, 2 במרץ 2015
שורה 5:		שורה 5:
	===ראשיתו===		===ראשיתו===
	לגבי משפחתו והגעתו למלכות, ישנן כמה דעות בחז"ל. ישנה דעה האומרת כי הוא המלך ארתחשסתא, שהיה משושלת מלכי פרס {{מקור\|אסתר רבה א ג\|כן}}, יש אומרים כי הוא היה אחיו של נבוכדנצאר מלך [[בבל]] {{מקור\|בבלי מגילה יא א\|כן}}. במקורות אחרים מובא כי אחשוורוש כלל לא היה ממשפחת המלוכה, אלא נתן ממון רב כדי להתמנות למלך {{מקור\|מגילה שם\|כן}}. החל למלוך בשנת 339 לפני הספירה הנוצרית.		לגבי משפחתו והגעתו למלכות, ישנן כמה דעות בחז"ל. ישנה דעה האומרת כי הוא המלך ארתחשסתא, שהיה משושלת מלכי פרס {{מקור\|אסתר רבה א ג\|כן}}, יש אומרים כי הוא היה אחיו של נבוכדנצאר מלך [[בבל]] {{מקור\|בבלי מגילה יא א\|כן}}. במקורות אחרים מובא כי אחשוורוש כלל לא היה ממשפחת המלוכה, אלא נתן ממון רב כדי להתמנות למלך {{מקור\|מגילה שם\|כן}}. החל למלוך בשנת 339 לפני הספירה הנוצרית.
	===~~המשתאתות~~ ומינוי המלכה===		===המשתאות ומינוי המלכה===
	התנ"ך מספר כי בשנת שלוש למלכו ערך משתה גדול בשושן, בירת פרס ומדי, בן 180 יום לכל שריו ועבדיו, ולאחר מכן מכן עוד שבוע לכל העם הנמצאים בשושן הבירה. התנ"ך מתאר את הפאר שהיה במשתאות אלו: "חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן על גלילי כסף ועמודי שש מטות זהב וכסף על רצפת בהט ושש ודר וסחרת; והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ויין מלכות רב כיד המלך; והשתיה כדת אין אנס כי כן יסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש". חז"ל מספרים לנו כי אחשוורוש ערך את המשתה מכיוון שלפי חשבונו, בשנה זו חלפו שבעים שנה מגלות בבל ולכן לא תתקיים נבואתו של [[ירמיהו]] {{מקור\|ירמיהו כט י\|כן}} כי הגלות תארך שבעים שנה, ולכן היהודים לא יגאלו עוד. לטענתו, המלך [[בלשצר]] חישב וטעה בחישובו והוא לא יטעה {{מקור\|בבלי מגילה יא ב\|כן}}. לכן, הוא הוציא במשתה את כלי המקדש {{מקור\|בבלי מגילה יט א\|כן}} ולבש [[בגדי כהונה]] {{מקור\|בבלי מגילה יב א$שם יב א\|כן}}. מניע נוסף לעשותו משתה היה על מנת להגיע לדבר עבירה, כלומר, ל[[גילוי עריות]] {{מקור\|שם\|כן}}. במשתה השתתפו גם יהודי שושן הבירה, ועל פי דברי חז"ל, אחשוורוש סיפק להם מזון כשר {{דרוש מקור}}.		התנ"ך מספר כי בשנת שלוש למלכו ערך משתה גדול בשושן, בירת פרס ומדי, בן 180 יום לכל שריו ועבדיו, ולאחר מכן מכן עוד שבוע לכל העם הנמצאים בשושן הבירה. התנ"ך מתאר את הפאר שהיה במשתאות אלו: "חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן על גלילי כסף ועמודי שש מטות זהב וכסף על רצפת בהט ושש ודר וסחרת; והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ויין מלכות רב כיד המלך; והשתיה כדת אין אנס כי כן יסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש". חז"ל מספרים לנו כי אחשוורוש ערך את המשתה מכיוון שלפי חשבונו, בשנה זו חלפו שבעים שנה מגלות בבל ולכן לא תתקיים נבואתו של [[ירמיהו]] {{מקור\|ירמיהו כט י\|כן}} כי הגלות תארך שבעים שנה, ולכן היהודים לא יגאלו עוד. לטענתו, המלך [[בלשצר]] חישב וטעה בחישובו והוא לא יטעה {{מקור\|בבלי מגילה יא ב\|כן}}. לכן, הוא הוציא במשתה את כלי המקדש {{מקור\|בבלי מגילה יט א\|כן}} ולבש [[בגדי כהונה]] {{מקור\|בבלי מגילה יב א$שם יב א\|כן}}. מניע נוסף לעשותו משתה היה על מנת להגיע לדבר עבירה, כלומר, ל[[גילוי עריות]] {{מקור\|שם\|כן}}. במשתה השתתפו גם יהודי שושן הבירה, ועל פי דברי חז"ל, אחשוורוש סיפק להם מזון כשר {{דרוש מקור}}.
	במקביל למשתה אחשוורוש, ערכה אשתו, [[ושתי]] המלכה משתה נשים בבית המלכות.		במקביל למשתה אחשוורוש, ערכה אשתו, [[ושתי]] המלכה משתה נשים בבית המלכות.

Aviadhr: /* גידול המן והגזירה על היהודים */

2015-03-01T15:18:59Z

גידול המן והגזירה על היהודים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:18, 1 במרץ 2015
שורה 16:		שורה 16:

	===גידול המן והגזירה על היהודים===		===גידול המן והגזירה על היהודים===
	לאחר מכן, החל אחד השרים, [[המן בן המדתא]] האגגי (מזרע [[אגג]], מלך [[עמלק]]) לתפוס מקום בכיר בממלכה, והפך להיות השר הראשי, אליו כל עבדי המלך כורעים ומשתחווים. המן עורר את המלך לחתום על מכתב הקורא להשמיד את היהודים בכל מדינות המלך בי"ג ב[[אדר]], והציע לו אף כסף על כך. המלך, שאף הוא שנא את היהודים ואף יותר מהמן {{מקור\|אסתר רבה ז כ\|כן}}, סרב לקחת את הכסף וחתם על האגרות שנשלחו לכל מדינות הלך והתקבלו בקרב היהודים בבכי ומספד, שק ואפר. לאחר שליחת האגרות, ישב המלך למשתה יין עם המן.		לאחר מכן, החל אחד השרים, [[המן\|המן בן המדתא]] האגגי (מזרע [[אגג]], מלך [[עמלק]]) לתפוס מקום בכיר בממלכה, והפך להיות השר הראשי, אליו כל עבדי המלך כורעים ומשתחווים. המן עורר את המלך לחתום על מכתב הקורא להשמיד את היהודים בכל מדינות המלך בי"ג ב[[אדר]], והציע לו אף כסף על כך. המלך, שאף הוא שנא את היהודים ואף יותר מהמן {{מקור\|אסתר רבה ז כ\|כן}}, סרב לקחת את הכסף וחתם על האגרות שנשלחו לכל מדינות הלך והתקבלו בקרב היהודים בבכי ומספד, שק ואפר. לאחר שליחת האגרות, ישב המלך למשתה יין עם המן.

	===ביטול הגזרה ונקמת היהודים===		===ביטול הגזרה ונקמת היהודים===
	באחד הלילות, נדדה שנתו של המלך והוא ציווה לקרוא לפניו את ספר הזכרונות, שם היה כתוב כי מרדכי הציל את חייו מפני בגתן ותרש. משנודעלמלך כי לא מרדכי לא תוגמל על כך, התייעץ עם המן, שהגיע באותו הזמן לארמון לבקש מהמלך לתלות את מרדכי על העץ שהכין, מה לעשות באיש אשר המלך רוצה לכבדו. המן, שסבר כי המלך מתכוון אליו, הציע כי ילבישוהו לבוש מלכות וכתר וירכיבוהו ברחוב העיר על סוס מלכות, ויקראו לפניו "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". המלך ציווה על המן לעשות זאת למרדכי היהודי, ואכן כך היה.		באחד הלילות, נדדה שנתו של המלך והוא ציווה לקרוא לפניו את ספר הזכרונות, שם היה כתוב כי מרדכי הציל את חייו מפני בגתן ותרש. משנודעלמלך כי לא מרדכי לא תוגמל על כך, התייעץ עם המן, שהגיע באותו הזמן לארמון לבקש מהמלך לתלות את מרדכי על העץ שהכין, מה לעשות באיש אשר המלך רוצה לכבדו. המן, שסבר כי המלך מתכוון אליו, הציע כי ילבישוהו לבוש מלכות וכתר וירכיבוהו ברחוב העיר על סוס מלכות, ויקראו לפניו "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". המלך ציווה על המן לעשות זאת למרדכי היהודי, ואכן כך היה.

Aviadhr: /* המשתאתות ומינוי המלכה */

2015-03-01T15:18:40Z

המשתאתות ומינוי המלכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:18, 1 במרץ 2015
שורה 6:		שורה 6:
	לגבי משפחתו והגעתו למלכות, ישנן כמה דעות בחז"ל. ישנה דעה האומרת כי הוא המלך ארתחשסתא, שהיה משושלת מלכי פרס {{מקור\|אסתר רבה א ג\|כן}}, יש אומרים כי הוא היה אחיו של נבוכדנצאר מלך [[בבל]] {{מקור\|בבלי מגילה יא א\|כן}}. במקורות אחרים מובא כי אחשוורוש כלל לא היה ממשפחת המלוכה, אלא נתן ממון רב כדי להתמנות למלך {{מקור\|מגילה שם\|כן}}. החל למלוך בשנת 339 לפני הספירה הנוצרית.		לגבי משפחתו והגעתו למלכות, ישנן כמה דעות בחז"ל. ישנה דעה האומרת כי הוא המלך ארתחשסתא, שהיה משושלת מלכי פרס {{מקור\|אסתר רבה א ג\|כן}}, יש אומרים כי הוא היה אחיו של נבוכדנצאר מלך [[בבל]] {{מקור\|בבלי מגילה יא א\|כן}}. במקורות אחרים מובא כי אחשוורוש כלל לא היה ממשפחת המלוכה, אלא נתן ממון רב כדי להתמנות למלך {{מקור\|מגילה שם\|כן}}. החל למלוך בשנת 339 לפני הספירה הנוצרית.
	===המשתאתות ומינוי המלכה===		===המשתאתות ומינוי המלכה===
	התנ"ך מספר כי בשנת שלוש למלכו ערך משתה גדול בשושן, בירת פרס ומדי, בן 180 יום לכל שריו ועבדיו, ולאחר מכן מכן עוד שבוע לכל העם הנמצאים בשושן הבירה. התנ"ך מתאר את הפאר שהיה במשתאות אלו: "חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן על גלילי כסף ועמודי שש מטות זהב וכסף על רצפת בהט ושש ודר וסחרת; והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ויין מלכות רב כיד המלך; והשתיה כדת אין אנס כי כן יסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש". חז"ל מספרים לנו כי אחשוורוש ערך את המשתה מכיוון שלפי חשבונו, בשנה זו חלפו שבעים שנה מגלות בבל ולכן לא תתקיים נבואתו של [[ירמיהו]] {{מקור\|ירמיהו כט י\|כן}} כי הגלות תארך שבעים שנה, ולכן היהודים לא יגאלו עוד. לטענתו, המלך [[~~בלטשצאר~~]] חישב וטעה בחישובו והוא לא יטעה {{מקור\|בבלי מגילה יא ב\|כן}}. לכן, הוא הוציא במשתה את כלי המקדש {{מקור\|בבלי מגילה יט א\|כן}} ולבש [[בגדי כהונה]] {{מקור\|בבלי מגילה יב א$שם יב א\|כן}}. מניע נוסף לעשותו משתה היה על מנת להגיע לדבר עבירה, כלומר, ל[[גילוי עריות]] {{מקור\|שם\|כן}}. במשתה השתתפו גם יהודי שושן הבירה, ועל פי דברי חז"ל, אחשוורוש סיפק להם מזון כשר {{דרוש מקור}}.		התנ"ך מספר כי בשנת שלוש למלכו ערך משתה גדול בשושן, בירת פרס ומדי, בן 180 יום לכל שריו ועבדיו, ולאחר מכן מכן עוד שבוע לכל העם הנמצאים בשושן הבירה. התנ"ך מתאר את הפאר שהיה במשתאות אלו: "חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן על גלילי כסף ועמודי שש מטות זהב וכסף על רצפת בהט ושש ודר וסחרת; והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ויין מלכות רב כיד המלך; והשתיה כדת אין אנס כי כן יסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש". חז"ל מספרים לנו כי אחשוורוש ערך את המשתה מכיוון שלפי חשבונו, בשנה זו חלפו שבעים שנה מגלות בבל ולכן לא תתקיים נבואתו של [[ירמיהו]] {{מקור\|ירמיהו כט י\|כן}} כי הגלות תארך שבעים שנה, ולכן היהודים לא יגאלו עוד. לטענתו, המלך [[בלשצר]] חישב וטעה בחישובו והוא לא יטעה {{מקור\|בבלי מגילה יא ב\|כן}}. לכן, הוא הוציא במשתה את כלי המקדש {{מקור\|בבלי מגילה יט א\|כן}} ולבש [[בגדי כהונה]] {{מקור\|בבלי מגילה יב א$שם יב א\|כן}}. מניע נוסף לעשותו משתה היה על מנת להגיע לדבר עבירה, כלומר, ל[[גילוי עריות]] {{מקור\|שם\|כן}}. במשתה השתתפו גם יהודי שושן הבירה, ועל פי דברי חז"ל, אחשוורוש סיפק להם מזון כשר {{דרוש מקור}}.
	במקביל למשתה אחשוורוש, ערכה אשתו, [[ושתי]] המלכה משתה נשים בבית המלכות.		במקביל למשתה אחשוורוש, ערכה אשתו, [[ושתי]] המלכה משתה נשים בבית המלכות.

2001:470:6B12:E0:0:0:0:59: /* המשתאתות ומינוי המלכה */ כתיב

2015-03-01T10:09:57Z

המשתאתות ומינוי המלכה: כתיב

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:09, 1 במרץ 2015
שורה 6:		שורה 6:
	לגבי משפחתו והגעתו למלכות, ישנן כמה דעות בחז"ל. ישנה דעה האומרת כי הוא המלך ארתחשסתא, שהיה משושלת מלכי פרס {{מקור\|אסתר רבה א ג\|כן}}, יש אומרים כי הוא היה אחיו של נבוכדנצאר מלך [[בבל]] {{מקור\|בבלי מגילה יא א\|כן}}. במקורות אחרים מובא כי אחשוורוש כלל לא היה ממשפחת המלוכה, אלא נתן ממון רב כדי להתמנות למלך {{מקור\|מגילה שם\|כן}}. החל למלוך בשנת 339 לפני הספירה הנוצרית.		לגבי משפחתו והגעתו למלכות, ישנן כמה דעות בחז"ל. ישנה דעה האומרת כי הוא המלך ארתחשסתא, שהיה משושלת מלכי פרס {{מקור\|אסתר רבה א ג\|כן}}, יש אומרים כי הוא היה אחיו של נבוכדנצאר מלך [[בבל]] {{מקור\|בבלי מגילה יא א\|כן}}. במקורות אחרים מובא כי אחשוורוש כלל לא היה ממשפחת המלוכה, אלא נתן ממון רב כדי להתמנות למלך {{מקור\|מגילה שם\|כן}}. החל למלוך בשנת 339 לפני הספירה הנוצרית.
	===המשתאתות ומינוי המלכה===		===המשתאתות ומינוי המלכה===
	התנ"ך מספר כי בשנת שלוש למלכו ערך משתה גדול בשושן, בירת פרס ומדי, בן 180 יום לכל שריו ועבדיו, ולאחר מכן מכן עוד שבוע לכל העם הנמצאים בשושן הבירה. התנ"ך מתאר את הפאר שהיה במשתאות אלו: "חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן על גלילי כסף ועמודי שש מטות זהב וכסף על רצפת בהט ושש ודר וסחרת; והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ויין מלכות רב כיד המלך; והשתיה כדת אין אנס כי כן יסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש". חז"ל מספרים לנו כי אחשוורוש ערך את המשתה מכיוון שלפי חשבונו, בשנה זו חלפו שבעים שנה מגלות בבל ולכן לא תתקיים נבואתו של [[ירמיהו]] {{מקור\|ירמיהו כט י\|כן}} כי הגלות ~~תיארך~~ שבעים שנה, ולכן היהודים לא יגאלו עוד. לטענתו, המלך [[בלטשצאר]] חישב וטעה בחישובו והוא לא יטעה {{מקור\|בבלי מגילה יא ב\|כן}}. לכן, הוא הוציא במשתה את כלי המקדש {{מקור\|בבלי מגילה יט א\|כן}} ולבש [[בגדי כהונה]] {{מקור\|בבלי מגילה יב א$שם יב א\|כן}}. מניע נוסף לעשותו משתה היה על מנת להגיע לדבר עבירה, כלומר, ל[[גילוי עריות]] {{מקור\|שם\|כן}}. במשתה השתתפו גם יהודי שושן הבירה, ועל פי דברי חז"ל, אחשוורוש סיפק להם מזון כשר {{דרוש מקור}}.		התנ"ך מספר כי בשנת שלוש למלכו ערך משתה גדול בשושן, בירת פרס ומדי, בן 180 יום לכל שריו ועבדיו, ולאחר מכן מכן עוד שבוע לכל העם הנמצאים בשושן הבירה. התנ"ך מתאר את הפאר שהיה במשתאות אלו: "חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן על גלילי כסף ועמודי שש מטות זהב וכסף על רצפת בהט ושש ודר וסחרת; והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ויין מלכות רב כיד המלך; והשתיה כדת אין אנס כי כן יסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש". חז"ל מספרים לנו כי אחשוורוש ערך את המשתה מכיוון שלפי חשבונו, בשנה זו חלפו שבעים שנה מגלות בבל ולכן לא תתקיים נבואתו של [[ירמיהו]] {{מקור\|ירמיהו כט י\|כן}} כי הגלות תארך שבעים שנה, ולכן היהודים לא יגאלו עוד. לטענתו, המלך [[בלטשצאר]] חישב וטעה בחישובו והוא לא יטעה {{מקור\|בבלי מגילה יא ב\|כן}}. לכן, הוא הוציא במשתה את כלי המקדש {{מקור\|בבלי מגילה יט א\|כן}} ולבש [[בגדי כהונה]] {{מקור\|בבלי מגילה יב א$שם יב א\|כן}}. מניע נוסף לעשותו משתה היה על מנת להגיע לדבר עבירה, כלומר, ל[[גילוי עריות]] {{מקור\|שם\|כן}}. במשתה השתתפו גם יהודי שושן הבירה, ועל פי דברי חז"ל, אחשוורוש סיפק להם מזון כשר {{דרוש מקור}}.
	במקביל למשתה אחשוורוש, ערכה אשתו, [[ושתי]] המלכה משתה נשים בבית המלכות.		במקביל למשתה אחשוורוש, ערכה אשתו, [[ושתי]] המלכה משתה נשים בבית המלכות.

שורה 13:		שורה 13:
	לאחר שהתפכח מיינו, נזכר במעשה והצטער, ושריו המליצו לו לחפש אישה אחרת. הוא שלח פקידים לכל מדינות מלכותו, שקיבצו לשושן את כל הנערות הבתולות טובות המראה. בשושן הן ניתנו בבית הנשים, וטיפחו את גופן בבשמים ותמרוקים במשך שנה שלמה. לאחר שנים עשר חודש היתה מגיעה אליו מדי לילה נערה אחרת, ומתוכן הוא בחר את הנערה שתמלוך תחת ושתי. בין הנערות שנאספו לשושן היה [[אסתר]] בת אביחיל היהודיה, בת דודו של [[מרדכי בן יאיר]], מגולי ירושלים ומ[[אנשי כנסת הגדולה]] שגם בשושן היה בעל מעמד חשוב וישב בשער המלך, שגדלה כבתו של מרדכי לאחר שנתייתמה. המלך אהב את אסתר מכל הנערות, והמליכה תחת ושתי. לאחר מכן עשה משתה לכבוד נישואיו לכל שריו ועבדיו. אחשוורוש לא ידע לאיזה עם שייכת אסתר, מפני שמרדכי צייוה עליה שלא תגיד.		לאחר שהתפכח מיינו, נזכר במעשה והצטער, ושריו המליצו לו לחפש אישה אחרת. הוא שלח פקידים לכל מדינות מלכותו, שקיבצו לשושן את כל הנערות הבתולות טובות המראה. בשושן הן ניתנו בבית הנשים, וטיפחו את גופן בבשמים ותמרוקים במשך שנה שלמה. לאחר שנים עשר חודש היתה מגיעה אליו מדי לילה נערה אחרת, ומתוכן הוא בחר את הנערה שתמלוך תחת ושתי. בין הנערות שנאספו לשושן היה [[אסתר]] בת אביחיל היהודיה, בת דודו של [[מרדכי בן יאיר]], מגולי ירושלים ומ[[אנשי כנסת הגדולה]] שגם בשושן היה בעל מעמד חשוב וישב בשער המלך, שגדלה כבתו של מרדכי לאחר שנתייתמה. המלך אהב את אסתר מכל הנערות, והמליכה תחת ושתי. לאחר מכן עשה משתה לכבוד נישואיו לכל שריו ועבדיו. אחשוורוש לא ידע לאיזה עם שייכת אסתר, מפני שמרדכי צייוה עליה שלא תגיד.

	באותו זמן, ניצל אחשוורוש מנסיון התנקשות של שניים מסריסיו, שומרי הסף בגתן ותרש שרצו להרגו בהרעלה. מרדכי שמע את זממם והודיע לאסתר שהודיעה על כך למלך. בגתן ותרש הוצאו להורג, ומרדכי נרשם בספר הזכרונות של המלך.		באותו זמן, ניצל אחשוורוש מנסיון התנקשות של שניים מסריסיו, שומרי הסף בגתן ותרש שרצו להרגו בהרעלה. מרדכי שמע את זממם והודיע לאסתר שהודיעה על כך למלך. בגתן ותרש הוצאו להורג, ומרדכי נרשם בספר הזכרונות של המלך.

	===גידול המן והגזירה על היהודים===		===גידול המן והגזירה על היהודים===
	לאחר מכן, החל אחד השרים, [[המן בן המדתא]] האגגי (מזרע [[אגג]], מלך [[עמלק]]) לתפוס מקום בכיר בממלכה, והפך להיות השר הראשי, אליו כל עבדי המלך כורעים ומשתחווים. המן עורר את המלך לחתום על מכתב הקורא להשמיד את היהודים בכל מדינות המלך בי"ג ב[[אדר]], והציע לו אף כסף על כך. המלך, שאף הוא שנא את היהודים ואף יותר מהמן {{מקור\|אסתר רבה ז כ\|כן}}, סרב לקחת את הכסף וחתם על האגרות שנשלחו לכל מדינות הלך והתקבלו בקרב היהודים בבכי ומספד, שק ואפר. לאחר שליחת האגרות, ישב המלך למשתה יין עם המן.		לאחר מכן, החל אחד השרים, [[המן בן המדתא]] האגגי (מזרע [[אגג]], מלך [[עמלק]]) לתפוס מקום בכיר בממלכה, והפך להיות השר הראשי, אליו כל עבדי המלך כורעים ומשתחווים. המן עורר את המלך לחתום על מכתב הקורא להשמיד את היהודים בכל מדינות המלך בי"ג ב[[אדר]], והציע לו אף כסף על כך. המלך, שאף הוא שנא את היהודים ואף יותר מהמן {{מקור\|אסתר רבה ז כ\|כן}}, סרב לקחת את הכסף וחתם על האגרות שנשלחו לכל מדינות הלך והתקבלו בקרב היהודים בבכי ומספד, שק ואפר. לאחר שליחת האגרות, ישב המלך למשתה יין עם המן.