אורות הקודש - היסטוריית גרסאות

Yonatangershon: /* הרקע לכתיבת הספר */שגיאת כתיב

2017-08-20T06:09:10Z

הרקע לכתיבת הספר: שגיאת כתיב

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:09, 20 באוגוסט 2017
שורה 2:		שורה 2:

	== הרקע לכתיבת הספר==		== הרקע לכתיבת הספר==
	המניע לכתיבת "אורות הקודש", כפי שמספר הרב הנזיר, בהקדמה לספר, הוא הדחף שלו לפענח, לברר ולהסביר את שיטתו של הרב קוק. לאחר פגישתו הראשונה עם הרב קוק התפעל ממנו רבות עד שאמר "מצאתי לי רב". אחר שהיה איתו תקופה של שבע שנים, שאל את הרב קוק בשנת תרפ"ב האם דבריו הם רק דברי קדושה והשפעה סגולית, או שיש לו שיטה ותורה מסודרת. הרב קוק ענה לו שדבריו הם שיטה מסודרת, ונתן את שמונה פנקסים שכתב<ref>שיצאו לאור מאוחר יותר ללא עריכה בסדרת "[[שמונה קבצים]], ומהם אף נערך ספר אורות (למעט מאמר 'למהלך האידאות בישראל')".</ref> לרב הנזיר על מנת שיערוך אותם ואף ~~ועודדו~~ במשימה זו.		המניע לכתיבת "אורות הקודש", כפי שמספר הרב הנזיר, בהקדמה לספר, הוא הדחף שלו לפענח, לברר ולהסביר את שיטתו של הרב קוק. לאחר פגישתו הראשונה עם הרב קוק התפעל ממנו רבות עד שאמר "מצאתי לי רב". אחר שהיה איתו תקופה של שבע שנים, שאל את הרב קוק בשנת תרפ"ב האם דבריו הם רק דברי קדושה והשפעה סגולית, או שיש לו שיטה ותורה מסודרת. הרב קוק ענה לו שדבריו הם שיטה מסודרת, ונתן את שמונה פנקסים שכתב<ref>שיצאו לאור מאוחר יותר ללא עריכה בסדרת "[[שמונה קבצים]], ומהם אף נערך ספר אורות (למעט מאמר 'למהלך האידאות בישראל')".</ref> לרב הנזיר על מנת שיערוך אותם ואף עודדו במשימה זו.

	הרב קוק סמך על הרב הנזיר בעריכתו את כתבי אורות הקודש וכן שמח שמחה גדולה על כך שדברי תורתו יוצאים בצורה מסודרת.		הרב קוק סמך על הרב הנזיר בעריכתו את כתבי אורות הקודש וכן שמח שמחה גדולה על כך שדברי תורתו יוצאים בצורה מסודרת.

	ארבעת הכרכים יצאו לאור על ידי [[מוסד הרב קוק]].		ארבעת הכרכים יצאו לאור על ידי [[מוסד הרב קוק]].

	==מבנה הספר==		==מבנה הספר==
	הספר מחולק, כאמור, לארבעה חלקים, המחולקים גם הם לשערים, מאמרים, סדרים ופרקים כמפורט:		הספר מחולק, כאמור, לארבעה חלקים, המחולקים גם הם לשערים, מאמרים, סדרים ופרקים כמפורט:

2001:470:6B12:B0:0:0:0:76: /* חלק שלישי */

2016-11-12T20:33:48Z

חלק שלישי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:33, 12 בנובמבר 2016
שורה 53:		שורה 53:
	** סדר ראשון, המוסר האלהי		** סדר ראשון, המוסר האלהי
	** סדר שני, החוק והחופש העליון		** סדר שני, החוק והחופש העליון
	** סדר שלישי, ~~הרמון~~ הכללי הפועל		** סדר שלישי, הרצון הכללי הפועל
	** סדר רביעי, הדעת והשאיפה האצילית		** סדר רביעי, הדעת והשאיפה האצילית
	** סדר חמישי, העצמיות והמלחמה הפנימית		** סדר חמישי, העצמיות והמלחמה הפנימית
שורה 65:		שורה 65:
	** סדר חמישי, צפיה לישועה		** סדר חמישי, צפיה לישועה

	לכרך זה נספח מפתח לתנ"ך, תפילות ופיוטים		לכרך זה נספח מפתח לתנ"ך, תפילות ופיוטים

	===חלק רביעי===		===חלק רביעי===

2001:470:6B12:E0:0:0:0:59 ב־19:45, 9 בספטמבר 2015

2015-09-09T19:45:16Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:45, 9 בספטמבר 2015
שורה 2:		שורה 2:

	== הרקע לכתיבת הספר==		== הרקע לכתיבת הספר==
	המניע לכתיבת "אורות הקודש", כפי שמספר הרב הנזיר, בהקדמה לספר, הוא הדחף שלו לפענח, לברר ולהסביר את שיטתו של הרב קוק. לאחר פגישתו הראשונה עם הרב קוק התפעל ממנו רבות עד שאמר "מצאתי לי רב". אחר שהיה איתו תקופה של שבע שנים, שאל את הרב קוק בשנת תרפ"ב האם דבריו הם רק דברי קדושה והשפעה סגולית, או שיש לו שיטה ותורה מסודרת. הרב קוק ענה לו שדבריו הם שיטה מסודרת, ונתן את שמונה פנקסים שכתב<ref>שיצאו לאור מאוחר יותר ללא עריכה בסדרת "[[שמונה קבצים]]".</ref> לרב הנזיר על מנת שיערוך אותם ואף ועודדו במשימה זו.		המניע לכתיבת "אורות הקודש", כפי שמספר הרב הנזיר, בהקדמה לספר, הוא הדחף שלו לפענח, לברר ולהסביר את שיטתו של הרב קוק. לאחר פגישתו הראשונה עם הרב קוק התפעל ממנו רבות עד שאמר "מצאתי לי רב". אחר שהיה איתו תקופה של שבע שנים, שאל את הרב קוק בשנת תרפ"ב האם דבריו הם רק דברי קדושה והשפעה סגולית, או שיש לו שיטה ותורה מסודרת. הרב קוק ענה לו שדבריו הם שיטה מסודרת, ונתן את שמונה פנקסים שכתב<ref>שיצאו לאור מאוחר יותר ללא עריכה בסדרת "[[שמונה קבצים]], ומהם אף נערך ספר אורות (למעט מאמר 'למהלך האידאות בישראל')".</ref> לרב הנזיר על מנת שיערוך אותם ואף ועודדו במשימה זו.

	הרב קוק סמך על הרב הנזיר בעריכתו את כתבי אורות הקודש וכן שמח שמחה גדולה על כך שדברי תורתו יוצאים בצורה מסודרת.		הרב קוק סמך על הרב הנזיר בעריכתו את כתבי אורות הקודש וכן שמח שמחה גדולה על כך שדברי תורתו יוצאים בצורה מסודרת.

2001:470:6B12:B9:222:1:0:79: /* לימוד הספר */

2014-12-08T19:40:58Z

לימוד הספר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:40, 8 בדצמבר 2014
שורה 77:		שורה 77:

	==לימוד הספר==		==לימוד הספר==
	אורות הקודש נחשב לאחד הספרים הקשים יותר מבין כתבי הרב קוק, הן מפני סגנונו הפחות ברור והן מפני שלעתים רבות על מנת להבינו יש צורך בידע מקדים בקבלה ובמחקר פילוסופי. על כן, לרוב הוא נלמד בשלב מתקדם יותר, לאחר שנלמדו הספרים הבסיסיים בכתבי הרב קוק, כדוגמת [[אורות]] ו[[אורות התשובה]]. כמו כן, כך היתה הדרכתו של הרצי"ה קוק, שלדעתו יש ללמוד את כתבי הראי"ה קוק בצורה מדורגת ובשלבים, כאשר יש להקדים אליהם ספרים יסודיים יותר במחשבה ובמחקר, ורק לאחר מכן ללמוד את כתבי הראי"ה, וגם בהם להקדים את הספרים הפשוטים יותר לאורות הקודש{{דרוש מקור}}. כך נוהגים ומורים רבים מתלמידיו (בהם: [[הרב צבי ישראל טאו]]<ref>לאמונת עתנו ח"ג עמ' קכז-קלו</ref> [[הרב שלמה אבינר]]<ref>'חיי עולם' עמ' 238-239; קונטרס פנימיות התורה עמ' 189 ועוד</ref>, [[הרב דוד חי הכהן]]<ref>[http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=79434 תשובה] באתר ישיבה</ref> [[הרב אליקים לבנון]]<ref>מפי תלמידיו</ref>, [[הרב בני אייזנר]]<ref>מפי ~~תלמידיחו~~</ref> ועוד).		אורות הקודש נחשב לאחד הספרים הקשים יותר מבין כתבי הרב קוק, הן מפני סגנונו הפחות ברור והן מפני שלעתים רבות על מנת להבינו יש צורך בידע מקדים בקבלה ובמחקר פילוסופי. על כן, לרוב הוא נלמד בשלב מתקדם יותר, לאחר שנלמדו הספרים הבסיסיים בכתבי הרב קוק, כדוגמת [[אורות]] ו[[אורות התשובה]]. כמו כן, כך היתה הדרכתו של הרצי"ה קוק, שלדעתו יש ללמוד את כתבי הראי"ה קוק בצורה מדורגת ובשלבים, כאשר יש להקדים אליהם ספרים יסודיים יותר במחשבה ובמחקר, ורק לאחר מכן ללמוד את כתבי הראי"ה, וגם בהם להקדים את הספרים הפשוטים יותר לאורות הקודש{{דרוש מקור}}. כך נוהגים ומורים רבים מתלמידיו (בהם: [[הרב צבי ישראל טאו]]<ref>לאמונת עתנו ח"ג עמ' קכז-קלו</ref> [[הרב שלמה אבינר]]<ref>'חיי עולם' עמ' 238-239; קונטרס פנימיות התורה עמ' 189 ועוד</ref>, [[הרב דוד חי הכהן]]<ref>[http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=79434 תשובה] באתר ישיבה</ref> [[הרב אליקים לבנון]]<ref>מפי תלמידיו</ref>, [[הרב בני אייזנר]]<ref>מפי תלמידיו</ref> ועוד).

	לעומתו, הרב הנזיר סבר כי אפשר ללמד אורות הקודש גם לתלמידים מתחילים, וכי אין צורך בהקדמות רבות ללימוד הספר. יש מתלמידיו שנוהגים כך (בהם: [[הרב יעקב פילבר]] ו[[הרב ירחמיאל ויס]]<ref>מפי תלמידיהם, וכך הם נוהגים</ref> ועוד).		לעומתו, הרב הנזיר סבר כי אפשר ללמד אורות הקודש גם לתלמידים מתחילים, וכי אין צורך בהקדמות רבות ללימוד הספר. יש מתלמידיו שנוהגים כך (בהם: [[הרב יעקב פילבר]] ו[[הרב ירחמיאל ויס]]<ref>מפי תלמידיהם, וכך הם נוהגים</ref> ועוד).

2001:470:6B12:B9:222:1:0:79: /* לימוד הספר */

2014-12-08T19:40:28Z

לימוד הספר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:40, 8 בדצמבר 2014
שורה 79:		שורה 79:
	אורות הקודש נחשב לאחד הספרים הקשים יותר מבין כתבי הרב קוק, הן מפני סגנונו הפחות ברור והן מפני שלעתים רבות על מנת להבינו יש צורך בידע מקדים בקבלה ובמחקר פילוסופי. על כן, לרוב הוא נלמד בשלב מתקדם יותר, לאחר שנלמדו הספרים הבסיסיים בכתבי הרב קוק, כדוגמת [[אורות]] ו[[אורות התשובה]]. כמו כן, כך היתה הדרכתו של הרצי"ה קוק, שלדעתו יש ללמוד את כתבי הראי"ה קוק בצורה מדורגת ובשלבים, כאשר יש להקדים אליהם ספרים יסודיים יותר במחשבה ובמחקר, ורק לאחר מכן ללמוד את כתבי הראי"ה, וגם בהם להקדים את הספרים הפשוטים יותר לאורות הקודש{{דרוש מקור}}. כך נוהגים ומורים רבים מתלמידיו (בהם: [[הרב צבי ישראל טאו]]<ref>לאמונת עתנו ח"ג עמ' קכז-קלו</ref> [[הרב שלמה אבינר]]<ref>'חיי עולם' עמ' 238-239; קונטרס פנימיות התורה עמ' 189 ועוד</ref>, [[הרב דוד חי הכהן]]<ref>[http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=79434 תשובה] באתר ישיבה</ref> [[הרב אליקים לבנון]]<ref>מפי תלמידיו</ref>, [[הרב בני אייזנר]]<ref>מפי תלמידיחו</ref> ועוד).		אורות הקודש נחשב לאחד הספרים הקשים יותר מבין כתבי הרב קוק, הן מפני סגנונו הפחות ברור והן מפני שלעתים רבות על מנת להבינו יש צורך בידע מקדים בקבלה ובמחקר פילוסופי. על כן, לרוב הוא נלמד בשלב מתקדם יותר, לאחר שנלמדו הספרים הבסיסיים בכתבי הרב קוק, כדוגמת [[אורות]] ו[[אורות התשובה]]. כמו כן, כך היתה הדרכתו של הרצי"ה קוק, שלדעתו יש ללמוד את כתבי הראי"ה קוק בצורה מדורגת ובשלבים, כאשר יש להקדים אליהם ספרים יסודיים יותר במחשבה ובמחקר, ורק לאחר מכן ללמוד את כתבי הראי"ה, וגם בהם להקדים את הספרים הפשוטים יותר לאורות הקודש{{דרוש מקור}}. כך נוהגים ומורים רבים מתלמידיו (בהם: [[הרב צבי ישראל טאו]]<ref>לאמונת עתנו ח"ג עמ' קכז-קלו</ref> [[הרב שלמה אבינר]]<ref>'חיי עולם' עמ' 238-239; קונטרס פנימיות התורה עמ' 189 ועוד</ref>, [[הרב דוד חי הכהן]]<ref>[http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=79434 תשובה] באתר ישיבה</ref> [[הרב אליקים לבנון]]<ref>מפי תלמידיו</ref>, [[הרב בני אייזנר]]<ref>מפי תלמידיחו</ref> ועוד).

	לעומתו, הרב הנזיר סבר כי אפשר ללמד אורות הקודש גם לתלמידים מתחילים, וכי אין צורך בהקדמות רבות ללימוד הספר. יש מתלמידיו שנוהגים כך (בהם: [[הרב ירחמיאל ויס]]<ref>~~כך נוהג בישיבתו~~</ref> ועוד).		לעומתו, הרב הנזיר סבר כי אפשר ללמד אורות הקודש גם לתלמידים מתחילים, וכי אין צורך בהקדמות רבות ללימוד הספר. יש מתלמידיו שנוהגים כך (בהם: [[הרב יעקב פילבר]] ו[[הרב ירחמיאל ויס]]<ref>מפי תלמידיהם, וכך הם נוהגים</ref> ועוד).

	==חיבורים על הספר==		==חיבורים על הספר==

2001:470:6B12:B9:222:1:0:79: /* חיבורים על הספר */

2014-12-08T19:39:28Z

חיבורים על הספר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:39, 8 בדצמבר 2014
שורה 87:		שורה 87:
	* '''רשימות הרב הנזיר'''- הודפס מרשימותיו שכתב בכת"י ונשמרו אצל תלמידיו חברי "חוג הראי"ה".		* '''רשימות הרב הנזיר'''- הודפס מרשימותיו שכתב בכת"י ונשמרו אצל תלמידיו חברי "חוג הראי"ה".
	* ביאור מאת [[הרב זאב סולטנוביץ']] על סדרים א' -ד' ב"חכמת הקודש".		* ביאור מאת [[הרב זאב סולטנוביץ']] על סדרים א' -ד' ב"חכמת הקודש".
			* '''דיבור ומחשבה'''- מאת הרבנים אהרן ושלמה טולידאנו- על החלק הראשון (שני כרכים).
			* '''רז תורה'''- מאת הרב שלמה גילת (על חלקים א-ב). ביאור זה מתבסס על המקורות שכתב הרב הנזיר בסוף כרך ב'.

	== לקריאה נוספת ==		== לקריאה נוספת ==

אריאל ביגל נ"י: /* חיבורים על הספר */

2014-04-22T18:43:01Z

חיבורים על הספר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:43, 22 באפריל 2014
שורה 82:		שורה 82:

	==חיבורים על הספר==		==חיבורים על הספר==
	* '''מזמורי תהילים ואורות הקודש'''- בעריכת הרב יוחנן פריד. בחיבור זה מובאים מזמורים מ[[~~סםר~~ תהילים]], כשלצדם פסקאות באורות הקודש שבהן מוזכרים פסוקים מהמזמור.		* '''מזמורי תהילים ואורות הקודש'''- בעריכת הרב יוחנן פריד. בחיבור זה מובאים מזמורים מ[[ספר תהילים]], כשלצדם פסקאות באורות הקודש שבהן מוזכרים פסוקים מהמזמור.
	* '''אורות הקודש המבואר'''- שני חלקים.		* '''אורות הקודש המבואר'''- שני חלקים.
	* '''שיעורי הרב הנזיר על אורות הקודש'''- יצא לאור מרשימותיו של הרב ד"ר אהרן מונדשיין.		* '''שיעורי הרב הנזיר על אורות הקודש'''- יצא לאור מרשימותיו של הרב ד"ר אהרן מונדשיין.
	* '''רשימות הרב הנזיר'''- הודפס מרשימותיו שכתב בכת"י ונשמרו אצל תלמידיו חברי "חוג הראי"ה".		* '''רשימות הרב הנזיר'''- הודפס מרשימותיו שכתב בכת"י ונשמרו אצל תלמידיו חברי "חוג הראי"ה".
			* ביאור מאת [[הרב זאב סולטנוביץ']] על סדרים א' -ד' ב"חכמת הקודש".
	~~בתהליך הכנה נמצא ספר של~~ [[הרב זאב סולטנוביץ']] על ~~אורות~~ הקודש.

	== לקריאה נוספת ==		== לקריאה נוספת ==

אריאל ביגל נ"י ב־20:07, 9 ביוני 2013

2013-06-09T20:07:32Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:07, 9 ביוני 2013
שורה 107:		שורה 107:

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	~~[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]~~
	[[קטגוריה: ספרי אמונה]]		[[קטגוריה: ספרי אמונה]]
	[[קטגוריה:כתבי הראי"ה]]		[[קטגוריה:כתבי הראי"ה]]
	~~[[קטגוריה:ספרי קבלה]]~~

אריאל ביגל נ"י: /* חיבורים על הספר */

2013-04-21T17:09:57Z

חיבורים על הספר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:09, 21 באפריל 2013
שורה 85:		שורה 85:
	* '''אורות הקודש המבואר'''- שני חלקים.		* '''אורות הקודש המבואר'''- שני חלקים.
	* '''שיעורי הרב הנזיר על אורות הקודש'''- יצא לאור מרשימותיו של הרב ד"ר אהרן מונדשיין.		* '''שיעורי הרב הנזיר על אורות הקודש'''- יצא לאור מרשימותיו של הרב ד"ר אהרן מונדשיין.
	* '''רשימות הרב הנזיר'''- הודפס מרשימותיו שכתב בכת"י ונשמרו אצל תלמידיו חברי "חוג הראי"ה".		* '''רשימות הרב הנזיר'''- הודפס מרשימותיו שכתב בכת"י ונשמרו אצל תלמידיו חברי "חוג הראי"ה".

			בתהליך הכנה נמצא ספר של [[הרב זאב סולטנוביץ']] על אורות הקודש.

	== לקריאה נוספת ==		== לקריאה נוספת ==
	*[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=520 מאיר מוניץ חוג הראי"ה ועריכת כתביו של הרב קוק] , חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, המחלקה לפילוסופיה יהודית, אוניברסיטת בר אילן, תשס"ט.		*[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=520 מאיר מוניץ חוג הראי"ה ועריכת כתביו של הרב קוק] , חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, המחלקה לפילוסופיה יהודית, אוניברסיטת בר אילן, תשס"ט.

אריאל ביגל נ"י: /* פירושים וביאורים על הספר */

2013-04-21T17:09:20Z

פירושים וביאורים על הספר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:09, 21 באפריל 2013
שורה 76:		שורה 76:
	לפרק זה נספחו מבואות למוסר הקודש מאת הרב הנזיר, וציונים והערות מ[[הרצי"ה קוק]].		לפרק זה נספחו מבואות למוסר הקודש מאת הרב הנזיר, וציונים והערות מ[[הרצי"ה קוק]].

	~~== פירושים וביאורים על הספר ==~~
	~~על אורות הקודש יצאו עד כה מספר ספרים:~~

	* "מזמורי תהלים ואורת הקודש" ספר תהלים עם שיבוץ מובאות מאורות הקודש המתייחסות לפסוקי תהלים. בעריכת הרב יוחנן פריד.
	* "אורות הקודש המבואר" (שני כרכים).
	* "שיעורי הרב הנזיר על אורות הקודש"- ע"פ סיכומים שכתב הרב אהרן מונדשיין משיעורים ששמע מהרב הנזיר עצמו.

	בנוסף, ישנם גליונות הערות מהרב הנזיר שטרם הודפסו, וכן נמצא בתהליכי הכנה ספר על אורות הקודש מאת [[הרב זאב סולטנוביץ']].
	==לימוד הספר==		==לימוד הספר==
	אורות הקודש נחשב לאחד הספרים הקשים יותר מבין כתבי הרב קוק, הן מפני סגנונו הפחות ברור והן מפני שלעתים רבות על מנת להבינו יש צורך בידע מקדים בקבלה ובמחקר פילוסופי. על כן, לרוב הוא נלמד בשלב מתקדם יותר, לאחר שנלמדו הספרים הבסיסיים בכתבי הרב קוק, כדוגמת [[אורות]] ו[[אורות התשובה]]. כמו כן, כך היתה הדרכתו של הרצי"ה קוק, שלדעתו יש ללמוד את כתבי הראי"ה קוק בצורה מדורגת ובשלבים, כאשר יש להקדים אליהם ספרים יסודיים יותר במחשבה ובמחקר, ורק לאחר מכן ללמוד את כתבי הראי"ה, וגם בהם להקדים את הספרים הפשוטים יותר לאורות הקודש{{דרוש מקור}}. כך נוהגים ומורים רבים מתלמידיו (בהם: [[הרב צבי ישראל טאו]]<ref>לאמונת עתנו ח"ג עמ' קכז-קלו</ref> [[הרב שלמה אבינר]]<ref>'חיי עולם' עמ' 238-239; קונטרס פנימיות התורה עמ' 189 ועוד</ref>, [[הרב דוד חי הכהן]]<ref>[http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=79434 תשובה] באתר ישיבה</ref> [[הרב אליקים לבנון]]<ref>מפי תלמידיו</ref>, [[הרב בני אייזנר]]<ref>מפי תלמידיחו</ref> ועוד).		אורות הקודש נחשב לאחד הספרים הקשים יותר מבין כתבי הרב קוק, הן מפני סגנונו הפחות ברור והן מפני שלעתים רבות על מנת להבינו יש צורך בידע מקדים בקבלה ובמחקר פילוסופי. על כן, לרוב הוא נלמד בשלב מתקדם יותר, לאחר שנלמדו הספרים הבסיסיים בכתבי הרב קוק, כדוגמת [[אורות]] ו[[אורות התשובה]]. כמו כן, כך היתה הדרכתו של הרצי"ה קוק, שלדעתו יש ללמוד את כתבי הראי"ה קוק בצורה מדורגת ובשלבים, כאשר יש להקדים אליהם ספרים יסודיים יותר במחשבה ובמחקר, ורק לאחר מכן ללמוד את כתבי הראי"ה, וגם בהם להקדים את הספרים הפשוטים יותר לאורות הקודש{{דרוש מקור}}. כך נוהגים ומורים רבים מתלמידיו (בהם: [[הרב צבי ישראל טאו]]<ref>לאמונת עתנו ח"ג עמ' קכז-קלו</ref> [[הרב שלמה אבינר]]<ref>'חיי עולם' עמ' 238-239; קונטרס פנימיות התורה עמ' 189 ועוד</ref>, [[הרב דוד חי הכהן]]<ref>[http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=79434 תשובה] באתר ישיבה</ref> [[הרב אליקים לבנון]]<ref>מפי תלמידיו</ref>, [[הרב בני אייזנר]]<ref>מפי תלמידיחו</ref> ועוד).