https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91 2026-05-12T16:14:09Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&diff=21474&oldid=prev 2009-01-24T22:21:55Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:21, 24 בינואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;אוצר הגדולים אלופי יעקב&#039;&#039;&#039; הוא ספר המביא את  תולדות גדולי ישראל מתקופת ה[[גאונים]] וה[[ראשונים]].  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;אוצר הגדולים אלופי יעקב&#039;&#039;&#039; הוא ספר המביא את  תולדות גדולי ישראל מתקופת ה[[גאונים]] וה[[ראשונים]].  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מחבר הספר, נפתלי יעקב הכהן, מסביר כי המטרה שלמענה נכתב הספר היא "<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לזכות </del>ימות עולם, להבין שנות דור ודור, לידע ולהתבונן דברי הימים של ישראל עמו". הוא מציין שבראשית תולדות [[עם ישראל]] עוסק ה[[תנ"ך]], שנכתב ברוח הקודש. החל מ[[תקופת בית  שני]] חז"ל כתבו את דברי הימים בספרים כמו [[מגילת תענית]]. נותרו ספרי [[יוסף בן גוריון]] ולאחר מכן חיבר ר' יוסי בן חלפתא התנא את [[סדר עולם רבא]]. כן חוברו "סדר עולם זוטא" - תולדות ראשי הגלויות בבל, סדר תנאים ואמוראים לחכם אחד פלוני אלמוני בימי הגאונים ומבוא לתלמוד לרבינו &lt;!-- כך כתוב במקור --&gt;[[שמואל הנגיד]]. המחבר מוסיף כי "דור חדש של משכילים" החל לחבר ספרים על דברי ימי עם ישראל. אך כל חיבוריהם הוא "השערות ושקרים" ומה שיותר גרוע "שאינן לשם שמים". מטרתם להציג את תולדות עם ישראל כמו תולדות העמים.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מחבר הספר, נפתלי יעקב הכהן, מסביר כי המטרה שלמענה נכתב הספר היא "<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לזכור </ins>ימות עולם, להבין שנות דור ודור, לידע ולהתבונן דברי הימים של ישראל עמו". הוא מציין שבראשית תולדות [[עם ישראל]] עוסק ה[[תנ"ך]], שנכתב ברוח הקודש. החל מ[[תקופת בית  שני]] חז"ל כתבו את דברי הימים בספרים כמו [[מגילת תענית]]. נותרו ספרי [[יוסף בן גוריון]] ולאחר מכן חיבר ר' יוסי בן חלפתא התנא את [[סדר עולם רבא]]. כן חוברו "סדר עולם זוטא" - תולדות ראשי הגלויות בבל, סדר תנאים ואמוראים לחכם אחד פלוני אלמוני בימי הגאונים ומבוא לתלמוד לרבינו &lt;!-- כך כתוב במקור --&gt;[[שמואל הנגיד]]. המחבר מוסיף כי "דור חדש של משכילים" החל לחבר ספרים על דברי ימי עם ישראל. אך כל חיבוריהם הוא "השערות ושקרים" ומה שיותר גרוע "שאינן לשם שמים". מטרתם להציג את תולדות עם ישראל כמו תולדות העמים.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על יסוד הקדמה זו, בחר הכהן להציג את תולדות חייהם ואת חיבוריהם של גדולי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים, דהיינו משנת ד&quot;א ש&quot;נ (642)  - לפי אגרת ר&#039; שרירא &lt;!-- כך כתוב במקור --&gt;גאון, עד ה&quot;א ש&quot;נ (1643). החיבור כולל תשעה כרכים - 2,714 עמודים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על יסוד הקדמה זו, בחר הכהן להציג את תולדות חייהם ואת חיבוריהם של גדולי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים, דהיינו משנת ד&quot;א ש&quot;נ (642)  - לפי אגרת ר&#039; שרירא &lt;!-- כך כתוב במקור --&gt;גאון, עד ה&quot;א ש&quot;נ (1643). החיבור כולל תשעה כרכים - 2,714 עמודים.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l46">שורה 46:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 46:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנציקלופדיה</del>]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ספרי היסטוריה יהודיים</ins>]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-21210:rev-21474:php=table --> </table>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&diff=21210&oldid=prev 2009-01-21T07:03:48Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:03, 21 בינואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Ozar_hegedolim_cricha.jpg|left|thumb|250px|אוצר הגדולים אלופי יעקב]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Ozar_hegedolim_cricha.jpg|left|thumb|250px|אוצר הגדולים אלופי יעקב]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{עריכה|סיבה=שגיאות כתיב פוגמות ביכולת להבין את הערך}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קובץ:Ozar_hegedolim_cricha.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוצר הגדולים אלופי יעקב]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;אוצר הגדולים אלופי יעקב&#039;&#039;&#039; הוא ספר המביא את  תולדות גדולי ישראל מתקופת ה[[גאונים]] וה[[ראשונים]].  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;אוצר הגדולים אלופי יעקב&#039;&#039;&#039; הוא ספר המביא את  תולדות גדולי ישראל מתקופת ה[[גאונים]] וה[[ראשונים]].  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-21209:rev-21210:php=table --> </table>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&diff=21209&oldid=prev 2009-01-21T07:03:11Z

<p></p> <a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&amp;diff=21209&amp;oldid=21157">הצגת שינויים</a>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&diff=21157&oldid=prev 2009-01-20T14:21:35Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:21, 20 בינואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l29">שורה 29:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;משפחת הענוים&#039;&#039;&#039; הייתה משפחה ידועה באיטליה עד [[ימי הביניים]]. מאז, נעלמו עקבותיה.  &quot;אוצר הגדולים&quot; מספר על &#039;&#039;&#039;רבינו בנימין בן רבי יחיאל הרופא&#039;&#039;&#039;ממשפחה זו,  שחי בשנת ה&quot;א בערך (1239). היה  צאצא למשפחת [[נתן מרומי|רבי נתן בן רבי יחיאל מרומי]]  (1035 - 1110) מחבר &quot;הערוך&quot;. אחיו, רבינו בנימין,  חיבר את &quot;שבולי הלקט&quot; ובניו גדולי הדור בדור השני אחריו &quot;רבינו יהודה&quot; - הוא ריבב&quot;ן בעל פירושי [[מסכת שקלים]] ב[[ש&quot;ס וילנא]]. הוא מצטט עוד צאצאים וספרים שחיבר כל אחד מהם. ושוב מצויין המקור למידע.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;משפחת הענוים&#039;&#039;&#039; הייתה משפחה ידועה באיטליה עד [[ימי הביניים]]. מאז, נעלמו עקבותיה.  &quot;אוצר הגדולים&quot; מספר על &#039;&#039;&#039;רבינו בנימין בן רבי יחיאל הרופא&#039;&#039;&#039;ממשפחה זו,  שחי בשנת ה&quot;א בערך (1239). היה  צאצא למשפחת [[נתן מרומי|רבי נתן בן רבי יחיאל מרומי]]  (1035 - 1110) מחבר &quot;הערוך&quot;. אחיו, רבינו בנימין,  חיבר את &quot;שבולי הלקט&quot; ובניו גדולי הדור בדור השני אחריו &quot;רבינו יהודה&quot; - הוא ריבב&quot;ן בעל פירושי [[מסכת שקלים]] ב[[ש&quot;ס וילנא]]. הוא מצטט עוד צאצאים וספרים שחיבר כל אחד מהם. ושוב מצויין המקור למידע.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==האנוסים==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>האנוסים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מחבר  הספר אינו מסתפק בהבאת תולדות אישים מישראל. הוא גם כתב ערך רחב, על פני שבע דפים, על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האנוסים </del>מנקודת ראות מסורתית יהודית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ה[[אנוסים]]</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מחבר  הספר אינו מסתפק בהבאת תולדות אישים מישראל. הוא גם כתב ערך רחב, על פני שבע דפים, על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה"אנוסים" - שלא במובן המקובל. וזאת, </ins>מנקודת ראות מסורתית יהודית <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועל רקע תקופה ארוכה יותר בתולדות ישראל</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תחילה הוא מביא הגדרה רחבה יותר. האנוסים, לפי הגדרתו,  מצויים ב[[צרפת]], [[ספרד]], [[פורטוגל]] וכן ב"מדינות ישמעאל". הם נוהגים כמו [[נוצרים]] או [[איסלם|מוסלמים]]. אבל הם יהודים הומרים "כפי יכולתם דת משה". ייקראו להם הנוצרים "מאראנוס", אשר מקורו מהמילה "מרנאת" - כינוי ל[[ישו|"אותו האיש"]]. המונח הפך לגנאי וב[[ספרדית]] לקללה. הם הוכרחו לאכול "חזיר" בפומבי כדי שלא יחשדו בהם כיהודים.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא כתב כי רבינו [[גרשום מאור הגולה]] (960 - 1040) גזר חרם על מי שיזכיר - לבני האנוסים שחזרו בתשובה - את שנותיו הראשונות. זאת כ-400 שנה לפני [[גרוש ספרד]].</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם ה[[רמב"ם]] כתב על כך, בעקבות המרות הדת מצד המוסלמים,  והבהיר כי אין לראות בהתאסלמות [[עבודה זרה]]. כך כתב גם ב[[אגרת תימן]]. הוא ממין את האנוסים לקבוצות:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># קבלו את המרת הדת ברצון והצטרפו לרודפי היהודים</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># הפוסחים על זני הסעיפים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># ה אלו אשר יימשיכו לשמור על הדת היהודית במלואה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא ממשיך בתאורו ומספר כי חלק גדול מהם היגרו ל[[לבנט]] ואף ל[[אמריקה]]. ויש אומרים שגם [[כריסטוף קולומבוס]] נמנה עמם. בארצות אליהן הגיעו עלו לגדולה כמו [[דונה גרציה]]. הוא מסכם, כי רובם אבדו ליהדות. ובתור "אפילוג" הוא מוסיף שהנה בימיו שלושה מיליון יהודים יחשבו ל"אנוסים" ב[[רוסיה]].</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-21156:rev-21157:php=table --> </table>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&diff=21156&oldid=prev 2009-01-20T13:53:34Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:53, 20 בינואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Ozar_hegedolim_cricha.jpg|left|thumb|250px|אוצר הגדולים אלופי יעקב]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Ozar_hegedolim_cricha.jpg|left|thumb|250px|אוצר הגדולים אלופי יעקב]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{בעבודה}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קובץ:Ozar_hegedolim_cricha.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוצר הגדולים אלופי יעקב]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;אוצר הגדולים אלופי יעקב&#039;&#039;&#039; הוא ספר המביא את  תולדות גדולי ישראל מתקופת ה[[גאונים]] וה[[ראשונים ]]. מחבר הספר, נפתלי יעקב הכהן, מסביר כי המטרה אשר למענה נכתב הספר היא &quot;לזכות ימות עולם, להבין שנות דור ודור, לידע ולהתבונן דברי הימים של ישראל עמו&quot;. על תולדות [[עם ישראל]]  ניתן היה ללמוד מה[[תנ&quot;ך]] כל עוד היו ה[[נביאים]] שיכלו לכתוב את הספרים ברוח הקודש.  החל מ[[תקופת בית  שני]], כאשר בטלה הנבואה, רבותינו כתבו את דברי הימים בספרים כמו [[מגילת תענית]] &lt;ref&gt;אולי עוד היו עוד ספרים אולם אלו אבדו&lt;/ref&gt; . נותרו ספרי [[יוסף בן גוריון]] ולאחר מכן חיבר ר&#039; יוסי בן חלפתא התנא את [[סדר עולם רבא]]. כן חוברו &quot;סדר עולם זוטא&quot; - תולדות ראשי הגלויות בבל, סדר תנאים ואמוראים לחכם אחד פלוני אלמוני בימי הגאונים ומבוא לתלמוד לרבינו [[שמואל הנגיד]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;אוצר הגדולים אלופי יעקב&#039;&#039;&#039; הוא ספר המביא את  תולדות גדולי ישראל מתקופת ה[[גאונים]] וה[[ראשונים ]]. מחבר הספר, נפתלי יעקב הכהן, מסביר כי המטרה אשר למענה נכתב הספר היא &quot;לזכות ימות עולם, להבין שנות דור ודור, לידע ולהתבונן דברי הימים של ישראל עמו&quot;. על תולדות [[עם ישראל]]  ניתן היה ללמוד מה[[תנ&quot;ך]] כל עוד היו ה[[נביאים]] שיכלו לכתוב את הספרים ברוח הקודש.  החל מ[[תקופת בית  שני]], כאשר בטלה הנבואה, רבותינו כתבו את דברי הימים בספרים כמו [[מגילת תענית]] &lt;ref&gt;אולי עוד היו עוד ספרים אולם אלו אבדו&lt;/ref&gt; . נותרו ספרי [[יוסף בן גוריון]] ולאחר מכן חיבר ר&#039; יוסי בן חלפתא התנא את [[סדר עולם רבא]]. כן חוברו &quot;סדר עולם זוטא&quot; - תולדות ראשי הגלויות בבל, סדר תנאים ואמוראים לחכם אחד פלוני אלמוני בימי הגאונים ומבוא לתלמוד לרבינו [[שמואל הנגיד]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-21155:rev-21156:php=table --> </table>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&diff=21155&oldid=prev 2009-01-20T13:53:07Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:53, 20 בינואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Ozar_hegedolim_cricha.jpg|left|thumb|250px|אוצר הגדולים אלופי יעקב]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Ozar_hegedolim_cricha.jpg|left|thumb|250px|אוצר הגדולים אלופי יעקב]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{בעבודה}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קובץ:Ozar_hegedolim_cricha.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוצר הגדולים אלופי יעקב]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''אוצר הגדולים אלופי יעקב''' הוא ספר המביא את  תולדות גדולי ישראל מתקופת ה[[גאונים]] וה[[ראשונים ]]. מחבר הספר, נפתלי יעקב הכהן, מסביר כי המטרה אשר למענה נכתב הספר היא "לזכות ימות עולם, להבין שנות דור ודור, לידע ולהתבונן דברי הימים של ישראל עמו". על תולדות [[עם ישראל]]  ניתן היה ללמוד מה[[תנ"ך]] כל עוד היו ה[[נביאים]] שיכלו לכתוב את הספרים ברוח הקודש.  החל מ[[תקופת בית  שני]], כאשר בטלה הנבואה, רבותינו כתבו את דברי הימים בספרים כמו [[מגילת תענית]] &lt;ref&gt;אולי עוד היו עוד ספרים אולם אלו אבדו&lt;/ref&gt; . נותרו ספרי [[יוסף בן גוריון]] ולאחר מכן חיבר ר' יוסי בן חלפתא התנא את [[סדר עולם רבא]]. כן חוברו "סדר עולם זוטא" - תולדות ראשי הגלויות בבל, סדר תנאים ואמוראים לחכם אחד פלוני אלמוני בימי הגאונים ומבוא לתלמוד לרבינו [[שמואל הנגיד]].</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהקדמה מוסיף המחבר כי "דור חדש של משכילים" החל לחבר ספרים על דברי ימי עם ישראל. אך כל חיבוריהם הוא "השערות ושקרים" ומה שיותר גרוע "שאינן לשם שמים". מטרתם להציג את תולדות עמינו כמו תולדות העמים. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על יסוד הקדמה זו,  בחר הכהן להציג את תולדות חייהם ואת חיבוריהם של גדולי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים, דהיינו משנת ד"א ש"נ (642)  - לפי אגרת ר' שרירא גאון, עד ה"א ש"נ (1643). החיבור כולל תשעה כרכים - 2,714 עמודים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==פתח אוצר==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בטרם יפרט את השמות גדולי ישראל בספרו, הכהן מביא הערות כלליות המסבירות מושגים בתאור התולדות של  חכמי ישראל. אמחיש זאת בדוגמאות אחדות:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*'''אב - ובן''' - סגנון מקובל בחכמי [[ספרד]] כאשר שהיו תחת השפעת חכמי ה[[איסלם]]. במקרים אלא הושמטה המילה "בן" וכתוב "אני ראובן נסים" במקום "אני ראובן בן נסים".</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''אדוני''' - כמה רבנים נהגו לכתוב זאת כאשר מזכירים חכם פלוני. יש הסבורים שהכוונה היא שאותו רב הואה "רבו אלופו של אותו החכם הכותב בספר" אך לדעת מחבר "אוצר הגדולים" זה רק "סלסול ושבח חמי ששאבו  (ממנו) הרבה מימי חכמתם ותורתם  מספריהם"</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''מדינת בריטניא''' היא אנגליה - שם היו יהודים אחרי החורבן. שם היית [[עלילת דם]] בשנת תתק"ד בעיר נארוויטש" ובשנת 1189 היו בה גזירות שכללו "הריגות ושמדות". בשנת 1290 היה גירוש כללי של היהודים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''סדר ימי הגאונים''' - ארבע מאות חמישים ושתים שנה  משנת שמ"ט עד שנת תת"א לפרט, ישיבת פומבדיתא ובישיבת סורא משנת שס"ט עד ד"א תשצ"ד בהפסקות כמה פעמים בנתים בסורא מ"א גאונים ובפומבדיתא הן במספר מ"ט.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''חכם ורב''' - ידוע שהספרדים מלפנים וגם היום היו קוראים את הרב "אב בית דין" בשם חכם. ותואר החכם השלם היה תואר כבוד גדול.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''רשויות''' - עניין זה מצוי הרבה בספרי תשובות הגאונים קדמונים חכמי בבל. הקהילות נחלקו לשלושה חלקים שנקרו רשויות:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># ממשלת ראש הגלות</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># ממשלת מתיבתת גאוני סורא</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># ממשלת מתיבתת גאוני פומבדיתא</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכל אחת שלחו נדבותיהם ותרומת ידם לממשלה העליונה וכן העמדת שופטים, רבנים ודיינים</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן הערכים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן הערכים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברשימת חכמי ישראל נכללים אישים מפורסמים ואחרים. חשיבותו של הספר הוא במידע על האישים הפחות ידועים, מתוך הנחה כי רק בספר זה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ימצא </del>מידע עליהם. נפרט דוגמאות אחדות:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ברשימת חכמי ישראל נכללים אישים מפורסמים ואחרים. חשיבותו של הספר הוא במידע על האישים הפחות ידועים, מתוך הנחה כי רק בספר זה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יימצא </ins>מידע עליהם. נפרט דוגמאות אחדות:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בערך על ה[[מהר&quot;ל מפראג]] נכתב :&quot;בנו יחידו של המהר&quot;ל, בצלאל שהיה תלמיד חכם חריף, לא התקבל על ידי הקהילה להיות ממלא מקום אביו המהר&quot;ל כאשר זקן, והיגר לקהילת קולין, ושם נפטר ונקבר בשנת 1600, כעשור לפני מות המהר&quot;ל.&quot; ספר &quot;אוצר הגדולים&quot; מוסיף פרטים: שמו היה ר&#039; בצלאל חריף. הוא לא התקבל למילוי מקום אביו ב[[פראג]] מפאת &quot;קנאת חכמי פראג&quot;. לא היו לו בנים רבנים. המקור שהוא מציין הוא ספר היוחסין של מהר&quot;ל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* בערך על ה[[מהר&quot;ל מפראג]] נכתב :&quot;בנו יחידו של המהר&quot;ל, בצלאל שהיה תלמיד חכם חריף, לא התקבל על ידי הקהילה להיות ממלא מקום אביו המהר&quot;ל כאשר זקן, והיגר לקהילת קולין, ושם נפטר ונקבר בשנת 1600, כעשור לפני מות המהר&quot;ל.&quot; ספר &quot;אוצר הגדולים&quot; מוסיף פרטים: שמו היה ר&#039; בצלאל חריף. הוא לא התקבל למילוי מקום אביו ב[[פראג]] מפאת &quot;קנאת חכמי פראג&quot;. לא היו לו בנים רבנים. המקור שהוא מציין הוא ספר היוחסין של מהר&quot;ל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* חכם ומקובל ורופא לא מוכר '''ברוך בונפונטי הרופא''', מגולי ספרד אשר היה עם דון [[שמואל אברבנאל]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב</del>[[פררה]] שב[[איטליה]].  הוא התקרב להגמונים הקארדינאליים ולמד עמם את חכמת ה[[קבלה]]. גם כאן מובא המקור: ספרי ר' אלי' הבחור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* חכם ומקובל ורופא לא מוכר '''ברוך בונפונטי הרופא''', מגולי ספרד אשר היה עם דון [[שמואל אברבנאל]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעיר </ins>[[פררה]] שב[[איטליה]].  הוא התקרב להגמונים הקארדינאליים ולמד עמם את חכמת ה[[קבלה]]. גם כאן מובא המקור: ספרי ר' אלי' הבחור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''משפחת הענוים''' הייתה משפחה ידועה באיטליה עד [[ימי הביניים]]. מאז, נעלמו עקבותיה.  "אוצר הגדולים" מספר על '''רבינו בנימין בן רבי יחיאל הרופא''' שחי בשנת ה"א בערך (1239). היה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממשפחת </del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבינו </del>נתן]] מחבר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[ערוך השולחן]]</del>. אחיו חיבר את "שבולי הלקט" ובניו גדולי הדור בדור השני אחריו "רבינו יהודה" - הוא ריבב"ן בעל פירושי [[מסכת שקלים]] ב[[ש"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ם </del>וילנא]]. הוא מצטט עוד צאצאים וספרים שחיבר כל אחד מהם. ושוב מצויין המקור למידע.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''משפחת הענוים''' הייתה משפחה ידועה באיטליה עד [[ימי הביניים]]. מאז, נעלמו עקבותיה.  "אוצר הגדולים" מספר על '''רבינו בנימין בן רבי יחיאל הרופא'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממשפחה זו,  </ins>שחי בשנת ה"א בערך (1239). היה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> צאצא למשפחת </ins>[[נתן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מרומי|רבי נתן בן רבי יחיאל מרומי</ins>]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> (1035 - 1110) </ins>מחבר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"הערוך"</ins>. אחיו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, רבינו בנימין,  </ins>חיבר את "שבולי הלקט" ובניו גדולי הדור בדור השני אחריו "רבינו יהודה" - הוא ריבב"ן בעל פירושי [[מסכת שקלים]] ב[[ש"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ס </ins>וילנא]]. הוא מצטט עוד צאצאים וספרים שחיבר כל אחד מהם. ושוב מצויין המקור למידע.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==האנוסים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==האנוסים==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 41:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;references /&gt;</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-21153:rev-21155:php=table --> </table>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&diff=21153&oldid=prev 2009-01-20T13:37:31Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:37, 20 בינואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Ozar_hegedolim_cricha.jpg|left|thumb|250px|אוצר הגדולים אלופי יעקב]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Ozar_hegedolim_cricha.jpg|left|thumb|250px|אוצר הגדולים אלופי יעקב]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==תוכן הערכים==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''אוצר הגדולים אלופי יעקב''' הוא ספר המביא את  תולדות גדולי </del>ישראל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתקופת ה[[גאונים]] וה[[ראשונים ]]</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחבר </del>הספר, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נפתלי יעקב הכהן, מסביר </del>כי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המטרה אשר למענה נכתב הספר היא "לזכות ימות עולם, להבין שנות דור ודור, לידע ולהתבונן דברי הימים של ישראל עמו". על תולדות [[עם ישראל]]  ניתן היה ללמוד מה[[תנ"ך]] כל עוד היו ה[[נביאים]] שיכלו לכתוב את הספרים ברוח הקודש.  החל מ[[תקופת הבית  שני]], כאשר בטלה הנבואה, רבותינו כתבו את דברי הימים בספרים כמו [[מגילת תענית]] &lt;ref&gt;אולי עוד היו עוד ספרים אולם אלו אבדו&lt;/ref&gt; . נותרו ספרי [[יוסף בן גוריון]] ולאחר מכן חיבר ר' יוסי בן חלפתא התנא את [[סדר עולם רבא]]. כן חוברו "סדר עולם זוטא" - תולדות ראשי הגלויות בבל, סדר תנאים ואמוראים לחכם אחד פלוני אלמוני בימי הגאונים ומבוא לתלמוד לרבינו [[שמואל הנגיד]]</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברשימת חכמי </ins>ישראל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נכללים אישים מפורסמים ואחרים</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חשיבותו של </ins>הספר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא במידע על האישים הפחות ידועים</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתוך הנחה </ins>כי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רק בספר זה ימצא מידע עליהם</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נפרט דוגמאות אחדות:</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהקדמה </del>מוסיף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המחבר כי </del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דור חדש </del>של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משכילים</del>" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החל לחבר ספרים על דברי ימי </del>עם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ישראל</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך כל חיבוריהם </del>הוא "<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השערות ושקרים</del>" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומה שיותר גרוע </del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאינן לשם שמים</del>". <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מטרתם להציג את תולדות עמינו כמו תולדות העמים</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* בערך על ה[[מהר"ל מפראג]] נכתב :"בנו יחידו של המהר"ל, בצלאל שהיה תלמיד חכם חריף, לא התקבל על ידי הקהילה להיות ממלא מקום אביו המהר"ל כאשר זקן, והיגר לקהילת קולין, ושם נפטר ונקבר בשנת 1600, כעשור לפני מות המהר"ל." ספר "אוצר הגדולים" </ins>מוסיף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרטים: שמו היה ר' בצלאל חריף. הוא לא התקבל למילוי מקום אביו ב[[פראג]] מפאת </ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קנאת חכמי פראג". לא היו לו בנים רבנים. המקור שהוא מציין הוא ספר היוחסין </ins>של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מהר</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* חכם ומקובל ורופא לא מוכר '''ברוך בונפונטי הרופא''', מגולי ספרד אשר היה </ins>עם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דון [[שמואל אברבנאל]] ב[[פררה]] שב[[איטליה]]</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התקרב להגמונים הקארדינאליים ולמד עמם את חכמת ה[[קבלה]]. גם כאן מובא המקור: ספרי ר' אלי' הבחור.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''משפחת הענוים''' הייתה משפחה ידועה באיטליה עד [[ימי הביניים]]. מאז, נעלמו עקבותיה.  </ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אוצר הגדולים</ins>" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מספר על '''רבינו בנימין בן רבי יחיאל הרופא''' שחי בשנת ה</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א בערך (1239). היה ממשפחת [[רבינו נתן]] מחבר [[ערוך השולחן]]. אחיו חיבר את </ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבולי הלקט" ובניו גדולי הדור בדור השני אחריו "רבינו יהודה" - הוא ריבב"ן בעל פירושי [[מסכת שקלים]] ב[[ש"ם וילנא]]</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא מצטט עוד צאצאים וספרים שחיבר כל אחד מהם. ושוב מצויין המקור למידע</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על יסוד הקדמה זו,  בחר הכהן להציג את תולדות חייהם ואת חיבוריהם של גדולי ישראל מתקופת הגאונים והראשונים, דהיינו משנת ד"א ש"נ (642)  - לפי אגרת ר' שרירא גאון, עד ה"א ש"נ (1643). החיבור כולל תשעה כרכים - 2,714 עמודים.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==האנוסים==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחבר  הספר אינו מסתפק בהבאת תולדות אישים מישראל. הוא גם כתב ערך רחב, על פני שבע דפים, על האנוסים מנקודת ראות מסורתית יהודית על ה[[אנוסים]].</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==פתח אוצר==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בטרם יפרט את השמות גדולי ישראל בספרו, הכהן מביא הערות כלליות המסבירות מושגים בתאור התולדות של  חכמי ישראל. אמחיש זאת בדוגמאות אחדות:</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*'''אב - ובן''' - סגנון מקובל בחכמי [[ספרד]] כאשר שהיו תחת השפעת חכמי ה[[איסלם]]. במקרים אלא הושמטה המילה "בן" וכתוב "אני ראובן נסים" במקום "אני ראובן בן נסים".</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''אדוני''' - כמה רבנים נהגו לכתוב זאת כאשר מזכירים חכם פלוני. יש הסבורים שהכוונה היא שאותו רב הואה "רבו אלופו של אותו החכם הכותב בספר" אך לדעת מחבר "אוצר הגדולים" זה רק "סלסול ושבח חמי ששאבו  (ממנו) הרבה מימי חכמתם ותורתם  מספריהם"</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''מדינת בריטניא''' היא אנגליה - שם היו יהודים אחרי החורבן. שם היית [[עלילת דם]] בשנת תתק"ד בעיר נארוויטש" ובשנת 1189 היו בה גזירות שכללו "הריגות ושמדות". בשנת 1290 היה גירוש כללי של היהודים.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''סדר ימי הגאונים''' - ארבע מאות חמישים ושתים שנה  משנת שמ"ט עד שנת תת"א לפרט, ישיבת פומבדיתא ובישיבת סורא משנת שס"ט עד ד"א תשצ"ד בהפסקות כמה פעמים בנתים בסורא מ"א גאונים ובפומבדיתא הן במספר מ"ט.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''חכם ורב''' - ידוע שהספרדים מלפנים וגם היום היו קוראים את הרב "אב בית דין" בשם חכם. ותואר החכם השלם היה תואר כבוד גדול.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''רשויות''' - עניין זה מצוי הרבה בספרי תשובות הגאונים קדמונים חכמי בבל. הקהילות נחלקו לשלושה חלקים שנקרו רשויות:</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># ממשלת ראש הגלות</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># ממשלת מתיבתת גאוני סורא</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># ממשלת מתיבתת גאוני פומבדיתא</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכל אחת שלחו נדבותיהם ותרומת ידם לממשלה העליונה וכן העמדת שופטים, רבנים ודיינים</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== הערות שוליים ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;references /&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-21150:rev-21153:php=table --> </table>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&diff=21150&oldid=prev 2009-01-20T12:30:52Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:30, 20 בינואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Ozar_hegedolim_cricha.jpg|left|thumb|250px|אוצר הגדולים אלופי יעקב]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Ozar_hegedolim_cricha.jpg|left|thumb|250px|אוצר הגדולים אלופי יעקב]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אוצר הגדולים אלופי יעקב''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כולל </del>את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>תולדות גדולי ישראל מתקופת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגאונים, הראשונים וכו'</del>. מחבר הספר, נפתלי יעקב הכהן מסביר כי המטרה היא "לזכות ימות עולם, להבין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנןת </del>דור ודור, לידע ולהתבונן דברי הימים של ישראל עמו". על תולדות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העם </del>ניתן היה ללמוד מה[[תנ"ך]] כל עוד היו ה[[נביאים]] שיכלו לכתוב את הספרים ברוח הקודש. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מימי </del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בית </del> שני]], כאשר בטלה הנבואה, רבותינו כתבו את דברי הימים בספרים כמו [[מגילת תענית]] &lt;ref&gt;אולי עוד היו עוד ספרים אולם אלו אבדו&lt;/ref&gt; . נותרו ספרי [[יוסף בן גוריון]] ולאחר מכן חיבר ר' יוסי בן חלפתא התנא את [[סדר עולם רבא]]. כן חוברו "סדר עולם זוטא" - תולדות ראשי הגלויות בבל, סדר תנאים ואמוראים לחכם אחד פלוני אלמוני בימי הגאונים ומבוא לתלמוד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל</del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבינו </del>שמואל הנגיד]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''אוצר הגדולים אלופי יעקב''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא ספר המביא </ins>את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">  </ins>תולדות גדולי ישראל מתקופת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[גאונים]] וה[[ראשונים ]]</ins>. מחבר הספר, נפתלי יעקב הכהן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>מסביר כי המטרה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אשר למענה נכתב הספר </ins>היא "לזכות ימות עולם, להבין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנות </ins>דור ודור, לידע ולהתבונן דברי הימים של ישראל עמו". על תולדות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[עם ישראל]]  </ins>ניתן היה ללמוד מה[[תנ"ך]] כל עוד היו ה[[נביאים]] שיכלו לכתוב את הספרים ברוח הקודש. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> החל מ</ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תקופת הבית </ins> שני]], כאשר בטלה הנבואה, רבותינו כתבו את דברי הימים בספרים כמו [[מגילת תענית]] &lt;ref&gt;אולי עוד היו עוד ספרים אולם אלו אבדו&lt;/ref&gt; . נותרו ספרי [[יוסף בן גוריון]] ולאחר מכן חיבר ר' יוסי בן חלפתא התנא את [[סדר עולם רבא]]. כן חוברו "סדר עולם זוטא" - תולדות ראשי הגלויות בבל, סדר תנאים ואמוראים לחכם אחד פלוני אלמוני בימי הגאונים ומבוא לתלמוד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לרבינו </ins>[[שמואל הנגיד]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהקדמה מוסיף המחבר כי &quot;דור חדש של משכילים&quot; החל לחבר ספרים על דברי ימי עם ישראל. אך כל חיבוריהם הוא &quot;השערות ושקרים&quot; ומה שיותר גרוע &quot;שאינן לשם שמים&quot;. מטרתם להציג את תולדות עמינו כמו תולדות העמים.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהקדמה מוסיף המחבר כי &quot;דור חדש של משכילים&quot; החל לחבר ספרים על דברי ימי עם ישראל. אך כל חיבוריהם הוא &quot;השערות ושקרים&quot; ומה שיותר גרוע &quot;שאינן לשם שמים&quot;. מטרתם להציג את תולדות עמינו כמו תולדות העמים.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פתח אוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פתח אוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בטרם יפרט את השמות הכהן מביא הערות כלליות המסבירות מושגים בתאור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תולדות גדולי </del>ישראל. אמחיש זאת בדוגמאות אחדות:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בטרם יפרט את השמות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גדולי ישראל בספרו, </ins>הכהן מביא הערות כלליות המסבירות מושגים בתאור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התולדות של  חכמי </ins>ישראל. אמחיש זאת בדוגמאות אחדות:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''אב - ובן''' - סגנון מקובל בחכמי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סםרד הקדמונים </del>שהיו תחת השפעת חכמי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערביים</del>. במקרים אלא הושמטה המילה "בן" וכתוב "אני ראובן נסים" במקום "אני ראובן בן נסים".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''אב - ובן''' - סגנון מקובל בחכמי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[ספרד]] כאשר </ins>שהיו תחת השפעת חכמי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[איסלם]]</ins>. במקרים אלא הושמטה המילה "בן" וכתוב "אני ראובן נסים" במקום "אני ראובן בן נסים".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''אדוני''' - כמה רבנים נהגו לכתוב זאת כאשר מזכירים חכם פלוני. יש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסבטרים </del>שהכוונה היא שאותו רב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בוא </del>"רבו אלופו של אותו החכם הכותב בספר" אך לדעת מחבר "אוצר הגדולים" זה רק "סלסול ושבח <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חפי </del>ששאבו הרבה מימי חכמתם ותורתם  מספריהם"</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''אדוני''' - כמה רבנים נהגו לכתוב זאת כאשר מזכירים חכם פלוני. יש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הסבורים </ins>שהכוונה היא שאותו רב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הואה </ins>"רבו אלופו של אותו החכם הכותב בספר" אך לדעת מחבר "אוצר הגדולים" זה רק "סלסול ושבח <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חמי </ins>ששאבו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> (ממנו) </ins>הרבה מימי חכמתם ותורתם  מספריהם"</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''מדינת בריטניא''' היא אנגליה - שם היו יהודים אחרי החורבן. שם היית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">העלילת </del>דם בשנת תתק"ד בעיר נארוויטש" ובשנת 1189 היו בה גזירות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כוללות </del>הריגות ושמדות. בשנת 1290 היה גירוש כללי של היהודים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''מדינת בריטניא''' היא אנגליה - שם היו יהודים אחרי החורבן. שם היית <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[עלילת </ins>דם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>בשנת תתק"ד בעיר נארוויטש" ובשנת 1189 היו בה גזירות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכללו "</ins>הריגות ושמדות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>. בשנת 1290 היה גירוש כללי של היהודים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''סדר ימי הגאונים''' - ארבע מאות חמישים ושתים שנה  משנת שמ"ט עד שנת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תתא </del>לפרט, ישיבת פומבדיתא ובישיבת סורא משנת שס"ט עד ד"א תשצ"ד בהפסקות כמה פעמים בנתים בסורא מ"א גאונים ובפומבדיתא הן במספר מ"ט.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''סדר ימי הגאונים''' - ארבע מאות חמישים ושתים שנה  משנת שמ"ט עד שנת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תת"א </ins>לפרט, ישיבת פומבדיתא ובישיבת סורא משנת שס"ט עד ד"א תשצ"ד בהפסקות כמה פעמים בנתים בסורא מ"א גאונים ובפומבדיתא הן במספר מ"ט.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;חכם ורב&#039;&#039;&#039; - ידוע שהספרדים מלפנים וגם היום היו קוראים את הרב &quot;אב בית דין&quot; בשם חכם. ותואר החכם השלם היה תואר כבוד גדול.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;חכם ורב&#039;&#039;&#039; - ידוע שהספרדים מלפנים וגם היום היו קוראים את הרב &quot;אב בית דין&quot; בשם חכם. ותואר החכם השלם היה תואר כבוד גדול.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''רשויות''' - <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ענין </del>זה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מצוע </del>הרבה בספרי תשובות הגאונים קדמונים חכמי בבל. הקהילות נחלקו לשלושה חלקים שנקרו רשויות:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''רשויות''' - <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עניין </ins>זה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מצוי </ins>הרבה בספרי תשובות הגאונים קדמונים חכמי בבל. הקהילות נחלקו לשלושה חלקים שנקרו רשויות:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># ממשלת ראש הגלות</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># ממשלת ראש הגלות</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># ממשלת מתיבתת גאוני סורא</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div># ממשלת מתיבתת גאוני סורא</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-21144:rev-21150:php=table --> </table>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&diff=21144&oldid=prev 2009-01-20T12:14:14Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:14, 20 בינואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תמונה:Ozar_hegedolim_cricha.jpg|left|thumb|250px|אוצר הגדולים אלופי יעקב]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;אוצר הגדולים אלופי יעקב&#039;&#039;&#039; כולל את  תולדות גדולי ישראל מתקופת הגאונים, הראשונים וכו&#039;. מחבר הספר, נפתלי יעקב הכהן מסביר כי המטרה היא &quot;לזכות ימות עולם, להבין שנןת דור ודור, לידע ולהתבונן דברי הימים של ישראל עמו&quot;. על תולדות העם ניתן היה ללמוד מה[[תנ&quot;ך]] כל עוד היו ה[[נביאים]] שיכלו לכתוב את הספרים ברוח הקודש. מימי [[בית  שני]], כאשר בטלה הנבואה, רבותינו כתבו את דברי הימים בספרים כמו [[מגילת תענית]] &lt;ref&gt;אולי עוד היו עוד ספרים אולם אלו אבדו&lt;/ref&gt; . נותרו ספרי [[יוסף בן גוריון]] ולאחר מכן חיבר ר&#039; יוסי בן חלפתא התנא את [[סדר עולם רבא]]. כן חוברו &quot;סדר עולם זוטא&quot; - תולדות ראשי הגלויות בבל, סדר תנאים ואמוראים לחכם אחד פלוני אלמוני בימי הגאונים ומבוא לתלמוד ל[[רבינו שמואל הנגיד]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;אוצר הגדולים אלופי יעקב&#039;&#039;&#039; כולל את  תולדות גדולי ישראל מתקופת הגאונים, הראשונים וכו&#039;. מחבר הספר, נפתלי יעקב הכהן מסביר כי המטרה היא &quot;לזכות ימות עולם, להבין שנןת דור ודור, לידע ולהתבונן דברי הימים של ישראל עמו&quot;. על תולדות העם ניתן היה ללמוד מה[[תנ&quot;ך]] כל עוד היו ה[[נביאים]] שיכלו לכתוב את הספרים ברוח הקודש. מימי [[בית  שני]], כאשר בטלה הנבואה, רבותינו כתבו את דברי הימים בספרים כמו [[מגילת תענית]] &lt;ref&gt;אולי עוד היו עוד ספרים אולם אלו אבדו&lt;/ref&gt; . נותרו ספרי [[יוסף בן גוריון]] ולאחר מכן חיבר ר&#039; יוסי בן חלפתא התנא את [[סדר עולם רבא]]. כן חוברו &quot;סדר עולם זוטא&quot; - תולדות ראשי הגלויות בבל, סדר תנאים ואמוראים לחכם אחד פלוני אלמוני בימי הגאונים ומבוא לתלמוד ל[[רבינו שמואל הנגיד]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-21138:rev-21144:php=table --> </table>

דניאל ונטורה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91&diff=21138&oldid=prev 2009-01-20T09:41:18Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:41, 20 בינואר 2009</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בטרם יפרט את השמות הכהן מביא הערות כלליות המסבירות מושגים בתאור תולדות גדולי ישראל. אמחיש זאת בדוגמאות אחדות:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בטרם יפרט את השמות הכהן מביא הערות כלליות המסבירות מושגים בתאור תולדות גדולי ישראל. אמחיש זאת בדוגמאות אחדות:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''אב - ובן''' - סגנון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המקובל</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''אב - ובן''' - סגנון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקובל בחכמי סםרד הקדמונים שהיו תחת השפעת חכמי הערביים. במקרים אלא הושמטה המילה "בן" וכתוב "אני ראובן נסים" במקום "אני ראובן בן נסים".</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''אדוני''' - כמה רבנים נהגו לכתוב זאת כאשר מזכירים חכם פלוני. יש הסבטרים שהכוונה היא שאותו רב בוא "רבו אלופו של אותו החכם הכותב בספר" אך לדעת מחבר "אוצר הגדולים" זה רק "סלסול ושבח חפי ששאבו הרבה מימי חכמתם ותורתם  מספריהם"</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''מדינת בריטניא''' היא אנגליה - שם היו יהודים אחרי החורבן. שם היית העלילת דם בשנת תתק"ד בעיר נארוויטש" ובשנת 1189 היו בה גזירות כוללות הריגות ושמדות. בשנת 1290 היה גירוש כללי של היהודים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''סדר ימי הגאונים''' - ארבע מאות חמישים ושתים שנה  משנת שמ"ט עד שנת תתא לפרט, ישיבת פומבדיתא ובישיבת סורא משנת שס"ט עד ד"א תשצ"ד בהפסקות כמה פעמים בנתים בסורא מ"א גאונים ובפומבדיתא הן במספר מ"ט.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''חכם ורב''' - ידוע שהספרדים מלפנים וגם היום היו קוראים את הרב "אב בית דין" בשם חכם. ותואר החכם השלם היה תואר כבוד גדול.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''רשויות''' - ענין זה מצוע הרבה בספרי תשובות הגאונים קדמונים חכמי בבל. הקהילות נחלקו לשלושה חלקים שנקרו רשויות:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># ממשלת ראש הגלות</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># ממשלת מתיבתת גאוני סורא</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"># ממשלת מתיבתת גאוני פומבדיתא</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכל אחת שלחו נדבותיהם ותרומת ידם לממשלה העליונה וכן העמדת שופטים, רבנים ודיינים</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-21137:rev-21138:php=table --> </table>

דניאל ונטורה