אהרן מילבסקי - היסטוריית גרסאות

מזרחי ורדיגר: /* תולדותיו */

2019-01-15T02:36:14Z

תולדותיו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:36, 15 בינואר 2019
שורה 11:		שורה 11:

	מחותנו הוא [[אברהם סופר (רב)\|אברהם סופר]]. בין גיסיו נמנים הרב [[יצחק קוליץ]], [[חיים ע. קוליץ]] ו[[רחל מרגליות]].		מחותנו הוא [[אברהם סופר (רב)\|אברהם סופר]]. בין גיסיו נמנים הרב [[יצחק קוליץ]], [[חיים ע. קוליץ]] ו[[רחל מרגליות]].

			====הערות====

מזרחי ורדיגר: /* תולדותיו */

2019-01-15T02:35:31Z

תולדותיו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:35, 15 בינואר 2019
שורה 2:		שורה 2:

	==תולדותיו==		==תולדותיו==
	נולד ב[[אליטא]] שב[[ליטא]], בנו של משה מילבסקי. למד ב[[ישיבת גרודנה (ליטא)\|ישיבת גרודנה]] ולאחר מכן ב[[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)\|ישיבת סלובודקה]]. נמנה עם קבוצת הבחורים שנשלחה ~~מישיבת סלובוקה~~ לייסד את [[ישיבת חברון]] ב[[חברון]], ב[[אלול]] [[תרפ"ד]] ([[1924]]). ב[[תמוז]] [[תרפ"ט]], חודש לפני פרוץ [[מאורעות תרפ"ט]], שב לעירו אליטא והשתדך עם פייה, בתו של רבה של אליטא הרב דוד נחמן קולידצקי{{הערה\|שמו המקורי היה אברהם אליהו (בן נחום) פרשיצקי, אך [[הסבא מנובהרדוק]] סייע לו להימלט מן הצבא הרוסי ונתן לו דרכון מזויף בשם דוד נחמן (בן יצחק) קולידצקי, ובשם זה השתמש עד מותו. לבנו, שנולד בעת שאביו היה חולה מאוד ושהה באותה עת בטיפולים, קרא בשם יצחק, כשם המזויף של אביו, ולא כשמו האמיתי נחום. ילדיו קיצרו את השם מקולידצקי לקוליץ.}}, שנפטר ארבע שנים קודם לכן. מיד לאחר נישואיו, בשנת [[תר"צ]] ([[1930]]), בהיותו בן עשרים ושש, התמנה על מקום חותנו כרבה של אליטא.		נולד ב[[אליטא]] שב[[ליטא]], בנו של משה מילבסקי. למד ב[[ישיבת גרודנה (ליטא)\|ישיבת גרודנה]] ולאחר מכן ב[[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)\|ישיבת סלובודקה]]. נמנה עם קבוצת הבחורים שנשלחה מ[[ישיבת סלובודקה]] לייסד את [[ישיבת חברון]] ב[[חברון]], ב[[אלול]] [[תרפ"ד]] ([[1924]]). ב[[תמוז]] [[תרפ"ט]], חודש לפני פרוץ [[מאורעות תרפ"ט]], שב לעירו אליטא והשתדך עם פייה, בתו של רבה של אליטא הרב דוד נחמן קולידצקי{{הערה\|שמו המקורי היה אברהם אליהו (בן נחום) פרשיצקי, אך [[הסבא מנובהרדוק]] סייע לו להימלט מן הצבא הרוסי ונתן לו דרכון מזויף בשם דוד נחמן (בן יצחק) קולידצקי, ובשם זה השתמש עד מותו. לבנו, שנולד בעת שאביו היה חולה מאוד ושהה באותה עת בטיפולים, קרא בשם יצחק, כשם המזויף של אביו, ולא כשמו האמיתי נחום. ילדיו קיצרו את השם מקולידצקי לקוליץ.}}, שנפטר ארבע שנים קודם לכן. מיד לאחר נישואיו, בשנת [[תר"צ]] ([[1930]]), בהיותו בן עשרים ושש, התמנה על מקום חותנו כרבה של אליטא.

	בשנת [[תרצ"ח]] ([[1938]]), לאחר שמונה שנות רבנות באליטא, התבקש על ידי הרב [[אברהם דוב כהנא שפירא]] לעזוב את רבנותו בליטא לטובת משרת רבנות ב[[מונטבידאו]] בירת [[אורוגוואי]]. הוא התיישב במונטבידאו וייסד את "ועד העיר לענייני הדת", באמצעותו פעל בתחומי הדת השונים ובראשם ה[[שבת]], ה[[כשרות]] ו[[טהרת המשפחה]].		בשנת [[תרצ"ח]] ([[1938]]), לאחר שמונה שנות רבנות באליטא, התבקש על ידי הרב [[אברהם דוב כהנא שפירא]] לעזוב את רבנותו בליטא לטובת משרת רבנות ב[[מונטבידאו]] בירת [[אורוגוואי]]. הוא התיישב במונטבידאו וייסד את "ועד העיר לענייני הדת", באמצעותו פעל בתחומי הדת השונים ובראשם ה[[שבת]], ה[[כשרות]] ו[[טהרת המשפחה]].

מזרחי ורדיגר: יצירת דף עם התוכן "מתוך הויקיפדיה העברית: הרב '''אהרן מילבסקי''' (תרס"ד, 1904 – תשמ"ו, 1986) היה רבה של אלי..."

2019-01-15T02:31:22Z

יצירת דף עם התוכן "מתוך הויקיפדיה העברית: הרב '''אהרן מילבסקי''' (תרס"ד, 1904 – תשמ"ו, 1986) היה רבה של אלי..."

דף חדש

מתוך הויקיפדיה העברית: הרב '''אהרן מילבסקי''' ([[תרס"ד]], [[1904]] – [[תשמ"ו]], [[1986]]) היה רבה של [[אליטא]] שב[[ליטא]] ולאחר מכן רב ראשי ב[[מונטבידאו]] בירת [[אורוגוואי]]. היה פעיל הצלה ב[[מלחמת העולם השנייה]].

==תולדותיו==
נולד ב[[אליטא]] שב[[ליטא]], בנו של משה מילבסקי. למד ב[[ישיבת גרודנה (ליטא)|ישיבת גרודנה]] ולאחר מכן ב[[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)|ישיבת סלובודקה]]. נמנה עם קבוצת הבחורים שנשלחה מישיבת סלובוקה לייסד את [[ישיבת חברון]] ב[[חברון]], ב[[אלול]] [[תרפ"ד]] ([[1924]]). ב[[תמוז]] [[תרפ"ט]], חודש לפני פרוץ [[מאורעות תרפ"ט]], שב לעירו אליטא והשתדך עם פייה, בתו של רבה של אליטא הרב דוד נחמן קולידצקי{{הערה|שמו המקורי היה אברהם אליהו (בן נחום) פרשיצקי, אך [[הסבא מנובהרדוק]] סייע לו להימלט מן הצבא הרוסי ונתן לו דרכון מזויף בשם דוד נחמן (בן יצחק) קולידצקי, ובשם זה השתמש עד מותו. לבנו, שנולד בעת שאביו היה חולה מאוד ושהה באותה עת בטיפולים, קרא בשם יצחק, כשם המזויף של אביו, ולא כשמו האמיתי נחום. ילדיו קיצרו את השם מקולידצקי לקוליץ.}}, שנפטר ארבע שנים קודם לכן. מיד לאחר נישואיו, בשנת [[תר"צ]] ([[1930]]), בהיותו בן עשרים ושש, התמנה על מקום חותנו כרבה של אליטא.

בשנת [[תרצ"ח]] ([[1938]]), לאחר שמונה שנות רבנות באליטא, התבקש על ידי הרב [[אברהם דוב כהנא שפירא]] לעזוב את רבנותו בליטא לטובת משרת רבנות ב[[מונטבידאו]] בירת [[אורוגוואי]]. הוא התיישב במונטבידאו וייסד את "ועד העיר לענייני הדת", באמצעותו פעל בתחומי הדת השונים ובראשם ה[[שבת]], ה[[כשרות]] ו[[טהרת המשפחה]].

בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] פעל רבות בגיוס והעברת סכומי כסף גדולים לבני הישיבות ששהו ב[[שנגחאי]] ובמקומות נוספים. הוא ניהל חליפת מכתבים ומברקים [[צופן|מוצפנים]] עם גדולי הרבנים שפעלו באותה תקופה, ובהם הרב [[חיים עוזר גרודז'נסקי]], הרב [[אהרן קוטלר]] והרב [[חיים שמואלביץ]], וכן עם ראשי [[ועד ההצלה (ארצות הברית)|ועד ההצלה]] של [[אגודת הרבנים]] ב[[ארצות הברית]] הרב [[אליעזר סילבר]] והרב [[אברהם קלמנוביץ]]. הכספים הועברו באמצעות חשבונות בנק במדינות נייטרליות – אורוגוואי, [[שווייץ]] ו[[שוודיה]]. לאחר התייצבותה של אורוגוואי לצד [[בעלות הברית]], בשנת [[1943]], הוכרז מצב מלחמה בין אורוגוואי ו[[יפן]] ונחסמה הדרך להעברת דברי דואר בין המדינות, ובעקבות זאת העביר הרב מילבסקי את מרכז פעילותו ל[[ארגנטינה]].

בשנת [[1970]], לאחר שפרש לגמלאות, עלה עם אשתו לישראל והתיישב ב[[ירושלים]]. נפטר בשנת [[1986]]. שלוש שנים לאחר מכן נפטרה אשתו.

מחותנו הוא [[אברהם סופר (רב)|אברהם סופר]]. בין גיסיו נמנים הרב [[יצחק קוליץ]], [[חיים ע. קוליץ]] ו[[רחל מרגליות]].