https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%95%D7%91אברהם גרשון מקיטוב - היסטוריית גרסאות2026-04-29T18:39:48Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%98%D7%95%D7%91&diff=122175&oldid=prevמזרחי ורדיגר: יצירת דף עם התוכן "מתוך הויקיפדיה העברית: רבי '''אברהם גרשון מקיטוב'''{{הערה|ובגרסה היידית: '''קיטובר'''..."2019-01-16T10:30:40Z<p>יצירת דף עם התוכן "מתוך הויקיפדיה העברית: רבי '''אברהם גרשון מקיטוב'''{{הערה|ובגרסה ה<a href="/wiki/index.php/%D7%99%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A9" title="יידיש">יידית</a>: '''קיטובר'''..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>מתוך הויקיפדיה העברית: רבי '''אברהם גרשון מקיטוב'''{{הערה|ובגרסה ה[[יידיש|יידית]]: '''קיטובר''' (בכתיב יידי: '''קיטווער'''); גם: '''מקוטוב''', ובגרסה היידית '''קוטובר''' ('''קוטווער'''); במקורות רבים מופיע שמו "גרשון" בלבד.}} (נפטר ב[[כ"ה באדר א']] [[תקכ"א]], [[1761]]), היה [[רב]] ו[[מקובל]] ב[[ברודי]] שב[[גליציה]], וגיסו של ה[[בעל שם טוב]] (הבעש"ט). היה תלמידו של הרב [[שלום שרעבי]] (הרש"ש הקדוש). [[העליות בשנים 1881-1700|עלייתו לארץ ישראל]] ב-[[תק"ז]] ([[1747]]) נחשבת באופן סמלי כראשונה ל[[עליית החסידים]] ושימשה גשר ראשון בין [[תנועת החסידות]] במזרח אירופה ובין ארץ ישראל.<br />
<br />
== קורות חייו ==<br />
אברהם גרשון נולד כנראה ב[[שטעטל|עיירה]] [[קוטי|קיטוב]] ([[:en:Kuty|Kuty]]) או ב[[ברודי]] לרבי אפרים מברודי. אברהם גרשון היה מחברי [[הקלויז בברודי]] ונחשב בקרב חכמי דורו כמקובל וכגדול בתורה. הרב [[יחזקאל לנדא]], חברו מה[[קלויז]] בברודי, מכנה אותו: "אהובי ידיד נפשי וחביבי הרבני המופלא ומופלג בתורה ובחסידות".{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/1497 נודע ביהודה, מהדורה קמא], [[אבן העזר]], סימן ע"ג וסימן ע"ד. שתי התשובות נשלחו לקושטא בזמן שרבי גרשון שהה שם בדרכו לארץ ישראל}} רבי [[יונתן אייבשיץ]] תיאר אותו: "הרב החסיד המפורסם מופלג בתורה ומקובל אלוהי".{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/6005 לוחת עדות], תקט"ו 1755, עמ' 133}}<br />
<br />
יחסיו עם הבעש"ט מתוארים בספר ה[[הגיוגרפי]] "[[שבחי הבעל שם טוב]]". תחילה התנגד רבי גרשון מקיטוב לבעש"ט ולדרכו, ואף התנגד לנישואיו עם אחותו, חנה,{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/history/shivhey/1-2.htm שבחי הבעל שם טוב], [[אתר דעת]]}} אולם לאחר "התגלות הבעש"ט" כצדיק וכבעל מופתים דבק בו ובדרכיו והפך לתלמידו המובהק ולידידו הקרוב. בשלב מסוים אף עבר ל[[מז'יבוז']] כדי לשמש מורה ומחנך לבנו של הבעש"ט, [[צבי בן הבעל שם טוב|רבי צבי]]. השפעתו החינוכית עליו נמשכה גם לאחר עלייתו לארץ ישראל באמצעות חילופי מכתבים.{{הערה|שם=אגרת חברון}}<br />
<br />
== עלייתו לארץ ישראל ==<br />
רבי גרשון מקיטוב היה ראשון ה[[עלייה לארץ ישראל|עולים לארץ ישראל]] שהשתייכו לתנועת החסידות. עלייתו הייתה ככל הנראה על דעת הבעש"ט שקיווה להפיץ את תורתו גם בארצות המזרח, כפי שעולה מתוכן האיגרת המפורסמת ששלח אליו לארץ ישראל. אל רבי גרשון התלוו אשתו וילדיו הקטנים. שנת עלייתו המדויקת לא ברורה. יש הטוענים שעלה מתוך מטרה לפגוש את רבי [[חיים בן עטר]] בעל "[[אור החיים (ספר)|אור החיים]]", שהבעש"ט העריכו מאוד עד כדי כך שכינה אותו "ניצוץ של משיח";{{הערה|"איגרת חברון". נדפסה בספר "ברכת הארץ" ובספר "אגרות ארץ ישראל" (ראו בקישורים החיצוניים)|שם = אגרת חברון}} אולם מסתבר יותר שהגיע לארץ ישראל בערך בשנת [[תק"ז]] ([[1747]]) כארבע שנים לאחר פטירתו של רבי חיים בן עטר.<br />
<br />
בדרכו לארץ ישראל שהה רבי גרשון תקופה מסוימת בעיר [[קושטא]]. למדנותו ומעמדו קירבו אותו אל חכמיה הספרדים של קושטא שעם חלקם הפליג מאוחר יותר בספינה לארץ ישראל ועם אחרים המשיך לשמור על קשר באמצעות חילופי מכתבים. מאותה תקופה נשמרה התכתבות בין הרב יחזקאל לנדא, חברו של רבי גרשון מהקלויז בברודי, לבין רבי יצחק בכר דוד מחכמי קושטא, כאשר רבי גרשון עצמו משמש כמתווך ביניהם.{{הערה|ח' שטימן כ"ץ, '''ראשיתן של עליות החסידים''', יד בן צבי, עמ' 16, עמ' 28. הדיון ההלכתי מופיע בשו"ת "נודע ביהודה" בסימנים הנ"ל}}<br />
<br />
לדעת [[אברהם יערי]] ההפלגה מקושטא הייתה בחודש אלול תק"ו (1746).{{הערה|אברהם יערי, איגרות מארץ ישראל, אגרת מד, עמ' 277}} לעומתו סבורה חיה שטימן-כ"ץ שהיציאה מקושטא הייתה רק בסוף חודש אייר של שנת תק"ז (1747).{{הערה|'''ראשיתן של עליות החסידים''', עמ' 16}} הוא הגיע תחילה לעכו{{הערה|שבחי הבעש"ט, דף כה, [http://www.daat.ac.il/daat/history/shivhey/14-2.htm רבי גרשון בעכו]. מעשה זה מוזכר גם בספר 'דגל מחנה אפרים' מאת רבי [[משה חיים אפרים מסאדילקוב]] (נכדו של הבעש"ט), פרשת בראשית}} ונראה שנסע גם ל[[צפת]] שם פגש את רבה של העיר אותו הכיר מקושטא.{{הערה|שבחי הבעל שם טוב, דף כה}} מהגליל נסע דרומה וההשתקע ב[[חברון]]. סמוך לעלייתו ארצה ביקר גם בירושלים.{{הערה|ראו בהמשך}}<br />
<br />
בחברון שהה מספר שנים ואף שזכה שם לכבוד ולהערכה מצד החכמים הספרדים חש בודד. [[היישוב היהודי בחברון]] היה אז קטן והיה מורכב כולו מיהודים ספרדים שגרו בחצר אחת, ומשום הדוחק לא הניחו ליהודים נוספים להצטרף אליהם (מלבד לרבי גרשון עצמו). במכתבו הוא מתאר את בדידותו הרבה: "כי אני יושב בכאן יחיד כלוא בביהמ"ד שלי יחידי כל הימים עם בני הקטן ואין יוצא ואין בא ואיש אשר כלבבי לא מצאתי, הגם שהחכמים השלימים אוהבים אותי אהבה עזה ונוהגים בי כבוד גדול ועושים לי את כל השירות ואין אני יוצא מפתח החצר ולחוץ, אפ"ה [אפילו הכי] אין הטבעים שוות ואין הלשונות שוות ואיש אשר כלבבי לא מצאתי".{{הערה|שם = אגרת חברון}} <br />
<br />
בכ"ט באלול תק"ט (1749) נסע לבקר בירושלים ושהה שם כשבועיים.{{הערה|'''ראשיתן של עליות החסידים''', עמ' 61. יש שהקדימו את תאריך ביקורו לאלול תק"ז}} תיאור הביקור מופיע ב'אגרת חברון' שם מספר רבי גרשון על ה"הפצרות הרבות" שהפצירו בו תושבי ירושלים האשכנזים משרידי [[עליית רבי יהודה החסיד]] שיהיה להם "לרב ולנשיא", וכבר שכרו עבורו דירה ובית מדרש, אולם הוא סירב באמרו בליבו: "כל ימי ברחתי מן הכבוד, בוודאי שעכשיו הוא מעשה פלוני [היצר הרע], הוא צד אותי במצודות הגאוה"{{הערה|שם = אגרת חברון}} <br />
<br />
בשנת תקי"ג או בראשית תקי"ד עבר לירושלים ומאז היה פעיל בציבור האשכנזי בעיר שמנה כחמישים נפשות. הוא הצטרף ל[[ישיבת המקובלים בית אל]] שם למד אצל גדול המקובלים וראש הישיבה רבי [[שלום שרעבי]] (הרש"ש). ברשימת החכמים של הישיבה, שכללה 15 שמות, רבי גרשון הוא השישי במניין, עובדה המשקפת את מעמדו בקרב חכמי ירושלים.{{הערה|'''ראשיתן של עליות החסידים''', עמ' 70}} גם ב"שבחי הבעש"ט" הובא סיפור על מקרה אחד בו בחר רבי שלום שרעבי את רבי גרשון לעבור לפני התיבה כשליח ציבור באחת התעניות.{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/history/shivhey/5-2.htm תענית על גשמים בירושלים - שבחי הבעל שם טוב], אתר דעת}}<br />
<br />
לאחר פטירת אשתו ב[[צום גדליה]] [[תקי"ז]] כתב רבי גרשון אל גיסו, הבעש"ט, כי החליט לצאת סמוך לפסח "אל ארץ בני מדינתנו" לשאת אישה. אמנם הוא עצמו כבר החליט שלא לשאת אישה עוד, אך הרבנים "רבו עליו מצד התורה", "ואי אפשר לשאת אישה ספרדית שאין דעתינו ומנהגינו וטבעינו שווין". עם זאת, באותה איגרת עצמה הוא מספר על חתונתה הקרובה של בתו אסתר, שעשה עמה "שידוך הגון עם בן הרב [[מרדכי רוביו|מרדכי רבינו (רוביו)]] מאיזמיר, והוא מתושבי חברון כט"ז שנים והחתן חכם וחשוב ומובלע בין אנשים".{{הערה|אגרת משנת תקי"ז. נדפסה בספר "ברכת הארץ" (ראו בקישורים החיצוניים)}} נראה שתוכניתו לשאת אישה שנייה לא יצאה אל הפועל. <br />
<br />
רבי גרשון נפטר בירושלים בשנת [[תקכ"א]] ([[1761]]) ונטמן ב[[בית הקברות בהר הזיתים]].{{הערה|1=[http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/picture/atarim/site_form_atar.asp?site_id=7377&pic_cat=1&icon_cat=5&york_cat=8 קבר רבי גרשון מקיטוב בהר הזיתים, באתר עיריית ירושלים] {{ש}} [http://www.tomerdvora.co.il/137359/%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%AA-%D7%92%D7%99%D7%A1-%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%A9-%D7%98-%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9 הילולת גיס הבעש"ט], אתר 'תומר דבורה'}} לאחר [[מלחמת ששת הימים]] התגלה מצבתו עליה נכתב: "מצבת מהר"ר אברהם גרשון אשכנזי זלה"ה כ"ה לח' אדר א' שנת התקכ"א". [[שמות רחובות בישראל|על שמו רחוב]] "כי טוב" בירושלים (סמוך ל[[רחוב בר-אילן]]).{{הערה|1=[https://www.jerusalem.muni.il/City/Streetnames/Pages/Street.aspx?streetSemel=0391 אתר עיריית ירושלים]}}<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
אל רבי גרשון התלוו אשתו בלומא ושניים מילדיו הקטנים, אפרים ויהודה ליב. שני בניו הבוגרים, רבי יקר ורבי אהרן חיים, עלו ארצה מאוחר יותר עם משפחותיהם. בנים ובנות נוספים שכבר היו נשואים נשארו בחוץ לארץ והם מוזכרים במכתביו של רבי גרשון. <br />
<br />
אהרון חיים נשלח כ[[שד"ר]] מטעם עדת הספרדים.{{מקור}}<br />
<br />
העדה האשכנזית בירושלים שלחה את רבי אהרן חיים לאירופה כדי לדאוג לכך שתרומות יהודי אשכנז יגיעו לקהילה האשכנזית כיון שטענו לקיפוח על ידי הספרדים. שליחותו הראשונה הייתה בשנת תקכ"ו. בחודש ניסן ה'תקכ"ט הוא יצא לשליחות נוספת למשך כשנה עד חודש אדר ה'תק"ל, ושוב יצא מיד למסע נוסף של שנתיים. פעילותו בחוץ לארץ נתקלה בהתנגדות של 'פקידי קושטא' שטענו כי אין קיפוח כלל ו"יד כולם שוה" בחלוקת המעות. גם חברו של אביו, הרב יחזקאל לנדא, ששימש כ'נשיא ארץ ישראל' דחה את טענותיו. רבי אהרן חיים נפטר בכ"ג בניסן תקל"ג ונטמן בבית העלמין בטבריה. <br />
<br />
רבי יקר היה מחכמי ישיבת "דמשק אליעזר" בירושלים. הוא נשלח פעמיים בשליחות 'כוללות ירושלים' בשנת תקכ"ו-תקכ"ז ובשנת תקל"ד כ[[שד"ר]]. משליחות זו נראה כי האשכנזים בירושלים ויתרו על פעילות עצמאית. הוא נפטר בירושלים בו' בכסלו תקל"ט. איגרת ממנו לחותנו רבי משה אוסטרר נדפסה על ידי [[גרשם שלום]].{{הערה|גרשם שלום, שתי אגרות מארץ-ישראל משנות תק"ך-תקכ"ד, תרביץ כה}}<br />
<br />
== איגרת ומכתבים ==<br />
רבי גרשון הרבה לשלוח מכתבים לבעש"ט, לבני משפחתו ולחבריו והפציר גם בהם שיכתבו לו בחזרה "ואל יקצרו דבריהם כי צמאה נפשי לשתות דבריהם הנעימים כמים קרים על נפש עיפה, ושמועה טובה מארץ מרחקים". נראה שמצא בכך נחמה ועידוד עקב בדידותו הרבה כיהודי אשכנזי יחיד בקרב הקהילה הספרדית.{{הערה|שם = אגרת חברון}} <br />
<br />
בין האגרות שהשתמרו:<br />
* אגרת חברון - נכתבה בחברון ככל הנראה בשנת תק"ח סמוך לעלייתו או בשנת תק"י ונשלחה לגיסו, הבעש"ט.{{הערה|'''ראשיתן של עליות החסידים''', עמ' 60}} האגרת נדפסה בספר "ברכת הארץ" ובספרו של [[אברהם יערי]] "אגרות מארץ ישראל". באגרת תיאר רבי גרשון את געגועיו לידידיו ולקרוביו בחוץ לארץ. בהמשך הוא מספר על ביקורו בירושלים ועל הפצרות תושביה האשכנזים שיעבור לדור בתוכם, וכיצד ניצל בעקבות סירובו מהמגפה בירושלים בה מתו כ-200 אנשים ובהם גם שניים מידידיו מקושטא שעלו עמו ארצה. עוד הוא מתאר את מצב היישוב היהודי בחברון, את סדרי הלימוד ואת היחסים הטובים עם השכנים הערבים. בפנייה מיוחדת לגיסו בדברי ידידות ואהבה הוא מספר לו על רבי חיים בן עטר ועל קורותיו הקצרות בארץ ישראל. בסוף האיגרת הוא פונה לתלמידו, רבי צבי, בנו של הבעש"ט, ומבקש ממנו שלא יבזבז את זמנו ויתמיד בלימודיו.<br />
<br />
* אגרת מיום י"ז בחשוון תקי"ז (1756). נדפסה בספר "ברכת הארץ". באגרת מספר רבי גרשון על פטירת אשתו ועל תוכניתו לצאת לחוץ לארץ על מנת לחפש אישה אחרת.<br />
<br />
* תיאור מכתבו מביקורו בירושלים סמוך לעלייתו ארצה פורסם בספר "מאירת עיניים" שחיבר רבי מאיר תאומים שהיה מקורב לחוגי החסידים.<br />
{{חלונית|כותרת = אגרת הבעל שם טוב|תוכן = "ושאלתי פי משיח: אימת אתי מר? (= אימתי יבוא אדוני) והשיב לי: בזאת תדע, בעת שיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם, ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם הם לעשות ייחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה. ותמהתי על זה, והיה לי צער גדול באריכות הזמן כל כך: מתי אפשר זה להיות. אך מה שלמדתי בהיותי שם, שלושה דברים סגולות, ושלשה שמות הקדושים. והם בנקל ללמוד ולפרש. ונתקרר דעתי, וחשבתי: אפשר על ידי זה יוכלו גם כן אנשי גילי לבוא למדרגה ובחינה כמותי".}}<br />
* 'אגרת הבעש"ט' - אחת האגרות המפורסמות ביותר בתולדות החסידות אותה שלח הבעש"ט לגיסו רבי גרשון מקיטוב. האיגרת נכתבה לראשונה בשנת תק"ז על ידי סופרו של הבעש"ט רבי [[אריה ליב מפולנאה]] אולם לא הגיעה ליעדה. בשנת תק"י קיבל הבעש"ט מכתב מגיסו ובו נודע לו שהאגרת הקודמת לא הגיעה. זמן קצר אחר כך הכתיב הבעש"ט בשנית לחתנו את עיקרי האיגרת הקודמת, ומסר את האיגרת לתלמידו רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], שעמד לצאת לארץ ישראל. אולם, בגין "עיכוב שהיה מהשם ברוך הוא" לא נסע רבי יעקב יוסף מפולנאה לארץ ישראל וכך נשתמרה האגרת והודפסה בסוף ספרו של רבי יעקב יוסף מפולנאה, "בן פורת יוסף".{{הערה|ד"ר מור אלטשולר, [http://www.jewish-studies.info/15.htm איגרת הקודש של הבעש"ט – מהדורות ונוסחים].}} באגרת מספר הבעש"ט על עליית הנשמה שהייתה לו ב[[ראש השנה]] תק"ז, אשר בה ראה "דברים נפלאים מה שלא ראיתי עד הנה מיום עמדי", עד שנכנס להיכל משיח. הבעש"ט מספר לגיסו שביקש גם עבורו ללמד אותו את אותם סודות, אך "לא הורשיתי כלל ומושבע ועומד אני על זה". למרות זאת מצווה עליו הבעש"ט לכוון ולייחד כוונתו בעת לימודו ותפילתו "ובפרט בארץ הקדושה". עוד הוא מבקש ממנו "וכן תתפלל עבורי... שאזכה להסתפח בנחלת ה' בחיים". בסוף האגרת מתנצל הבעש"ט שלא יכול היה לשלוח לו כסף, מספר על רצונו להרחיב בדיבור ולכתוב באריכות "אך מחמת הדמעות שנזכרתי פרידתך ממני לא יכולתי לדבר", וחוזר שנית על רצונו לעלות לארץ ישראל: "כי השם יודע אין אני מייאש עצמי מנסיעה לארץ ישראל אם ריצה השם ולהיות עמך ביחד אך אין הזמן מסכים לזה".<br />
<br />
== צערו על חורבן ירושלים ==<br />
ביקורו הראשון בירושלים סמוך לעלייתו ארצה הותיר בו רושם עז. הוא בכה והצטער עמוקות בראותו את כל המבנים הרבים והמפוארים שהקימו המוסלמים והנוצרים בעוד [[בית המקדש]] חרב. את הרגשתו תיאר במכתב ששלח לגיסו, הבעש"ט (תוכנו של המכתב פורסם על ידי רבי מאיר תאומים):{{ציטוט|תוכן = "כי ראיתי כתב מארץ הקדושה מ"ש [מה שכתב] החסיד מוה"ר גרשון נ"י לגיסו המפורסם בעל שם טוב מוה"ר ישראל ה"י וז"ל [וזה לשונו]: ואני בבואי לעיר הקדש ירושלים, וראיתי שמבונה מכל טוב, נפלתי על אפי ובכיתי ואמרתי, את ירושלים נמשלת כאלמנה, היאך לבשת בגדי אלמנותך, בגדים נאים, הלואי שראיתי בחורבנה"|מקור = מאירת עיניים, הפטרת נח, דף כ"ט ע"ב}} <br />
<br />
גם בנו, רבי [[יוסף תאומים]] בעל ה"פרי מגדים", מזכיר את האיגרת בפירושו על ה[[שולחן ערוך]] ומבאר אותה:{{ציטוט|תוכן = ושמעתי מאדוני אבי הרב ז"ל שאמר כמדומה בשם החסיד ר' גרשון קוטובר ז"ל שבא לירושלים וראה בשלותה עמים יושבים בה ובכה ואמר שזה שאומרים בראותו כל עיר [ירושלים של מטה] על תלה בנויה ועיר ה' מושפלת ירושלים של מעלה כו' שם ניכר החורבן ודוממים"|מקור = פרי מגדים על ה[[שולחן ערוך]], [[אורח חיים]], סימן תקס"א}} <br />
<br />
צערו ואבלו על חורבן הבית נחרתו בזכרונם של תושבי ירושלים. רבי חיים הורוויץ, שהתיישב בירושלים בשנת [[תקפ"ו]] ([[1826]]), מספר מפי השמועה על ר' גרשון קוטובר שאמר [[קינות לתשעה באב|קינות]] ב[[תשעה באב]] מול מקום המקדש "ונתעלף כמה פעמים מהמרירות עד שבקושי הקיצו אותו כדרך המתעלפים".{{הערה|חיים הלוי הורוויץ, [http://www.hebrewbooks.org/32382 חיבת ירושלים], פרק מבשרת ציון, דף מג ע"א}}<br />
<br />
== קברו בהר הזיתים ==<br />
לאחר שנים שלא ידעו את מיקומה המדויק של קברו נמצאה על ידי הרה"ח ר' יעקב שלום גפנר זצ"ל, שופצה שנית בשנת תשע"ז על ידי 'קרן שטרן' בהשתדלות ארגון 'ישועות בקיטוב' נהפכה לאבן שואבת, ביום ההילולא כ"ה אדר ישנה עליה המונית במקום את פניהם של העולים מקדמים ארגון 'ישועות בקיטוב'{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.jdn.co.il/breakingnews/962981|כותרת=היערכות להילולת הרה"ק רבי גרשון מקיטוב זי"ע בהר הזיתים במלאות 257 שנים להסתלקותו – JDN – חדשות|אתר=www.jdn.co.il|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2018-05-10}}}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<br />
* ברנאי, יעקב, כץ-שטימן, חיה, '''על עלייתו של ר' אברהם גרשון מקוטוב לארץ-ישראל''', בתוך: [[ציון (כתב עת)|ציון]] מב, א-ב (תשלז) 110-119. ירושלים.<br />
* [[אברהם יהושע השל]], "ר' גרשון קוטובר: פרשת חייו ועלייתו לארץ ישראל", '''[[Hebrew Union College Annual|HUCA]]''' {{כ}}23 {{כ}}(1950-1951), חלק עברי, עמ' יז-עא.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* {{HebrewBooks|ברוך הכהן כהנא|ברכת הארץ|7159}}, (שתי אגרותיו של רבי גרשון מקיטוב - עמ' סב)<br />
* {{HebrewBooks|[[אברהם יערי]]|אגרות ארץ ישראל|20677}}, (אגרת רבי גרשון מקיטוב בעמ' 277)<br />
* [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=20 אברהם גרשון מקיטוב], ב[[אתר דעת]] <br />
* {{אנצ דעת|1575|גרשון קוטובר}}<br />
* {{דעת|[[בצלאל לנדוי]]|http://www.daat.co.il/daat/kitveyet/mahanaim/landoy.htm|היישוב החסידי בירושלים בראשיתו}}<br />
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28279&st=&pgnum=16 רבי גרשון מקיטוב שליחו של הבעש"ט בירושלים, ירחון 'בית יעקב', גיליון 107-106, אדר תשכ"ח, עמ' 17-16], באתר [[היבורובוקס]]<br />
* [https://mountofolives.co.il/he/deceased_card/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D-%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%95%D7%91/ כרטיס קבר באתר הר הזיתים]<br />
* {{אוצר החכמה|[[דוד הלחמי]]|רבי אברהם גרשון ברבי אפרים מקיטוב|156808|ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח|עמוד=147}}<br />
* http://www.jdn.co.il/breakingnews/962981<br />
*</div>מזרחי ורדיגר