אביי - היסטוריית גרסאות

שמעתא בעי צילותא: /* מחלוקתו עם רבא */ "יש שנקטו שהיה תלמידו של רבא" במקום "יש שנקטו שהיה שאביי היה תלמידו של רבא"

2021-07-29T05:45:44Z

מחלוקתו עם רבא: "יש שנקטו שהיה תלמידו של רבא" במקום "יש שנקטו שהיה שאביי היה תלמידו של רבא"

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:45, 29 ביולי 2021
שורה 51:		שורה 51:

	==מחלוקתו עם רבא==		==מחלוקתו עם רבא==
	אביי היה בר פלוגתיה של רבא, והתלמוד הבבלי נקרא "הויות דאביי ורבא" {{הערה\|בבלי סוכה כח א}}. ויש שנקטו שהיה ~~שאביי היה~~ תלמידו של רבא (ספר ברכות המים דף ב'), אך יש שדחו סברא זו משום שהיה גדול ממנו (ספר בית אהרן והב"ד בשד"ח מערכת א' כלל שיא).		אביי היה בר פלוגתיה של רבא, והתלמוד הבבלי נקרא "הויות דאביי ורבא" {{הערה\|בבלי סוכה כח א}}. ויש שנקטו שהיה תלמידו של רבא (ספר ברכות המים דף ב'), אך יש שדחו סברא זו משום שהיה גדול ממנו (ספר בית אהרן והב"ד בשד"ח מערכת א' כלל שיא).

	בכל המחלוקות בין אביי ורבא ההלכה היא כרבא, חוץ משש מחלוקות שסימנם "[[יע"ל קג"ם]]" (ר"ת של: [[יאוש שלא מדעת]], [[עד זומם]] למפרע הוא נפסל, [[לחי]] העומד מאליו, [[קידושין שלא נמסרו לביאה]], [[גילוי דעת]] בגיטא, [[מומר]] האוכל נבילות להכעיס). אביי מלך לאחר רב יוסף במשך שלוש עשרה שנה, ולאחר מכן מלך רבא. אביי חי ששים שנה {{מקור\|בבלי ראש השנה יח\|כן}}.		בכל המחלוקות בין אביי ורבא ההלכה היא כרבא, חוץ משש מחלוקות שסימנם "[[יע"ל קג"ם]]" (ר"ת של: [[יאוש שלא מדעת]], [[עד זומם]] למפרע הוא נפסל, [[לחי]] העומד מאליו, [[קידושין שלא נמסרו לביאה]], [[גילוי דעת]] בגיטא, [[מומר]] האוכל נבילות להכעיס). אביי מלך לאחר רב יוסף במשך שלוש עשרה שנה, ולאחר מכן מלך רבא. אביי חי ששים שנה {{מקור\|בבלי ראש השנה יח\|כן}}.

ירבעל ב־05:18, 9 ביולי 2018

2018-07-09T05:18:18Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־05:18, 9 ביולי 2018
שורה 246:		שורה 246:
	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	* [[הרב יהודה לייב הכהן מימון]], '''אביי ורבא: תולדותיהם ומסירת מאמריהם וסוגיותיהם בהלכה ובאגדה''', [[מוסד הרב קוק]], [[ירושלים]] תשכ"ה.		* [[הרב יהודה לייב הכהן מימון]], '''אביי ורבא: תולדותיהם ומסירת מאמריהם וסוגיותיהם בהלכה ובאגדה''', [[מוסד הרב קוק]], [[ירושלים]] תשכ"ה.
			{{קרד/ויקי/עברית}}
	==הערות שוליים==		==הערות שוליים==

ירבעל ב־15:26, 24 ביוני 2018

2018-06-24T15:26:09Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:26, 24 ביוני 2018
שורה 1:		שורה 1:
			{{חז"ל
			\|שם=אביי
			\|תמונה=[[קובץ:Tomb of Tannaim Abaye and Rava ap 002.jpg\|250px]]
			\|כיתוב=מערה שיוחסה כ"מערת אביי ורבא"
			\|דור=דור רביעי ל[[אמוראים\|אמוראי]] [[בבל]]
			\|רבותיו=[[רב יוסף]], [[רבה בר נחמני]]
			\|חבריו=[[רבא]]
			\|בית מדרש=[[ישיבת פומבדיתא]]
			}}
	'''אַבַּיֵּי''' או '''נחמני''' היה [[אמורא]] בבלי בדור הרביעי, מגדולי האמוראים. תלמידם של [[רבה]] ו[[רב יוסף]], ובן מחלוקתו הידוע של [[רבא]]. אביי היה בעלה השלישי של [[חומא]], נכדתו של [[רב יהודה]].		'''אַבַּיֵּי''' או '''נחמני''' היה [[אמורא]] בבלי בדור הרביעי, מגדולי האמוראים. תלמידם של [[רבה]] ו[[רב יוסף]], ובן מחלוקתו הידוע של [[רבא]]. אביי היה בעלה השלישי של [[חומא]], נכדתו של [[רב יהודה]].

ירבעל: /* שמו */

2018-06-24T15:24:42Z

שמו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:24, 24 ביוני 2018
שורה 10:		שורה 10:
	סברה אחרת, מודרנית, רואה בשם 'אביי' מילה בארמית עתיקה שמשמעה 'נחמה'. מכאן שהשם אביי הוא למעשה הנוסח הסורי של השם נחמני.		סברה אחרת, מודרנית, רואה בשם 'אביי' מילה בארמית עתיקה שמשמעה 'נחמה'. מכאן שהשם אביי הוא למעשה הנוסח הסורי של השם נחמני.

	בתלמוד מובא כי אף בשמים הוא נקרא "נחמני": מובא כי הוא פגש בלילה ב[[אגרת בת מחלת]] (מזיקה) שפגשה אותו ברחוב ואמרה לו: לולי שמכריזים ברקיע הזהרו בנחמני ובתורתו, היית בסכנה. נענה אביי: אם חשוב אני בשמים, גוזרני שלא תעברי במקום יישוב לעולם{{הערה\|בבלי, פסחים, קיב, ב}}.		בתלמוד מובא כי אף בשמים הוא נקרא "'''נחמני'''": מובא כי הוא פגש בלילה ב[[אגרת בת מחלת]] (מזיקה) שפגשה אותו ברחוב ואמרה לו: לולי שמכריזים ברקיע הזהרו בנחמני ובתורתו, היית בסכנה. נענה אביי: אם חשוב אני בשמים, גוזרני שלא תעברי במקום יישוב לעולם{{הערה\|בבלי, פסחים, קיב, ב}}.

	===ילדותו ורבותיו===		===ילדותו ורבותיו===

ירבעל: /* תולדותיו */

2018-06-24T15:24:16Z

תולדותיו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:24, 24 ביוני 2018
שורה 5:		שורה 5:

	===שמו===		===שמו===
	אביי נקרא פעמים רבות בפי חבריו "נחמני". לפי סברה אחת, המובאת לראשונה ב[[רש"י]], נקרא נחמני כיוון שגדל אצל רבה בר נחמני, אך לפי סברה אחרת, שמו המקורי היה דווקא נחמני, וכדי להימנע משם הדומה לשם אביו המאמץ, קיבל את הכינוי "אביי", לפי [[ראשי תיבות]] הפסוק: {{הדגשה\|'''אֲ'''שֶׁר-'''בְּ'''ךָ '''יְ'''רֻחַם '''יָ'''תוֹם\|הושע ~~יד ד~~\|הושע ~~י"ד~~, ד}} – כך הסביר ה[[מהרש"א]] במסכת קידושין בשם "ספר יוחסין" ו[[האר"י]] בשער הגלגולים.		אביי נקרא פעמים רבות בפי חבריו "נחמני". לפי סברה אחת, המובאת לראשונה ב[[רש"י]], נקרא נחמני כיוון שגדל אצל רבה בר נחמני, אך לפי סברה אחרת, שמו המקורי היה דווקא נחמני, וכדי להימנע משם הדומה לשם אביו המאמץ, קיבל את הכינוי "אביי", לפי [[ראשי תיבות]] הפסוק: {{הדגשה\|'''אֲ'''שֶׁר-'''בְּ'''ךָ '''יְ'''רֻחַם '''יָ'''תוֹם}}{{הערה\|[[ספר הושע\|הושע]] יד, ד}} – כך הסביר ה[[מהרש"א]] במסכת קידושין בשם "ספר יוחסין" ו[[האר"י]] בשער הגלגולים.

	לעומתם, יש המסבירים שנקרא אביי משום שהשם דומה למלה "[[אבא]]", היינו שרצה לומר ש"שמו כשם אבי"{{הערה\|[[תוספות הרא"ש]] ה[[רמ"ה]] בסוף מסכת הוריות}}.		לעומתם, יש המסבירים שנקרא אביי משום שהשם דומה למלה "[[אבא]]", היינו שרצה לומר ש"שמו כשם אבי"{{הערה\|[[תוספות הרא"ש]] ה[[רמ"ה]] בסוף מסכת הוריות}}.

ירבעל ב־15:21, 24 ביוני 2018

2018-06-24T15:21:46Z

הצגת שינויים

אריאל ביגל נ"י: שימוש בתבנית מקור

2015-04-14T12:50:51Z

שימוש בתבנית מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:50, 14 באפריל 2015
שורה 1:		שורה 1:
	~~ה[[אמורא]]~~ '''אביי''' היה מגדולי האמוראים ~~בדור הרביעי~~.		{{לשכתב\|סיבה=סגנון לא מתאים לאתר}}
	~~חי בבבל, והיה~~ תלמידם ~~המובהק~~ של [[רב יוסף]] ו[[~~רבה בר נחמני~~]].		'''אביי''' היה [[אמורא]] בבלי בדור הרביעי, מגדולי האמוראים. תלמידם של [[רבה]] ו[[רב יוסף]], ובן מחלוקתו הידוע של [[רבא]].
			==מחלוקתו עם רבא==
			אביי היה בר פלוגתיה של רבא, והתלמוד הבבלי נקרא "הויות דאביי ורבא" {{מקור\|בבלי סוכה כח א\|כן}}. ויש שנקטו שהיה שאביי היה תלמידו של רבא (ספר ברכות המים דף ב'), אך יש שדחו סברא זו משום שהיה גדול ממנו (ספר בית אהרן והב"ד בשד"ח מערכת א' כלל שיא).

	אביי היה בר פלוגתיה של [[רבא]], והתלמוד הבבלי נקרא "הויות דאביי ורבא" (סוכה כח ע"א). ויש שנקטו שהיה שאביי היה תלמידו של [[רבא]] (ספר ברכות המים דף ב'), אך יש שדחו סברא זו משום שהיה גדול ממנו (ספר בית אהרן והב"ד בשד"ח מערכת א' כלל שיא).		בכל המחלוקות בין אביי ורבא ההלכה היא כרבא, חוץ משש מחלוקות שסימנם "[[יע"ל קג"ם]]" (ר"ת של: [[יאוש שלא מדעת]], [[עד זומם]] למפרע הוא נפסל, [[לחי]] העומד מאליו, [[קידושין שלא נמסרו לביאה]], [[גילוי דעת]] בגיטא, [[מומר]] האוכל נבילות להכעיס). אביי מלך לאחר רב יוסף במשך שלוש עשרה שנה, ולאחר מכן מלך רבא. אביי חי ששים שנה {{מקור\|בבלי ראש השנה יח\|כן}}.
	בכל המחלוקות בין אביי ורבא ההלכה היא כרבא, חוץ משש מחלוקות שסימנם "יע"ל קג"ם" (ר"ת של: [[יאוש שלא מדעת]], [[עד זומם]] למפרע הוא נפסל, [[לחי]] העומד מאליו, [[קידושין שלא נמסרו לביאה]], [[גילוי דעת]] בגיטא, [[מומר]] האוכל נבילות להכעיס). אביי מלך לאחר רב יוסף במשך שלוש עשרה שנה, ולאחר מכן מלך רבא. אביי חי ששים שנה (ראש השנה דף יח).

	אין דרך הגמרא להקדים את [[רבא]] לאביי, משום שאביי מלך לפניו (עי' [[שלחן המערכת]] מע' א' סוף אות יז ו[[עין יצחק]] ח"א עמ' רמח).		אין דרך הגמרא להקדים את רבא לאביי, משום שאביי מלך לפניו (עי' [[שלחן המערכת]] מע' א' סוף אות יז ו[[עין יצחק]] ח"א עמ' רמח).

	היה מצאצאי עלי הכהן וחי ששים שנה בזכות לימוד התורה וגמילות חסדים {{מקור\|בבלי:ראש השנה יח א$בבלי ראש השנה יח, א}}.		היה מצאצאי עלי הכהן וחי ששים שנה בזכות לימוד התורה וגמילות חסדים {{מקור\|בבלי:ראש השנה יח א$בבלי ראש השנה יח, א}}.
שורה 20:		שורה 21:
	מסופר שכאשר חלה רב יוסף ושכח את תלמודו, היה אביי מזכיר לו. אביי הוקיר והעריך ביותר את רבותיו, עד שאמרו עליו שכאשר היה רואה את {{ציטוטון\|אוזן חמורו של רב יוסף שֶׁבָּא - היה עומד מפניו}}{{הערה\|קידושין לג א}}.		מסופר שכאשר חלה רב יוסף ושכח את תלמודו, היה אביי מזכיר לו. אביי הוקיר והעריך ביותר את רבותיו, עד שאמרו עליו שכאשר היה רואה את {{ציטוטון\|אוזן חמורו של רב יוסף שֶׁבָּא - היה עומד מפניו}}{{הערה\|קידושין לג א}}.

	אביי דאג במיוחד לשמור על קשר עם חכמי [[ארץ ישראל]] וללמוד את תורתם, וכך שולבו בתלמוד הבבלי גם פסקיו של [[רבי יוחנן]]. כבר מצעירותו בלטו כשרונותיו וכך נכתב ב[[מסכת ברכות]] ~~[[S:~~ברכות מח א~~\|דף מ"ח~~ ע"א]]:		אביי דאג במיוחד לשמור על קשר עם חכמי [[ארץ ישראל]] וללמוד את תורתם, וכך שולבו בתלמוד הבבלי גם פסקיו של [[רבי יוחנן]]. כבר מצעירותו בלטו כשרונותיו וכך נכתב ב[[מסכת ברכות]] {{מקור\|בבלי ברכות מח א$מח ע"א\|כן}}:
	{{ציטוט\|תוכן=אביי ורבא הוו יתבי קמיה דרבה. אמר להו רבה: למי מברכין? אמרי ליה: לרחמנא. ורחמנא היכא יתיב? רבא אחוי לשמי טללא; אביי נפק לברא אחוי כלפי שמיא. אמר להו רבה: תרווייכו רבנן הויתו - היינו דאמרי אינשי: בוצין בוצין מקטפיה ידיע.}}		{{ציטוט\|תוכן=אביי ורבא הוו יתבי קמיה דרבה. אמר להו רבה: למי מברכין? אמרי ליה: לרחמנא. ורחמנא היכא יתיב? רבא אחוי לשמי טללא; אביי נפק לברא אחוי כלפי שמיא. אמר להו רבה: תרווייכו רבנן הויתו - היינו דאמרי אינשי: בוצין בוצין מקטפיה ידיע.}}

שורה 36:		שורה 37:
	===כראש הישיבה===		===כראש הישיבה===
	מלבד רבא, היה גם [[רבי זירא]] מחבריו של אביי, והיה אחד מגדולי הדור שבחרו באביי לראש הישיבה לאחר מותו של [[רב יוסף]].		מלבד רבא, היה גם [[רבי זירא]] מחבריו של אביי, והיה אחד מגדולי הדור שבחרו באביי לראש הישיבה לאחר מותו של [[רב יוסף]].
	באותה עת התחרו ארבעה תלמידים על מִשְׂרַת ראש הישיבה, עד שהוחלט כי זה שיביא טענה שאין לסתרה – יהיה ראש הישיבה. היה זה אביי שזכה, גובר בין היתר גם על רבא<ref>{{בבלי\|הוריות\|יד\|א}}</ref>. אך ניצחונו היה רק לאותו זמן, משום שלמעשה נפסקו רוב ההלכות לפי רבא, וזהו ניצחון לדורות. עם זאת, בעוד ש[[רבא]] זכה לבת קול משמים רק בערב [[יום כיפור]], אביי זכה לזאת בכל יום שישי ו[[אבא אומנא]] בכל יום.{{הערה\|{{בבלי\|~~תענית~~\|כא\|ב}}}}		באותה עת התחרו ארבעה תלמידים על מִשְׂרַת ראש הישיבה, עד שהוחלט כי זה שיביא טענה שאין לסתרה – יהיה ראש הישיבה. היה זה אביי שזכה, גובר בין היתר גם על רבא<ref>{{מקור\|בבלי\|הוריות\|יד\|א}}</ref>. אך ניצחונו היה רק לאותו זמן, משום שלמעשה נפסקו רוב ההלכות לפי רבא, וזהו ניצחון לדורות. עם זאת, בעוד ש[[רבא]] זכה לבת קול משמים רק בערב [[יום כיפור]], אביי זכה לזאת בכל יום שישי ו[[אבא אומנא]] בכל יום.{{הערה\|{{בבלי\|ת�נית\|כא\|ב}}}}

	אביי הנהיג את הישיבה ואת [[יהדות בבל]] כולה במשך 14 שנה.		אביי הנהיג את הישיבה ואת [[יהדות בבל]] כולה במשך 14 שנה.
שורה 85:		שורה 86:
	* גודשא תילתא {{מקור\|הגודש שמתווסף מעל כלי הוא שליש מנפח הכלי}} {{מקור\|בבלי שבת לה א\|כן}}.		* גודשא תילתא {{מקור\|הגודש שמתווסף מעל כלי הוא שליש מנפח הכלי}} {{מקור\|בבלי שבת לה א\|כן}}.
	* שמע מינה כליא דתנור טפח למאי נפקא מינה למקח וממכר {{מקור\|בבלי בבא בתרא כ א\|כן}}.		* שמע מינה כליא דתנור טפח למאי נפקא מינה למקח וממכר {{מקור\|בבלי בבא בתרא כ א\|כן}}.
	* אמר אביי כי תניא ההיא בדנחתומין דתנור דידן כי כירה דנחתומין. תוס': ונפק"מ למקח וממכר {{מקור\|(בבלי בבא בתרא כ ב ותד"ה תנור}}.		* אמר אביי כי תניא ההיא בדנחתומין דתנור דידן כי כירה דנחתומין. תוס': ונפק"מ למקח וממכר {{מקור\|בבלי בבא בתרא כ ב ותד"ה תנור\|כן}}.
	;אוסף שיטות, ובעיקר חכמים שונים שאמרו שיטה אחת		;אוסף שיטות, ובעיקר חכמים שונים שאמרו שיטה אחת
	* כולהו סבירא להו מה שאדם מתבייש לא מטלטל {{מקור\|(בבלי שבת סה א}}.		* כולהו סבירא להו מה שאדם מתבייש לא מטלטל {{מקור\|בבלי שבת סה א\|כן}}.
	* כולהו סבירא להו אדם מקנה דבר שלא בא לעולם {{מקור\|בבלי קידושין סב ב\|כן}}.		* כולהו סבירא להו אדם מקנה דבר שלא בא לעולם {{מקור\|בבלי קידושין סב ב\|כן}}.
	* כולהו סבירא להו מוכר כל תשמישיו עימו {{מקור\|בבלי בבא בתרא עח א\|כן}}.		* כולהו סבירא להו מוכר כל תשמישיו עימו {{מקור\|בבלי בבא בתרא עח א\|כן}}.
שורה 129:		שורה 130:
	==מחלקותיו עם רבא==		==מחלקותיו עם רבא==

	אביי היה מפלפל, כ[[רבה]] רבו {{מקור\|ספר "אביי ורבא" ~~{{מקור\|הרב~~ מימון}}, מבוא, סוף אות ב ותחילת אות ג. אך יש שחלקו על הסבר זה}}. וכן בעניין הלכה שאינה למעשה - אביי לשיטתו כמחלוקתו נגד [[רב יוסף]]. וכן בפירוש ברייתות - דוחק פירושים שאינם כפשוטן, ולפעמים גם משתמש לשם כך בלשון "תני", שכוונתה להסביר באופן אחר.		אביי היה מפלפל, כ[[רבה]] רבו {{מקור\|ספר "אביי ורבא" לרב מימון, מבוא, סוף אות ב ותחילת אות ג. אך יש שחלקו על הסבר זה}}. וכן בעניין הלכה שאינה למעשה - אביי לשיטתו כמחלוקתו נגד [[רב יוסף]]. וכן בפירוש ברייתות - דוחק פירושים שאינם כפשוטן, ולפעמים גם משתמש לשם כך בלשון "תני", שכוונתה להסביר באופן אחר.

	;ראיות אודות שיטת הפלפול של אביי:		;ראיות אודות שיטת הפלפול של אביי:

	*למי מברכים. יצא החוצה והצביע לשמים. בוצין בוצין מקטפיה ידיע ~~{{מקור\|עמקות}}~~ {{מקור\|בבלי ברכות מח א\|כן}}.		*למי מברכים. יצא החוצה והצביע לשמים. בוצין בוצין מקטפיה ידיע {{מקור\|בבלי ברכות מח א\|כן}}.
	* אנן כי סיכתא בגודא לגמרא - חולשתנו בבקיאות {{מקור\|בבלי ערובין נג א\|כן}}.		* אנן כי סיכתא בגודא לגמרא - חולשתנו בבקיאות {{מקור\|בבלי ערובין נג א\|כן}}.
	* תלמידו המובהק של רבה, גדל בביתו {{מקור\|ר"ן נדרים נד ב\|כן}}, והיה בן אחיו {{מקור\|בבלי זבחים קיח א\|כן}} {{מקור\|רש"י ד"ה חד}}. ורבה גם כן היה מפלפל, ולכן מכונה *עוקר הרים" {{מקור\|בבלי ברכות סד א\|כן}}.		* תלמידו המובהק של רבה, גדל בביתו {{מקור\|ר"ן נדרים נד ב\|כן}}, והיה בן אחיו {{מקור\|בבלי זבחים קיח א\|כן}} {{מקור\|רש"י ד"ה חד}}. ורבה גם כן היה מפלפל, ולכן מכונה *עוקר הרים" {{מקור\|בבלי ברכות סד א\|כן}}.
שורה 141:		שורה 142:
	* בפומבדיתא מעיילי בקופא דמחטא {{מקור\|ואביי היה בפומבדיתא}} {{מקור\|בבלי בבא מציעא לח ב\|כן}}.		* בפומבדיתא מעיילי בקופא דמחטא {{מקור\|ואביי היה בפומבדיתא}} {{מקור\|בבלי בבא מציעא לח ב\|כן}}.

	וזאת, לעומת [[רבא]] שהיה פשטן, כרב יוסף רבו, שהיה בקי {{מקור\|ספר "אביי ורבא" ~~{{מקור\|הרב~~ מימון}}, מבוא, סוף אות ב ותחילת אות ג. אך יש שחלקו על הסבר זה}}. וכן בעניין הלכה שאינה למעשה, כשיטת רב יוסף רבו. וכן בפירוש ברייתות - מפרשן כפשוטן, ואם אי אפשר לפרשן כך - משנה את הגרסא, או מבארן בשיטת תנא בודד.		וזאת, לעומת [[רבא]] שהיה פשטן, כרב יוסף רבו, שהיה בקי {{מקור\|ספר "אביי ורבא" לרב יהודה לייב הכהן מימון, מבוא, סוף אות ב ותחילת אות ג. אך יש שחלקו על הסבר זה}}. וכן בעניין הלכה שאינה למעשה, כשיטת רב יוסף רבו. וכן בפירוש ברייתות - מפרשן כפשוטן, ואם אי אפשר לפרשן כך - משנה את הגרסא, או מבארן בשיטת תנא בודד.

	;ראיות לכך שרבא היה בקי, ופשטן:		;ראיות לכך שרבא היה בקי, ופשטן:
שורה 196:		שורה 197:

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==
	* [[הרב יהודה לייב הכהן מימון]], '''אביי ורבא: תולדותיהם ומסירת מאמריהם וסוגיותיהם בהלכה ובאגדה''', [[מוסד הרב קוק, [[ירושלים]] תשכ"ה.		* [[הרב יהודה לייב הכהן מימון]], '''אביי ורבא: תולדותיהם ומסירת מאמריהם וסוגיותיהם בהלכה ובאגדה''', [[מוסד הרב קוק]], [[ירושלים]] תשכ"ה.



	~~[[קטגוריה:אמוראים]]~~
	~~[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]~~
	~~[[קטגוריה:משפחת רב יהודה]]~~
	[[קטגוריה:הדור הרביעי לאמוראי בבל]]		[[קטגוריה:הדור הרביעי לאמוראי בבל]]
	[[קטגוריה:ראשי ישיבת פומבדיתא]]		[[קטגוריה:ראשי ישיבת פומבדיתא]]
			[[קטגוריה:תלמידי רבה]]
			[[קטגוריה:משפחת רב יהודה]]
	[[קטגוריה:אמוראים ממשפחת עלי הכהן]]		[[קטגוריה:אמוראים ממשפחת עלי הכהן]]
	[[קטגוריה:כהנים]]		[[קטגוריה:כהנים]]
	[[קטגוריה:~~תלמידי רבה~~]]		[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

אריאל ביגל נ"י ב־13:46, 15 בינואר 2014

2014-01-15T13:46:41Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:46, 15 בינואר 2014
שורה 195:		שורה 195:
	עיין עוד בשיטתו של אביי לעיל בסמוך במחלוקותיו על רב יוסף, ובחלק ב אות ‎א		עיין עוד בשיטתו של אביי לעיל בסמוך במחלוקותיו על רב יוסף, ובחלק ב אות ‎א

			==לקריאה נוספת==
			* [[הרב יהודה לייב הכהן מימון]], '''אביי ורבא: תולדותיהם ומסירת מאמריהם וסוגיותיהם בהלכה ובאגדה''', [[מוסד הרב קוק, [[ירושלים]] תשכ"ה.

			[[קטגוריה:אמוראים]]
	[[קטגוריה:אמוראים]][[קטגוריה:יסודות וחקירות]][[קטגוריה:משפחת רב יהודה]]		[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
			[[קטגוריה:משפחת רב יהודה]]
	[[קטגוריה:הדור הרביעי לאמוראי בבל]]		[[קטגוריה:הדור הרביעי לאמוראי בבל]]
	[[קטגוריה:ראשי ישיבת פומבדיתא]]		[[קטגוריה:ראשי ישיבת פומבדיתא]]

אריאל ביגל נ"י ב־22:04, 14 בדצמבר 2013

2013-12-14T22:04:31Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:04, 14 בדצמבר 2013
שורה 200:		שורה 200:
	[[קטגוריה:הדור הרביעי לאמוראי בבל]]		[[קטגוריה:הדור הרביעי לאמוראי בבל]]
	[[קטגוריה:ראשי ישיבת פומבדיתא]]		[[קטגוריה:ראשי ישיבת פומבדיתא]]

	[[קטגוריה:אמוראים ממשפחת עלי הכהן]]		[[קטגוריה:אמוראים ממשפחת עלי הכהן]]
			[[קטגוריה:כהנים]]
			[[קטגוריה:תלמידי רבה]]

טישיו: מחיקת חומר ללא סיבה על ידי אנונימי

2012-11-05T02:19:49Z

מחיקת חומר ללא סיבה על ידי אנונימי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:19, 5 בנובמבר 2012
שורה 23:		שורה 23:
	{{ציטוט\|תוכן=אביי ורבא הוו יתבי קמיה דרבה. אמר להו רבה: למי מברכין? אמרי ליה: לרחמנא. ורחמנא היכא יתיב? רבא אחוי לשמי טללא; אביי נפק לברא אחוי כלפי שמיא. אמר להו רבה: תרווייכו רבנן הויתו - היינו דאמרי אינשי: בוצין בוצין מקטפיה ידיע.}}		{{ציטוט\|תוכן=אביי ורבא הוו יתבי קמיה דרבה. אמר להו רבה: למי מברכין? אמרי ליה: לרחמנא. ורחמנא היכא יתיב? רבא אחוי לשמי טללא; אביי נפק לברא אחוי כלפי שמיא. אמר להו רבה: תרווייכו רבנן הויתו - היינו דאמרי אינשי: בוצין בוצין מקטפיה ידיע.}}

	תרגום: אביי ורבא ישבו לפני רבה, אמר להם: למי מברכים? אמרו לו: לרחמן (ה') והרחמן איפה (הוא) יושב? רבא הצביע למעלה ואביי יצא החוצה והצביע לשמיים. אמר להם רבה: שניכם חכמים תהיו. כמו שאומרים אנשים: "כל דלעת ודלעת משעה שמתחיל בה השרף (כלומר, כאשר הדלעת מתחילה לגדול) יודעים מה יצא ממנה (כלומר, משל הוא שלפי מה שהוא בצעירותו יודעים מה יהיה בבגרותו).		תרגום: אביי ורבא ישבו לפני רבה, אמר להם: למי מברכים? אמרו לו: לרחמן (ה') והרחמן איפה (הוא) יושב? רבא הצביע למעלה ואביי יצא החוצה והצביע לשמיים. אמר להם רבה: שניכם חכמים תהיו. כמו שאומרים אנשים: "כל דלעת ודלעת משעה שמתחיל בה השרף (כלומר, כאשר הדלעת מתחילה לגדול) יודעים (מה יצא ממנה) (כלומר, משל הוא שלפי מה שהוא בצעירותו יודעים מה יהיה בבגרותו).

			כשגדל אביי, הוא נודע כאדם רודף שלום שעוסק ב[[גמילות חסדים]], והיה מקובל ומכובד על הבריות.

			אביי העריך מאוד את אמו החורגת, וכמה פעמים אמר דברים בשמה, בצירוף הביטוי "אמרה לי אם".

	===חבריו===		===חבריו===
	נודע ב[[מחלוקת\|מחלוקותיו]] עם [[רבא]]. יש גם פעמים שאביי מביא ראיות לשיטת רבא או מסביר אותה, ובכשלושים מקומות אומרת ה[[גמרא]] {{ציטוטון\|אביי ורבא דאמרי תרוויהו…}} (אביי ורבא אמרו יחד…). לבד משש מחלוקות, הלכה תמיד כרבא במחלוקות שהיו ביניהם (ראו [[יע"ל קג"ם]]). למעלה מארבעת אלפים אמרות, קושיות, פירכות ותירוצים מיוחסים להם, וכמעט לא ניתן למצוא נושא בתלמוד שאותו לא העמיקו והרחיבו. לא לחינם בא המושג [[הוויות אביי ורבא]], המהווה שם נרדף לתלמוד כולו.		נודע ב[[מחלוקת\|מחלוקותיו]] עם [[רבא]]. יש גם פעמים שאביי מביא ראיות לשיטת רבא או מסביר אותה, ובכשלושים מקומות אומרת ה[[גמרא]] {{ציטוטון\|אביי ורבא דאמרי תרוויהו…}} (אביי ורבא אמרו יחד…). לבד משש מחלוקות, הלכה תמיד כרבא במחלוקות שהיו ביניהם (ראו [[יע"ל קג"ם]]). למעלה מארבעת אלפים אמרות, קושיות, פירכות ותירוצים מיוחסים להם, וכמעט לא ניתן למצוא נושא בתלמוד שאותו לא העמיקו והרחיבו. לא לחינם בא המושג [[הוויות אביי ורבא]], המהווה שם נרדף לתלמוד כולו.

	על חבריו נמנה [[רב שימי בר אשי]]. הוא היה בן בית אצל אביי, וכך מסר כמה משמועותיו, שלא אמר בבית המדרש, אלא הסביר לבניו בעת לימודם{{הערה\|יומא כז א, קידושין מח ב}} עם זאת הוא לא נחשב לתלמידם של אביי ו[[רבא]], ולרוב הוא דן עימם בהלכה{{הערה~~\|{{בבלי~~\|מנחות\|טז\|ב}}~~}},~~ והוא אף חלוק עליהם לפעמים{{הערה\|זבחים טו א, זבחים סט א}}		על חבריו נמנה [[רב שימי בר אשי]]. הוא היה בן בית אצל אביי, וכך מסר כמה משמועותיו, שלא אמר בבית המדרש, אלא הסביר לבניו בעת לימודם{{הערה\|יומא כז א, קידושין מח ב}} עם זאת הוא לא נחשב לתלמידם של אביי ו[[רבא]], ולרוב הוא דן עימם בהלכה{{הערה\|מנחות טז ב}} והוא אף חלוק עליהם לפעמים{{הערה\|זבחים טו א, זבחים סט א}}

	===כראש הישיבה===		===כראש הישיבה===
שורה 37:		שורה 41:

	אביי (וגם רבה, דודו) היו כהנים מבית [[עלי הכהן]], שעליהם נגזר שימותו בגיל צעיר. אביי חי כשישים שנה. (רבה חי כארבעים שנה).		אביי (וגם רבה, דודו) היו כהנים מבית [[עלי הכהן]], שעליהם נגזר שימותו בגיל צעיר. אביי חי כשישים שנה. (רבה חי כארבעים שנה).

			===בר הדיא וחלומותיהם של אביי ורבא===
			ניתן ללמוד אודות חייו של אביי, ממעשה המוב בגמרא אודות פותר החלומות בר הדיא, שבעקבות פתרונותיו היו חייו של אביי בשלב זה מלאים אושר ועושר, וכך מסופר בתלמוד: בזמנם של אביי ורבא היה אדם בשם בר הדיא שעסק במקצועו כ[[פותר חלומות]] והיה נהוג שמי ששילם לו עבור עבודתו - פתר לו לטבה, ומי שלא שילם לו - פתר לו לרעה. אביי היה נוהג לשלם לו, ורבא לא היה משלם לו, ולכן היה פותר תמיד את חלומותיו של אביי לטובה, ואת של רבא לרעה, על כך מסופר בתלמוד:
			*אביי ורבא אמרו לו: ראינו בחלומינו את הפסוק{{הערה\|דברים כח, לא}} שׁוֹרְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ וְלֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ. לרבא פתר בר הדיא, כי הוא יפסיד בעסקיו עד שלא יוכל לאכול מרוב עצבות, ולאביי פתר שהוא ירוויח בעסקיו ומרוב שמחה לא יוכל להכניס אוכל לפיו.
			*אמרו שניהם לבר הדיא: ראינו בחלום את הפסוק{{הערה\|דברים כח, מא}} בָּנִים וּבָנוֹת תּוֹלִיד וְלֹא יִהְיוּ לָךְ כִּי יֵלְכוּ בַּשֶּׁבִי. לרבא פירש בר הדיא את החלום שהפסוק יתקיים כמשמעותו החמורה, ואילו לאביי פתר כי יהיו לו בנים ובנות רבים, וכאשר הם [[נישואין\|ינשאו]] יהיה דומה בעיניו כאילו נשבו.
			*אמרו לו: הקרו לנו בחלומינו את הפסוק{{הערה\|דברים כח, לב}} בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר. לאביי פתר בר הדיא את החלום בכך שיהיו לו הרבה בנים ובנות, אביי ירצה להשיא אותם לקרוביו (כנהוג ב[[האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד\|אותה תקופה]]) ואילו אשתו תרצה להשיא אותם לקרובותיה, ואשתו תנצח ותשיא אותם לקרובותיה הנחשבים במובן מסוים כ"עם אחר", משפחה זרה מאשר משפחתו של אביי. לרבא פתר, כי אשתו תמות ויאלץ להנשא עם אשה אחרת כך שבניו ובנותיו יהיו מסורים בידי אשה זרה, וכמו שפירש פסוק זה [[רבא]] עצמו בשם [[רב ירמיה בר אבא]] ששמע מ[[רב (אמורא)\|רב]] "מאי דכתיב בניך ובנותיך נתונים לעם אחר? זו אשת האב".
			*אמרו לו: הקרו לנו בחלומינו לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ{{הערה\|קהלת ט, ז}}. פתר בר הדיא את חלומו של אביי שיצליחו עסקיו ויאכל וישתה מתוך [[שמחה]] עד שיקרא פסוק זה כמשמעו. לרבא פתר כי הוא יקרא פסוק זה כדי להרגיע את עצמו, לאחר שיפסיד בעסקיו ולא יוכל להכניס [[אוכל\|מאכל]] או [[שתיה\|משקה]] לפיו מרוב צער.
			*אמרו לו: הקרו לנו את הפסוק{{הערה\|דברים כח, לח}} {{ציטוטון\|זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה וּמְעַט תֶּאֱסֹף כִּי יַחְסְלֶנּוּ הָאַרְבֶּה}}. לאביי אמר בר הדיא כי הכוונה היא להתחלת הפסוק "זרע רב תוציא השדה", ואילו לרבא אמר כי הכוונה היא בעיקר לסיום הפסוק - "ומעט תאסוף כי יחסלנו ה[[ארבה]]".
			*אמרו לו: הקרו לנו את הפסוק{{הערה\|דברים כח, י}} וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ. לאביי הוא אמר שיתפרסם שמו כראש ישיבה נכבד ואימתו תהיה מוטלת על הבריות. לרבא פתר כי הוא יתפס בדין המלך וכן [[גנב\|גנבים]] יגנבו את ממונו, עד שכולם יקבלו על עצמם עול מלכות שמים וילמדו [[קל וחומר]] ממך, שאפילו ב[[צדיק]] כמותך שולטת מידת הדין. בתלמוד מסופר כי אכן כך היה, למחר באו שליחי המלכות ואסרו אותו.
			*אמרו לו שניהם: ראינו בחלומינו [[כרוב]]. פתר בר הדיא לאביי כי כספו ועסקיו יוכפלו כחסה, ולרבא פתר שעסקיו ילכו לאבדון ויהיו מרים עבורו כחסה (שמרה כאשר היא קטנה).
			*אמרו לו שניהם: ראינו בחלומינו [[בשר]] על פי חביות [[יין]]. לאביי פתר כי יינו יושבח וכולם יבואו לקנות ממנו בשר ויין, ולרבא פתר שיינו יחמיץ וכום יבואו לקנות ממנו [[חומץ]] כדי לאוכלו יחד עם הבשר.
			*אמרו לו: ראינו חבית התלויה בראש [[דקל]]. לאביי פתר כי עסקיו יתרוממו ויצליחו כ[[דקל]] שהוא גבוה, ולרבא פתר שעסקיו יצטמקו כ[[תמר (פרי)\|תמר]]ים הגדלים בדקל.
			*אמרו לו: ראינו חבית שנופלת לבור. לאביי פתר כי עסקיו יצליחו בצורה פלאית ולא מובנת, כמאמר העולם: נפלה [[פת]] ל[[בור]] אך לא נמצאה. ולרבא פתר כי עסקיו יפלו מטה מטה.
			*אמרו לו: ראינו [[חמור]] קטן שעומד לפנינו ונוער. לאביי פטר כי יוכתר לראשות הישיבה והמתרגם יעמוד לידו לתרגם את דבריו ולהכריזם בקול רם לרבים, ולרבא פתר כי מי שכתב את [[תפילין\|תפיליו]], כתב בשוגג את המילה "חמור" בין המילים "וכל פטר חמור תפדה בשה", עם וי"ו למרות שבפרשה היא נכתבת ללא וי"ו, ולאחר מכן מצא את ה[[טעות]] ומחקה את הוי"ו המיותרת, אך מקומה ניכר כך שהתפילין שלו אינן יפות ומהודרות{{הערה\|ברכות נו א}}.

	==משפחתו==		==משפחתו==