אביב - היסטוריית גרסאות

דניאל ונטורה ב־18:05, 28 במרץ 2009

2009-03-28T18:05:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:05, 28 במרץ 2009
שורה 1:		שורה 1:
	'''אביב''' היא אחת מארבעת "עונות השנה", יחד עם [[סתיו]], [[חורף]] ו[[קיץ]]. במובנו המקובל הוא מוזכר טרם [[יציאת מצרים]]:"הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב"{{מקור\|תנ"ך:שמות י"ג ד$שמות י"ג, ד}}. הוא נזכרק עוד קודם, בתאור [[מכות מצרים]], כאשר המובן הוא אחר: לאחר שהשעורה נפגעה בברד, כי השעורה כבר היתה בשלה וקשה, וזאת בניגוד לחיטה, שהיתה עדיין רכה '''אביב''' ולכן לא נפגעה, כפי שנאמר:"וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל" {{מקור\|תנ"ך:שמות י"ג ד$שמות י"ג, ד}}. [[רש"י]] מברק:" כבר ביכרה ועומדת בקשיה ונשתברו ונפלו וכן הפשתה גדלה כבר והוקשה לעמוד בגבעוליה".		'''אביב''' היא אחת מארבעת "עונות השנה", יחד עם [[סתיו]], [[חורף]] ו[[קיץ]]. במובנו המקובל הוא מוזכר טרם [[יציאת מצרים]]:"הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב"{{מקור\|תנ"ך:שמות י"ג ד$שמות י"ג, ד}}. הוא נזכרק עוד קודם, בתאור [[מכות מצרים]], כאשר המובן הוא אחר: לאחר שהשעורה נפגעה בברד, כי השעורה כבר היתה בשלה וקשה, וזאת בניגוד לחיטה, שהיתה עדיין רכה '''אביב''' ולכן לא נפגעה, כפי שנאמר:"וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל" {{מקור\|תנ"ך:שמות י"ג ד$שמות י"ג, ד}}. [[רש"י]] מברק:" כבר ביכרה ועומדת בקשיה ונשתברו ונפלו וכן הפשתה גדלה כבר והוקשה לעמוד בגבעוליה".

	ב[[ארץ ישראל]], בשונה מארצות תבל אחרות, עונת האביב היא קצרה, ובהתאם לאמור במקרא היא עורכת רק כחודש ימים. לאביב יש השפעה רבה על הצומח והחי בארץ ישראל]]		ב[[ארץ ישראל]], בשונה מארצות תבל אחרות, עונת האביב היא קצרה, ובהתאם לאמור במקרא היא עורכת רק כחודש ימים. לאביב יש השפעה רבה על הצומח והחי בארץ ישראל.

	==משמעות הלכתית==		==משמעות הלכתית==

	ואביב יש משמעות ב[[ההלכה]] לקביעת ה[[מדריך להכנת לוח שנה עברי+לוח העברי]], עקב העקרון כי [[חג הפסח]] חייב לחול בעונת האביב. וכך מובא במקרא:		ואביב יש משמעות ב[[הלכה למשה מסיני\|ההלכה]] לקביעת ה[[מדריך להכנת לוח שנה עברי\|לוח העברי]], עקב העקרון כי [[חג הפסח]] חייב לחול בעונת האביב. וכך מובא במקרא:

	בכמה פסוקים נזכר "חודש האביב", החודש שבו יצאו בני ישראל ממצרים: "אֶת-חַג הַמַּצּוֹת, תִּשְׁמֹר--שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, כִּי-בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם; וְלֹא-יֵרָאוּ פָנַי, רֵיקָם" {{מקור\|תנ"ך:שמות כ"ג ט"ו$שמות כ"ג, ט"ו}} וכן"אֶת-חַג הַמַּצּוֹת, תִּשְׁמֹר--שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ, לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב " {{מקור\|תנ"ך:שמות ל"ד י"ח$שמות ל"ד, י"ח}} וב[[ספר דברים]]:"שָׁמוֹר, אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב, וְעָשִׂיתָ פֶּסַח, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב, הוֹצִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם--לָיְלָה. "{{מקור\|תנ"ך:דברים ט"ז א$דברים ט"ז, א}}		בכמה פסוקים נזכר "חודש האביב", החודש שבו יצאו בני ישראל ממצרים: "אֶת-חַג הַמַּצּוֹת, תִּשְׁמֹר--שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, כִּי-בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם; וְלֹא-יֵרָאוּ פָנַי, רֵיקָם" {{מקור\|תנ"ך:שמות כ"ג ט"ו$שמות כ"ג, ט"ו}} וכן"אֶת-חַג הַמַּצּוֹת, תִּשְׁמֹר--שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ, לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב " {{מקור\|תנ"ך:שמות ל"ד י"ח$שמות ל"ד, י"ח}} וב[[ספר דברים]]:"שָׁמוֹר, אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב, וְעָשִׂיתָ פֶּסַח, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב, הוֹצִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם--לָיְלָה. "{{מקור\|תנ"ך:דברים ט"ז א$דברים ט"ז, א}}
שורה 19:		שורה 19:
	</gallery>		</gallery>

			{{תבנית:חודשי השנה}}

	[[קטגוריה:עונות השנה]]		[[קטגוריה:עונות השנה]]

דניאל ונטורה ב־17:59, 28 במרץ 2009

2009-03-28T17:59:34Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:59, 28 במרץ 2009
שורה 5:		שורה 5:
	==משמעות הלכתית==		==משמעות הלכתית==

	ואביב יש משמעות ב[[~~הלכה~~]] לקביעת ה[[לוח העברי]], עקב העקרון כי [[חג הפסח]] חייב לחול בעונת האביב. וכך מובא במקרא:		ואביב יש משמעות ב[[ההלכה]] לקביעת ה[[מדריך להכנת לוח שנה עברי+לוח העברי]], עקב העקרון כי [[חג הפסח]] חייב לחול בעונת האביב. וכך מובא במקרא:

	בכמה פסוקים נזכר "חודש האביב", החודש שבו יצאו בני ישראל ממצרים: '''את חג המצות תשמר, שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד '''חדש האביב''' כי בו יצאת ממצרים, ולא יראו פני ריקם" {{מקור\|תנ"ך:שמות כ"ג ט"ו$שמות כ"ג, ט"ו}} וכן" " {{מקור\|תנ"ך:שמות ל"ד י"ח$שמות ל"ד, י"ח}} וב[[ספר דברים]]:"שמור את '''חדש האביב''' ועשית פסח לה' אלהיך, כי '''בחדש האביב''' הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה" {{מקור\|תנ"ך:דברים ט"ז א$דברים ט"ז, א}}



			בכמה פסוקים נזכר "חודש האביב", החודש שבו יצאו בני ישראל ממצרים: "אֶת-חַג הַמַּצּוֹת, תִּשְׁמֹר--שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב, כִּי-בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם; וְלֹא-יֵרָאוּ פָנַי, רֵיקָם" {{מקור\|תנ"ך:שמות כ"ג ט"ו$שמות כ"ג, ט"ו}} וכן"אֶת-חַג הַמַּצּוֹת, תִּשְׁמֹר--שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ, לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב " {{מקור\|תנ"ך:שמות ל"ד י"ח$שמות ל"ד, י"ח}} וב[[ספר דברים]]:"שָׁמוֹר, אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב, וְעָשִׂיתָ פֶּסַח, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב, הוֹצִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם--לָיְלָה. "{{מקור\|תנ"ך:דברים ט"ז א$דברים ט"ז, א}}

			תחולתו של חג הפסח באביב הוא הבסיס למבנה לוח השנה העברי. [[הרב בנימין לאו]] הסביר זאת במאמרו , [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1059953.html ''' אורלוגין של עם'''] :"החודש הזה לכם" הוא המפתח לקביעת המועדים. "מועד" בלשון אחר הוא "מפגש". רגע לפני יציאת מצרים מבקש ה' ללמד את ישראל את סוד המפגש. חג הפסח הוא המועד הראשון. כבר בשבתם במצרים, לפני יציאתם ממנה, נצטוו ישראל להתכנס בבתיהם ולחוג את המועד הזה. כהקדמה למועד באה בשורת "החודש הזה לכם" והעבירה את כובד האחריות מגורל שמימי לאחריות אנושית ולאומית. מאז ועד היום אנו מציינים את הלוח העברי, נבדל ושונה מן הלוח השמשי. הוא משמש מרכיב לזהות יהודית של עם עתיק המחזיק בידיו את האורלוגין."

	==פריחה באביב==		==פריחה באביב==

דניאל ונטורה ב־17:47, 28 במרץ 2009

2009-03-28T17:47:23Z

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''אביב''' היא אחת מארבעת "עונות  השנה", יחד עם [[סתיו]], [[חורף]] ו[[קיץ]]. במובנו המקובל הוא מוזכר טרם [[יציאת מצרים]]:"הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב"{{מקור|תנ"ך:שמות י"ג ד$שמות י"ג, ד}}. הוא נזכרק עוד קודם, בתאור [[מכות מצרים]], כאשר המובן הוא אחר: לאחר שהשעורה נפגעה בברד, כי השעורה כבר היתה בשלה וקשה, וזאת בניגוד לחיטה, שהיתה עדיין רכה '''אביב''' ולכן לא נפגעה, כפי שנאמר:"וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל" {{מקור|תנ"ך:שמות י"ג ד$שמות י"ג, ד}}. [[רש"י]] מברק:" כבר ביכרה ועומדת בקשיה ונשתברו ונפלו וכן הפשתה גדלה כבר והוקשה לעמוד בגבעוליה".
-ב[[ארץ ישראל]], בשונה מארצות תבל אחרות, עונת האביב היא קצרה, ובהתאם לאמור במקרא היא עורכת רק כחודש ימים.
+ב[[ארץ ישראל]], בשונה מארצות תבל אחרות, עונת האביב היא קצרה, ובהתאם לאמור במקרא היא עורכת רק כחודש ימים. לאביב יש השפעה רבה על הצומח והחי בארץ ישראל]]
 [[קטגוריה:עונות השנה]]

דניאל ונטורה ב־17:34, 28 במרץ 2009

2009-03-28T17:34:11Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:34, 28 במרץ 2009
שורה 1:		שורה 1:
	'''אביב''' היא אחת מארבעת "עונות השנה", יחד עם [[סתיו], [[חורף]] ו[[קיץ]. במובנו המקובל הוא מוזכר טרם [[יציאת מצרים]]:"הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב"{{מקור\|תנ"ך:שמות י"ג ד$שמות י"ג, ד}}. הוא נזכרק עוד קודם, בתאור [[מכות ~~פרעה~~]], כאשר המובן הוא אחר: לאחר שהשעורה נפגעה בברד, כי השעורה כבר היתה בשלה וקשה, וזאת בניגוד לחיטה, שהיתה עדיין רכה '''אביב''' ולכן לא נפגעה, כפי שנאמר:"וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל" {{מקור\|תנ"ך:שמות י"ג ד$שמות י"ג, ד}}.		'''אביב''' היא אחת מארבעת "עונות השנה", יחד עם [[סתיו]], [[חורף]] ו[[קיץ]]. במובנו המקובל הוא מוזכר טרם [[יציאת מצרים]]:"הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב"{{מקור\|תנ"ך:שמות י"ג ד$שמות י"ג, ד}}. הוא נזכרק עוד קודם, בתאור [[מכות מצרים]], כאשר המובן הוא אחר: לאחר שהשעורה נפגעה בברד, כי השעורה כבר היתה בשלה וקשה, וזאת בניגוד לחיטה, שהיתה עדיין רכה '''אביב''' ולכן לא נפגעה, כפי שנאמר:"וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל" {{מקור\|תנ"ך:שמות י"ג ד$שמות י"ג, ד}}. [[רש"י]] מברק:" כבר ביכרה ועומדת בקשיה ונשתברו ונפלו וכן הפשתה גדלה כבר והוקשה לעמוד בגבעוליה".

			ב[[ארץ ישראל]], בשונה מארצות תבל אחרות, עונת האביב היא קצרה, ובהתאם לאמור במקרא היא עורכת רק כחודש ימים.

	[[קטגוריה:עונות השנה]]		[[קטגוריה:עונות השנה]]


			[[קטגוריה: גאוגרפיה של ארץ ישראל]]

דניאל ונטורה: דף חדש: '''אביב''' היא אחת מארבעת "עונות השנה", יחד עם [[סתיו], חורף ו[[קיץ]. במובנו המקובל הוא מוזכר טרם [[יציאת מצ...

2009-03-28T17:20:38Z

דף חדש: '''אביב''' היא אחת מארבעת "עונות השנה", יחד עם [[סתיו], חורף ו[[קיץ]. במובנו המקובל הוא מוזכר טרם [[יציאת מצ...

דף חדש

'''אביב''' היא אחת מארבעת "עונות השנה", יחד עם [[סתיו], [[חורף]] ו[[קיץ]. במובנו המקובל הוא מוזכר טרם [[יציאת מצרים]]:"הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב"{{מקור|תנ"ך:שמות י"ג ד$שמות י"ג, ד}}. הוא נזכרק עוד קודם, בתאור [[מכות פרעה]], כאשר המובן הוא אחר: לאחר שהשעורה נפגעה בברד, כי השעורה כבר היתה בשלה וקשה, וזאת בניגוד לחיטה, שהיתה עדיין רכה '''אביב''' ולכן לא נפגעה, כפי שנאמר:"וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל" {{מקור|תנ"ך:שמות י"ג ד$שמות י"ג, ד}}.

[[קטגוריה:עונות השנה]]