אבות נזיקין - היסטוריית גרסאות

לומדעסניק: /* אופי כל אחד מארבעת האבות */

2025-11-08T21:32:10Z

אופי כל אחד מארבעת האבות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:32, 8 בנובמבר 2025
שורה 16:		שורה 16:
	* אופיו של '''בור''' הוא: תחילת עשייתו לנזק; התקלה עומדת במקומה והעובר עליה ניזוק. תולדותיו: אבנו, סכינו ומשאו של אדם שהניחם ברשות הרבים, ונתקלו בהם.		* אופיו של '''בור''' הוא: תחילת עשייתו לנזק; התקלה עומדת במקומה והעובר עליה ניזוק. תולדותיו: אבנו, סכינו ומשאו של אדם שהניחם ברשות הרבים, ונתקלו בהם.
	* אופיו של '''אש''' הוא: כח אחר מעורב בו, והכוונה לרוח המעיפה את האש. תולדותיה: אבנו, סכינו ומשאו של אדם שהניחם בראש הגג ונפלו ברוח מצויה והזיקו דרך נפילתם.		* אופיו של '''אש''' הוא: כח אחר מעורב בו, והכוונה לרוח המעיפה את האש. תולדותיה: אבנו, סכינו ומשאו של אדם שהניחם בראש הגג ונפלו ברוח מצויה והזיקו דרך נפילתם.
	בנוסף למניין המשנה, ~~יש גם כאלו שמנו שלשה עשר~~ אבות נזיקין~~, ויש שמנו עשרים וארבעה~~.		בנוסף למניין המשנה, ר' אושעיה מנה שלוש עשרה, ור' חייא מנה עשרים וארבע אבות נזיקין (כולל קנסות).{{#makor-new:בבא קמא ד ב\|בבלי-בבא-קמא\|ד\|ב}}.

	==ההבדל בין אב ותולדה==		==ההבדל בין אב ותולדה==

לומדעסניק: /* אופי כל אחד מארבעת האבות */

2025-11-08T21:29:05Z

אופי כל אחד מארבעת האבות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:29, 8 בנובמבר 2025
שורה 11:		שורה 11:
	==אופי כל אחד מארבעת האבות==		==אופי כל אחד מארבעת האבות==
	לכל אחד מארבעת אבות הנזיקין ישנם דינים המיוחדים לו הכוללים לפעמים גם מקרים בהם אין חיוב על ההיזק:		לכל אחד מארבעת אבות הנזיקין ישנם דינים המיוחדים לו הכוללים לפעמים גם מקרים בהם אין חיוב על ההיזק:
	*אופיו של '''קרן''', כלומר שור המזיק בקרניו הוא: כוונתו של השור להזיק. תולדות הקרן: נגיפה בגוף, נשיכה, רביצה על כלים בכוונה לשברם או בעיטה ברגל בכוונה להזיק.		*אופיו של '''קרן''', כלומר שור המזיק בקרניו הוא: כוונתו של השור להזיק, וישנם מקומות שנראה שהמאפיין שלו הוא הזק 'משונה'. תולדות הקרן: נגיפה בגוף, נשיכה, רביצה על כלים בכוונה לשברם או בעיטה ברגל בכוונה להזיק.
	* אופיו של '''שן''', כלומר היזק הבהמות על ידי אכילה הוא: יש הנאה להזיקה. תולדותיה: נתחככה הבהמה בכותל להנאתה והפילתו, או נתגלגלה על פירות להנאתה וטנפתם, או שדרסה על נוד מלא שמן ונהנה גופה מן הסיכה.		* אופיו של '''שן''', כלומר היזק הבהמות על ידי אכילה הוא: יש הנאה להזיקה. תולדותיה: נתחככה הבהמה בכותל להנאתה והפילתו, או נתגלגלה על פירות להנאתה וטנפתם, או שדרסה על נוד מלא שמן ונהנה גופה מן הסיכה.
	* אופיו של '''רגל''', כלומר היזק הבהמות על ידי דריסת הרגל הוא: היזקה מצוי, שרגילה הבהמה להזיק דרך הילוכה. תולדותיה: הזיקה בגופה דרך הילוכה, בשערה דרך הילוכה (שנדבקו שערותיה בכלי וגררתו), ברסן שבפיה, באוכף שעליה, או בקרון שהיא מושכת בו.		* אופיו של '''רגל''', כלומר היזק הבהמות על ידי דריסת הרגל הוא: היזקה מצוי, שרגילה הבהמה להזיק דרך הילוכה. תולדותיה: הזיקה בגופה דרך הילוכה, בשערה דרך הילוכה (שנדבקו שערותיה בכלי וגררתו), ברסן שבפיה, באוכף שעליה, או בקרון שהיא מושכת בו.
שורה 17:		שורה 17:
	* אופיו של '''אש''' הוא: כח אחר מעורב בו, והכוונה לרוח המעיפה את האש. תולדותיה: אבנו, סכינו ומשאו של אדם שהניחם בראש הגג ונפלו ברוח מצויה והזיקו דרך נפילתם.		* אופיו של '''אש''' הוא: כח אחר מעורב בו, והכוונה לרוח המעיפה את האש. תולדותיה: אבנו, סכינו ומשאו של אדם שהניחם בראש הגג ונפלו ברוח מצויה והזיקו דרך נפילתם.
	בנוסף למניין המשנה, יש גם כאלו שמנו שלשה עשר אבות נזיקין, ויש שמנו עשרים וארבעה.		בנוסף למניין המשנה, יש גם כאלו שמנו שלשה עשר אבות נזיקין, ויש שמנו עשרים וארבעה.

	==ההבדל בין אב ותולדה==		==ההבדל בין אב ותולדה==
	הגמרא {{#makor-new:בבא קמא ב א\|בבלי-בבא-קמא\|ב\|א}} דנה בהבדל שבין אב ותולדה בהקשר לנזיקין. הגמרא מסתפקת האם היחס בין אב ותולדה בנזיקין דומה לאבות ותולדות במלאכות שבת בהם דינם שווה או לאבות ותולדות בטומאה וטהרה בהם הדין של טומאת אב אינו זהה לדין טומאת תולדה. למסקנה, הגמרא קובעת כי חלק מהתולדות דומים בדינם לאבות וחלק לא "יש מהן כיוצא בהן ויש מהן לאו כיוצא בהן". בפירוט האבות והתולדות עולה כי דינם של כל האבות והתולדות זהה בכך שהחיוב על התולדה זהה לחיוב על האבות מלבד היזק [[צרורות]] שהוא תולדה של היזק רגל, ואף על פי כן משלמים בו רק חצי מתשלום הנזק בניגוד לתשלום רגל בו משלמים על היזק שלם.		הגמרא {{#makor-new:בבא קמא ב א\|בבלי-בבא-קמא\|ב\|א}} דנה בהבדל שבין אב ותולדה בהקשר לנזיקין. הגמרא מסתפקת האם היחס בין אב ותולדה בנזיקין דומה לאבות ותולדות במלאכות שבת בהם דינם שווה או לאבות ותולדות בטומאה וטהרה בהם הדין של טומאת אב אינו זהה לדין טומאת תולדה. למסקנה, הגמרא קובעת כי חלק מהתולדות דומים בדינם לאבות וחלק לא "יש מהן כיוצא בהן ויש מהן לאו כיוצא בהן". בפירוט האבות והתולדות עולה כי דינם של כל האבות והתולדות זהה בכך שהחיוב על התולדה זהה לחיוב על האבות מלבד היזק [[צרורות]] שהוא תולדה של היזק רגל, ואף על פי כן משלמים בו רק חצי מתשלום הנזק בניגוד לתשלום רגל בו משלמים על היזק שלם.

2A01:6500:A044:EFFF:C117:1A93:2BF:11A8: /* חיוב נזיקין מדין היזק או מדין שמירה */

2025-08-21T10:24:06Z

חיוב נזיקין מדין היזק או מדין שמירה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:24, 21 באוגוסט 2025
שורה 25:		שורה 25:
	ניתן להוכיח כשיטה הסוברת שיסוד החיוב הוא מדין שמירה מדברי הגמרא {{#makor-new:בבא קמא ט ב\|בבלי-בבא-קמא\|ט\|ב}} "כל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו" ממנה משמע שעיקר חיוב התשלום הוא מדין שהיה על האדם לשמור על ממונו שלא יזיק.		ניתן להוכיח כשיטה הסוברת שיסוד החיוב הוא מדין שמירה מדברי הגמרא {{#makor-new:בבא קמא ט ב\|בבלי-בבא-קמא\|ט\|ב}} "כל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו" ממנה משמע שעיקר חיוב התשלום הוא מדין שהיה על האדם לשמור על ממונו שלא יזיק.

	מנגד, בגמרא {{#makor-new:ברכות י ב\|בבלי-בבא-קמא\|י\|ב}} מובא כי ישנו חילוק בין דיני שומרים לבין מי שבהמתו הזיקה משום "התם ממונא קא מזיק אבל שומר בגופא מזיק". מדברי הגמרא עולה שחיוב המזיק הוא משום שממונו הזיק, ואין להשוות חיוב זה לדיני שמירה בהם החיוב הוא מדין היזק בגופו שלא שמר כיאות.

	נפקא מינה בין שתי הגישות תהיה במידה ויש ספק האם האדם שמר כראוי על בהמתו כאשר הבעלים טוען ששמר כראוי והניזק טוען שהתרשל בשמירתו. לפי הצד שהחיוב הוא משום שממונו הזיק והוא אחראי עליו- הרי שהאדם חייב לשלם על ההיזק ועל הבעלים להוכיח ששמר כראוי על מנת לפטור את עצמו. מנגד, לסוברים שהחיוב הוא מדין שהתרשל בשמירתו- הרי שהניזק צריך להוכיח שהבעלים לא שמר כראוי משום ש[[המוציא מחבירו עליו הראיה]].		נפקא מינה בין שתי הגישות תהיה במידה ויש ספק האם האדם שמר כראוי על בהמתו כאשר הבעלים טוען ששמר כראוי והניזק טוען שהתרשל בשמירתו. לפי הצד שהחיוב הוא משום שממונו הזיק והוא אחראי עליו- הרי שהאדם חייב לשלם על ההיזק ועל הבעלים להוכיח ששמר כראוי על מנת לפטור את עצמו. מנגד, לסוברים שהחיוב הוא מדין שהתרשל בשמירתו- הרי שהניזק צריך להוכיח שהבעלים לא שמר כראוי משום ש[[המוציא מחבירו עליו הראיה]].

Wikiboss: /* אופי כל אחד מארבעת האבות */

2020-06-03T21:19:36Z

אופי כל אחד מארבעת האבות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:19, 3 ביוני 2020
שורה 17:		שורה 17:
	* אופיו של '''אש''' הוא: כח אחר מעורב בו, והכוונה לרוח המעיפה את האש. תולדותיה: אבנו, סכינו ומשאו של אדם שהניחם בראש הגג ונפלו ברוח מצויה והזיקו דרך נפילתם.		* אופיו של '''אש''' הוא: כח אחר מעורב בו, והכוונה לרוח המעיפה את האש. תולדותיה: אבנו, סכינו ומשאו של אדם שהניחם בראש הגג ונפלו ברוח מצויה והזיקו דרך נפילתם.
	בנוסף למניין המשנה, יש גם כאלו שמנו שלשה עשר אבות נזיקין, ויש שמנו עשרים וארבעה.		בנוסף למניין המשנה, יש גם כאלו שמנו שלשה עשר אבות נזיקין, ויש שמנו עשרים וארבעה.
			==ההבדל בין אב ותולדה==
			הגמרא {{#makor-new:בבא קמא ב א\|בבלי-בבא-קמא\|ב\|א}} דנה בהבדל שבין אב ותולדה בהקשר לנזיקין. הגמרא מסתפקת האם היחס בין אב ותולדה בנזיקין דומה לאבות ותולדות במלאכות שבת בהם דינם שווה או לאבות ותולדות בטומאה וטהרה בהם הדין של טומאת אב אינו זהה לדין טומאת תולדה. למסקנה, הגמרא קובעת כי חלק מהתולדות דומים בדינם לאבות וחלק לא "יש מהן כיוצא בהן ויש מהן לאו כיוצא בהן". בפירוט האבות והתולדות עולה כי דינם של כל האבות והתולדות זהה בכך שהחיוב על התולדה זהה לחיוב על האבות מלבד היזק [[צרורות]] שהוא תולדה של היזק רגל, ואף על פי כן משלמים בו רק חצי מתשלום הנזק בניגוד לתשלום רגל בו משלמים על היזק שלם.

	==חיוב נזיקין מדין היזק או מדין שמירה==		==חיוב נזיקין מדין היזק או מדין שמירה==

Wikiboss: /* אופי כל אחד מארבעת האבות */

2020-06-02T14:57:31Z

אופי כל אחד מארבעת האבות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:57, 2 ביוני 2020
שורה 10:		שורה 10:

	==אופי כל אחד מארבעת האבות==		==אופי כל אחד מארבעת האבות==
	לכל אחד מארבעת אבות הנזיקין ישנם דינים המיוחדים לו הכוללים לפעמים גם מקרים בהם אין חיוב על ההיזק. אופיו של '''קרן''', כלומר שור המזיק בקרניו הוא: כוונתו של השור להזיק. תולדות הקרן: נגיפה בגוף, נשיכה, רביצה על כלים בכוונה לשברם או בעיטה ברגל בכוונה להזיק.		לכל אחד מארבעת אבות הנזיקין ישנם דינים המיוחדים לו הכוללים לפעמים גם מקרים בהם אין חיוב על ההיזק:
	אופיו של '''שן''', כלומר היזק הבהמות על ידי אכילה הוא: יש הנאה להזיקה. תולדותיה: נתחככה הבהמה בכותל להנאתה והפילתו, או נתגלגלה על פירות להנאתה וטנפתם, או שדרסה על נוד מלא שמן ונהנה גופה מן הסיכה.		*אופיו של '''קרן''', כלומר שור המזיק בקרניו הוא: כוונתו של השור להזיק. תולדות הקרן: נגיפה בגוף, נשיכה, רביצה על כלים בכוונה לשברם או בעיטה ברגל בכוונה להזיק.
	אופיו של '''רגל''', כלומר היזק הבהמות על ידי דריסת הרגל הוא: היזקה מצוי, שרגילה הבהמה להזיק דרך הילוכה. תולדותיה: הזיקה בגופה דרך הילוכה, בשערה דרך הילוכה (שנדבקו שערותיה בכלי וגררתו), ברסן שבפיה, באוכף שעליה, או בקרון שהיא מושכת בו.		* אופיו של '''שן''', כלומר היזק הבהמות על ידי אכילה הוא: יש הנאה להזיקה. תולדותיה: נתחככה הבהמה בכותל להנאתה והפילתו, או נתגלגלה על פירות להנאתה וטנפתם, או שדרסה על נוד מלא שמן ונהנה גופה מן הסיכה.
	אופיו של '''בור''' הוא: תחילת עשייתו לנזק; התקלה עומדת במקומה והעובר עליה ניזוק. תולדותיו: אבנו, סכינו ומשאו של אדם שהניחם ברשות הרבים, ונתקלו בהם.		* אופיו של '''רגל''', כלומר היזק הבהמות על ידי דריסת הרגל הוא: היזקה מצוי, שרגילה הבהמה להזיק דרך הילוכה. תולדותיה: הזיקה בגופה דרך הילוכה, בשערה דרך הילוכה (שנדבקו שערותיה בכלי וגררתו), ברסן שבפיה, באוכף שעליה, או בקרון שהיא מושכת בו.
	אופיו של '''אש''' הוא: כח אחר מעורב בו, והכוונה לרוח המעיפה את האש. תולדותיה: אבנו, סכינו ומשאו של אדם שהניחם בראש הגג ונפלו ברוח מצויה והזיקו דרך נפילתם.		* אופיו של '''בור''' הוא: תחילת עשייתו לנזק; התקלה עומדת במקומה והעובר עליה ניזוק. תולדותיו: אבנו, סכינו ומשאו של אדם שהניחם ברשות הרבים, ונתקלו בהם.
			* אופיו של '''אש''' הוא: כח אחר מעורב בו, והכוונה לרוח המעיפה את האש. תולדותיה: אבנו, סכינו ומשאו של אדם שהניחם בראש הגג ונפלו ברוח מצויה והזיקו דרך נפילתם.
	בנוסף למניין המשנה, יש גם כאלו שמנו שלשה עשר אבות נזיקין, ויש שמנו עשרים וארבעה.		בנוסף למניין המשנה, יש גם כאלו שמנו שלשה עשר אבות נזיקין, ויש שמנו עשרים וארבעה.

Wikiboss: /* חיוב נזיקין מדין היזק או מדין שמירה */

2020-06-02T14:55:33Z

חיוב נזיקין מדין היזק או מדין שמירה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:55, 2 ביוני 2020
שורה 18:		שורה 18:

	==חיוב נזיקין מדין היזק או מדין שמירה==		==חיוב נזיקין מדין היזק או מדין שמירה==
	האחרונים {{~~הערה~~\| גר"ש שקופ סימן א, אבן האזל חידושי ר' שמואל סימן א על המסכת ועוד}} חקרו ביסוד חיוב התשלומים של האדם על ממונו, האם הוא תשלום על הנזק שנגרם לניזק, כמו חיוב אדם שהזיק לשני בידיו, או שמדובר בחיוב משום שהתרשל בשמירתו. כלומר, האם החיוב על ההיזק הוא משום שהאדם נחשב כבעלים על ההיזק וממילא נחשב כאילו הזיק בעצמו, או שהוא חייב משום שהיה עליו לשמור על רכושו ולכן חייב, ורק במידה ושמר כיאות על רכושו ניתן לפוטרו.		האחרונים {{מקור\|גר"ש שקופ סימן א, אבן האזל חידושי ר' שמואל סימן א על המסכת ועוד}} חקרו ביסוד חיוב התשלומים של האדם על ממונו, האם הוא תשלום על הנזק שנגרם לניזק, כמו חיוב אדם שהזיק לשני בידיו, או שמדובר בחיוב משום שהתרשל בשמירתו. כלומר, האם החיוב על ההיזק הוא משום שהאדם נחשב כבעלים על ההיזק וממילא נחשב כאילו הזיק בעצמו, או שהוא חייב משום שהיה עליו לשמור על רכושו ולכן חייב, ורק במידה ושמר כיאות על רכושו ניתן לפוטרו.

	ניתן להוכיח כשיטה הסוברת שיסוד החיוב הוא מדין שמירה מדברי הגמרא {{#makor-new:בבא קמא ט ב\|בבלי-בבא-קמא\|ט\|ב}} "כל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו" ממנה משמע שעיקר חיוב התשלום הוא מדין שהיה על האדם לשמור על ממונו שלא יזיק.		ניתן להוכיח כשיטה הסוברת שיסוד החיוב הוא מדין שמירה מדברי הגמרא {{#makor-new:בבא קמא ט ב\|בבלי-בבא-קמא\|ט\|ב}} "כל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו" ממנה משמע שעיקר חיוב התשלום הוא מדין שהיה על האדם לשמור על ממונו שלא יזיק.

	מנגד, בגמרא {{#makor-new:ברכות י ב\|בבלי-בבא-קמא\|י\|ב}} מובא כי ישנו חילוק בין דיני שומרים לבין מי שבהמתו הזיקה משום "התם ממונא קא מזיק אבל שומר בגופא מזיק". מדברי הגמרא עולה שחיוב המזיק הוא משום שממונו הזיק, ואין להשוות חיוב זה לדיני שמירה בהם החיוב הוא מדין היזק בגופו שלא שמר כיאות.		מנגד, בגמרא {{#makor-new:ברכות י ב\|בבלי-בבא-קמא\|י\|ב}} מובא כי ישנו חילוק בין דיני שומרים לבין מי שבהמתו הזיקה משום "התם ממונא קא מזיק אבל שומר בגופא מזיק". מדברי הגמרא עולה שחיוב המזיק הוא משום שממונו הזיק, ואין להשוות חיוב זה לדיני שמירה בהם החיוב הוא מדין היזק בגופו שלא שמר כיאות.
	נפקא מינה בין שתי הגישות תהיה במידה ויש ספק האם האדם שמר כראוי על בהמתו כאשר הבעלים טוען ששמר כראוי והניזק טוען שהתרשל בשמירתו. לפי הצד שהחיוב הוא משום שממונו הזיק והוא אחראי עליו- הרי שהאדם חייב לשלם על ההיזק ועל הבעלים להוכיח ששמר כראוי על מנת לפטור את עצמו. מנגד, לסוברים שהחיוב הוא מדין שהתרשל בשמירתו- הרי שהניזק צריך להוכיח שהבעלים לא שמר כראוי משום ש[[המוציא מחבירו עליו הראיה]].


			נפקא מינה בין שתי הגישות תהיה במידה ויש ספק האם האדם שמר כראוי על בהמתו כאשר הבעלים טוען ששמר כראוי והניזק טוען שהתרשל בשמירתו. לפי הצד שהחיוב הוא משום שממונו הזיק והוא אחראי עליו- הרי שהאדם חייב לשלם על ההיזק ועל הבעלים להוכיח ששמר כראוי על מנת לפטור את עצמו. מנגד, לסוברים שהחיוב הוא מדין שהתרשל בשמירתו- הרי שהניזק צריך להוכיח שהבעלים לא שמר כראוי משום ש[[המוציא מחבירו עליו הראיה]].

	==ראו עוד==		==ראו עוד==

Wikiboss: /* מקור האיסור מהתורה */

2019-11-17T18:45:35Z

מקור האיסור מהתורה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:45, 17 בנובמבר 2019
שורה 6:		שורה 6:
	בגמרא ובתורה לא נמצא איסור מפורש להזיק והמפרשים כתבו מקורות רבים לעניין:		בגמרא ובתורה לא נמצא איסור מפורש להזיק והמפרשים כתבו מקורות רבים לעניין:
	* [[רבינו יונה]] {{הערה\|תחילת מסכת אבות}} כתב שהחיוב הוא חלק מאיסור [[לא תגזול]] וכן כותב הטור {{#makor-new:חושן משפט שעח\|טור-חושן-משפט\|שעח\|null}} "כשם שאסור לגנוב ולגזול ממון חבירו כך אסור להזיק ממון שלו אפילו אינו נהנה".		* [[רבינו יונה]] {{הערה\|תחילת מסכת אבות}} כתב שהחיוב הוא חלק מאיסור [[לא תגזול]] וכן כותב הטור {{#makor-new:חושן משפט שעח\|טור-חושן-משפט\|שעח\|null}} "כשם שאסור לגנוב ולגזול ממון חבירו כך אסור להזיק ממון שלו אפילו אינו נהנה".
	* ה[[רמ"ה]] {{הערה\|בבא בתרא פרק ב אות ק"ז}} כתב שזה מדין [[ואהבת לרעך כמוך]] או משום [[לפני עיוור לא ~~תיתן~~ מכשול]].		* ה[[רמ"ה]] {{הערה\|בבא בתרא פרק ב אות ק"ז}} כתב שזה מדין [[ואהבת לרעך כמוך]] או משום [[לפני עיוור לא תתן מכשול]].
	* ה[[מנחת חינוך]] {{הערה\|מצווה יא}} כתב שהחיוב הוא מדין [[השבת אבידה]] משום שאם האדם חייב להשיב את ממון חבירו קל וחומר שעליו לשמור שלא לאבדו.		* ה[[מנחת חינוך]] {{הערה\|מצווה יא}} כתב שהחיוב הוא מדין [[השבת אבידה]] משום שאם האדם חייב להשיב את ממון חבירו קל וחומר שעליו לשמור שלא לאבדו.

Wikiboss: /* אופי כל אחד מארבעת האבות */

2019-11-17T12:47:17Z

אופי כל אחד מארבעת האבות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:47, 17 בנובמבר 2019
שורה 10:		שורה 10:

	==אופי כל אחד מארבעת האבות==		==אופי כל אחד מארבעת האבות==
	לכל אחד מארבעת אבות הנזיקין ישנם דינים המיוחדים לו הכוללים לפעמים גם מקרים בהם אין חיוב על ההיזק.		לכל אחד מארבעת אבות הנזיקין ישנם דינים המיוחדים לו הכוללים לפעמים גם מקרים בהם אין חיוב על ההיזק. אופיו של '''קרן''', כלומר שור המזיק בקרניו הוא: כוונתו של השור להזיק. תולדות הקרן: נגיפה בגוף, נשיכה, רביצה על כלים בכוונה לשברם או בעיטה ברגל בכוונה להזיק.
	אופיו של קרן, כלומר שור המזיק בקרניו הוא: כוונתו של השור להזיק. תולדות הקרן: נגיפה בגוף, נשיכה, רביצה על כלים בכוונה לשברם או בעיטה ברגל בכוונה להזיק.		אופיו של '''שן''', כלומר היזק הבהמות על ידי אכילה הוא: יש הנאה להזיקה. תולדותיה: נתחככה הבהמה בכותל להנאתה והפילתו, או נתגלגלה על פירות להנאתה וטנפתם, או שדרסה על נוד מלא שמן ונהנה גופה מן הסיכה.
	אופיו של שן, כלומר היזק הבהמות על ידי אכילה הוא: יש הנאה להזיקה. תולדותיה: נתחככה הבהמה בכותל להנאתה והפילתו, או נתגלגלה על פירות להנאתה וטנפתם, או שדרסה על נוד מלא שמן ונהנה גופה מן הסיכה.		אופיו של '''רגל''', כלומר היזק הבהמות על ידי דריסת הרגל הוא: היזקה מצוי, שרגילה הבהמה להזיק דרך הילוכה. תולדותיה: הזיקה בגופה דרך הילוכה, בשערה דרך הילוכה (שנדבקו שערותיה בכלי וגררתו), ברסן שבפיה, באוכף שעליה, או בקרון שהיא מושכת בו.
	אופיו של רגל, כלומר היזק הבהמות על ידי דריסת הרגל הוא: היזקה מצוי, שרגילה הבהמה להזיק דרך הילוכה. תולדותיה: הזיקה בגופה דרך הילוכה, בשערה דרך הילוכה (שנדבקו שערותיה בכלי וגררתו), ברסן שבפיה, באוכף שעליה, או בקרון שהיא מושכת בו.		אופיו של '''בור''' הוא: תחילת עשייתו לנזק; התקלה עומדת במקומה והעובר עליה ניזוק. תולדותיו: אבנו, סכינו ומשאו של אדם שהניחם ברשות הרבים, ונתקלו בהם.
	אופיו של בור הוא: תחילת עשייתו לנזק; התקלה עומדת במקומה והעובר עליה ניזוק. תולדותיו: אבנו, סכינו ומשאו של אדם שהניחם ברשות הרבים, ונתקלו בהם.		אופיו של '''אש''' הוא: כח אחר מעורב בו, והכוונה לרוח המעיפה את האש. תולדותיה: אבנו, סכינו ומשאו של אדם שהניחם בראש הגג ונפלו ברוח מצויה והזיקו דרך נפילתם.
	אופיו של אש הוא: כח אחר מעורב בו, והכוונה לרוח המעיפה את האש. תולדותיה: אבנו, סכינו ומשאו של אדם שהניחם בראש הגג ונפלו ברוח מצויה והזיקו דרך נפילתם.
	בנוסף למניין המשנה, יש גם כאלו שמנו שלשה עשר אבות נזיקין, ויש שמנו עשרים וארבעה.		בנוסף למניין המשנה, יש גם כאלו שמנו שלשה עשר אבות נזיקין, ויש שמנו עשרים וארבעה.

	==חיוב נזיקין מדין היזק או מדין שמירה==		==חיוב נזיקין מדין היזק או מדין שמירה==
	האחרונים {{הערה\| גר"ש שקופ סימן א, אבן האזל חידושי ר' שמואל סימן א על המסכת ועוד}} חקרו ביסוד חיוב התשלומים של האדם על ממונו, האם הוא תשלום על הנזק שנגרם לניזק, כמו חיוב אדם שהזיק לשני בידיו, או שמדובר בחיוב משום שהתרשל בשמירתו. כלומר, האם החיוב על ההיזק הוא משום שהאדם נחשב כבעלים על ההיזק וממילא נחשב כאילו הזיק בעצמו, או שהוא חייב משום שהיה עליו לשמור על רכושו ולכן חייב, ורק במידה ושמר כיאות על רכושו ניתן לפוטרו.		האחרונים {{הערה\| גר"ש שקופ סימן א, אבן האזל חידושי ר' שמואל סימן א על המסכת ועוד}} חקרו ביסוד חיוב התשלומים של האדם על ממונו, האם הוא תשלום על הנזק שנגרם לניזק, כמו חיוב אדם שהזיק לשני בידיו, או שמדובר בחיוב משום שהתרשל בשמירתו. כלומר, האם החיוב על ההיזק הוא משום שהאדם נחשב כבעלים על ההיזק וממילא נחשב כאילו הזיק בעצמו, או שהוא חייב משום שהיה עליו לשמור על רכושו ולכן חייב, ורק במידה ושמר כיאות על רכושו ניתן לפוטרו.

Wikiboss: /* מקור האיסור מהתורה */

2019-11-17T12:46:33Z

מקור האיסור מהתורה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:46, 17 בנובמבר 2019
שורה 5:		שורה 5:
	===מקור האיסור מהתורה===		===מקור האיסור מהתורה===
	בגמרא ובתורה לא נמצא איסור מפורש להזיק והמפרשים כתבו מקורות רבים לעניין:		בגמרא ובתורה לא נמצא איסור מפורש להזיק והמפרשים כתבו מקורות רבים לעניין:
	* [[רבינו יונה]] {{הערה\|תחילת מסכת אבות}} כתב שהחיוב הוא חלק מאיסור [[לא תגזול]] וכן כותב הטור {{#makor-new:חושן משפט שעח א\|טור-חושן-משפט\|שעח\|א}} "כשם שאסור לגנוב ולגזול ממון חבירו כך אסור להזיק ממון שלו אפילו אינו נהנה".		* [[רבינו יונה]] {{הערה\|תחילת מסכת אבות}} כתב שהחיוב הוא חלק מאיסור [[לא תגזול]] וכן כותב הטור {{#makor-new:חושן משפט שעח\|טור-חושן-משפט\|שעח\|null}} "כשם שאסור לגנוב ולגזול ממון חבירו כך אסור להזיק ממון שלו אפילו אינו נהנה".
	* ה[[רמ"ה]] {{הערה\|בבא בתרא פרק ב אות ק"ז}} כתב שזה מדין [[ואהבת לרעך כמוך]] או משום [[לפני עיוור לא תיתן מכשול]].		* ה[[רמ"ה]] {{הערה\|בבא בתרא פרק ב אות ק"ז}} כתב שזה מדין [[ואהבת לרעך כמוך]] או משום [[לפני עיוור לא תיתן מכשול]].
	* ה[[מנחת חינוך]] {{הערה\|מצווה יא}} כתב שהחיוב הוא מדין [[השבת אבידה]] משום שאם האדם חייב להשיב את ממון חבירו קל וחומר שעליו לשמור שלא לאבדו.		* ה[[מנחת חינוך]] {{הערה\|מצווה יא}} כתב שהחיוב הוא מדין [[השבת אבידה]] משום שאם האדם חייב להשיב את ממון חבירו קל וחומר שעליו לשמור שלא לאבדו.

Wikiboss ב־12:44, 17 בנובמבר 2019

2019-11-17T12:44:18Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:44, 17 בנובמבר 2019
שורה 19:		שורה 19:
	==חיוב נזיקין מדין היזק או מדין שמירה==		==חיוב נזיקין מדין היזק או מדין שמירה==
	האחרונים {{הערה\| גר"ש שקופ סימן א, אבן האזל חידושי ר' שמואל סימן א על המסכת ועוד}} חקרו ביסוד חיוב התשלומים של האדם על ממונו, האם הוא תשלום על הנזק שנגרם לניזק, כמו חיוב אדם שהזיק לשני בידיו, או שמדובר בחיוב משום שהתרשל בשמירתו. כלומר, האם החיוב על ההיזק הוא משום שהאדם נחשב כבעלים על ההיזק וממילא נחשב כאילו הזיק בעצמו, או שהוא חייב משום שהיה עליו לשמור על רכושו ולכן חייב, ורק במידה ושמר כיאות על רכושו ניתן לפוטרו.		האחרונים {{הערה\| גר"ש שקופ סימן א, אבן האזל חידושי ר' שמואל סימן א על המסכת ועוד}} חקרו ביסוד חיוב התשלומים של האדם על ממונו, האם הוא תשלום על הנזק שנגרם לניזק, כמו חיוב אדם שהזיק לשני בידיו, או שמדובר בחיוב משום שהתרשל בשמירתו. כלומר, האם החיוב על ההיזק הוא משום שהאדם נחשב כבעלים על ההיזק וממילא נחשב כאילו הזיק בעצמו, או שהוא חייב משום שהיה עליו לשמור על רכושו ולכן חייב, ורק במידה ושמר כיאות על רכושו ניתן לפוטרו.
	ניתן להוכיח כשיטה הסוברת שיסוד החיוב הוא מדין שמירה מדברי הגמרא {{#makor-new:בבא קמא ט ב\|בבלי-בבא קמא\|ט\|ב}} "כל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו" ממנה משמע שעיקר חיוב התשלום הוא מדין שהיה על האדם לשמור על ממונו שלא יזיק.		ניתן להוכיח כשיטה הסוברת שיסוד החיוב הוא מדין שמירה מדברי הגמרא {{#makor-new:בבא קמא ט ב\|בבלי-בבא-קמא\|ט\|ב}} "כל שחבתי בשמירתו הכשרתי את נזקו" ממנה משמע שעיקר חיוב התשלום הוא מדין שהיה על האדם לשמור על ממונו שלא יזיק.
	מנגד, בגמרא {{#makor-new:ברכות י ב\|בבלי-בבא קמא\|י\|ב}} מובא כי ישנו חילוק בין דיני שומרים לבין מי שבהמתו הזיקה משום "התם ממונא קא מזיק אבל שומר בגופא מזיק". מדברי הגמרא עולה שחיוב המזיק הוא משום שממונו הזיק, ואין להשוות חיוב זה לדיני שמירה בהם החיוב הוא מדין היזק בגופו שלא שמר כיאות.		מנגד, בגמרא {{#makor-new:ברכות י ב\|בבלי-בבא-קמא\|י\|ב}} מובא כי ישנו חילוק בין דיני שומרים לבין מי שבהמתו הזיקה משום "התם ממונא קא מזיק אבל שומר בגופא מזיק". מדברי הגמרא עולה שחיוב המזיק הוא משום שממונו הזיק, ואין להשוות חיוב זה לדיני שמירה בהם החיוב הוא מדין היזק בגופו שלא שמר כיאות.
	נפקא מינה בין שתי הגישות תהיה במידה ויש ספק האם האדם שמר כראוי על בהמתו כאשר הבעלים טוען ששמר כראוי והניזק טוען שהתרשל בשמירתו. לפי הצד שהחיוב הוא משום שממונו הזיק והוא אחראי עליו- הרי שהאדם חייב לשלם על ההיזק ועל הבעלים להוכיח ששמר כראוי על מנת לפטור את עצמו. מנגד, לסוברים שהחיוב הוא מדין שהתרשל בשמירתו- הרי שהניזק צריך להוכיח שהבעלים לא שמר כראוי משום ש[[המוציא מחבירו עליו הראיה]].		נפקא מינה בין שתי הגישות תהיה במידה ויש ספק האם האדם שמר כראוי על בהמתו כאשר הבעלים טוען ששמר כראוי והניזק טוען שהתרשל בשמירתו. לפי הצד שהחיוב הוא משום שממונו הזיק והוא אחראי עליו- הרי שהאדם חייב לשלם על ההיזק ועל הבעלים להוכיח ששמר כראוי על מנת לפטור את עצמו. מנגד, לסוברים שהחיוב הוא מדין שהתרשל בשמירתו- הרי שהניזק צריך להוכיח שהבעלים לא שמר כראוי משום ש[[המוציא מחבירו עליו הראיה]].