רב פפא איקלע לבי רב הונא בריה דרב איקא אייתו לקמייהו שמן והדס
|
|
מעשה שמובא בגמרא מסכת ברכות דף מג עמוד ב. במעשה מסופר על רב פפא שהזדמן לביתו של רב הונא בריה דרב איקא. בזמן שהיו יחד, הביאו לפניהם שמן והדס. רב פפא בירך על ההדס, ואחר כך בירך על השמן. זאת בניגוד לדברי רבי יוחנן שיש לפסוק בעניין זה כרבן גמליאל שפסק בעניין זה כבית שמאי שמברכים על השמן לפני ההדס, בנימוק שהשמן יש לו שתי מעלות - שזכינו לריחו, ולסיכתו, ואילו להדס יש רק ריח טוב. רב הונא שאל את רב פפא האם אינו סובר כדברי רבי יוחנן שהלכה כדברי רבן גמליאל שהכריע בין בית שמאי ובהלל, שהלכה כבית שמאי, ענה לו רב פפא, שרבא אמר שהלכה כבית הלל.
הגמרא מסיימת שאין הדבר כך, רבא לא אמר שהלכה כבית הלל, אלא רב פפא, כדי להשתמט מהבושה שלא ידע את דברי רבי יוחנן שהלכה כרבן גמליאל שהכריע כבית שמאי, כדי להשתמט מבושה זו, אמר שמה שעשה היה לפי דברי רבא - אף שהאמת היא שרבא לא אמר דבר זה.
הרחבה[עריכה]
- תוספות על אתר מביאים שלפי גירסה זו בגמרא, אין הלכה כרב פפא בעניין זה, שהרי לפי האמת רבא לא אמר שאין לפסוק כרבי יוחנן בעניין זה. אבל, הרי"ף פסק כרבא, ואם כן, מובן שבגירסת הרי"ף לא קיימת הסיומת הזו של הגמרא, שרבא לא אמר דבר זה, אלא התקבלו דברי רב פפא שאמר בשם רבא שהלכה כרבי יוחנן.
מקור[עריכה]
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף מג/ב
רב פפא איקלע לבי רב הונא בריה דרב איקא אייתו לקמייהו שמן והדס שקל רב פפא בריך אהדס ברישא והדר בריך אשמן אמר ליה לא סבר לה מר הלכה כדברי המכריע אמר ליה הכי אמר רבא הלכה כבית הלל ולא היא לאשתמוטי נפשיה הוא דעבד