מיקרופדיה תלמודית:בת הבן; בת הבת

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה הוא מתוך המיקרופדיה התלמודית - חלק ממיזם האנציקלופדיה התלמודית בוויקישיבה.

עורך ראשי: הרב פרופ' אברהם שטינברג
הערך הוגהּ ע"י הגרז"ן גולדברג זצ"ל וצוות ת"ח ולא ניתן לעורכו ישירות.
הינכם מוזמנים להשתתף בעריכתו באמצעות דף השיחה.
EnTalMicSml.jpg
הפרוייקט מתקיים בשותפות עם מפעל הפיס התומך ומסייע לקידום האמנות והתרבות בישראל.

בת הבן; בת הבת

הגדרה[1] - בת בנו ובת בתו לענין איסורי ערוה

האיסור והחיוב

האיסור

בת בנו, אפילו אם נולד הבן מאנוסתו, היא אחת מן העריות האסורות מן התורה, ואם בא עליה עובר בלא תעשה, שנאמר: עֶרְוַת בַּת בִּנְךָ אוֹ בַת בִּתְּךָ לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן כִּי עֶרְוָתְךָ הֵנָּה (ויקרא יח י), ובבן הנולד מן האנוסה הכתוב מדבר, שהרי לא נאמר אלא בת בנך, שאינה בת בנה (ראה יבמות צז א).

ואם הבן נולד מן הנשואה הרי בת הבן בכלל האיסור שנאמר באשה ובתה: עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה אֶת בַּת בְּנָהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ לֹא תִקַּח לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ שַׁאֲרָה הֵנָּה זִמָּה הִוא (ויקרא שם יז) - בין בת בנה הנולד ממנו, או מאיש אחר (יבמות שם).

איסור בת הבן נמנה במנין הלאוין (ספר המצות לרמב"ם לא תעשה שלד; סמ"ג לאוין צח; חינוך קצג).

ונחלקו הראשונים אם מאנוסתו בלבד הכתוב מדבר, אבל מנשואתו אינה בכלל איסור זה, או שגם מנשואתו בכלל האיסור (מחלוקת הרמב"ם והראב"ד איסורי ביאה ב ו. וראה ערך בת (ב) ולהלן לענין החיוב).

נולדו באיסור

בת בנו אסורה, אפילו אם הבן או בתו נולדו באיסור והם ממזרים (חינוך קצג).

אבל אם נולדו מן השפחה או מן הנכרית, שאין הבנים מתייחסים אחרי האב, אינו עובר עליה משום בת בנו (מנחת חינוך שם סק"א. וראה ערך אב (א) וערך בת (א): היחס).

העונש

בא על בת בנו והם מזידים - חייבים כרת (כריתות ג ב, וברש"י שם ב א ד"ה אשה ובתה), כמו בכל העריות האמורות בפרשה זו, שנאמר: כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת מִקֶּרֶב עַמָּם (ויקרא יח כט). אם היו שוגגים - חייבים חטאת (כריתות שם; רמב"ם שגגות א ד).

היו מזידים והתרו בהם - חייבים שרפה (סנהדרין עה א; רמב"ם איסורי ביאה א ה, סנהדרין טו יא).

הבא על בת בנו מנשואתו, נחלקו הראשונים אם הוא חייב שתים, משום בת בנו ומשום בת בנה של אשתו, או שאינו חייב אלא משום בת בנה של אשתו ולא משום בת בנו; ומחלקותם היא אם הכתוב מדבר באנוסתו בלבד, או גם בנשואתו (מנחת חינוך קצג סק"ג, קצה סק"א).

בת הבת

כל הדברים האמורים בבת הבן הם גם בבת הבת, שאף בת הבת אמורה באותו פסוק, שנאמר: עֶרְוַת בַּת בִּנְךָ אוֹ בַת בִּתְּךָ לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן כִּי עֶרְוָתְךָ הֵנָּה (ויקרא יח י).

במנין המצות נמנה איסור בת בתו ללאו מיוחד (ספר המצות לא תעשה שלה; סמ"ג לאוין צט; חינוך קצד)[2].

בבן נח ובגר

בת בנו ובת בתו לבן נח ולגר מותרות, כשם שבתו מותרת להם, שדין אחד לשתיהן (ראה ערך בת (ב))[3].

שניות

חכמים גזרו על השלישי שבבנו ובבתו, ואסרום בתורת שניות לעריות (יבמות כב א). ולכן בת בת בנו, ובת בן בנו, ובת בת בתו, ובת בן בתו אסורות לו מדברי סופרים משום שהן שניות (רמב"ם אישות א ו; טוש"ע אבן העזר טו יב).

בשניות אלו נסתפקו חכמים אם אין להם הפסק, ואסרו מחמת גזרה גם את בת בת בת בנו ולמטה עד סוף כל הדורות, וכן אסרו את בת בת בן בנו וכן כולם, או שיש להם הפסק ולא אסרום (יבמות שם). ולהלכה נחלקו הראשונים:

יש סוברים שהרי זה ספק איסור של דבריהם - ומותר (רמב"ם אישות א ו; סמ"ג לאוין צט; רמב"ן וריטב"א יבמות כב א, בשם ר"ח ובשם הרי"ף; מאירי יבמות שם, בשם פוסקים רבים; שו"ע אה"ע טו יב, בשם הרמב"ם).

יש פוסקים להחמיר (יראים השלם יא; רא"ש יבמות ב א; מאירי יבמות שם, בשם גאוני ספרד; דעה א בשו"ע שם), אם מפני שכך היתה נוטה דעת בני הישיבה בתלמוד, שדחו את הראיות להיתר (רא"ש שם, לדעת הרי"ף; רבנו ירוחם כג ב); או שכל תיקו באיסורים להחמיר (יראים השלם שם. וראה ערך תיקו).

ויש סוברים שלא היה הספק שנסתפקו בתלמוד על אלו כלל, ואלו אסורות בודאי, שהרי אי אפשר שתהא כלת בן בן בנו אסורה ואלו מותרות (רמב"ן ורשב"א יבמות כב א; מאירי, בשם יש פוסקים).

הערות שוליים

  1. ד, טור' תשמט – תשנב.
  2. וראה ערך גלוי עריות, לענין חיבוק ונישוק בבת בתו; וערך יחוד, לענין יחוד עם בת בתו ובת בנו.
  3. וראה שם, שיש אומרים שבתו אסורה לבן נח, ולדעה זו אף בת בתו כך.