מחלוקת במציאות

From ויקישיבה
Revision as of 18:09, 27 August 2008 by אחיקם (talk | contribs)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

בלימוד העיון בישיבות, מקובל לומר כי אין לפרש מחלוקת אמוראים כמחלוקת במציאות, אלא כמחלוקת בהגדרה. לדוגמא, מחלוקת האמוראים האם חזקה אין אדם פורע תוך זמנו, לא מפרשים אותה כפשוטה, שנחלקו במציאות במנהג העולם, אלא מבארים שלכו"ע רוב האנשים לא פורעים תוך זמנם, ורק מיעוטם כן. והמחלוקת היא האם הגדרת "חזקה" היא רק בוודאות מוחלטת, ולכן אין חזקה, או שגם רוב גדול מוגדר כחזקה, וא"כ נחשב שיש חזקה.

הטעמים שממעיטים במחלוקות במציאות

יש לזה שני טעמים:

  1. ירושלמי: משום שבמחלוקת במציאות אפשר לברר מי צודק, ולא היו נשארים במחלוקתם (ירושלמי פסחים ב-ד לגבי המחלוקת מה מחמיץ, שהירושלמי מקשה שנבדוק האם מחמיץ, ומתרץ שבדקו אך נחלקו מהי תוצאת הבדיקה).
  2. רש"י: משום שלגבי מציאות א"א לומר "אלו ואלו דברי אלקים חיים" (רש"י כתובות נז. ד"ה הא קמ"ל, לגבי מחלוקות בדעת אמורא אחר, שעדיף לומר ששני אמוראים נחלקו בסברות מאשר לומר ששניהם נחלקו מהי דעת אמורא אחר). כאן המקום להעיר שגם במחלוקות בסברא, הכלל ש"אלו ואלו דברי אלקים חיים" אינו פשוט, והמפרשים עמלו לבארו.

==מקרים שנחלקו במציאות==

משתי הדוגמאות שהובאו לעיל, מוכח שאע"פ שעדיף להמעיט במחלוקות במציאות, יש עדיין מקרים כאלה - הרי למסקנת הירושלמי שם בכל זאת נחלקו מה מחמיץ, והרי יש מקומות רבים בגמרא ששני אמוראים נחלקו מהו דעתו של אמורא אחר, אפילו שגם זו מחלוקת במציאות כדברי רש"י שם.

יתרה מזו, שני הטעמים הללו לא מסבירים שלא שייך כלל שתהיה מחלוקת במציאות, אלא רק שעדיף לא לפרש כך מחלוקת (לטעמו של רש"י), ובעיקר כשאפשר לברר מי הצודק (לטעמו של הירושלמי).

ומצאנו עוד מקרים של מחלוקות במציאות שא"א לפרשם באופן אחר. למשל, מחלוקות רבי יהודה ורבי נחמיה באופן בניית המשכן - צורת הקרשים, הכיסוי ועוד. ומפורש שם שהיא מחלוקת במציאות. כמו כן נחלקו רש"י ותוס' בקידושין עא: האם נהר פרת זורם מהצפון לדרום או מהדרום לצפון, ופשוט שהיא מחלוקת במציאות.

המסקנה

המסקנה מסוגיות אלו, שיש מקרים שכן נחלקו במציאות. ולכן אע"פ שלכתחילה עדיף שלא להעמיד כך מחלוקות, ובוודאי כאשר אפשר לבררם בקלות - אעפ"כ אין הכרח להימנע מכך במקרה הצורך. בוודאי שאפשר לפרש מחלוקת כמחלוקת מציאותית ואין צורך לפרש פירושים דחוקים במקרים שבהם טעמו של הירושלמי לא שייך (כמו במחלוקת לגבי זרימת הפרת, שלרש"י ולתוס' לא היתה דרך לברר זאת).