Difference between revisions of "הרב ישכר שלמה טייכטל"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
 
(12 intermediate revisions by the same user not shown)
Line 1: Line 1:
[[תמונה:Ravtaihtal.jpg|ימין|ממוזער|250px|תמונת הרב טייכטל]]
+
[[תמונה:Ravtaihtal.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונת הרב טייכטל]]
[[תמונה:Teictel.gif|ימין|ממוזער|250px|דיוקנו המפורסם]]
+
'''הרב ישכר (יששכר) שלמה טייכטל''', [[רב]], [[דיין]] וראש [[ישיבה]] בסלובקיה בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה, מחבר הספר '''[[אם הבנים שמחה]]''' ו[[שו"ת]] "משנה שכיר". נרצח בשואה.
'''הרב ישכר (יששכר) שלמה טייכטל''', [[רב]], [[דיין]] וראש [[ישיבה]] בהונגריה בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה, מחבר הספר [[אם הבנים שמחה]] ו[[שו"ת]] "משנה שכיר".  
 
 
==קורות חייו==
 
==קורות חייו==
 
נולד בהונגריה בשנת תרמ"ה. למד בישיבה הגדולה בעיר פרשבורג שהקים ה[[חתם סופר]].  
 
נולד בהונגריה בשנת תרמ"ה. למד בישיבה הגדולה בעיר פרשבורג שהקים ה[[חתם סופר]].  
 
כיהן כ[[רב]] ו[[אב בית דין]] בעיירה הסלובקית פישטיאן.
 
כיהן כ[[רב]] ו[[אב בית דין]] בעיירה הסלובקית פישטיאן.
הרב היה משמש של [[רבי חיים אלעזר שפירא]] ה[[אדמו"ר]] ממונקאטש, בעל "מנחת אלעזר", שהיה ידוע בהתנגדותו החריפה ל[[ציונות]]. גם הרב טייכטל, כמרבית רבני הונגריה בתקופה ההיא, התנגד נחרצות לתנועה הציונית, ואף פרסם כנגדה מאמר בעיתון "יידישע צייטונג" שהתפרסם במונקאטש.  
+
הרב היה מחסידיו של [[רבי חיים אלעזר שפירא]] ה[[אדמו"ר]] ממונקאטש, בעל "מנחת אלעזר", שהיה ידוע בהתנגדותו החריפה ל[[ציונות]]. גם הרב טייכטל, כמרבית רבני הונגריה בתקופה ההיא, התנגד נחרצות לתנועה הציונית, ואף פרסם כנגדה מאמר בעיתון "יידישע צייטונג" שהתפרסם במונקאטש.  
 
===תקופת השואה===  
 
===תקופת השואה===  
[[השואה]], הביאה אותו לחשיבה מחודשת בנושא זה. מתוך שראה את מחשכי ה[[גלות]] והחורבן שהיא ממיטה על [[עם ישראל]], הגיע למסקנה שיש איזשהו גורם המעכב את הגאולה, שבגללו [[עם ישראל]] עדיין בגלות. הוא מציין שמעולם לא חשב ועסק בנושא זה, כי גדל לתוך מציאות אחרת וכי סבר שהמצווה הזו מוטלת על כתפיהם של אחרים, אולם משראה את נוראות השואה, ומשלא יכל ללמוד בה כי נפרד מתלמידיו והיה בלי ספרים, החל לחשוב על הסיבות לעיכוב הגאולה. הרב הגיע למסקנה, שההתרשלות בישוב ובבנין [[ארץ ישראל]], היא המעכבת את הגאולה. הרב הוכיח זאת מהמון מקורות, וקבצם לספר אחד- [[אם הבנים שמחה]]. את ספרו כתב הרב בלי ספרים, בזמן שנחבא מאימת הנאצים ימח שמם, ואף על פי כן, זוכר הרב בעל פה כמעט ללא שגיאות אלפי מקורות בדברי חז"ל ובדברי גדולי ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]]. לספרו אם הבנים שמחה, צרף הרב את הסכמותיהם של [[רבי יהושע מקוטנא]] בעל ספר "ישועות מלכו", [[רבי אליהו גוטמאכר]] מגריידיץ, ה[[ראשון לציון]] הרב חיים דוד חזן לספר [[דרישת ציון]] של [[הרב צבי הירש קלישר]], בגלל שתוכן הספרים דומה מאד, והרב מניח שהם היו נותנים את הסכמותיהם גם לספרו לו היו יכולים.  
+
[[השואה]], הביאה אותו לחשיבה מחודשת בנושא זה. מתוך שראה את מחשכי ה[[גלות]] והחורבן שהיא ממיטה על [[עם ישראל]], הגיע למסקנה שיש איזשהו גורם המעכב את הגאולה, שבגללו [[עם ישראל]] עדיין בגלות. הוא מציין שמעולם לא חשב ועסק בנושא זה, כי גדל לתוך מציאות אחרת וכי סבר שהמצווה הזו מוטלת על כתפיהם של אחרים, אולם משראה את נוראות השואה, ומשלא יכל ללמוד בה כי נפרד מתלמידיו והיה בלי ספרים, החל לחשוב על הסיבות לעיכוב הגאולה. הרב הגיע למסקנה, שההתרשלות בישוב ובבנין [[ארץ ישראל]], היא המעכבת את הגאולה. הרב הוכיח זאת ממקורות רבים, וקבצם לספר אחד- [[אם הבנים שמחה]]. את ספרו כתב בלי ספרים, בזמן שנחבא מאימת הנאצים בבודפסט (על פי מסורות, התחבא תקופה מסוימת בעלית גגו של [[הרב ישראל וועלץ]], רבה של פסט), ואף על פי כן, זוכר הרב בעל פה כמעט ללא שגיאות אלפי מקורות בדברי חז"ל ובדברי גדולי ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]]. לספרו אם הבנים שמחה, צרף הרב את הסכמותיהם של [[רבי יהושע מקוטנא]] בעל ספר "ישועות מלכו", [[רבי אליהו גוטמאכר]] מגריידיץ, ה[[ראשון לציון]] הרב חיים דוד חזן לספר [[דרישת ציון]] של [[הרב צבי הירש קלישר]], בגלל שתוכן הספרים דומה מאד, והרב מניח שהם היו נותנים את הסכמותיהם גם לספרו לו היו יכולים.  
 
כשנסע הרב ברכבת המוות, ביקש יהודי שהיה על ידו לחם (או מים), והאוקראינים שהיו בסביבתו ניסו להכות בו. הרב ראה זאת וניסה להגן בגופו על אותו יהודי. האוקראינים היכו ברב עד שיצאה נשמתו בטהרה על קידוש ה' בתאריך י' בשבט התש"ה . מילותיו האחרונות היו "הפיצו את מעיינותי חוצה".
 
כשנסע הרב ברכבת המוות, ביקש יהודי שהיה על ידו לחם (או מים), והאוקראינים שהיו בסביבתו ניסו להכות בו. הרב ראה זאת וניסה להגן בגופו על אותו יהודי. האוקראינים היכו ברב עד שיצאה נשמתו בטהרה על קידוש ה' בתאריך י' בשבט התש"ה . מילותיו האחרונות היו "הפיצו את מעיינותי חוצה".
  
===ספריו===  
+
==ספריו==  
 
הרב הספיק בחייו להוציא לאור את ספרו '''"אם הבנים שמחה"''' ושני חלקים של '''"שו"ת משנה שכיר"'''.  
 
הרב הספיק בחייו להוציא לאור את ספרו '''"אם הבנים שמחה"''' ושני חלקים של '''"שו"ת משנה שכיר"'''.  
 
לאחר השואה יצאו עוד שלושה חלקי שו"ת משנה שכיר, יומן שכתב בזמן השואה ונקרא '''"אמונה צרופה בכור השואה"''', ספר '''משנה שכיר על התורה''' ו'''משנה שכיר על המועדים'''.  
 
לאחר השואה יצאו עוד שלושה חלקי שו"ת משנה שכיר, יומן שכתב בזמן השואה ונקרא '''"אמונה צרופה בכור השואה"''', ספר '''משנה שכיר על התורה''' ו'''משנה שכיר על המועדים'''.  
  
בניו בנותיו עלו לארץ והקימו משפחות. בין נכדיו נמנים הרב מאיר ברנדסדורפר זצ"ל, חבר [[בית הדין]] של [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ומחבר [[שו"ת]] "קנה בשם", הרב יוסף צבי ברייער, מלחין בחצר [[חסידות בעלז]].
+
בניו בנותיו עלו לארץ והקימו משפחות. בין נכדיו נמנים [[הרב מאיר ברנדסדורפר]], חבר [[בית הדין]] של [[העדה החרדית]] ב[[ירושלים]] ומחבר [[שו"ת]] "קנה בשם", הרב יוסף צבי ברייער, מלחין בחצר [[חסידות בעלז]].
 +
 
 
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==
*יחיאל גרשטיין, '''מקדשי השם''' חלק ב', בהוצאת גנזך קידוש ה' [[בני ברק]] תשס"ו, עמ' 372-375.  
+
*יחיאל גרשטיין, '''מקדשי השם''' חלק ב', בהוצאת גנזך קידוש ה' [[בני ברק]] תשס"ו, עמ' 372-375.
 +
* אהרן סורסקי, '''מרביצי תורה מעולם החסידות''' חלק ו', בני ברק תשמ"ח, עמ' רסב- רפו
 +
* [[הרב זאב סולטנוביץ']], מבוא לספר אם הבנים שמחה, מהדורת "פרי הארץ".
 +
 
 
==תמונות==
 
==תמונות==
 
[[תמונה:Pistian.jpg|200px|ימין|ממוזער| תמונת תלמידי ישיבת פישטיאן משנת תרצ"ו. הרב טייכטל במרכז התמונה. מקור: ארכיון יד ושם]]
 
[[תמונה:Pistian.jpg|200px|ימין|ממוזער| תמונת תלמידי ישיבת פישטיאן משנת תרצ"ו. הרב טייכטל במרכז התמונה. מקור: ארכיון יד ושם]]
[[תמונה:Tt.jpg|200px|ממוזער| מסייר בחברת תלמידיו. מקור: אברהם פוקס, ארכיון יד ושם]]
+
[[תמונה:Tt.jpg|200px|ממוזער| מסייר בחברת תלמידיו. {{ש}}מקור: אברהם פוקס, ארכיון יד ושם]]
 +
[[תמונה:Em Habanim Semecha.jpg|מרכז|200px|ממוזער| שער הספר "אם הבנים שמחה" בדפוס הראשון, תש"ג {{מקור|HebrewBooks}}]]
 +
[[תמונה:Teictel.gif|שמאל|ממוזער|250px|דיוקנו המפורסם]]
 +
 
 +
 
  
 
{{מיון רגיל:טייכטל ישכר שלמה}}
 
{{מיון רגיל:טייכטל ישכר שלמה}}
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]
 
 
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
 
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
 
[[קטגוריה:רבנים ציוניים]]
 
[[קטגוריה:רבנים ציוניים]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
+
[[קטגוריה:ראשי ישיבות בחו"ל]]
 
[[קטגוריה:רבנים שנספו בשואה]]
 
[[קטגוריה:רבנים שנספו בשואה]]
 
[[קטגוריה:רבני הונגריה]]
 
[[קטגוריה:רבני הונגריה]]
 +
[[קטגוריה:רבנים חסידים]]

Latest revision as of 07:21, 25 August 2014

תמונת הרב טייכטל

הרב ישכר (יששכר) שלמה טייכטל, רב, דיין וראש ישיבה בסלובקיה בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה, מחבר הספר אם הבנים שמחה ושו"ת "משנה שכיר". נרצח בשואה.

קורות חייו[edit]

נולד בהונגריה בשנת תרמ"ה. למד בישיבה הגדולה בעיר פרשבורג שהקים החתם סופר. כיהן כרב ואב בית דין בעיירה הסלובקית פישטיאן. הרב היה מחסידיו של רבי חיים אלעזר שפירא האדמו"ר ממונקאטש, בעל "מנחת אלעזר", שהיה ידוע בהתנגדותו החריפה לציונות. גם הרב טייכטל, כמרבית רבני הונגריה בתקופה ההיא, התנגד נחרצות לתנועה הציונית, ואף פרסם כנגדה מאמר בעיתון "יידישע צייטונג" שהתפרסם במונקאטש.

תקופת השואה[edit]

השואה, הביאה אותו לחשיבה מחודשת בנושא זה. מתוך שראה את מחשכי הגלות והחורבן שהיא ממיטה על עם ישראל, הגיע למסקנה שיש איזשהו גורם המעכב את הגאולה, שבגללו עם ישראל עדיין בגלות. הוא מציין שמעולם לא חשב ועסק בנושא זה, כי גדל לתוך מציאות אחרת וכי סבר שהמצווה הזו מוטלת על כתפיהם של אחרים, אולם משראה את נוראות השואה, ומשלא יכל ללמוד בה כי נפרד מתלמידיו והיה בלי ספרים, החל לחשוב על הסיבות לעיכוב הגאולה. הרב הגיע למסקנה, שההתרשלות בישוב ובבנין ארץ ישראל, היא המעכבת את הגאולה. הרב הוכיח זאת ממקורות רבים, וקבצם לספר אחד- אם הבנים שמחה. את ספרו כתב בלי ספרים, בזמן שנחבא מאימת הנאצים בבודפסט (על פי מסורות, התחבא תקופה מסוימת בעלית גגו של הרב ישראל וועלץ, רבה של פסט), ואף על פי כן, זוכר הרב בעל פה כמעט ללא שגיאות אלפי מקורות בדברי חז"ל ובדברי גדולי הראשונים והאחרונים. לספרו אם הבנים שמחה, צרף הרב את הסכמותיהם של רבי יהושע מקוטנא בעל ספר "ישועות מלכו", רבי אליהו גוטמאכר מגריידיץ, הראשון לציון הרב חיים דוד חזן לספר דרישת ציון של הרב צבי הירש קלישר, בגלל שתוכן הספרים דומה מאד, והרב מניח שהם היו נותנים את הסכמותיהם גם לספרו לו היו יכולים. כשנסע הרב ברכבת המוות, ביקש יהודי שהיה על ידו לחם (או מים), והאוקראינים שהיו בסביבתו ניסו להכות בו. הרב ראה זאת וניסה להגן בגופו על אותו יהודי. האוקראינים היכו ברב עד שיצאה נשמתו בטהרה על קידוש ה' בתאריך י' בשבט התש"ה . מילותיו האחרונות היו "הפיצו את מעיינותי חוצה".

ספריו[edit]

הרב הספיק בחייו להוציא לאור את ספרו "אם הבנים שמחה" ושני חלקים של "שו"ת משנה שכיר". לאחר השואה יצאו עוד שלושה חלקי שו"ת משנה שכיר, יומן שכתב בזמן השואה ונקרא "אמונה צרופה בכור השואה", ספר משנה שכיר על התורה ומשנה שכיר על המועדים.

בניו בנותיו עלו לארץ והקימו משפחות. בין נכדיו נמנים הרב מאיר ברנדסדורפר, חבר בית הדין של העדה החרדית בירושלים ומחבר שו"ת "קנה בשם", הרב יוסף צבי ברייער, מלחין בחצר חסידות בעלז.

לקריאה נוספת[edit]

  • יחיאל גרשטיין, מקדשי השם חלק ב', בהוצאת גנזך קידוש ה' בני ברק תשס"ו, עמ' 372-375.
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות חלק ו', בני ברק תשמ"ח, עמ' רסב- רפו
  • הרב זאב סולטנוביץ', מבוא לספר אם הבנים שמחה, מהדורת "פרי הארץ".

תמונות[edit]

תמונת תלמידי ישיבת פישטיאן משנת תרצ"ו. הרב טייכטל במרכז התמונה. מקור: ארכיון יד ושם
מסייר בחברת תלמידיו.
מקור: אברהם פוקס, ארכיון יד ושם
שער הספר "אם הבנים שמחה" בדפוס הראשון, תש"ג HebrewBooks
דיוקנו המפורסם