מקורות ללימוד לפני המבחן:
פשט, רש"י ושפתי חכמים לפרשת ראה1. "וסרתם מן הדרך אשר אנוכי מצוה אתכם היום..." מכאן אמרו כל המודה בעבודה זרה ככופר בכל התורה כולה. היכן פרש רש"י בפרשיות הקודמות פרוש זהה?
א. על הפסוק "ועבדתם שם אלוקים" (ואתחנן ד28).
ב. לא מצאנו פרוש זהה לזה בכל התורה.
ג. על הפסוק "כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו ה'" (ואתחנן ד3).
ד. על הפסוק "את כל אשר צוה ה'" (שלח לך טו'23).
2. "ונתתה את הברכה" "על הר גרזים" מה פרוש ברכה והיכן נתנו אותה? (ברש"י ושפ"ח אות ו')
א. ברכה כפשוטו וצריך לכותבה על קלף בכתב אשורי ולתיתו על ההר.
ב. פרוש הברכה – המברכים והם הלויים והיו על ההר ממש כפשט הכתוב.
ג. פרוש הברכה – המברכים והם הכהנים ונתנו פניהם כלפי הר גריזים.
ד. פרוש הברכה – המברכים והם הלויים ונתנו פניהם כלפי הר גריזים ולא על ההר.
3. היכן שכתוב "אחרי" מה פרושו? (רש"י ושפ"ח אות ט')
א. פרושו אחרי ומיד בין במקום בין בזמן.
ב. ב.פרושו אחרי ומופלג בין במקום בין בזמן.
ג. היכן שכתוב אחרי עם יוד פרושו אחרים.
ד. פרוש "אחרי" הוא לפני כגון שנמצא אחריו אדם שאם יהפוך פניו הרי הוא לפניו.
4. "ועברתם את הירדן" כמה זמן כבשו וחילקו בנ"י את הארץ? (שפ"ח אות י')
א. יד' חודש.
ב. כו' שנה.
ג. כד' שנה.
ד. יד' שנה.
5. "על הארץ תשפכנו כמים" איזה פרוש מביא רש"י?
א. מה המים חיותו של אדם אף הדם כן.
ב. הרי הדם כמים להכשיר את הזרעים.
ג. כשיגיעו לארץ אין בהם יותר קדושה, כמים.
ד. אם בעיניך הדם כמים אתה יכול לשחוט ואם לא לא.
6. "לא תוכל" מי היו היבוסים? (ברש"י)
א. חתיים.
ב. הגרגשי.
ג. הצפוני.
ד. הדרומי.
7. "כי ירחיב" איזו דרך ארץ יש באכילת בשר? (ברש"י)
א. יש לאוכלו רק עם סכין ומזלג (וי"א רק עם הידיים).
ב. יש לפרקו ולחתכו לפני שמביאו לשולחן שלא ימאס בעיני חברו.
ג. יש ללעסו היטב לפני שבולעו.
ד. שלא יתאוה אדם לאכילת בשר אלא מתוך רחבת ידיים ועושר.
8. "לא תאכלנו" מהו דם התמצית? (שפ"ח אות ס')
א. זהו דם הנמצא באברים היוצא במליחה.
ב. זהו דם המתנקז בראש הבהמה בשעת שחיטה.
ג. זהו דם השותת בשעת שחיטה ושלוש גוונים הם וכולם נקראים דם תמצית.
ד. כתשובה ג' אלא שרק שניים מהם נקראים דם התמצית.
9. "ישבי עירם" מתי נעשית עיר הנדחת? (ברש"י)
א. שידיחוה אנשים ויהיו יושבי עיר אחרת.
ב. שידיחוה אנשים ומאותה העיר.
ג. שידיחוה נשים ומאותה העיר.
ד. אין לעיר הנדחת הגבלות.
10. "ודרשת וחקרת" מהיכן למדו שבע חקירות כדרישה וחקירה? (ברש"י)
א. 3 בעיר הנדחת, 2 בע"ז, 2 בעדים זוממים.
ב. 2 בעיר הנדחת, 3 בע"ז, 2 בעדים זוממים.
ג. 3 בעיר הנדחת, 2 במסית, 2 בבן סורר.
ד. 3 במסית, 2 בעיר הנדחת, 2 בבן סורר.
11. "זאת הבהמה" כיצד למדנו שהחיה נכללת במילה בהמה? (הבנה פשוטה ברש"י)
א. שחיה 3 אותיות ובהמה 4 ,אז ודאי שנכללת.
ב. שחיה מלשון חיות וחייבת להכלל בבהמה כדי לחיותה.
ג. שכתוב זאת הבהמה ואח"כ פרט לך גם חיות.
ד. קבלה בידינו.
12. מהיכן למדו רבותינו שהשליל (ולד הבהמה הנמצא בתוכה) ניתר בשחיטת אימו? (ברש"י)
א. מקל וחומר, ומה הלב שהוא מרכז האברים ניתר, השליל שאינו צורך הבהמה כלל לא כ"ש.
ב. מהמילה בבהמה- משמע מה שנמצא בבהמה אכול.
ג. מהפסוק אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד- ביום אחד לא אבל בפעם אחת כן.
ד. מקל וחומר ומה ביצים ניתרים בשחיטת התרנגולת שהם כדבר אחר, השליל שיש בו דין של עובר ירך אמו לא כ"ש.
13. "והראה ואת האיה" כמה שמות יש ל"ראה" (הכתובות בפרשה זו בלבד) ?
א. אחד.
ב. שניים.
ג. שלשה.
ד. ארבע.
14. "בכל אשר תאוה נפשך" האם מותר לקנות דגים בכסף מעשר שני? (שפ"ח אות נ')
א. אם בשר מותר, דגים לא כל שכן.
ב. מותר רק את הראש.
ג. אין קונים דגים בכסף מעשר שני.
ד. מותר בדגים גדולים בלבד שהם דומים לבשר.
15. "כי לא יהיה בך אביון" ובהמשך יש פס' סותר "כי לא יחדל אביון", כיצד מתורץ? (ברש"י)
א. "לא יהיה בך" בדעתך, "כי לא יחדל" בעוני גשמי.
ב. לא יהיה... ליום שכולו טוב, לא יחדל... בעולם הזה.
ג. כשעושים רצונו אביונים באחרים ולא בכם וכשאין עושים אביונים בכם.
ד. לא יהיה בך - בישראל, לא יחדל - באומות העולם.
16. "אביון" עני ואביון איזה מהם דל מחברו? (ברש"י)
א. אביון דל מעני.
ב. עני דל מאביון.
ג. שניהם שוים.
ד. רש"י מביא בעניין מח' גאונים.
17. "והעבט תעביטנו" עני שלא רוצה לקבל מתנות כיצד ניתן לו? (ברש"י)
א. נותנים לו בעל כרחו.
ב. מניחים לו מאחרי הדלת ומסתלקים מיד.
ג. נותנים לו בהלוואה.
ד. אומרים לו בפני 3 אשריך שבחרת בחיים שנאמר שונא מתנות יחיה מסובבים פניהם והולכים.
18. "כי בגלל הדבר" באיזו מצוה כתב רש"י שנוטל שכר גם על האמירה (שאומר שיעשה המצוה) עם שכר המעשה? (ברש"י)
א. במצוות המילה שאמר אמול את בני.
ב. במצוות צדקה שאמר ליתן.
ג. בכל המצוות.
ד. במצות שילוח הקן.
19. "ואף לאמתך תעשה כן" האם אמה נרצעת? (ברש"י)
א. כן.
ב. לא.
ג. מגיל 18 ומעלה שאין רציעה פחות מ-18.
ד. מגיל 12-12.5 בגזרת הכתוב.
20. "והיית אך שמח" לפי פשוטו איזו לשון הוא ? (ברש"י)
א. לשון צווי הוא שחייבים להיות שמחים.
ב. לשון הבטחה הוא.
ג. קשיא רישא לסיפא אך לשון הכאה שמח לשון שמחה, מכאן שיהיה שמח ביסורים.
ד. והיית לשון עבר, אך לשון חילוק, דהיינו שכח מה שהיה וכעת הזמן בחג לשמוח.