"What Happens to Us After We Die?" | Rabbi Ari Shvat | Beit Midrash

Jewish Laws and Thoughts
Ein Aya

קטגוריה משנית

6 min read • 0 min listen

The media server is dedicated by the Green family to the souls of their loved ones

1. הראי"ה קוק, עין איה, על מסכת שבת ה, לט על דף נה ע"ב
שנאמר "יען לא האמנתם בי", הא האמנתם בי עדיין לא הגיע זמנכם ליפטר מן העולם.
א. החילוף במעמדים וצורות של החיים, ראוי להכיר בתור השלמה טובה ועצם טיבו של צביון החיים המלאים. ע"כ, החילופים בין עולם לעולם, בין מעמד חיים גרוע ופחות בערכו למעמד של חיים עליון נשגב ונעלה ממנו, ראויים להיות הולכים בשלשלת החיים תמיד בצדדיהם היותר מעולים, כי העמידה על מעמד אחד ותוכן אחד פרטי במהלך ההתעלות שאין לה סוף, לא תוכל לעולם להחשב להצלחה.

ב. אבל בלא קלקול של איזה חטא, יהיה זה המעבר כולו נאה ומקובל, באין שום פגע וצד ירידה והחשכה לשום צד מצדדי החיים, לא הפנימיים ולא החיצוניים, כ"א שיש עליו תכנית מלאה של שמחה, של חופש ופטור, של עול שכבר מִלא את חובתו, ואז איננו כלל נערך למיתה, לא מצד פנימיות החיים ולא מצד חיצוניותם, כ"א פטור מן העולם, עזיבת העול של אלה המצבים שבמין החיים שכבר עשו את פעולתם בשלימותם.

Ein Aya (35)

Rabbi Ari Shvat

9 - How Free is Free-Will

10 - "What Happens to Us After We Die?"

11 - Evil is Good-Just the Wrong Size

ג. ע"כ, לא חליפת המצב היא תצטרך אל החטא, כ"א אותה החליפה המתיחסת באיזה אופן לשם מיתה, הא האמנתם בי עדיין לא הגיע זמנכם להפטר מן העולם. ובהגעת הזמן כבר היה בא מצב של התעלות שלמה, שאין עמה שום חסרון ושום הפרה של איזה צד מצדדי מילוי החיים, כ"א חופש ופטור מן העולם בהרגשה והכרה שלמה ומקפת מכל הצדדים, להתעלות של כל חלקי החיים וכל כללותם לעולם יותר נשא ויותר מרומם, שאינו ראוי בשום אופן שישא עליו שֵם מיתה. ואותו הערפל הדק, שעל ידו הותר שֵם מיתה להקרא על אופן עליית החיים של השלמים הק[ד]ושים הללו, זה גרם החטא הדק, שלפי ערכם נחשב לחטא, "ונוקם על עלילותם" (תהילים צט, ח), "וסביביו נשערה מאד" (שם נ, ג).

2. רמ"ח לוצטו, דרך ה' חלק א, פרק ג, ט- ואולם מלבד כל זה, גזרה מידת דינו, יתברך שמו, שלא יוכלו לא האדם ולא העולם מעתה הגיע אל השלמות, עודם בצורה שנתקלקלה, דהיינו הצורה שיש להם עכשיו, שבה נתרבה הרע, אלא יצטרך להם בהכרח עבור מעבר ההפסד, דהיינו המותה לאדם וההפסד לכל שאר ההווים שנתקלקלו עמו, ולא תוכל הנשמה לזכך הגוף אלא אחר שתצא ממנו תחילה וימות הגוף וייפסד, ואז יחזור וייבנה בנין חדש ותיכנס בו הנשמה ותזככהו. וכן העולם כולו יתחרב מצורתו של עתה, וישוב וייכנס בצורה אחרת ראויה לשלמות. ועל כן נגזר על האדם שימות ויחזור ויחיה - והוא ענין תחיית המתים, ועל העולם שיחרב ויחזור ויחודש - והוא ענין מה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (סנהדרין צז א): "שית אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב", ולסוף אלף שנה הקדוש ברוך הוא חוזר ומחדש את עולמו.

3. ר' מנחם המאירי, חיבור התשובה למאירי - משיב נפש מאמר ב פרק ח
וכן תמצא גם כן בסדור אנשי כנסת הגדולה שסדרהו אחר העולם הזה מיד, קודם ימות המשיח וקודם זמן תחיית המתים כאמרם, אין ערוך אליך יי אלינו בעולם הזה ואין זולתך מלכנו לחיי העולם הבא אפס בלתך גואלנו לימות המשיח ואין דומה לך מושיענו לתחיית המתים, איחר ענין תחיית המתים לכלם.
4. מדרש הנעלם, זוהר חלק ו, דף קלט ע"א
ואין בין העולם הזה לתחיית המתים אלא נקיות והשגת ידיעה, רב נחמן אמר, ואריכות ימים... ותחיית המתים הוא אחרון שבכלם...

5. תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צב עמוד א
תנא דבי אליהו: צדיקים שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיותן אינן חוזרין לעפרן, שנאמר "והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלים" (ישעיהו ד, ג), מה קדוש לעולם קיים - אף הם לעולם קיימין.
6. תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יז עמוד א
מרגלא בפומיה דרב: [לא כעולם הזה העולם הבא], העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא פריה ורביה ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות, אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה.
7. רמב"ן, שער הגמול, תורת האדם, עמ' רצו
שוכני גן עדן שהוא במבחר למבין בציורי הדברים כל סודות העליונים ונפשם מתעלית בלימוד ההוא ורואה מראות אלוהים בחברת כבוד העליונים מן המקום ההוא ומשיגים כל מה שיוכל לדעת ולהבין בלימוד משה בסיני.
8. שם, עמ' רצז
ברא הקב"ה גהינם וגן עדן... וכמה ריוח ביניהם? רבי יוחנן אמר כותל ורבי אחא אמר טפח ורבנן אמרי שתי אצבעות [ורבנן אמרי שתיהן שוות].
9. דניאל פרק יב
(ב) ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם:
10. ר' יוסף אלבו, ספר העיקרים מאמר ד פרק לג
וענין הצער והעונש לנפש הוא כי כאשר היה האדם בחייו רודף אחר התאוות והדברים הגשמיים ותפרד נפשו מעשות רצון השם יתברך ותרגיל מעשיה כפי טבע הגוף שהוא הפך טבעה, הנה היא כשתפרד מן הגוף תכסוף לאותן הדברים שהרגילה ותטה אליהן, והיא אין לה כלים להשיגם, ומצד טבעה תטה להדבק בצורות העליונות והדברים הנבדלים מחומר ותשתוקק עליהן, והיא אין לה התחלות ולמוד והרגל בעבודת השם יתברך, כי אי אפשר להשיג התענוג ההוא מי שלא הרגיל נפשו בכך והכין עצמו לזה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות נ"ה ע"א) אין הקדוש ברוך הוא נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה, שנאמר יהב חכמתא לחכימין (דניאל ב' כ"א), ועל כן תהיה הנפש משתוקקת לשני הצדדין כאחד, צד המעלה וצד המטה, האחד מצד טבעה, והאחד מצד ההרגל והמנהג, ואין לה כלים במה שתשיג צד המטה ולא הכנה במה שתשיג צד המעלה, ובזה יש לה צער מכאיב יותר מכל צער שבעולם ומכל מיני פרוק חבור, יותר משרפת אש ויותר מצער הקור והקרח הנורא ויותר מהכאת סכינים וחרבות ומנשיכת נחשים ועקרבים. כי כמו שיצטער האדם מאד כשיכוה באש ואין הצער ההוא לגוף אלא לנפש, ולא מצד שישלוט בה האש כי אין האש שולט בדבר רוחני...
11. ר' סעדיה גאון, ספר האמונות והדעות מאמר ו, פ ע"ב
וכמו שאמרו רבותינו ז"ל, נשמתן של צדיקים גנוזה תחת כסא הכבוד, ושל רשעים משוטטת בעולם ואין לה מנוחה... ובתחלת זמן הפרוד, תעמוד הנפש זמן מבלי מנוחה, עד שיכלה הגוף. וענין זה שיתפרקו חלקיו, ויקשה עליה בזמן ההוא, מה שתדעהו ממה שיעבור על הגוף מן התולעת והרמה והדומה להם, כאשר יקשה לאדם כשהוא רואה ביתו אשר היה שוכן בו חרב ועולה בו שמיר ושית. והקושי הזה יש שיהיה לנפש מעט ורב, ויקשה עליה כפי שהוא ראוי לה, כמו שמעלתה בירידה תהיה במעט ורב. ובזה אמרו רז"ל, קשה רימה למת, כמחט לבשר החי, וסומכין זה אל מאמר הכתוב אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל (איוב י"ד כ"ב). וזהו שקוראים אותו דין הקבר או חבוט הקבר. ואחר כן אומר שזמן עמידתם נפרדים יהיה, עד שיתקבצו שאר הנפשות אשר חייבה חכמת הבורא בריאתם, והוא אחרית עמידת העולם, וכאשר ישלם מספרם ויתקבצו, תחוברנה הנפשות עם גופיהם...
12. תלמוד בבלי מסכת שבת דף לג עמוד ב
משפט רשעים בגיהנם - שנים עשר חדש.
13. רמח"ל, ספר הכללים, עמ', שג
אבל השכר והעונש בעוה"ב הוא בדרך אחרת, כי העונש הוא בגיהנם, מקום הקליפות, ששם תיכנס הנשמה להיפרד ממנה הקליפה שנתדבקה אחריה במעשיה הרעים, ושם סובלת עינוי גדול בהמנע ממנה על אור...
14. ר' סעדיה גאון, ספר האמונות והדעות מאמר ז
מפני שתחיית המתים אות גדולה מאותות הבורא הנגלות, ובבטחון בהיותה תוספת בהאמין ביכלתו, וכי כל הנביאים מתקבצים בה, והנה אנחנו היום מתאוים לראות אחד מהם, כל שכן כלם, וכל המלכים הצדיקים והחכמים הגדולים מתקבצים בה, עוד אשר אנחנו נכספים לראות אחד בהם, ושקרובי כל אחד מהם אשר התאבל עליהם ודאג להם, יחברם ויראה הבן אביו,
15. קהלת יב, ז-וישוב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל הא-להים אשר נתנה.
16. במדבר פרק ט, יג- והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יקוק לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא:
17. שמואל א פרק ב
(ו) ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל:

18. שו"ת תורה לשמה (לבעל הבן-איש-חי) סימן תעב
ואשר שאלתם אם באלף השביעי יהיו בני אדם אוכלים ושותים... אז על ידי הצדיקים שיאכלום יתבררו לגמרי בסוד האכילה וכו'... ואשר שאלתם אם אחר תחיית המתים יהיה פו"ר גופא בגופא. תשובה: ... לעת"ל אחר התחיה יבואו נשמות חדשות יותר מעולות שהם מעולם האצילות והם מבחינת הנשמה דאצילות שהיה לאדה"ר ... גם אחר התחיה יהיה פו"ר וכן הדעת הנוטה אלא שהוא בחומר זך.

19. מסכת ראש השנה טז ע"ב- תניא ב"ש אומרים ג' כתות הן ליום הדין אחת של צדיקים גמורין ואחת של רשעים גמורין ואחת של בינוניים צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיי עולם רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לגיהנם שנאמר (דניאל יב, ב) ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם. בינוניים יורדין לגיהנם.

Ein Aya