Beit Midrash

  • Sections
  • Ein Ayah
קטגוריה משנית
To dedicate this lesson
undefined
2 min read 31 min listen


1. שבת דף נה ע"א
דא"ר אחא בר' חנינא, מעולם לא יצתה מדה טובה מלפני הקב"ה וחזר בה לרעה, חוץ מדבר זה.

2. הראי"ה קוק, עין איה שבת ה, יט
א. ההנהגה הא-להית היא מתנהגת במדה כנגד מדה, בשביל ההטבה המוסרית הבאה לעולם ע"י ההסתכלות בחכמתה וצדקתה, שמזה זיו החכמה והצדק מאיר בלבבות.

ב. והנה, כשם שעצם הטובה היא מטרה מכוונת לעצמה, אע"פ שהיא ג"כ מכוונת להיות לאמצעי לטובה יותר נשגבה שמסֹבבת הטובה הקטנה, כן ההתגלות של כח הטוב והמוסר שבנפש האנושית היא דבר נשא ונשגב מצד עצמו, לא רק בשביל מה שמביא תכלית מעשית, שיטיבו אחרים את דרכיהם בשמעם את ההשפעה הטובה ההיא, איך היא מתבטאת בדברים טובים ונכחים, כ"א מצד עצמה מבלי התכלית המעשית, הוא דבר טוב ונעלה מה שהכח הטוב, הצדק והיושר, יוצא אל הפועל.

ג. ובמה יובן איפוא להסיר את השיבוש הנשרש ברב בני אדם, המודדים את כל הדברים רק באמת המדה המעשית, ואם לא תבא תכלית מעשית, יחדלו מהשפעת הטוב גם בגבולם המיוחד, במהלך השפעתם מצדם הם אם לא בהחזרת הדבר שהיה כבר מוכן לטובה, שרק ההוקרה של הטובה מצד עצמה, לא מצד התכלית הנפעלת ממנה בסיבוב, הוא הענין הגורם שלא תשונה. ובביטול היסוד של הוקרת הטובה של הצדק מצד עצמו, בכבישת כח הטוב מבלי להגיד למחות ולהטיף לטובה, מפני חשש שלא יביא הדבר את התכלית הפעלית, מסתלקת ג"כ הטובה המוכנת בעת אשר התכלית היוצאת ממנה נתקלקלה, ונשארה רק מטרתה העצמית, שרק בסילוקה תבא חכמה בלב, לחוש את היקר שיש לדָבר טוב ג"כ מצד עצמו, מבלי השתעבד יותר מדאי אל המבוקש התכליתי הרחוק.

3. הרמב"ם הלכות יסודי התורה י, ד
דברי הפורענות שהנביא אומר, כגון שיאמר פלוני ימוּת, או שנה פלונית שנת רעב, או מלחמה וכיוצא בדברים אלו, אם לא עמדו דבריו, אין בזה הכחשה לנבואתו, ואין אומרין הנה דבר דיברת ולא בא, שהקדוש ברוך הוא "ארך אפיים ורב חסד, וניחם על הרעה" ( יואל ב,יג ; יונה ד,ב ). ואפשר שעשו תשובה ונסלח להם כאנשי נינווה, או שתלה להם כחזקיה. אבל אם הבטיח על טובה ואמר שיהיה כך וכך, ולא באה הטובה שאמר, בידוע שהוא נביא שקר. שכל דבר טובה שיגזור הא-ל, אפילו על תנאי--אינו חוזר. הא למדת, שבדברי הטובה בלבד ייבחן הנביא.








את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il