YeshivaThe torah world Gateway
Beit Midrash
- Jewish Laws and Thoughts
- Rav Kook books
- Ein Aya
The media server is dedicated by the Green family to the souls of their loved ones
1. שבת דף נד ע"א
הרחלים יוצאות כבולות. מאי כבולות? שמכבלים אלְיָה שלהם למטה, כדי שלא יעלו הזכרים על הנקבות. מאי משמע דהאי כבול לישנא דלא עביד פירא הוה, דכתיב "מה הערים אשר נתת לי אחי ויקרא להם ארץ כבול עד היום הזה" (מל"א ט). מאי "ארץ כבול", שהיו בה בנ"א שמכובלין בכסף ובזהב. א"ל רבא, א"ה היינו דכתיב "ולא ישרו בעיניו", מפני שמכובלים בכסף ובזהב לא ישרו בעיניו?! א"ל, אין, כיון דעתירי ומפנקי לא עבדי עבידתא [פרש"י: אנגריא של מלך)].
2. הראי"ה קוק, עין איה שבת ה, ח על שבת דף נד ע"א
א. ההצלחה האנושית המתנהלת עם התולדה, היא תלויה לעולם כשהחוט של ההטבה וההתעלות הולך עמה בכל מעשיה. ע"כ, גם בישובו של עולם, זאת היא המדה היותר נעלה, כשהיא עומדת על מצב כזה שהחיים של דור אחד יתנו תוספת ברכה לחיים של דור אחר הבא אחריו, שאז נטיית ההוספה ועשיית פרי הולכת על מכונה.
ב. מה שא"כ הדבר כשישתנה הענין, ותכונת החיים של דור אחד לא יוסיפו טוב ועוד יחסירו את אושר הדור הבא, אז עומדת היא התולדה על מצב מוזר מאד וקרובה למשבר.
ג. ע"כ, העושר המשופע, כשהוא מתמלא יותר מכפי מדתו באיזו חברה אנושית, הוא נוטל את כח ההכרח לעבודה, והביטול יביא שממון* ואי הפרחה למצב הארץ, ואז יכירו רק הדורות הבאים את החסרון, כי בודאי הדור הבא, שהוא כבר עלול למצא מצב מפותח יותר, הוא כבר מוכשר לכך ונולד בהכרחים כאלה שמצריכים אותו לאותו הפיתוח, וכשלא קדם הדור הקדום לו לתקן את חלקו, ימצא הדור האחרון במצב רע ונלחץ מאד. כן הדבר נוהג בכל דבר וענין, בין בחומריות בין ברוחניות.
ד. ע"כ, העשירות היא רק כמו כבל, המשים מועקה על החופש של ההתפתחות הטובה הבאה לרגלי חיי העבודה והמלאכה, שהיא יסוד ברכת ד' בעולמו, כי כיון דעתירי ומפנקי לא עבדי עבידתא, ותעודת החופש של הנטיה התולדתית להוספת ברכה להעתיד יִכָבֵל כאן בלא עשיית פירות, ולא נוכל לעלות במעלות של הארצות המתקדמות לפי העבודה הבאה לרגלי ההכרח, והיא תקרא "ארץ כבול עד היום הזה", באין שינוי לטובה ברבות הזמנים והדורות, עד שגזר בצדק שהעושר הנפרז היא קלקלה תולדתית להעתיד של הארץ, והיא נגד הכונה הרצויה מאת אדון כל המעשים ב"ה, יוסד הארץ וכוננה, אשר "לא תוהו בראה לשבת יצרה" (ישעיהו מה, יח).
3. מאמרי הראיה, "קריאה גדולה", עמ' 326
״ההכרח״ הוא עכשיו הפתגם היותר שגור בעולם, ודוקא קול המון זה יהפך לקול שדי בידי חכמי לב וקדושי רעיון, דוקא הנחש יהפך למטה האלהים, אשר בו יעשו אותות ומופתים למען דעת כי לד׳ הארץ. ההכרח, הכרח החיים ומרירות סבלם, יביא את האורה האלהית לעולם, ההכרח יסגל את הלבבות להפתח לקבל את האור הגדול של זוהר האמונה בכל הדר גאונה.
4. ילקוט שמעוני, פרשת קדושים, רמז תרטו
א. "ובו תדבקון". וכי אפשר לבשר ודם לעלות לשמים ולהדבק באש אותו שכתוב בו כי ה' אלהיך אש אכלה, כרסיה שביבין די נור וגו' ואת אמרת ובו תדבקון, אלא מתחלת ברייתו של עולם לא נתעסק אלא במטע תחלה הה"ד "ויטע ה' אלהים גן בעדן" [תנחומא: אמר הקב"ה לישראל: למדו ממני. כביכול אני צריך?! שנאמר "ויטע ה'...".], אף אתם כשאתם נכנסין לארץ ישראל לא תתעסקו אלא במטע תחלה "כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל"... אלא כשם שנטעו אחרים לכם כך היו נוטעים לבניכם לכך נאמר 'כי תבאו אל הארץ ונטעתם' " (ויק' יט, כג)...
ב. כך כשהיו ישראל במדבר ארבעים שנה הבאר עולה והמן יורד והשליו מצוי וענני כבוד מקיפות אותן ועמוד ענן נוסע לפניהם, כיון שנכנסו לארץ, א"ל משה כל חד וחד מנכון יטעון מכושיה ויפוק וינצוב ליה נציבין שנאמר 'כי תבואו אל הארץ ונטעתם',
5. תלמוד בבלי מסכת כתובות דף נט ע"ב
רבי אליעזר אומר: אפי' הכניסה לו מאה שפחות - כופה לעשות בצמר, שהבטלה מביאה לידי זימה. רשב"ג אומר: אף המדיר את אשתו מלעשות מלאכה - יוציא ויתן כתובה, שהבטלה מביאה לידי שיעמום.
6. ר' בחיי אבן פקודה, חובות הלבבות (תרג': ר"פ ליברמן), שער חשבון הנפש, פ"ג
וכבר הזהיר אותנו שלמה המלך החכם, לא להשקיע חריצות והתמסרות בצבירת הרבה ממון, באמרו (משלי כג, ד), "אל תיגע להעשיר"... וכן ביקש החסיד אגור בן יקה מא-להיו... להרחיק ממנו את העושר המביא לידי מותרות, ואת העניות המביאה לידי התרוקנות מהתורה והמוסר באמרו (משלי ל, ז), "שתים שאלתי מאתך: רש ועושר אל תתן לי הטריפני לחם חוקי, פן אשבע וכחשתי אמרתי מי ה' ופן אושר וגנבתי". וכן יעקב אבינו ע"ה ביקש מא-להיו רק לתת לו כדי סיפוקו, כמו שאמר (בראשית כח, כ), "ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש".
Rabbi Ari Shvat
Lectures at various yeshivot, michlalot and midrashot. Has published many books & Torani articles and is in charge of Rav Kook’s archives.
Ein Aya Understanding the Beauty of Shabbat - Tasting the World to Come
Ein Aya Shabat Chapter A Paragraph 15
Chemdat Yamim Moreshet Shaul: The Goal of an Agricultural Yeshiva – part I
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)
Chemdat Yamim Moreshet Shaul: Twin Foundations
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 690
Rabbis in Midrash
Lessons
fast navigation
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Realtor’s Fee on Large Commercial Building – part I
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
Chemdat Yamim Moreshet Shaul: The Goal of an Agricultural Yeshiva – part I
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)
Re'e NEVER EXTREME EXCEPT ISRAEL
Parshat Re'eh
Judaism is against extremism, so how can we understand the seemingly extreme statements found in our sages in favor of living in the Land of Israel and against living in Chutz laAretz? The article deals with the seeming contradiction between the strength of Free-Will and the strength of being influenced by our surroundings.
Ekev DANCE FOR ISRAEL- FOR YOUR BENEFIT
Parshat Eikev
Description: The 7 Haftarot we read after Tisha B'Av ("Shiva D'Nichemta") surely get us excited that they're coming TRUE, and awaken us to yearn, dance & join the return to Zion! The short article also deals with the problems and solutions facing the American Jewish community as discussed at a recent panel, as well as the question why Jews come from America to Israel to help when we face problems, but Israelis don't come to aid Jews in America when they face anti-Semitism.
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Complaints about Contractor’s Work – part II
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
Chemdat Yamim Moreshet Shaul: Twin Foundations
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 690
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 690
D'varim Judaism’s Social Vision
Re’eh
Giving is more than an act of generosity—it is an essential part of human dignity that belongs to everyone, rich and poor alike. The ultimate goal of help is to empower others to stand on their own.
Kuzari -Rabbi Ari Shvat Kuzari class 9 - "Seeing is Believing" (parag. 21-30)
These paragraphs elaborate on the theme that seeing and knowing is better than any attempt to prove logically, and begins explaining the difference between Israel and gentiles.
