Beit Midrash

  • Jewish Laws and Thoughts
  • Serving Hashem, Mitzvot and Repentance
To dedicate this lesson
Both Nature & Super-Natural Are Necessary

"Of All God's Miracles Large & Small..."

The world runs both on the natural development of the individual, mankind and events, but also there are occasional significant turning points. Rav Kook analyzes the interplay of regular life with these "game-changers", and why both are necessary.

undefined

Rabbi Ari Shvat

Elul 24 5782
3 min read 0 min listen

1. תלמוד בבלי מסכת שבת דף נג עמוד ב
תנו רבנן: מעשה באחד שמתה אשתו והניחה בן לִינק, ולא היה לו שכר מניקה ליתן, ונעשה לו נס ונפתחו לו דדין כשני דדי אשה והניק את בנו. אמר רב יוסף: בא וראה כמה גדול אדם זה, שנעשה לו נס כזה! אמר לו אביי: אדרבה, כמה גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי בראשית! אמר רב יהודה: בא וראה כמה קשים מזונותיו של אדם, שנשתנו עליו סדרי בראשית [פי': וקרוב היה יותר הדבר מלהמציא לו פרנסה].

2. הראי"ה קוק, עין איה / שבת, ה, ב על מסכת שבת דף נג ע"ב
ת"ר, מעשה באדם אחד שמתה אשתו, והניחה בן לִינק, ולא היה לו שכר מניקה ליתן, ונעשה לו נס ונפתחו לו דדין כשני דדי אשה והניק את בנו.
א. הנס והטבע מידי יוצר אחד כוננו, צור כל העולמים ב"ה. אין סדר, אין ציור של פועל, אשר לא חקרו החכמה, החסד, הגבורה והתפארת האלהית, לגלות בהם אור טובו והדר מלכותו.

ב. ההתפתחות והדליגה, הסדר המכוון והמקרה, כולם יחד נשקלים המה בשיקול דעתו של א-ל דיעות ב"ה, להוציא כלי למעשה [עפ"י ישעיה נד, טז], להפיץ זרם החיים והטוב.

ג. אנחנו, מפני ההרגל נחלק בין נס לטבע, ע"פ ההבדל שבין התמידיות והמקרה הרחוק, אבל כהכלל כן היוצא מן הכלל יחדו יעשו חטיבה שלמה, כן הנס והטבע בחוברת יתקשרו למעשה שלם.

ד. אמנם הורגלנו לחשוב כי רק לצורך דבר גדול וכולל יעשה נס, אבל עלינו לדעת שכאשר אנחנו מקיפים מבט כללי על החיים, לא נדע להבדיל בין דבר גדול וקטן. הכל מתקשר יחד, הכל מתעלה ועולה, ואין דבר הקטן שבקטנים שלא יהיה נכון להיות יסוד מוסד לדברים הגדולים שבגדולים, ואין ההבדל ביניהם כ"א בין רבבות אלפי שנים פחות או יותר שהם כטפה אחת בים הנצח.
ה. ע"כ, במקום אשר החכמה העליונה תקבע יתד להעשות נס, להראות כח חיים של דליגה בסדרי הטבע, אין לנו להתפלא ג"כ אם יהיה אף לתכלית הנראה בעינינו קטן ודל.

ו. וזה יהיה לנו לעדה, שאין לנו כלל כל דבר קטן במציאות, כי הכל גדול הוא, הכל יֵצא מיד אדון עולם שמעשיו גדולים עד אין חקר, ונס נכון הוא להעשות אפילו במערכות הבניה של גוף האדם, גם לטובת יונק שדים אחד לכלכלהו. ויש בטח ע"ז צפיה מקדם מאז, שזה הזמן, זה המקום, וזה האיש, ראוי הוא להפגש במעמד יוצא מכלל הסדר של הטבע המונהג באופן כזה, "גדולים מעשי ד' דרושים לכל חפציהם" [תהילים קיא, ב].

3. אגרות הראיה ג, סי' תשנג, עמ' כ לרי"מ חרל"פ, שנת תרע"ו
חלילה לנו להשאיר את הטבע במעמדו השפל, מבלי לקשרו בקשר-הקודש אשר לאור עולם שבאוצר חיים, שבו דוד מלך ישראל חי וקיים. לא חלישות-כח הוא זה מה שישועתם של ישראל היא קמעא-קמעא כי אם גבורת-גבורות, כביריות עליונה המקפת כל וממלאה את הכל.

4. ישעיהו ס, כב
הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני ה' בעִתה אחישנה.

5. אורות הקודש א, עמ' רעא, "תכונת הנבואה" - צה
הנבואה היא באה לפרקים, בנבואת הנביאים של הדורות, חוץ מנבואתו של אדון הנביאים משה רבינו ע"ה. בזמן הופעתה מתגלה היא בכל עז הרוחניות, עד שחושי הבשר ותפקידי הגוף והנפש החיונית מתבטלים. אמנם בסילוקה נשארו הרשמים הרוחניים אצורים בנפש, ראויים לסַדר על ידם הנהגה ברורה לכל הליכות החיים היותר טובים, על פי המסִלה שכבר נסללה על ידי הופעתה של צדקת ד' שבתורה ומוסר המנוחל מדור דורים... החכמים תכונתם אחרת. ההופעה הרוחנית אינה באה מעולם לידי התגברות עליונה עד כדי הריסות הסדר החמרי, אבל לעומת זה הרוחניות מתמדת היא תמיד, מחלשת היא את הכח החמרי והחיוני במדה ידועה, ומאירה את האור השכלי והמוסרי בשיעור ממוצע. כמובן שיש בזה צד עילוי גם כן מפני השמוש המשותף של הכח השכלי והנפשי, ומפני אפשרות התדירות, אבל חסר בו אותו העז, וההופעה הברורה, המגלה את אומץ אלהים, ומגדלת את השלטון של הטוב והקודש על הקיבוץ החברותי.

6. הר"ד כהן, הרב "הנזיר" זצ"ל, מבוא לאורות הקודש, מבוא ג, ח- תורת ההתפתחות בחכמת הקודש, עמ' 37
התפתחות ודילוגים
א. ההתפתחות האיטית, ההדרגית, הוא הכח הגלגלי, הנושא עליו את כל הרכוש היותר טוב שבחיים. ויש דילוגים פתאומיים. ישנם בעלי נשמות כאלה, שהצד של הדליגה מתגבר בהם על כח ההתפתחות ההדרגית. וזהו האופי הישראלי, המושפע מרעיון התשובה.

ב. התשובה היא המחדשת חידוש הנפש והרוח, בתנועה, כדליגה. שכל רגע חדש של חיים הוא נעלה באיכותו על כל החיים הקודמים. ובה מתגלה איכות המגמה, העליונה, השופעת שפע עליון, ממקור החיים.

ג. ענין הדילוגים. לעומת ההתפתחות, שיסודה כלל הרציפות, קונטיניות, שכל מין מתפתח מקודמו, שהיה גנוז בתוכו, כגרעין, והכל מתפתח מיש ליש, כל דבר הוא יצירת יש מיש, הוסיפו ענין הקפיצה, או הדילוגים, שיש מין חדש נברא, כיש מאין, כמו הקטסטרופות. וכן המינים החדשים בצומח ובחי.

ד. וכן לרב, התפתחות ודילוגים. האחרונים הם במדרגה העליונה. אבל היסוד הוא ההתפתחות, הכח הגלגלי, הטבעי, ברציפות, כסיבה ומסובב, שהוא כמו כלל הכונניות, לרמח"ל.








את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il