YeshivaThe torah world Gateway
Beit Midrash
- Jewish Laws and Thoughts
- Serving Hashem, Mitzvot and Repentance
- Jewish Laws and Thoughts
- Rav Kook books
- Ein Aya
The media server is dedicated by the Green family to the souls of their loved ones
1. תלמוד בבלי מסכת שבת דף נג עמוד ב
תנו רבנן: מעשה באחד שמתה אשתו והניחה בן לִינק, ולא היה לו שכר מניקה ליתן, ונעשה לו נס ונפתחו לו דדין כשני דדי אשה והניק את בנו. אמר רב יוסף: בא וראה כמה גדול אדם זה, שנעשה לו נס כזה! אמר לו אביי: אדרבה, כמה גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי בראשית! אמר רב יהודה: בא וראה כמה קשים מזונותיו של אדם, שנשתנו עליו סדרי בראשית [פי': וקרוב היה יותר הדבר מלהמציא לו פרנסה].
2. הראי"ה קוק, עין איה / שבת, ה, ב על מסכת שבת דף נג ע"ב
ת"ר, מעשה באדם אחד שמתה אשתו, והניחה בן לִינק, ולא היה לו שכר מניקה ליתן, ונעשה לו נס ונפתחו לו דדין כשני דדי אשה והניק את בנו.
א. הנס והטבע מידי יוצר אחד כוננו, צור כל העולמים ב"ה. אין סדר, אין ציור של פועל, אשר לא חקרו החכמה, החסד, הגבורה והתפארת האלהית, לגלות בהם אור טובו והדר מלכותו.
ב. ההתפתחות והדליגה, הסדר המכוון והמקרה, כולם יחד נשקלים המה בשיקול דעתו של א-ל דיעות ב"ה, להוציא כלי למעשה [עפ"י ישעיה נד, טז], להפיץ זרם החיים והטוב.
ג. אנחנו, מפני ההרגל נחלק בין נס לטבע, ע"פ ההבדל שבין התמידיות והמקרה הרחוק, אבל כהכלל כן היוצא מן הכלל יחדו יעשו חטיבה שלמה, כן הנס והטבע בחוברת יתקשרו למעשה שלם.
ד. אמנם הורגלנו לחשוב כי רק לצורך דבר גדול וכולל יעשה נס, אבל עלינו לדעת שכאשר אנחנו מקיפים מבט כללי על החיים, לא נדע להבדיל בין דבר גדול וקטן. הכל מתקשר יחד, הכל מתעלה ועולה, ואין דבר הקטן שבקטנים שלא יהיה נכון להיות יסוד מוסד לדברים הגדולים שבגדולים, ואין ההבדל ביניהם כ"א בין רבבות אלפי שנים פחות או יותר שהם כטפה אחת בים הנצח.
ה. ע"כ, במקום אשר החכמה העליונה תקבע יתד להעשות נס, להראות כח חיים של דליגה בסדרי הטבע, אין לנו להתפלא ג"כ אם יהיה אף לתכלית הנראה בעינינו קטן ודל.
ו. וזה יהיה לנו לעדה, שאין לנו כלל כל דבר קטן במציאות, כי הכל גדול הוא, הכל יֵצא מיד אדון עולם שמעשיו גדולים עד אין חקר, ונס נכון הוא להעשות אפילו במערכות הבניה של גוף האדם, גם לטובת יונק שדים אחד לכלכלהו. ויש בטח ע"ז צפיה מקדם מאז, שזה הזמן, זה המקום, וזה האיש, ראוי הוא להפגש במעמד יוצא מכלל הסדר של הטבע המונהג באופן כזה, "גדולים מעשי ד' דרושים לכל חפציהם" [תהילים קיא, ב].
3. אגרות הראיה ג, סי' תשנג, עמ' כ לרי"מ חרל"פ, שנת תרע"ו
חלילה לנו להשאיר את הטבע במעמדו השפל, מבלי לקשרו בקשר-הקודש אשר לאור עולם שבאוצר חיים, שבו דוד מלך ישראל חי וקיים. לא חלישות-כח הוא זה מה שישועתם של ישראל היא קמעא-קמעא כי אם גבורת-גבורות, כביריות עליונה המקפת כל וממלאה את הכל.
4. ישעיהו ס, כב
הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני ה' בעִתה אחישנה.
5. אורות הקודש א, עמ' רעא, "תכונת הנבואה" - צה
הנבואה היא באה לפרקים, בנבואת הנביאים של הדורות, חוץ מנבואתו של אדון הנביאים משה רבינו ע"ה. בזמן הופעתה מתגלה היא בכל עז הרוחניות, עד שחושי הבשר ותפקידי הגוף והנפש החיונית מתבטלים. אמנם בסילוקה נשארו הרשמים הרוחניים אצורים בנפש, ראויים לסַדר על ידם הנהגה ברורה לכל הליכות החיים היותר טובים, על פי המסִלה שכבר נסללה על ידי הופעתה של צדקת ד' שבתורה ומוסר המנוחל מדור דורים... החכמים תכונתם אחרת. ההופעה הרוחנית אינה באה מעולם לידי התגברות עליונה עד כדי הריסות הסדר החמרי, אבל לעומת זה הרוחניות מתמדת היא תמיד, מחלשת היא את הכח החמרי והחיוני במדה ידועה, ומאירה את האור השכלי והמוסרי בשיעור ממוצע. כמובן שיש בזה צד עילוי גם כן מפני השמוש המשותף של הכח השכלי והנפשי, ומפני אפשרות התדירות, אבל חסר בו אותו העז, וההופעה הברורה, המגלה את אומץ אלהים, ומגדלת את השלטון של הטוב והקודש על הקיבוץ החברותי.
6. הר"ד כהן, הרב "הנזיר" זצ"ל, מבוא לאורות הקודש, מבוא ג, ח- תורת ההתפתחות בחכמת הקודש, עמ' 37
התפתחות ודילוגים
א. ההתפתחות האיטית, ההדרגית, הוא הכח הגלגלי, הנושא עליו את כל הרכוש היותר טוב שבחיים. ויש דילוגים פתאומיים. ישנם בעלי נשמות כאלה, שהצד של הדליגה מתגבר בהם על כח ההתפתחות ההדרגית. וזהו האופי הישראלי, המושפע מרעיון התשובה.
ב. התשובה היא המחדשת חידוש הנפש והרוח, בתנועה, כדליגה. שכל רגע חדש של חיים הוא נעלה באיכותו על כל החיים הקודמים. ובה מתגלה איכות המגמה, העליונה, השופעת שפע עליון, ממקור החיים.
ג. ענין הדילוגים. לעומת ההתפתחות, שיסודה כלל הרציפות, קונטיניות, שכל מין מתפתח מקודמו, שהיה גנוז בתוכו, כגרעין, והכל מתפתח מיש ליש, כל דבר הוא יצירת יש מיש, הוסיפו ענין הקפיצה, או הדילוגים, שיש מין חדש נברא, כיש מאין, כמו הקטסטרופות. וכן המינים החדשים בצומח ובחי.
ד. וכן לרב, התפתחות ודילוגים. האחרונים הם במדרגה העליונה. אבל היסוד הוא ההתפתחות, הכח הגלגלי, הטבעי, ברציפות, כסיבה ומסובב, שהוא כמו כלל הכונניות, לרמח"ל.
Rabbi Ari Shvat
Lectures at various yeshivot, michlalot and midrashot. Has published many books & Torani articles and is in charge of Rav Kook’s archives.
Additional Lessons Answering Accusations of Israeli-Occupation
& Why the Moral Mitzvot are Geared Only to Jews- Not Gentiles?
Ein Aya Complete G-dliness Doesn't Weaken But Enhances Natural Drives
Ein Aya Shabat Chapter B Paragraph 50
The Giving of the Torah When Should We Use Facts, Logic or Kabbala in Learning Torah?
Ein Aya Shabbat 4 7
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Realtor’s Fee on Large Commercial Building – part I
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
P'ninat Mishpat Complaints about Contractor’s Work – part II
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
Rabbis in Midrash
Lessons
fast navigation
Shoftim TESHUVA IN COURT OF LAW?
Parshat Shoftim-Chodesh Elul
Why does parshat Shoftim always come out during Elul? This innovative and central explanation is an eye-opener regarding many aspects of Judaism.
The Month of Elul TESHUVA IS THE ANSWER
The month of Elul serves as a vital time for self-reflection and personal accountability to prepare for true repentance.
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Realtor’s Fee on Large Commercial Building – part I
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
P'ninat Mishpat Complaints about Contractor’s Work – part II
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
Chemdat Yamim Moreshet Shaul: The Goal of an Agricultural Yeshiva – part I
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)
Chemdat Yamim The Goal of an Agricultural Yeshiva – part II
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the cornerstone laying for the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh – 1938)
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the cornerstone laying for the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh – 1938)
Re'e NEVER EXTREME EXCEPT ISRAEL
Parshat Re'eh
Judaism is against extremism, so how can we understand the seemingly extreme statements found in our sages in favor of living in the Land of Israel and against living in Chutz laAretz? The article deals with the seeming contradiction between the strength of Free-Will and the strength of being influenced by our surroundings.
Ekev DANCE FOR ISRAEL- FOR YOUR BENEFIT
Parshat Eikev
Description: The 7 Haftarot we read after Tisha B'Av ("Shiva D'Nichemta") surely get us excited that they're coming TRUE, and awaken us to yearn, dance & join the return to Zion! The short article also deals with the problems and solutions facing the American Jewish community as discussed at a recent panel, as well as the question why Jews come from America to Israel to help when we face problems, but Israelis don't come to aid Jews in America when they face anti-Semitism.
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Complaints about Contractor’s Work – part II
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
Chemdat Yamim Moreshet Shaul: Twin Foundations
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 690
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 690
