1. מסכת שבת מט ע"ב
בעי רב יוסף, 'ויבא הביתה לעשות מלאכתו' (בראשית לט) ממנינא הוא, או לא. ?

2. הראי"ה קוק, עין איה שבת ד, ו
א. השבת כונסת לתוכה את אוצר הגדול של כנסת ישראל . כל מה שפעלה האומה, בכללה ובפרטיה, וכל מה שתפעול, הכל עולה ומתקבץ לחטיבה אחת, לגמור את הבנין הגדול בעדה ובעד הכל.
ב. אמנם רבות פזרה כנסת ישראל כחותיה לעבָרים שונים, כי רבים מבניה התגלגלו לעבוד במבחר כשרונותיהם עבודות לזרים ויטרו כרמים ולא כרמה שלה* ‏, ועל זה יש לדון הרבה, אם בכללות מסכת החשבון המקובץ יעלו גם כן אלה העבודות הפרטיות אשר נעבדו על אדמת נכר ובעד בני נכר, גם כן להכלל בכללות העבודה של כנסת ישראל, כי אי אפשר כלל שלא תהיה עבודת בן ישראל חתומה בחותם של הכנסיה בכללה, ואף אם מסבות נשתלה על אדמה זרה, משם תעלה ותציץ ציץ להצטרף למה שיהיה ראוי לצירופה.
ג. ובהסיר הסיגים והבדילים אשר נדבקו בקרבה, תכנס גם העבודה הישראלית שהתנכרה הרבה בתכנית הכללית לקחת חבל בתעודת שלות עולמים והמנוחה העליונה, שינחל ישראל לעצמו ולכלל כולו, על ידי ברית אל אלהי עולם אשר עמנו.
ד. או אולי ישנן עבודות כאלה, שאף על פי שמידי בנינו יצאו, אבל כיון שיד העבדות נגעה בהן, אולי כל כך נתנכרו לנו עד שבשום אופן לא יצלחו לצירוף התעודה העליונה, וכסיגים שהִזרותם והסרתם היא המכשרת את הכלי שיצא בהשלמתו, כן תצא התעודה העליונה של המנוחה והקדושה אל הפועל, כשלא יעשו רושם אלו העבודות שעל ידי עול העבדות הזרה נתנכרו ממקורן, מקור ישראל. יוסף נקרא על שם כלל ישראל‏, שנקראו המה גם כן על שמו, "נוהג כצאן יוסף"‏ (תהלים פ, ב), בעת לעבד נמכר יוסף, ‏הפליא פעלים באמונת לבב לאדונו. אם אלה העבודות יצטרפו גם הן לכונן לעומת הכשר המנוחה, זאת היא שאלה מעניינת מאד . יבא הביתה לעשות מלאכתו" אם הוא ממנינא.

3. שיר השירים פרק א, ו
אַל־תִּרְא֙וּנִי֙ שֶׁאֲנִ֣י שְׁחַרְחֹ֔רֶת שֶׁשֱּׁזָפַ֖תְנִי הַשָּׁ֑מֶשׁ בְּנֵ֧י אִמִּ֣י נִֽחֲרוּ־בִ֗י שָׂמֻ֙נִי֙ נֹטֵרָ֣ה אֶת־הַכְּרָמִ֔ים כַּרְמִ֥י שֶׁלִּ֖י לֹ֥א נָטָֽרְתִּי:
4. תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נח עמוד א
תנו רבנן: הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליראיו, חכמי אומות העולם - אומר ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם.

5. רמב"ן דברים פרק כח, מב
אבל אחרי היותנו בגלות בארצות אויבינו לא נתקללו מעשה ידינו ולא אלפינו ועשתרות צאננו ולא כרמינו וזיתינו ואשר נזרע בשדה, אבל אנחנו בארצות כשאר העמים יושבי הארץ ההיא, או בטוב מהם שרחמיו עלינו, כי ישיבתנו בגלות היא בהבטחה שאמר לנו (ויקרא כו מד) ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני ה' אלהיהם.

6. אגרות הראיה ב, עמ' רפז (ראו פרטי המעשה אצל רצב"י קוק, צמח צבי, עמ' נג)
הקנאה הלאומית אשר עוררת עליה ולמדת אותה מהאוסטרי , גם היא אש-קודש היא בטבעה של הנשמה הבריאה והטהורה קבועה... מצוה להביא מן ההדיוט קנאת-עם טבעית.

7. גנזי הראיה, עמ' פב - איזה ראיה צריך על זה שראוי לאהוב את כלל יש' ולהשתדל בתקנתו וכבודו כפי האפשרי?!

8. מאמרי הראיה, עמ' עד
מעלת ישראל, לא בגלל ברית שכרתו עם ה' כי אם טבע נשמתם.

9. שם, עמ' קנד
ואנחנו יש לנו עמו ברית כרותה באלה ובשבועה, ברית מלח עולם, השומר על רוח ישראל ונצחו. ואותות ישנם בינו ובינינו והאותות לא יעברו מאתנו, לא יעברו מפנימיותנו , מעצם הוייתנו , אות ברית קודש אשר בבשרנו אות עולם הוא, וגם ערלי ישראל נקראים מולים, מפני שכוח הברית הרי הוא מונח בעצמיותנו, ובשביל כך לא תועיל כל השתמטות , כל התנכרות , גם אם עד הדיוטה התחתונה ירד היורד במורד, לא יוכל להחליף את עורו, את גופו ואת נפשו.

10. אורות, עמ' מו
ראוי להשתוקק להיות מחובר עם כלל ישראל... וכל מה שיחסר חיבור עם הדרגה היותר ירודה, לעומתו יחסר החיבור עם הגדולה שבמדריגות.

11. אגרות הראיה ב, עמ' קמג
יש ניצוץ קדוש בכל נפש ישראלית, וכשמקרבים ומחבבים, מעירים את הניצוץ הטוב והיה לשלהבת קודש.