Beit Midrash

  • Jewish Laws and Thoughts
  • Ein Aya
To dedicate this lesson
Ein Aya Shabbat 2, 295

The Relationship Between Heart & Mind

All masters of Jewish thought deal with the relationship between the intellect and the emotion in Judaism. Rav Kook's holistic approach suggests an innovative way of harmonizing the heart & the mind to live a full life of Torah.

undefined

Rabbi Ari Shvat

Kislev 26 5782
5 min read 40 min listen

מסכת שבת לה ע"א
א"ר חייא הרוצה לראות בארה של מרים, יעלה לראש הכרמל ויצפה ויראה כמין כברה בים, וזו היא בארה של מרים.

1. עין איה / שבת ב, רצה, על מסכת שבת לה ע"א
א. דור המדבר הוא הדור שכלל בקרבו את כח הרוחני של ישראל לכל פרטיו עד סוף כל הדורות, "חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר" (ירמיהו ב, ב).

ב. יסוד החיים העליונים הנובעים מעומקה של תורה, הלא הנם צפונים בהים הגדול, ימא דאורייתא , היוצא מגאון השכל העליון, מקור החכמה והמדע ב"ה. אמנם לשאוב ממנו להשביר צמאון כל לב, להיות חש ומרגיש כ"א קישורו העצום בקדושתן של ישראל, ע"י קדושת השי"ת ותוה"ק, זהו תלוי בכח הרגש הטוב שבלב הרגש הטהור, שאם [אמנם] מקומו בלב המוגבל אשר לאדם ו[ה]משתנה בשינויי המצבים, אבל הרגש העליון הטהור והמקודש, שעל פיו נבנה קישורן של ישראל לצורם וגואלם ולתוה"ק, זה הרגש הוא גדול ועצום עד אין סוף ואין תכלית.

ג. מקור הרגש הטהור וזכות הורשתו לנו מדור המדבר, שמהם ידשנו ג"כ תורת אלהים חיים מורשה קהלת יעקב, היא זכותה של מרים. האשה עלולה היא ליתרון הרגש , ולפי גודל מעלתה האלהית היתה היא ראויה ליסד בישראל את יסוד הרגש הישראלי, שאמנם אינו כשאר כל הרגשות שמקורם הוא הסתערות הלב ממחזה של הוה שאין לו קיימא, כ"א מקורו ומעמדו הוא הים הגדול, ים התורה, מקור החכמה והאמת, שאין לו קץ ותכלית.

ד. בימי אליהו כשירדו ישראל עד תחתית המדרגה, מה פעל עליהם לשוב ע"י ראייתם את מופת הענייה באש לשוב לקבל עליהם עול מלכות שמים לענות "ד' הוא האלהים" (מלכים א, יח, לט), אחרי אשר כה ירדו פלאים והסבו לבם אחורנית, לא התעלו עדיין בשכל עליון, ואור התורה אשר עזבו זה כמה לא האיר אליהם בפועל.

ה. אמנם כח הרגש הישראלי הצפון בלב נתעורר, וזה אע"פ שאינו נראה לפום ריהטא, אע"פ שמובלע הוא בין המון הרגשות השונים, אמנם בצפיה פנימית הוא נראה. ואע"פ שלכאורה אין לו מעמד, וכשם שמתמלא רגש והתעוררות כן יוכל להתרוקן . אבל לא כן הוא מדת רגש של הקדושה הישראלית, המדביק את העם כולו לקונו ב"ה, הוא באמת קשור ודבוק בעומק ים החכמה , שכל אוצר הרוחניות המלא בכל עז ותפארת שבעולם הוא מסעדו ומחוללו.

ו. ע"כ אם יתרוקן מסבת מחזה אחד מיד ישוב להתמלא מכח הים הסובבו , מכח רעיונות של אמת ומועצות מלאי דעת שאין להם חקר, ע"כ הוא תמיד מלא. אע"פ שמצד עצם הכלי, חום הלב והסתערותו, אין בו כדי אחיזה והתקיימות של כח הרעיון והמחשבה וקישורם בקביעות. הרוצה לראות בארה של מרים בצורתה, בעזה ונצחיותה, למרות היותה מתדמה לאיזה רגש עובר , הנדעך מפני שאון רגשות אחרים שחליפות הנם ממלאים לבב אנוש, העשוי כמו כברה נבובה שמיד כשהיא מתמלאת היא מריקה את מימיה. אבל בראש הכרמל , בראש הפעולה האדירה שהיא גם נצחיות הד קול "ד' הוא האלהים" שיצא ויצא מאלפי רבבה, גם בהיותם נתונים בתחתית המצב היותר ירוד, היא תוצאה ישרה מקדושת רגשם הטבעי , אם [אמנם] אינו ניכר מפני המעשים שבתגרת יד עזיבת התורה ושאון ההרגל נעזבים, אבל בצפיה יראה ויכיר כמין כברה .

ז. אמנם אין לבטח בהחזקת מימיה, ומי יצרר מים בכברה, אבל כיון שהיא עומדת בים , כבר מימיה בטוחים בתוכה. רגש שאיננו יליד אותם הרעיונות המתילדים למראה המתגלה לשעה, הוא הרגש האלהי הנצחי הזה, כ"א הוא מתגלה בצורת רגש וענין לִבָיִי אחרי שהוא בעצמותו נובע ממקור הבטוח של אור העולם כולו, של כל ים החכמה ואוצר התורה ודעת אלהים אמת. זוהי בארה של מרים, וזה כח נצחיותה עדי עד.

2. עין איה, ברכות א, קכז, על ברכות י ע"א
א"ר יוחנן משום רשב"י מאי דכתיב פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה . כנגד מי אמר שלמה מקרא זה לא אמרו אלא כנגד דוד אביו שדר בחמשה עולמות ואמר שירה כו'. שני דברים ישנם הדרושים שניהם לשלמות האדם, השכל והרגש . מקור השכל היא הידיעה המופתית והחכמה הלימודית והנסיונית שדבר אין לה עם רגשי הלב. והרגש מוצאו מכח המדמה והתגברות הכח הפיוטי שבנפש האדם, בהרגישה את הנשגב, עד שתכלית מעלתה היא אהבת שם ה' ית'. והנה ע"פ רוב אלה שני הכוחות הנפלאים הם מעיקים זה ע"ז , כי בהיות השכל טרוד בקיבוץ ידיעותיו הקרות, להביא חשבון את כל הנעשה, אין הרגש ער להתגעגע בעומק השתפכות הנפש אל הקדוש והמרומם. ובשעה שהלב מתלהב לרגשי קודש, לא יוכל כח השופט השכלי לפעול. אמנם אנשים מצוינים נמצאים, ובהם ישתלמו שתי הכוחות בשלמותם, יכירו את הידיעה האמיתית ע"פ השכל והקישיו ונסיונותיו, ומזה יולד להם בשלמות הרגשת ההוד שיש במעשה האלהים, שיסודה היא אהבת ד' הבאה מהכרה נפלאה באהבתו וחסדיו. ע"כ אמר "פיה פתחה בחכמה ", שההתחלה לעולם צריכה להיות בחכמה בכח השופט ועמלה של הידיעה האמיתית ומתבואת החכמה. "תורת חסד על לשונה ", רגשי נועם רגשי קודש, במי מצינו בתוקף ועז התקבצות הידיעה וההכרה, המביאה לידי רגש נשמה, בדוד נעים זמירות ישראל, שלא הסתפק בשירתו לקחת הרגשות שטחיות מהענינים הגלויים בראשית ההשקפה, כ"א דר בחמשה עולמות והתבונן בחכמה רבה את כל מעשה ד' והנהגתו את האדם, מראשית יצירתו ועד יומו האחרון, ועד בכלל. עד שהתנשא לתעודת נשמת האדם העליונה, הנשארת במות הגויה. רגש כזה אינו בא ממקור רגש טבעי פשוט כ"א אחרי עמל וידיעה עמוקה, והוא חיבור של תורת חסד שממנה תוצאות לרגש ושירה, עם מקור חכמה לדעת ולהבין בחשבון את משטר המעשים, שעליהם הרגש בנוי.

3. עין איה ברכות א, לא, על ברכות ה ע"א
פליגי בה ר' יעקב בר אידי ור"א ב"ר חנינא, ח"א כל יסורין שיש בהם ביטול תורה אינם יסורין של אהבה, וכו' ואידך אמר כל יסורין שי"ב ביטול תפילה אינם יסורין של אהבה, כו'. א"ל ר"א ברי' דר"ח בר אבין, הכי אמר אבא אריו"ח, אידי ואידי יסורין של אהבה הן כו' , שלמות האדם ומעשים טובים שני ראשים עקרים, והמה ההרגש והשכל [הכשרת] השכל ולהשלימו אחת [היא] תורת השי"ת המחכמת פתי שבידה סגולה זאת. ולהכשיר את ההרגש להשלימו בציורים קרושים ע"ז נבנתה עבודת התפילה .

4. עין איה ברכות א, לב. על ברכות כח ע"ב
התפילה היא עבודה שיסודתה בהרגש ובהתעוררות הכח המדמה ג"כ. ואם לא יחובר עמה השכל תוכל לגרום שיצא האדם בחשקו מן העולם ויהיו החיים לו לזרא. ע"כ תשתפו בהתעלות הרגש גם את אור השכל, דעו בדעת והבנה, לפני מי אתם מתפללים ולא תסמכו על הרגש לבד ... כי הרגש יערוג רק אל התכלית גם בהטהרו ולא יבין ערך האמצעיים. אבל השכל ינחהו להורות לו כי האמצעיים המה עקרים אל התכלית, ואמצעיים לתכלית חיי השכל הנצחים נמצאים רק בסידור החיים הארציים פה עלי ארמות בדעת ובכשרון.

5. עין איה ברכות א, כד, על מסכת ברכות ה ע"א
והנה ע"י הידיעה יקנה כח ההתעוררות לכסוף אל הדרכים הטובים. אבל אם נפשו עופלה כ"כ, שאין הידיעה מספקת לעורר כוחות הטובים שבנפשו, אז צריך לעורר את כח ההרגש , שהוא עושה בנפש רושם יותר מן הידיעה.

6. עין איה ברכות א, מו, על מסכת ברכות ו ע"א
כי ההרגשה השכלית מובילה את האדם להשכיל אל זולתו כאל עצמו. כי בשכל אין פרטיות כ"א כלליות , ובהיות האדם נוטה אל שכלו יותר מאל חומרו, נמשכות רגשותיו אל ההרגשה השכלית שמכרת רק צדק ויושר .

7. אגרות הראיה א, רסו- ובדורות האחרונים יפה לנו מאד כל שיחתם של תלמידי הגר"א יחד עם תלמידי הבעש"ט , שהיו עומדים במצב כ"כ ניגודי זה לעומת זה בשעתם.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il