YeshivaThe torah world Gateway
Beit Midrash
- Jewish Laws and Thoughts
- Rav Kook books
- Ein Aya
- Family and Society
- The Nation of Israel
- Attitude Towards Jews Who Are Not Observant
The media server is dedicated by the Green family to the souls of their loved ones
1. הראי"ה קוק, עין איה, שבת ב, רעט, על מסכת שבת לג ע"ב
שמע ר' פנחס בן יאיר חתניה ונפק לאפיה, עייליה לבי בני, הוה קא אריך ליה לבישריה. חזי דהוה ביה פילי בגופיה, הוה קא בכי וקא נתרו דמעת עיניה וקמצוחא ליה, א"ל אוי לי שראיתיך בכך א"ל אשריך שראיתני בכך שאילמלא לא ראיתני בכך לא מצאת בי כך.
תעודת ישיבתו במערה היתה להתעלות מאד על כל החיים, על החומריות וכל התלוי בהם, כדי שאח"כ יוכל לפעל עליהם בכח גדול לקדשם, ולהורות דרכי חיים עליונים לבאי עולם השקועים בחיי ההרגשה שלהם יותר מהמדה הראויה. על כן כל זמן ההתעלות לא ידע ולא הרגיש בחרבן החומר שלו. עכשיו כשהגיע זמן הפעולה על החיים החמריים, בהיותו פועל על סביבה של אנשים החיים חיי חומריות, היתה ראשית מעשהו לבנות את חרבן החומר שירד פלאים בכל אותו הזמן שהיה נועד להתעלוּת הרוחניות במדתה העליונה.
2. ע"פ שבחי הראי"ה, עמ' קיא
בהגיעם לזכרון-יעקב ביום השישי, הוזמנו הרבנים לבית הכנסת. הבימה שם לא היתה באמצע, אלא בסמוך לארון הקודש (כמנהג הרפורמים). כשהגיע לפתח בית הכנסת, סמוך לקבלת שבת, אמר רבי חיים זוננפלד: "אינני נכנס!". אמר לו מרן הרב: "אני אומר שיכנס".
מיד נענה רבי חיים ואמר: "מצוה לשמוע דברי חכמים". ונכנס.
מיד התחיל מרן הרב זצ"ל לדרוש כנגד זה, שהבימה איננה באמצע, ודבריו השפיעו כל-כך עד שהחליטו בבית הכנסת לדון על זה במוצאי שבת והחליטו אז שהבמה תהיה באמצע.
לאחר מעשה אמר מרן הרב לרבי חיים: כבודו רואה? אם לא נכנסים, לא היינו מתקנים.
3. הראי"ה, שו"ת אורח משפט, "השמטות ומלואים", ע' רנד, סי' יא,
ואנכי הנני תמיד נתון בין השבילים, שהנני פונה בעין אחת איך לישר דרכי השלו' והאחוה בין הזקנים יראי ד' ומופלגי התורה, שבעוה"ר יצרא דש"ח [דשנאת חינם] מצא שם קן, ומעבר מזה איך להשפיע דרכי השי"ת ואהבתו ית', ואמונת אומן בלב הצעירים הבאים להתנחל על אדמת הקודש, באופן שיהי' הענין כחפץ השי"ת, לקיים האזהרה של האמת והשלו' אהבו (זכריה ח, יט).
4. אגרות הראיה א, אגרת נ - מר"ח שבט תרס"ז לר"ד מילשטיין
ואשר בעצתי ישאל ע"ד התנהגותו עם בניו, כבר אמרתי לכ"ת בהיותו פה עמנו, ששיטתי היא להתנהג דוקא במדת החסד הגמור עם הצעירים, ולומר להם שיש בנטיותיהם כמה דברים טובים, וכל עיקר טעותם אינו כי אם מה שהם סוברים שהדברים הטובים שהם מרגישים הם נגד התורה, ובאמת הם הם הנם גופי תורה.
5. אגרות הראיה ב, סימן תרנד, לרי"מ טיקצ'ינסקי, משנת תרע"ד
ובכלל אני מוצא, שגם על אחינו הרחוקים, שאנו מוכרחים לאסור עליהם מלחמה של מגן או גם של תנופה, הננו מ"מ מוזהרים להתנהג בדרך כבוד ונימוס, להלחם על הרע והחטא ולא על רעים וחוטאים, שאולי אינם במציאות אחרי הצירוף הגדול של גלותנו הארוכה, אולי הם שוגגים, אנוסים או מוטעים, ואולי יש בעומק החושך והרע ג"כ גרגירי אורה וטובה. וע"י דרכי נועם ונתיבות כבוד ושלו' נוכל הרבה יותר לתקן ולהציל מאשר ע"י משטמה וקינטוריא, ובכלל ע"י עבודת חיוב לשפר את מחננו בפנים... ולא לכונן עיקרי המבטים על צד השלילה שיש בפעולות החדשות, אע"פ שהן מכאיבות את לבנו, כ"א לתור דרכים של השפעה בעדנו.
6. אגרות הראיה א, סימן קיג - י"א אד"ר תרס"ח, לר"ד מילשטיין
א. ע"כ לדעתי, לנפולים כאלה צריך להסביר פנים בזה האופן, להגיד להם כי יסוד מטרתם היא באמת רצויה, אלא שראוי שלא ילכו "כסומא בארובה" אחרי המנהלים ואחרי הדעות המתקבלות בהמון. כי ידוע הוא שכל דעה חדשה נולדת עם חסרונותיה וסיגיה, על-כן הם צריכים לפקח עין לצרף סיגיה, והצרוף של הסיגים יהי' קרוב להם ע"י מה שיהיו משתדלים בכל היכולת שלא להתרחק מהיהדות...
ב.... לספר עם הבנים בלשון שהם נזקקים, ועם זה להאמין באמונה שלמה, שאור ד' שורה על כל יחיד ויחיד מישראל, ושכל הנסיגות לאחור אינן כי-אם שגגות גדולות, והם במדרגת טועים בדבר מצוה, שחושבים שכך היא החובה המוסרית, שהיא באמת אמתת חפץ ד' בעולמו, כי הוא ב"ה אוהב צדקה ומשפט.
7. הראי"ה קוק, אורות, עמ' עב
א. יְסוּדָתוֹ שֶׁל הַפֵּרוּד הִיא בַּצְּדָדִים הַשְּׁלִילִיִּים שֶׁכָּל כּחַ רוֹאֶה בַּחֲבֵרוֹ, וְהַצְּדָדִים הַשְּׁלִילִיִּים מִצַּד עַצְמָם בֶּאֱמֶת אֵינָם רְאוּיִים לִשְׁמָם זֶה, כִּי בְּכָל כּחַ בּוֹדֵד, בִּיְחוּד נַפְשִׁי, מֻכְרָחִים לִהְיוֹת צְדָדִים שְׁלִילִיִּים, בִּפְרָט בְּהִתְפַּשְּׁטוּתוֹ הַיְתֵרָה עַל חֶשְׁבּוֹנָם שֶׁל כּחוֹת אֲחֵרִים. בָּזֶה אֵין לְהַפְלִיא בֵּין הַקּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל: הַכּל נִכְנָס תַּחַת קַו הַמִּדָּה וְהַכּל צָרִיךְ מִשְׁקָל, "אֲפִלּוּ רוּחַ הַקּדֶשׁ שֶׁשּׁוֹרָה עַל הַנְּבִיאִים אֵינָהּ שׁוֹרָה אֶלָּא בְּמִשְׁקָל".
ב. אֲבָל הַפֵּרוּד בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִים לְאַחֵד מֵבִיא לָזֶה, שֶׁמְּעַט מְעַט מִתְרוֹקֵן הָרוּחַ, הַהַכָּרָה הַחִיּוּבִית, בְּמַעֲמַד הַכּחַ הַמְיֻחָד, לְפָחוֹת, לְאוֹתָהּ הָאִישִׁיּוּת אוֹ הַקְּבוּצָה, הוֹלֶכֶת וּמִתְחַסֶּרֶת, מִפְּנֵי הַצִּמּוּק הַהוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר בְּאוֹתוֹ הַכּחַ הַמְיֻחָד, הַבּוֹדֵד בִּזְרוֹעַ נֶגֶד טֶבַע הָרוּחַ לִהְיוֹת מִתְאַחֵד עִם עוֹד יְסוֹדוֹת הַמַּשְׁלִימִים אוֹתוֹ, וְתַחְתֶּיהָ בָּאָה רַק הַכָּרָה שְׁלִילִית לְפַרְנֵס אֶת הַחַיִּים, וְכָל בַּעַל כּחַ מְיֻחָד מָלֵא הוּא רַק מֶרֶץ שֶׁל אֵשׁ בְּיַחַשׂ לִשְׁלִילָתוֹ שֶׁל הַכּחַ הָאַחֵר אוֹ הָאֲחֵרִים שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ לְהַכִּירָם.
8. אגרות הראי"ה א, רעו
אל יהי הנצחון של מפלגה אחת גדול יותר מדאי, כי לעולם, בשיווי המשקל, הברכה מצויה.
9. אגרות הראיה ב, עח
ומתוך האהבה העמוקה והעליונה שאנו אוהבים את עמנו הגוי כולו, ואנו חרדים בכל לב לגורלו ועתידו, הננו שואפים לליתן את רוח ד' על כל צאצאיו, ומתוך כך ישל נו כח סבל [=סבלנות] גדול מאד, לבוא במשא ומתן עם כל פלגות עמנו ועם כל יחידיו.
Rabbi Ari Shvat
Additional Lessons Answering Accusations of Israeli-Occupation
& Why the Moral Mitzvot are Geared Only to Jews- Not Gentiles?
Chemdat Yamim Moreshet Shaul: The Goal of an Agricultural Yeshiva – part I
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)
Rabbis in Midrash
Shoftim TESHUVA IN COURT OF LAW?
Parshat Shoftim-Chodesh Elul
Why does parshat Shoftim always come out during Elul? This innovative and central explanation is an eye-opener regarding many aspects of Judaism.
The Month of Elul TESHUVA IS THE ANSWER
The month of Elul serves as a vital time for self-reflection and personal accountability to prepare for true repentance.
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Realtor’s Fee on Large Commercial Building – part I
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 85031 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
P'ninat Mishpat Complaints about Contractor’s Work – part II
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
Chemdat Yamim Moreshet Shaul: The Goal of an Agricultural Yeshiva – part I
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the laying of the cornerstone of the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh)
Chemdat Yamim The Goal of an Agricultural Yeshiva – part II
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the cornerstone laying for the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh – 1938)
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 263 (address at the cornerstone laying for the Yeshiva Chakla’it in Kfar Haroeh – 1938)
Re'e NEVER EXTREME EXCEPT ISRAEL
Parshat Re'eh
Judaism is against extremism, so how can we understand the seemingly extreme statements found in our sages in favor of living in the Land of Israel and against living in Chutz laAretz? The article deals with the seeming contradiction between the strength of Free-Will and the strength of being influenced by our surroundings.
Ekev DANCE FOR ISRAEL- FOR YOUR BENEFIT
Parshat Eikev
Description: The 7 Haftarot we read after Tisha B'Av ("Shiva D'Nichemta") surely get us excited that they're coming TRUE, and awaken us to yearn, dance & join the return to Zion! The short article also deals with the problems and solutions facing the American Jewish community as discussed at a recent panel, as well as the question why Jews come from America to Israel to help when we face problems, but Israelis don't come to aid Jews in America when they face anti-Semitism.
P'ninat Mishpat P'ninat Mishpat: Complaints about Contractor’s Work – part II
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
(based on ruling 83037.1 of the Eretz Hemdah-Gazit Rabbinical Courts)
Chemdat Yamim Moreshet Shaul: Twin Foundations
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 690
Based on Siach Shaul, Pirkei Machshava V’Hadracha p. 690
