YeshivaThe torah world Gateway Beit Midrash
Beit Midrash
- Jewish Laws and Thoughts
- Rav Kook books
- Ein Aya
- Family and Society
- The Nation of Israel
- Attitude Towards Jews Who Are Not Observant
The media server is dedicated by the Green family to the souls of their loved ones
1. הראי"ה קוק, עין איה, שבת ב, רעט, על מסכת שבת לג ע"ב
שמע ר' פנחס בן יאיר חתניה ונפק לאפיה, עייליה לבי בני, הוה קא אריך ליה לבישריה. חזי דהוה ביה פילי בגופיה, הוה קא בכי וקא נתרו דמעת עיניה וקמצוחא ליה, א"ל אוי לי שראיתיך בכך א"ל אשריך שראיתני בכך שאילמלא לא ראיתני בכך לא מצאת בי כך.
תעודת ישיבתו במערה היתה להתעלות מאד על כל החיים, על החומריות וכל התלוי בהם, כדי שאח"כ יוכל לפעל עליהם בכח גדול לקדשם, ולהורות דרכי חיים עליונים לבאי עולם השקועים בחיי ההרגשה שלהם יותר מהמדה הראויה. על כן כל זמן ההתעלות לא ידע ולא הרגיש בחרבן החומר שלו. עכשיו כשהגיע זמן הפעולה על החיים החמריים, בהיותו פועל על סביבה של אנשים החיים חיי חומריות, היתה ראשית מעשהו לבנות את חרבן החומר שירד פלאים בכל אותו הזמן שהיה נועד להתעלוּת הרוחניות במדתה העליונה.
2. ע"פ שבחי הראי"ה, עמ' קיא
בהגיעם לזכרון-יעקב ביום השישי, הוזמנו הרבנים לבית הכנסת. הבימה שם לא היתה באמצע, אלא בסמוך לארון הקודש (כמנהג הרפורמים). כשהגיע לפתח בית הכנסת, סמוך לקבלת שבת, אמר רבי חיים זוננפלד: "אינני נכנס!". אמר לו מרן הרב: "אני אומר שיכנס".
מיד נענה רבי חיים ואמר: "מצוה לשמוע דברי חכמים". ונכנס.
מיד התחיל מרן הרב זצ"ל לדרוש כנגד זה, שהבימה איננה באמצע, ודבריו השפיעו כל-כך עד שהחליטו בבית הכנסת לדון על זה במוצאי שבת והחליטו אז שהבמה תהיה באמצע.
לאחר מעשה אמר מרן הרב לרבי חיים: כבודו רואה? אם לא נכנסים, לא היינו מתקנים.
3. הראי"ה, שו"ת אורח משפט, "השמטות ומלואים", ע' רנד, סי' יא,
ואנכי הנני תמיד נתון בין השבילים, שהנני פונה בעין אחת איך לישר דרכי השלו' והאחוה בין הזקנים יראי ד' ומופלגי התורה, שבעוה"ר יצרא דש"ח [דשנאת חינם] מצא שם קן, ומעבר מזה איך להשפיע דרכי השי"ת ואהבתו ית', ואמונת אומן בלב הצעירים הבאים להתנחל על אדמת הקודש, באופן שיהי' הענין כחפץ השי"ת, לקיים האזהרה של האמת והשלו' אהבו (זכריה ח, יט).
4. אגרות הראיה א, אגרת נ - מר"ח שבט תרס"ז לר"ד מילשטיין
ואשר בעצתי ישאל ע"ד התנהגותו עם בניו, כבר אמרתי לכ"ת בהיותו פה עמנו, ששיטתי היא להתנהג דוקא במדת החסד הגמור עם הצעירים, ולומר להם שיש בנטיותיהם כמה דברים טובים, וכל עיקר טעותם אינו כי אם מה שהם סוברים שהדברים הטובים שהם מרגישים הם נגד התורה, ובאמת הם הם הנם גופי תורה.
5. אגרות הראיה ב, סימן תרנד, לרי"מ טיקצ'ינסקי, משנת תרע"ד
ובכלל אני מוצא, שגם על אחינו הרחוקים, שאנו מוכרחים לאסור עליהם מלחמה של מגן או גם של תנופה, הננו מ"מ מוזהרים להתנהג בדרך כבוד ונימוס, להלחם על הרע והחטא ולא על רעים וחוטאים, שאולי אינם במציאות אחרי הצירוף הגדול של גלותנו הארוכה, אולי הם שוגגים, אנוסים או מוטעים, ואולי יש בעומק החושך והרע ג"כ גרגירי אורה וטובה. וע"י דרכי נועם ונתיבות כבוד ושלו' נוכל הרבה יותר לתקן ולהציל מאשר ע"י משטמה וקינטוריא, ובכלל ע"י עבודת חיוב לשפר את מחננו בפנים... ולא לכונן עיקרי המבטים על צד השלילה שיש בפעולות החדשות, אע"פ שהן מכאיבות את לבנו, כ"א לתור דרכים של השפעה בעדנו.
6. אגרות הראיה א, סימן קיג - י"א אד"ר תרס"ח, לר"ד מילשטיין
א. ע"כ לדעתי, לנפולים כאלה צריך להסביר פנים בזה האופן, להגיד להם כי יסוד מטרתם היא באמת רצויה, אלא שראוי שלא ילכו "כסומא בארובה" אחרי המנהלים ואחרי הדעות המתקבלות בהמון. כי ידוע הוא שכל דעה חדשה נולדת עם חסרונותיה וסיגיה, על-כן הם צריכים לפקח עין לצרף סיגיה, והצרוף של הסיגים יהי' קרוב להם ע"י מה שיהיו משתדלים בכל היכולת שלא להתרחק מהיהדות...
ב.... לספר עם הבנים בלשון שהם נזקקים, ועם זה להאמין באמונה שלמה, שאור ד' שורה על כל יחיד ויחיד מישראל, ושכל הנסיגות לאחור אינן כי-אם שגגות גדולות, והם במדרגת טועים בדבר מצוה, שחושבים שכך היא החובה המוסרית, שהיא באמת אמתת חפץ ד' בעולמו, כי הוא ב"ה אוהב צדקה ומשפט.
7. הראי"ה קוק, אורות, עמ' עב
א. יְסוּדָתוֹ שֶׁל הַפֵּרוּד הִיא בַּצְּדָדִים הַשְּׁלִילִיִּים שֶׁכָּל כּחַ רוֹאֶה בַּחֲבֵרוֹ, וְהַצְּדָדִים הַשְּׁלִילִיִּים מִצַּד עַצְמָם בֶּאֱמֶת אֵינָם רְאוּיִים לִשְׁמָם זֶה, כִּי בְּכָל כּחַ בּוֹדֵד, בִּיְחוּד נַפְשִׁי, מֻכְרָחִים לִהְיוֹת צְדָדִים שְׁלִילִיִּים, בִּפְרָט בְּהִתְפַּשְּׁטוּתוֹ הַיְתֵרָה עַל חֶשְׁבּוֹנָם שֶׁל כּחוֹת אֲחֵרִים. בָּזֶה אֵין לְהַפְלִיא בֵּין הַקּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל: הַכּל נִכְנָס תַּחַת קַו הַמִּדָּה וְהַכּל צָרִיךְ מִשְׁקָל, "אֲפִלּוּ רוּחַ הַקּדֶשׁ שֶׁשּׁוֹרָה עַל הַנְּבִיאִים אֵינָהּ שׁוֹרָה אֶלָּא בְּמִשְׁקָל".
ב. אֲבָל הַפֵּרוּד בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִים לְאַחֵד מֵבִיא לָזֶה, שֶׁמְּעַט מְעַט מִתְרוֹקֵן הָרוּחַ, הַהַכָּרָה הַחִיּוּבִית, בְּמַעֲמַד הַכּחַ הַמְיֻחָד, לְפָחוֹת, לְאוֹתָהּ הָאִישִׁיּוּת אוֹ הַקְּבוּצָה, הוֹלֶכֶת וּמִתְחַסֶּרֶת, מִפְּנֵי הַצִּמּוּק הַהוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר בְּאוֹתוֹ הַכּחַ הַמְיֻחָד, הַבּוֹדֵד בִּזְרוֹעַ נֶגֶד טֶבַע הָרוּחַ לִהְיוֹת מִתְאַחֵד עִם עוֹד יְסוֹדוֹת הַמַּשְׁלִימִים אוֹתוֹ, וְתַחְתֶּיהָ בָּאָה רַק הַכָּרָה שְׁלִילִית לְפַרְנֵס אֶת הַחַיִּים, וְכָל בַּעַל כּחַ מְיֻחָד מָלֵא הוּא רַק מֶרֶץ שֶׁל אֵשׁ בְּיַחַשׂ לִשְׁלִילָתוֹ שֶׁל הַכּחַ הָאַחֵר אוֹ הָאֲחֵרִים שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ לְהַכִּירָם.
8. אגרות הראי"ה א, רעו
אל יהי הנצחון של מפלגה אחת גדול יותר מדאי, כי לעולם, בשיווי המשקל, הברכה מצויה.
9. אגרות הראיה ב, עח
ומתוך האהבה העמוקה והעליונה שאנו אוהבים את עמנו הגוי כולו, ואנו חרדים בכל לב לגורלו ועתידו, הננו שואפים לליתן את רוח ד' על כל צאצאיו, ומתוך כך ישל נו כח סבל [=סבלנות] גדול מאד, לבוא במשא ומתן עם כל פלגות עמנו ועם כל יחידיו.
Rabbi Ari Shvat

Ein Aya Understanding the Beauty of Shabbat - Tasting the World to Come
Ein Aya Shabat Chapter A Paragraph 15

Kuzari -Rabbi Ari Shvat Kuzari class 9 - "Seeing is Believing" (parag. 21-30)
These paragraphs elaborate on the theme that seeing and knowing is better than any attempt to prove logically, and begins explaining the difference between Israel and gentiles.

Ein Aya Various Universal Stages of the Geula Process
Rav Kook examines the various stages of redemption, explaining how (in addition to the obvious oft-mentioned stages of ingathering the exiles, reviving the Hebrew language, army, state etc.) the messianic dream of world prosperity, the State of Israel and world unity can and are realistically and logically gradually coming true.

Kuzari -Rabbi Ari Shvat Kuzari class 8- "Answering Questions on the Kuzari's Proof from Mass Revelation
How do we know that the "claim" of mass revelation to 2,000,000 witnesses at Mt. Sinai is really true? This important class answers all of the questions skeptics ask about this claim of the Kuzari.

Ein Aya Armies Still Necessary for Balance & the War Against Wars
Rav Kook explains why the world was originally divided into the various seemingly contradicting ideologies and cultures, in order to develop each one respectively. Swords or armies symbolize how each respective ideology defends themselves, as well as deters their opposing ideologies and cultures. On the other hand, the messianic era will be one of peace, and Rav Kook explains the transition to that stage, which mankind is already undergoing.

The Land of Israel LGBT'S IN ISRAEL
The question was asked, how can one make Aliyah with the LGBT parades?

Kuzari -Rabbi Ari Shvat Kuzari class 7 - Five Accumulative Proofs of G-d
As a preparation for the Kuzari's classic proof of G-d from the mass-revelation at Sinai, we start here with 5 other directions to strengthen our belief which also contribute to what the Kuzari will present as well.

Ein Aya Muscle & Meaning: The Dual Nature of Gevurah (Physical Strength)
Is physical strength and fitness a necessity or an ideal? Although it if often totally overlooked among topics of Judaism, Rav Kook writes that it clearly is also a necessity to deter the many enemies of Israel, but even in Y'mot HaMashiach, in the Messianic era, to a certain extent, it's ideal continues even after our enemies will have been finished off.








