1. שבת לג ע"ב
[תא שמע: כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה,] היו שם רבי יהודה ר' אלעזר ב"ר יוסי ור' שמעון.
2. הראי"ה קוק, עין איה שבת ב, רמט על שבת לג ע"ב
א. הדרכים הכלליים בכללות האומה מתפרדים ע"פ שלשה יסודות עקריים, לפי שינוי הנקודה הראשית , שכולם עכ"ז מתקבצים למקום אחד ומטרה אחת, אע"פ שמשתנים בצביונותיהם:
ב. הדרך האחד, הוא היסוד המעשי , הנובע מגדולתה של תורה בהלכה ברורה ומחוורת.
ג. הדרך השני, הוא היסוד ההרגשי , לפי ערך הרמת טהרת הלב והתנשאות הרגש הטוב, שיסודו הוא כללי האגדה , שהיא נועדת לקדושת הרגש שבלב עם כל סעיפיו. וע"פ זה היסוד נמשכות ג"כ הליכות רבות, לפי אותו הערך של המגמה הראשית הנשקפת על ידו.
ד. והדרך השלישי העליון, הוא דרך המושכל היותר נשא ועליון, דרך החכמה האלהית היותר זכה ונשגבה. שלפי אותה התכלית שתוצב מראשי הדור היסוד הכללי הזה, כן יהיו תוצאות של המון מעשים רבים, והרגשים, מנהגים, דיעות וציורים.
ה. ואלה השלשה בהיותם בשלימותם יחד, יבנו בית ישראל, בשורות הכרם , שהיה צריך דוקא בעת התרת הרצועה שביניהן, שנתרופף הקשר הכללי של כללות האומה להתפרט לפרטים חלוקים ע"פ ראשי הנטיות, ולהאגד יחד עם כל ההכרה וההרחבה של כל צד מצדדי ההנהגה, שהיתה מוכרחת לתפוס מקום רשום באומה.
ו. היו אלה שלשת העמודים המיוחדים, רבי יהודה עמודה של התורה המעשית, ע"כ הלכה כמותו לנגד חביריו ר' מאיר ור' שמעון . ר"א בר"י לענין החלק ההרגשי האגדי, ובכל מקום שאתה מוצא דבריו של ר"א בנו של ריה"ג באגדה עשה אזנך כאפרכסת. ר' שמעון לענין הצד העיוני, מאריה דרזין (זוהר יתרו עה, ב) מבני העליה דעיילו בלא בר אשר מסוד ד' ליראיו, וחכמת אלהים העליונה, קרנים מידו להאיר בבית ישראל.
3. תלמוד בבלי, מסכת שבת פח ע"א
בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי לעם תליתאי על ידי תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי. [רש"י: אוריאן תליתאי - תורה נביאים וכתובים: לעם תליתאי - כהנים לוים וישראלים: על יד תליתאי - משה תליתאי לבטן מרים אהרן ומשה: ביום תליתאי – לפרישה]
4. הראי"ה קוק, אדר היקר ועקבי הצאן/ מאמר "הדור"- עמ' קט
מפני מיעוט העבודה בתלמודם של יסודי הרגש והדעת שבמרחב התורה , - "הועם זהב ושונא הכתם הטוב" עד שנדמה לו שהכל הוא שפל הרבה מערכו. הוא נתגדל ועלה בפעם אחת, הצרות מרקוהו, שטפוהו, נתנו לו לב-מתנה ומח הוגה, מחדש, ועף, ולא יוכל לעמוד בשפל. כנפים עשה לו רוחו ובמרומים ימריא, ושם לא נתנו לו עדיין את חפצו...
הבה נכין לו הדרך, נראה לו את מבוא העיר, למען יוכל למצא את הפתח. נודיע לו שימצא מה שהוא מבקש דוקא בגבול ישראל, "אחזתיו ולא ארפנו עד שהבאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי" "אנהגך אביאך אל כית אמי תלמדני , אשקך מיין הרקח מעסיס רמוני". לא נעשוק ממנו את כל האור והטוב, את כל הזוהר והעצמה שרכש לו, כי-אם נרבה עליהם, נזריח עליהם באור של חיים, באור אמת, המנהיר ממקור הנשמה הישראלית ובנינו יביטו אליו וינהרו.
5. הראי"ה קוק, אורות קא
אחינו היקרים! חכמי תורה, וסופרים משפיעים! גם אנו נואלנו וחטאנו. למדנו וחקרנו פלפלנו וחידשנו, כתבנו וציירנו. אבל שכחנו את האלקים ועוזו. לא שמענו לקול נביאי האמת, לקול מעולי חכמי דורות עולמים (עיין הקדמה רח"ו לעץ חיים)... שצווחו והכריזו בקולי קולות כי סוף הנהר של התלמוד המעשי לבדו להיות יבש וחרב, אם לא נמשוך לתוכו תמיד מים מני ים, דחוכמתא וקבלה.
6. חגיגה יד ע"א
"כל משען לחם " (ישעיהו ג, א) אלו בעלי תלמוד שנאמר (משלי ט, ה) "לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי", "וכל משען מים " אלו בעלי אגדה שמושכין לבו של אדם כמים באגדה.
7. סנהדרין לח ע"א
א"ל רבי חייא רבי אל ירע בעיניך יין ניתן בשבעים אותיות ו סוד ניתן בשבעים אותיות נכנס יין יצא סוד
8. תוספות יום טוב מסכת אבות פרק ד
היין כנגד חלק הנסתר וכן אמרו (סנהדרין ל"ח א) יין בגמטריא סוד:
9. תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוטה פרק ז, סוף ה"ה
אמר רבי לוי ביבנה הותרה הרצועה יצתה בת קול ואמרה אין לכם עסק בנסתרות:
פי' קרבן העדה , שם: ששם הלכו הסנהדרין משרבו הרוצחים קודם חרבן הבית ושם התפללו על הנסתרות שלא יענשו ויצאה בת קול ואמרה אין לכם עסק בנסתרות.
10. עירובין מו ע"ב
ר' מאיר ור' יהודה הלכה כרבי יהודה... רבי יהודה ורבי שמעון הלכה כר' יהודה.
1 1. חולין דף פט ע"א
אמר רבי יוחנן משום רבי אלעזר בר' שמעון: כל מקום שאתה מוצא דבריו של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי בהגדה עשה אזניך כאפרכסת.
12. סוכה דף מה ע"ב-דעיילי בלא בר – [רש"י בלא רשות, מועטים הן, ובהנהו קאמר אני [רשב"י] ובני מהם].
