עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 117: | שורה 117: | ||
id=mf-manualArticle| | id=mf-manualArticle| | ||
כותרת=דבר בעתו| | כותרת=דבר בעתו| | ||
תוכן={{padright:|200|{{: | תוכן={{padright:|200|{{:סימני ראש השנה}}}}... <br /> | ||
[[ | [[סימני ראש השנה|להמשך הערך]]| | ||
צבע=חום | צבע=חום | ||
}} | }} |
גרסה מ־22:04, 2 בספטמבר 2021
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
מיזמים פעילים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
ערכים חדשים |
ערך אקראי |
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
בדיקת חמץ
הגדרה - חיפוש אחרי החמץ, בכל מקום שהוא מצוי להיות שם, בכדי לבערו חייב אדם לפני הפסח לחפש אחרי החמץ בכל מקום שדרך בני אדם להכניס שם חמץ...להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
כלי שרת
הגדרה - כלים הקדושים לענין היותם ראויים לעבודות מסוימות במקדש, ולענין היותם מקדשים דברים אחרים "כלי... להמשך הערך |
הידעת? |
אייר בכתיב מלא או חסר ישנו ספק בין הפוסקים האם יש לכתוב את שם חודש אייר עם י' אחד בכתיב חסר או עם שני יו"דין בכתיב מלא. יש הלומדים מכך שהחודשים לפניו נכתבים בכתיב מלא (ניסן וסיון) שגם חודש אייר צריך להיכתב בכתיב מלא (שו"ת תרומת הדשן סי' רלג; שו"ע אהע"ז קכו כג). מנגד, יש הנמנעים מלכתוב גט באייר מפני הספק, אך במקום הדחק כותבים בשתי יודי"ן (רמ"א שם). המנהג הפשוט ברוב המקומות לכתוב גט באייר, וכותבים לכתחילה גט אחד בשתי יודי"ן (ערוך השלחן שם, ועי' שדי חמד מערכת גט סי' יז). |
פרשת השבוע |
פרשת נצבים היא הפרשה השמינית בספר דברים. שמה של הפרשה מקורו מהפסוק הראשון בה : "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם: רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, ... |
דבר בעתו |
סימני ראש השנה הינם מאכלים מיוחדים שנוהגים לאכול בליל ראש השנה ולומר עליהם "יהי רצון" הקשור במאכל או בשמו כרמז לשנה טובה. מקור הסימנים הוא מהגמרא, שאומרת כי אכילתם בראש השנה היא סימן טוב לכל השנה.... |