עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 110: שורה 110:
id=mf-manualArticle|
id=mf-manualArticle|
כותרת=פרשת השבוע|
כותרת=פרשת השבוע|
תוכן={{padright:|200|{{:פרשת צו}}}}... <br />
תוכן={{padright:|200|{{:פרשת שמיני}}}}... <br />
[[פרשת צו|להמשך הערך]]|
[[פרשת שמיני|להמשך הערך]]|
צבע=כחול
צבע=כחול
}}
}}
שורה 118: שורה 118:
id=mf-manualArticle|
id=mf-manualArticle|
כותרת=דבר בעתו|
כותרת=דבר בעתו|
תוכן={{padright:|200|{{:תענית בכורות}}}}... <br />
תוכן={{padright:|200|{{:מצה שרויה}}}}... <br />
[[תענית בכורות|להמשך הערך]]|
[[מצה שרויה|להמשך הערך]]|
צבע=חום
צבע=חום
}}
}}

גרסה מ־21:25, 28 במרץ 2021

ויקישיבה

שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של ויקישיבה - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של אתר ישיבה מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו 24,077 ערכים בפרוייקט ויקישיבה.

ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה, רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.

בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.

לפרטים: תבנית:מקור.

מיזמים פעילים

עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:

מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח- מיזם חדש!

ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!

פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה

דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה


חפשו ערכים בוויקישיבה:

EnTal.jpg

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:

מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.



TALMUDD.png
SHUAAA.png
IYUNN.png
KASHH.png

מרחבים מיוחדים

מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!

מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.

רשימת קטגוריות

(כל הקטגוריות) (כל הערכים)

ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת



MicTalCat3.png
Emuna.png
Books.png
EretzIsrael.png
מיקרופדיה תלמודית אמונה ומחשבת ישראל ארון הספרים היהודי ארץ ישראל


BeinAdam.png
Geula.png
GdoleyIsrael.png
Mamonot.png
בין אדם לחברו גאולה ועולם הבא גדולי וחכמי ישראל דיני ממונות


Lev.png
Taharah.png
Kashrut.png
Mabat.png
הלב טומאה וטהרה כשרות מבט על המציאות


Korbanot.png
Mishpuche.png
Mishpat.png
Sviva.png
מקדש וקרבנות משפחה משפט סביבה


SederYom.png
AmIsrael.png
Ekronot.png
Pash.png
סדר היום עם ישראל עקרונות הלכתיים פרשות השבוע


Wikimedic.png
Shabbat.png
Torah.png
Taryag.png
רפואה והלכה שבת ומועד תורה תרי"ג מצוות


ערך אקראי
עופות ומנחות אינן עושין תמורה
הממיר תור או בן יונה של חולין בתור או בבן יונה שהוקדש לקרבן, וכן הממיר סולת חיטים או סולת שעורים של חולין בסולת חיטים או בסולת שעורים...
להמשך הערך
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית
יום כפור קטן

הגדרה

- יום שלפני ראש-חודש, כיום מיוחד לתשובה ולתפלה ערב ראש חודש, היינו היום שלפני ראש חודש (ראה ערך חודש, וערך ראש חודש), לא מצינו...
להמשך הערך
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית
אלכסון

הגדרה

- קו המחבר שתי זויות נגדיות של מרובע, במידות שבהלכה ישנם כמה הלכות שבהם נזכר אלכסון: *בתחומי שבת (ערובין נו ב). *בהעברת ארבע אמות...
להמשך הערך
הידעת?

פירוש השם אייר

מקור השם חודש אייר הוא מהמילה "אור", וכן בתנ"ך החודש מכונה "חודש זיו" באותו האופן משום שבחודש זה החורף נחלש והשמש שוב זורחת במלוא עצמתה. אמנם, יש המסבירים כי מקור השם הוא מהמילה פריחה, וכן ניתן להבין מדברי הגמרא ראש השנה יא א האומרת שבחודש זיו יש זיו מיוחד לאילנות וניתן לברך בו ברכת האילנות.

פרשת השבוע

פרשת שמיני היא הפרשה השלישית של ספר ויקרא. הפרשה מתחילה בחנוכת המשכן ובמות שני בני אהרון וממשיכה באיסורים המיוחדים לכהנים ובאופן שבו בני אהרון צריכים להתנהג לאחר מות קרוביהם. בסיום הפרשה מוב...
להמשך הערך

דבר בעתו

מצה שרויהיידיש: געברוקט) היא מצה שהושרתה במים, או מאפה שנאפה מקמח מצה שנשרה במים. בקרב מרבית קהילות החסידים נהגו שלא לאכול בפסח מצה שרויה, מחשש שמא יש בתוך המצה קמ...
להמשך הערך