עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 105: | שורה 105: | ||
id=mf-manualArticle| | id=mf-manualArticle| | ||
כותרת=פרשת השבוע| | כותרת=פרשת השבוע| | ||
תוכן={{padright:|200|{{:פרשת | תוכן={{padright:|200|{{:פרשת יתרו}}}}... <br /> | ||
[[פרשת | [[פרשת יתרו|להמשך הערך]]| | ||
צבע=כחול | צבע=כחול | ||
}} | }} | ||
שורה 113: | שורה 113: | ||
id=mf-manualArticle| | id=mf-manualArticle| | ||
כותרת=דבר בעתו| | כותרת=דבר בעתו| | ||
תוכן={{padright:|200|{{: | תוכן={{padright:|200|{{:פורים}}}}... <br /> | ||
[[ט"ו בשבט|להמשך הערך]]| | [[ט"ו בשבט|להמשך הערך]]| | ||
צבע=חום | צבע=חום |
גרסה מ־11:29, 2 בפברואר 2021
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
פרוייקטים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
ערכים חדשים |
ערך אקראי |
אין גוזרין גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולין לעמוד בה
אין בית דין רשאים לגזור גזירה, לתקן תקנה או להנהיג מנהג שאין רוב הציבור יכול לקיימו. כל אימת שנראה לבית דין לגזור גזירה, לתקן תקנה או... להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
בעור שביעית
הגדרה - מצות כילוי פירות שביעית מן הבית, על ידי איבודם מן העולם או על ידי הפקרתם חייב אדם לבער פירות שביעית שבביתו בזמן שכלו הפירות מן...להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
טביעות קול
הגדרה - הכרת אדם על פי קולו הכרת אדם על פי קולו מכונה בתלמוד טביעות עין של קול (גיטין כג א וחולין צו א, לגירסתנו); ויש גורסים: טביעות קול...להמשך הערך |
הידעת? |
פירוש השם אייר מקור השם חודש אייר הוא מהמילה "אור", וכן בתנ"ך החודש מכונה "חודש זיו" באותו האופן משום שבחודש זה החורף נחלש והשמש שוב זורחת במלוא עצמתה. אמנם, יש המסבירים כי מקור השם הוא מהמילה פריחה, וכן ניתן להבין מדברי הגמרא ראש השנה יא א האומרת שבחודש זיו יש זיו מיוחד לאילנות וניתן לברך בו ברכת האילנות. |
פרשת השבוע |
פרשת יתרו היא הפרשה החמישית בספר שמות. שמה בה מיתרו, חותן משה רבינו, הבא למחנה ישראל במדבר סיני. וכך נאמר בפסוק הפותח את פרשה:"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן משֶׁה אֵת כָּל-אֲש... |
דבר בעתו |
פורים הוא יום משתה ושמחה החל בארבעה עשר באדר (בערי הפרזות) או בחמשה עשר בו (בערים המוקפות חומה מימי יהושע בן נון). תוקן ע"י אנשי כנסת הגדולה שנים ספורות לפני בניית [[... |