רב אסי

רב אסי היה אמורא בבלי בדור הראשון. התגורר בעיר הוצל שליד נהרדעא. היה תלמיד חבר של רב ורבו של רב יהודה. בתלמוד הבבלי (במסכת מגילה) מצוין שהיה גם כהן.

בני דורו[עריכה]

רב אסי היה חברם של אמוראי בבל, רב, שמואל ורב כהנא (הראשון). רב אסי נחלק מספר פעמים בתלמוד הבבלי עם האמורא רב. לפי המסופר בתלמוד הבבלי‏^[1] נהגו שמואל ברב אסי כבוד, ונמנע מלהיכנס לפניו לברית מילה.

תלמידיו[עריכה]

מתלמידיו היה האמורא רב יהודה, שלמד גם אצל רב ושמואל.

זיהויו[עריכה]

אין להחליף אותו עם האמורא הארץ-ישראלי רבי אסי שהיה בן הדור השלישי לאמוראים, והמופיע פעמים רבות בשני התלמודים.

בתלמוד הירושלמי מופיע רב אסי כ"איסי" או "אסי" ללא התואר רב או רבי, בדומה לאמוראים אחרים מן הדור הראשון.

פטירתו[עריכה]

לפי האמור בתלמוד הבבלי‏^[2] נפטר רב אסי בבבל, זמן קצר לאחר פטירת האמורא רב. על כך מסופר בתלמוד‏^[3], כי שילא בר אבינא מגדולי תלמידיו של רב, נהג לפסוק כמותו בפסק מסוים בהלכות נדה (בסוגיית המקשה ללדת). לפני פטירתו של רב, שהה רב אסי ליד מיטתו, ורב אמר לו כי הוא חוזר בו מפסקו זה, אלא ששילא בר אבינא תלמידו עדיין נוהג כמותו, ולכן - הורה לרב לרב אסי - "גרייה", כלומר: שכנע אותו בטעמים וראיות כי פסק זה אינו נכון. רב אסי לא שמע בבירור את קולו של רב, וחשב כי הוא אומר מילה דומה בארמית שמשמעותה שונה - "גדייה" , כלומר: אם לא יסכים לדבריך, כרות אותו על ידי שמתא. לאחר פטירתו של רב בא רב אסי לשילא ואמר לו כי רב חזר בו מפסקו. נענה שילא: אם היה רב חוזר בו מפסקו, הוא היה אומר לי זאת, שהרי ידע שנוהג אני על פי פסקיו. כאשר ראה רב אסי ששילא מסרב להשמע לדבריו, הוא הטיל עליו שמתא, כהוראתו של רב (כפי שחשב בטעות). בא אליו שילא ואמר לו: האם אינך דואג ממאמר חז"ל "והוי זהיר בגחלתן שלא תכווה"?!‏^[4] נענה רב אסי: כוחי גדול כשל התנא איסי בן יהודה, שנקרא גם איסי בן גור אריה, איסי בן גמליאל, ואיסי בן מהללאל‏^[5]} (השם איסי דומה לשם אסי‏^[6]), "אסיתא דנחשא דלא שלט ביה רקבא" - כרפואה שנוצרת על ידי ארס של נחש, שלא שולט בו רקבון. נענה שילא בר אבינא: אני הוא שילא בר אבינא, פטיש החזק השובר את ארס הנחש. כאשר אמר זאת שילא, חלה רב אסי בחולי חמור, ולא יכול היה להרפא ממנו. כאשר נרפא מחולי אחד נפל לחולי אחר וחוזר חלילה, עד שנפטר. מיד לאחר שנפטר עוד לפני שנקבר רב אסי, אמר רב שילא לאשתו: הכיני לי תכריכים, נאלץ אני להפטר מכיוון שחושש אני מרב אסי שלא ילשין עלי אצל רב בשמים. אשתו הכינה לו תכריכים והוא נפטר. החכמים קיימו את שני ההלויות של שני החכמים שנפטרו באותו יום יחד, והחכמים ראו כי ההדסים של הדס, שאותם נהוג היה להניח על מיטתם של הנפטרים, פורחים ממיטה למיטה, והסיקו שהחכמים עשו שלום ביניהם, לאחר פטירתם.

כאשר נפטר, נעקרו כל האילנות בארצו באופן שמימי, כאות אבל‏^[7].

הערות שוליים

קישורים חיצוניים[עריכה]

• אהרן היימאן, "רב אסי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 234-232, באתר HebrewBooks
• רב אסי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• רב אסי, במהדורת 1901–1906 של Jewish Encyclopedia תבנית:אנגלית

כהנים