קניין הילוך
|
קניין הילוך הוא מעשה קניין באמצעות הליכה במשפט העברי, ומשמש לעתים לקניין קרקע.
קניין על ידי הילוך בקרקע רגילה[עריכה]
הכלל במשפט העברי אומר, כי שימוש בדבר, דרך הנאתו, הוא מעשה קניין, כלומר על ידי השימוש יש תוקף להעברת בעלות. מסיבה זו, כדי לקנות קרקע, אין די בהילוך בקרקע, שכן ההנאה בהילוך בקרקע נחשבת להנאה מזערית ביחס לשימוש הרגיל בקרקע לחקלאות, ועל כן יש להחזיק בקרקע דרך בעלות, לדוגמה לנעול[דרושה הבהרה] אותה, וכך היא נקנית לקונה לאלתר.
החולק על כלל זה הוא רבי אליעזר במסכת בבא בתרא[1] שסבור כי ניתן לקנות קרקע על ידי הילוך. כראיה לדבר מביא רבי אליעזר את הפסוק בו אמר אלוהים לאברהם אבינו "קום התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה כי לך אתננה", ומכאן שאברהם אבינו קנה את ארץ ישראל שניתנה לו כמתנה מבורא העולם, על ידי ההילוך. שאר החכמים חלוקים על רבי אליעזר, וסבורים שסיבת ההליכה לא הייתה כדי לקנות את ארץ ישראל, אלא כצעד סמלי וסגולי, "כדי שתהא נוחה ליכבש לבניו".
קניין בשביל של כרמים[עריכה]
למרות המחלוקת בקרקע רגילה, מודים חכמים לרבי אליעזר, כי ניתן לקנות קרקע בהילוך, בקרקע שכל תשמישה הוא בהילוך, כמו למשל שביל של כרמים, כלומר אדם הקונה מחברו שביל כדי שיוכל להיכנס לכרמו, יכול הוא לקנות את הקרקע על ידי הילוך בשביל.
דרך הרבים[עריכה]
לפי שיטת רבי אליעזר, במידה ואנשים רבים נהגו ללכת בתוך שדה של אדם מסוים, נעשית הקרקע לקניינם ורכושם של הרבים - "רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר, רבים שבררו דרך לעצמם, מה שבררו בררו".
לפי שיטת רבה בר רב הונא[2] יש לרבים כוח מיוחד הנקרא "הפקר רבים הפקר" בדומה להפקר בית דין הפקר, שיכולים להפקיר ממון של יחיד לפי החלטתם, ובדומה ל"מלך שפור גדר אין מוחין בידו". הסברא לכלל זה הוא מכיוון שתועלת ותיקון העולם הוא לתת את ההחלטה לרבים, למלך ולבית דין לפעול כפי שיקול דעתם בדיני ממונות, גם במקום שאין הדבר לפי הכללים המקובלים. עם זאת, בניגוד להפקר בית דין הפקר, אין לרבים לכתחילה לקחת דרך של יחיד, אבל בדיעבד - מה שעשו עשו[3].
השיטה מקובצת מסביר, כי כוח הרבים להפקיר דבר מסוים, עדיין אינו מקנה אותה להם, ולכן נצרך רבי אליעזר לקניין ההילוך, שבך נקנית הדרך - לשיטתו - לרבים[4].
הערות שוליים
- ↑ בבא בתרא ק א.
- ↑ לא כולם מסכימים להסבר של רבה בר רב הונא בשיטתו של רבי אליעזר. לפי שיטת רב אשי, ההסבר בכך הוא שמדובר בקרקע מסוימת, שהיה בתוכה דרך לרבים, ובנסיבות מסוימות היא נאבדה ולא ידוע מקומה איה היא. במקרה כזה, יכולים הרבים להחליט איזו דרך הם רוצים לבחור לעצמם, וזאת בניגוד ליחיד שאבדה לו דרך בתוך שדהו של אחר, שאין הוא יכול להחליט בעצמו איזה דרך לקחת.
- ↑ על פי הסבר השיטה מקובצת.
- ↑ לפי שיטתו, גם בהפקר בית דין הפקר, אין הדבר נקנה למי שבית דין מקנים לו את החפץ, אלא בית הדין רק מפקיר את החפץ מבעליו הכראשונים, ונותן רשות לשני לקנות את החפץ.