תבנית:הידעת?/ד' ניסן ה'תשע"ב
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
חיוב עני בקמחא דפסחא[עריכה]
הרב בצלאל ז'ולטי כתב שתקנת נתינת מעות ל"קמחא דפסחא" (המובאת ברמ"א או"ח תפט, א) הם לא רק מצות צדקה, אלא גם מצות שמחת יום טוב, וזאת משום שכתב הרמב"ם (רמב"ם פ"ו מהל' יו"ט הל' יז-יח):
- "שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג עם שאר ימים טובים ...חייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב הוא ובניו ואשתו ובני ביתו וכל הנלוים עליו...
- וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים. אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו..."
ומבואר מדבריו שחלק ממצות שמחת יום טוב היא לשמח את העניים (משנת יעבץ או"ח סי' ז).
ולפי זה, אף עני שאינו חייב בצדקה (עיין רמ"א יו"ד סי' רנא ס"ג שפרנסת עצמו קודמת לפרנסת כל אדם) חייב לתת מעות לעניים לצורכי הפסח (משנת יעבץ שם בהמשך דבריו).
אך יש המפקפקים בעצם יסוד זה (מעדני יום טוב, להרב יו"ט זנגר שליט"א, ח"ד סימן צג, עמ' תקלב).