אפקעינהו רבנן לקידושי

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־17:04, 22 ביולי 2008 מאת קובץ יסודות וחקירות השלם (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרה

חכמים יכולים להפקיע קידושי אשה {{{1}}}.

לדוגמא, השולח גט לאשתו וביטל את הגט, מדאורייתא הגט בטל והיא אשת איש, אך חכמים תיקנו שהגט קיים. ואע"פ שמדאורייתא הגט בטל, תקנתם היתה להפקיע את הקידושין {{{1}}}.

דוגמא נוספת: אדם שהכריח אשה להתקדש לו, כיוון שעשה שלא כהוגן הפקיעו חכמים את הקידושין {{{1}}}.

נקרא גם כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש[1].

מקור וטעם

בטעם שהקידושין מופקעים דנו האם הוא מדין תנאי, שהאדם מקדש על תנאי שחכמים ירצו, וכיוון שחכמים אינם רוצים בקידושין ממילא תנאו בטל {{{1}}}, או שהוא דין הפקעה, שחכמים עקרו את הקידושין {{{1}}}.

ויש בזה ארבע דעות בראשונים:

א) תנאי {{{1}}}.

ב) הפקעה {{{1}}}.

ג) מחלוקת הסוגיות: לחלק מהסוגיות {{{1}}} הפקעה, ולחלק מהסוגיות {{{1}}} תנאי {{{1}}}.

ד) תלוי באיזה מקרה: כשהקידושין נעשו שלא כהוגן, כגון שהכריח אותה להתקדש לו - הפקעה, אך כשהקידושין נעשו כהוגן, כגון שביטל את הגט - לא יכלו להפקיעם, ולכן הוא מדין תנאי {{{1}}}.

בדינים שונים

גירושין - חידשו הראשונים שגם בהם יש דין כל דמגרש אדעתא דרבנן קא מגרש ושוויוה רבנן לגיטא חספא בעלמא, כגון לגבי מי שלא כתב בגט את שמו {{{1}}}.

פרטי הדין

אישות דרבנן - חידש הברית אברהם {{{1}}} שאע"פ שבאפקעינהו פוקעת האישות דאורייתא, אעפ"כ נשארת אישות דרבנן. ונפק"מ שאם נישאת לאחר בניה מזרים מדרבנן, שהרי היא עדיין אשת איש מדרבנן.


הערות שוליים

  1. אמנם יתכן שיש חילוק בין שתי הלשונות הללו, כדלקמן בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעם.