עמוד ראשי
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
פרוייקטים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
פרוייקט אקראי:
<random>מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח.
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
תזאורוס לוגי - יצירת רשימה של מושגי רפואה וחינוך המקשרת בין לשון חז"ל לשפתנו.
התנגשות ערכים - שילוב ערכים מאנציקלופדיה תורנית מרוכזת לתוך ערכים קיימים.
תיקון ערכים - עבודה על ערכים מתוך ספרים חיצוניים כך שיתאימו לתבנית האתר.
קישור מקורות - יצירת קישורים למקורות. כל איזכור מקור יכול להפנות לתצוגה של אותו מקור. בשיתוף עם פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר אילן.</random>
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
ערכים חדשים |
ערך אקראי |
כרשיני מעשר שני
מעשר שני שהופרש מכרשינים. "כרשיני מעשר שני", נאכלים כשהם רכים, שאז ראויים הם למאכל אדם; אבל משגדלו, משמשים הם בעיקר למאכל בהמה, ואסור להאכיל... להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
ארון המת
הגדרה - ארון שמשימים בו את המת לקוברו קבורת המת בארון נהגה בימים קדומים, והוזכרה בתורה אצל יוסף: וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם...להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
ברכת התורה
=ברכת התורה= הגדרה - הברכות שצריך לברך כשקוראים בתורה, ביחיד או בצבור הקורא בתורה חייב לברך לפניה מן התורה (ברכות כא א; השגות הרמב"ן...להמשך הערך |
הידעת? |
מתי חל חג מתן תורה? הגמרא שבת פז א מביאה מחלוקת בין רבי יוסי וחכמים לגבי תאריך מתן תורה. לפי חכמים לוחות הברית ניתנו בו' סיוון ואילו רבי יוסי מסביר כי הם ניתנו בז' סיוון. המגן אברהם הקשה כי על אף שלהלכה אנו פוסקים כדברי רבי יוסי אין אנו חוגגים את חג השבועות בתאריך ז' בסיוון כשיטתו אלא דווקא בו' בחודש? המהר"ל תפארת ישראל כז מתרץ קושיא זו בכך שלמרות שעם ישראל קיבל את התורה ביום ז' סיוון, נתינת התורה מצד הקב"ה התרחשה כבר יום לפני כן. לשיטתו, הקב"ה כבר קידש את יום החמישים לאחר חג הפסח כאשר קבע בשמיים כי עם ישראל ראוי לקבלת התורה באותו היום, ולכן אנו חוגגים בתאריך זה את "מתן התורה" מאת הקב"ה. |
פרשת השבוע |
פרשת האזינו היא הפרשה העשירית והאחת לפני האחרונה בספר דברים. הפרשה מורכבת מ"שירת האזינו" ולאחריה ציווי ה' למשה לעלות להר העברים - הר נבו ולראות את ארץ ישראל לפני מותו.
במסכת ראש השנה שב... |
דבר בעתו |
ספר יונה הוא החמישי מספרי תרי עשר בכתבי הקודש ונקרא על שם הדמות המרכזית שבו- יונה הנביא. תוכנו של הספר הוא על ניסיון בריחתו של יונה הנביא מנבואתו לנינוה והיחס שלו לקבלת תשוב... |