אין מעידין אלא עד שתצא נפשו

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־14:46, 11 בדצמבר 2008 מאת Yeshivaorgil bot (שיחה | תרומות) (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אין מעידים על האדם שמת, כדי להתיר את אשתו להינשא, אלא אם כן ראו שיצאה נשמתו; ואפילו ראוהו גוסס, מנותח, תלוי על העץ או שחיה דורסתו ואוכלתו (במקום בגופו שאין נשמתו יוצאת), מכל מקום אין מעידים עליו.