עמוד ראשי
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
פרוייקטים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
פרוייקט אקראי:
<random>מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח.
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
תזאורוס לוגי - יצירת רשימה של מושגי רפואה וחינוך המקשרת בין לשון חז"ל לשפתנו.
התנגשות ערכים - שילוב ערכים מאנציקלופדיה תורנית מרוכזת לתוך ערכים קיימים.
תיקון ערכים - עבודה על ערכים מתוך ספרים חיצוניים כך שיתאימו לתבנית האתר.
קישור מקורות - יצירת קישורים למקורות. כל איזכור מקור יכול להפנות לתצוגה של אותו מקור. בשיתוף עם פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר אילן.</random>
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
ערכים חדשים |
ערך אקראי |
אין עשה דוחה עשה
מצוות עשה אחת אינה דוחה מצוות עשה אחרת. לדוגמא, אסור למחוסר כיפורים להביא את קרבנותיו לאחר תמיד של בין הערביים, משום שהבאת... להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
גורל
=גורל= הגדרה - בירור על ידי הטלת גורל בין כמה דברים או אנשים, שוים בזכויותיהם, בנוגע לחלוקה, חלות קדושה, זכייה במצוה וכיוצא. בירור על פי...להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
אזוב
הגדרה - עשב בשם זה, שמשתמשים בו למצוות ידועות. בארבעה מקומות הצריכה תורה את השימוש באזוב: בפסח מצרים - וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב...להמשך הערך |
הידעת? |
ממשה עד משה וזה הרמב"ם היה קשה ההבנה מאוד, שמעט רצון היה לו בלימוד, ואביו היה מכהו עד כי נואש ממנו וקראו בן הקצב ויגרשהו מביתו (סדר הדורות ד"א תתקכז ד"ה כתב בשה"ק). |
פרשת השבוע |
פרשת וארא היא הפרשה השנייה של ספר שמות . היא קרויה לפי תחילת הפסוק השני של הפרשה:"וָאֵרָא אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" <span sty... |
דבר בעתו |
ט"ו בשבט הוא התאריך הקובע לאיזו שנה משתייכים פירות האילן לגבי המצוות התלויות בארץ: מעשרות, ערלה ונטע רבעי.
[[קובץ:almond.jpg|400px|thumb|left|פריחת עץ השקד המתרחשת בסביבות ט"ו בשב... |