פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שמ לד

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־16:04, 20 בינואר 2020 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (Try fix category tree)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שמ לד

סעיף לד – קריעה בחלוק שאול[עריכה]

מועד קטן כו ע"ב[עריכה]

רשב"ג אומר: האומר לחבירו השאילני חלוקך ואלך ואבקר את אבא שהוא חולה, והלך ומצאו שמת - קורע ומאחו, וכשיבא לביתו - מחזיר לו חלוקו ונותן לו דמי קרעו, ואם לא הודיעו - הרי זה לא יגע בו.


  • האם מותר לאחות קרע שקרע על הוריו בחלוק שהוא שאול, כשקיבל רשות לבקר את הוריו החולים: (ב"י)
  • רי"ף, רמב"ם, נימוק"י ורמב"ן – כן, גם בקורע על הוריו יכול לאחות, משום שהבגד לא שלו. וכגרסתנו בגמרא.

  • רא"ש – לא, רק כשקרע על שאר קרוביו יכול לאחות, שקרע על הוריו לא מתאחה. ויש לגרוס "ואבקר את החולה".

    • הכרעה: השו"ע פסק כרוה"פ[1]: "האומר לחבירו: השאילני חלוקך שאבקר את אבא שהוא חולה, והלך ומצאו שמת, קורעו, ומאחהו {"אף על גב דעל האב אין מאחין לעולם" (ש"ך ס"ק מח)} ומחזיר לו חלוקו ומשלם לו דמי קרעו. ואם לא הודיעו {שהולך לבקר את החולה}, הרי זה לא יגע בו".
    • וכתב הש"ך (ס"ק נ) שאם לא הודיע לבעל החלוק שהולך לבקרו, וקרע – לא יצא ידי קריעה שזה גזל.

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים[עריכה]

  1. הב"י כתב שאע"פ שהרא"ש פקפק בגירסת הספרים, הלכה כרי"ף וסיעתו, משום שהנמוק"י נתן טעם נכון לדבריהם, שאע"פ שקרעים שעל הוריו אינם מתאחים, הכא כשנתן המשאיל את הבגד, נתנו על דעת שיקרע אותו (אף שלא הקנה לו אותו עולמית), ולכן רשאי לקורעו, אבל כיוון שאין הבגד שלו לכן חייב לאחות את הבגד ולשלם לו דמי הנזק שנגרם.