אזני המן: הבדלים בין גרסאות בדף

עוגה ממולאה בעלת שלוש קרנות, אשר נהוג לאכלה בפורים.

אזן המן היא עוגיה עם שלש קרנות, הממולאת בדרך כלל בפרג, תמרים או שוקולד. נהוג לאפות אזני המן לחג הפורים, ויש מקורות לדבר.

בספר אוצר דינים ומנהגים כתוב - נהגו ישראל לאכול אזני המן, בתמונת עוגות ממולאות שומשמין בעלות שלש קרנות, וקורין אותן "המן-טאש", והוא כעין כובע של נפוליאון, וחושבין שכובע כזה נשא המן בתור השר הראשון במלכות אחשורוש, והשומשמין לזכר עשרת אלפים ככר כסף שהבטיח לתת לאוצר המלך. ואפשר גם לסימן שלשת אבות שראה המן הרשע ומיד ניתש כחו, כדאיתא במדרש, ודרשו: וכל קרני רשעים אגדע - זה המן, תרוממנה קרנות צדיק - זה מרדכי. ואפשר גם כן כי נשתבש "המן-טאש" מן "מאהן-טאש", שפירוש כיס של שומשמין [ספר אוצר דינים ומנהגים, ערך פורים, עמוד 336].

ויש שכתבו שזה על פי הנאמר שהמן חזר לביתו ו"אזניו מקוטפות".

והגאון רבי יואל סירקי"ש זצ"ל, כותב בחיבורו "בית חדש", בהלכות פת הבאה בכיסנין [סימן קסח] שעל "פורים קרעפליך", שהעיסה נילושה בדבש או בתבלין או בשומן אווז, וממולאין באגוזים או בהויז"ן בלאז"ן - מברכים "בורא מיני מזונות". ואולי זהו אוזן המן.

ובדומה לזה, כותב הט"ז בסימן קס"ח ס"ק ו), כי לדעת האומר שפת הבאה בכיסנין היא פת העשויה כמין כיס, וממלאין אותה בצוק"ר או בדבש או באגוזים - בכלל זה מה שעושין בפורים - עיסה רחבה וכפולה וממלאין אותה בשומשמין". כמו כן בסעיף שאחר זה הביא דברי הגאון "בית חדש" ז"ל [אשר היה חמיו, כנודע] על הקרעפלי"ך של פורים.

יש שאמרו שלא ראוי לקרוא לעוגיות אלו על שם רשע ולכן כדאי לכנותם "עוגיות פורים".

ברכת האזני המן

על אזני המן יש לברך בתחילה "בורא מיני מזונות" [וכמו שהובא לעיל משם הב"ח]. אם אכל שיעור כזית בכדי אכילת פרס מהאזן המן, מלבד המילוי - מברך לאחר האכילה ברכת "מעין שלש". ואם אכל שיעור כזית מהאזן המן ומהמילוי, ואין שיעור כזית מהאזן המן בלבד - מברך ברכת "בורא נפשות". ולדעת הרב בעל "ילקוט יוסף" אינו מברך ברכה אחרונה.