ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו: הבדלים בין גרסאות בדף

התל, מצפון לארמונות החשמונאים

ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו הם מכלול של מבנים מימי בית שני אשר נחשפו במערב בקעת יריחו, סמוך לפתחו של נחל פרת ולדרך הרומית , היורדת מירושלים ליריחו. באתר בולטים שני תילים: הדרומי, תולול אבו אל-עלייק והצפוני, 400 מטר מהראשון, על שפת ואדי שק א-דאבי, הנשפך לנחל פרת.

הארמונות הם ביטוי לאורח החיים המפואר שקיימו משפחות המלוכה ומלוויהם. הם עשו שימוש נרחב בבריכות שחייה, בתי מרחץ, גני נוי ובוסתנים. הארמונות היו במרחק שעות ספורות מירושלים - 20 ק"מ בתוואי הדרך הרומית הקדומה.

משנת תש"ס, עת פרצו המאורעות, צה"ל מונע ביקורים באתר ששמו המדעי בעבר היה "תולול אבו אל–עלייק" וכיום נכון לקרוא לו "אתר ארמונות החורף של החשמונאים ובית הורדוס". לפי אהוד נצר, חופר האתר]

תולדות החפירות[עריכה]

האתר נחפר כבר במאה ה-19 על ידי צ'רלס וורן, אשר ניסה לאתר את מקומה של יריחו מימי התנ"ך. לאחר עריכת חתך ארכאולוגי, הוא הגיע למסקנה כי האתר הוא מהתקופה הרומית בארץ ישראל. חפירות נוספות בוצעו על ידי הגרמנים סלין ודנציגר, בשנים 1910 -1911, אך התוצאות לא פורסמו מעולם.בשנת 1950 שתי משלחות מארצות הברית חפרו באתר. מצפון לתל הדרומי התגלה שרידי גן נוי מפואר מימי הורדוס וכינו אותו - "הגן השקוע". יותר רחוק, בצפון, התגלה שרידי בנין, שהוגדר בתור גימנסיון.

לאחר מלחמת ששת הימים, בשנת 1973 נערכו חפירות נרחבות באתר כל ידי הארכאולוג אהוד נצר. החפירות נמשכו עשר עונות והקיפו שטח של 30 דונם. במהל החפירות התגלו גם שרידי אמות המים במערב יריחו.

וכך הוא תאר את מהלך החפירות בכנס ידיעת הארץ ע"ש יאיר בשן של בית ספר שדה עפרה:""את פעילותי במערב בקעת יריחו התחלתי על גדות נחל פרת, במחקר ארמונותיו של הורדוס במקום, אך הימצאות מכלול שלם של ארמונות חורף מן התקופה החשמונאית, אשר נבנו בצידה של אחוזה מלכותית מאותה התקופה, יחד עם אמות המים הראשונות ממעיינות נחל פרת, נערן ועוג'ה , הייתה עבורי הפתעה של ממש; ההפתעה הנוספת הייתה ההשתמרות המעולה של השרידים. החפירות נמשכו כמעט ללא הפסקה מחורף תשל"ג ועד לפרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת תש"ס.

סיכום ממצה של כל החפירות[עריכה]

אהוד נצר בכנס בבית ספר עפרה הציג סיכום מתומצת של חפירות. ראשית, נחשף בניין הארמון המקורי, ייתכן מימי "הורקנוס הראשון" עם שתי בריכות שחייה קטנות בצדו. "אלכסנדר ינאי" הוסיף את מכלול בריכות השחייה המשוכלל והמפואר עם שתי בריכות שחייה בגודל בינוני ומבנה מפואר לאירוח.

בהמשך שלומציון המלכה בנתה מדרום ארמונות תאומים לשני בניה היריבים, הורקנוס השני אריסטובולוס השני - הבניין הדו-משפחתי העתיק בעולם, כל בניין עם בריכת שחייה משלו.

לימים נבנה ממזרח לארמון טור של בניינים, בשולי האחוזה. בקצה המזרחי שלו הלך והתפתח אזור עם מתקנים חקלאיים רבים, חלקם לעיבוד חומרי הגלם שהופקו משיחי הבושם והצרי וחלקם לעיבוד פרי התמר - שני הגידולים החשובים באחוזה המלכותית. במרכז הטור ניצבו בניינים ששימשו בוודאי את צוותי האחזקה של הארמון ושל החווה החקלאית, ובקצה המערבי נבנה, במרוצת השנים , אולי בימי שלומציון, המלכה, בית הכנסת הקדום ביותר שנתגלה עד כה בארץ–ישראל.

בסך הכל נימנו עם גמר החפירות במכלול החשמונאי שבעה שלבים בהתפתחותו, החל משנת 140 לערך ועד לשנת 31 לפנה"ס. בין יתר הממצאים חשפנו כאן חדרי אירוח, מתקני רחצה, מקוואות רבות וממצא חומרי מגוון.

ארמונות הורדוס[עריכה]

רעידת האדמה של שנת 31 פגעה קשות בחלקים רבים מן הארמון, אשר לאחר מכן הוחלף, באותו המקום פחות או יותר, בארמונו השני של הורדוס.

• הארמון הראשון שהורדוס בנה ביריחו אשר למשך שנים בודדות התקיים בצד הארמון החשמונאי, נבנה מדרום

לנחל פרת

• ארמונו השלישי נבנה משני צידי הנחל, מזרחית למכלול החשמונאי.
• לארמונו השני, ארמון מפואר ביותר אשר בבניינו השתתפו בנאים ואומנים שבאו מאיטליה.

רעידת אדמה נוספת, במחצית המאה הראשונה לספירה פגעה קשות במבני הארמונות, אך לא בחווה שהמשיכה לתפקד, לפחות עד לימי חורבן הבית השני.המקור:בית ספר שדה עפרה מעלון יש"G שלנו

תאור האתר[עריכה]

250pxאמת המים ליד יריחו - הובילה מים ממעיינות נערן: עין נועימה, עין דיוק ועין שושה

עם סיום החפירות התברר כי הוא משתרע על שטח של 120 דונם ומהווה רק חלק של יריחו מימי בית שני. נמצאו סדרה של ארמונות חורף מימי מלכי החשמונאים עד לימי הורדוס. התברר כי שטחה של העיר יריחו היה רחב ביותר. מדרום לאחד הארמונות, בשטח שהיום נמצא מחנה הפליטים "עקבת ג'עבר" התגלו שרידי פרור, מאותה תקופה, של בתי אמידים, הפזורים על פני עשרות דונמים. מצפון לארמונות התגלתה חווה מלכותית, על פני שטח של 450 דונם. נמצא גם שהיה קשר הדוק בין החווה לבין ארמונות החורף.

אמות המים, אשר הוקמו בימי החשמונאים, איפשרו את בניית המכלול. אל האתר הובילו שתי אמות מים שנבעו מעיינות הבאים:

• נחל פרת : עין פרת, עין מבוע (עין פואר) ועין קלט.
• נחל נערן : עין נועימה, עין דיוק ועין שושה

מי המעיינות הם מתוקים וזורמים כל השנה. הם איפשרו את הקמת ארמונות החורף ואת החווה החקלאית.

ארמון מלכי החשמונאים[עריכה]

בארמון מלכי החשמונאים, צפונית לאתר, מעבר לנחל פרת, נמצאו האתרים הבאים:

• הבניין המרכזי.
• מכלול בריכת שחיה.
• האגף הדרומי ("הארמונות התאומים")

ארמון החשמונאים נבנה במוצא נחל פרת, על גבעמ המשקיפה על העיר יריחו. הארמון הוקם בימי שלטונות של בני שושלת החשמונאים :יוחנן הורקנוס הראשון - נשיא יהודה וכהן גדול - בין השנים (134 -104) לפני הספירה או בימיו של אלכסנדר ינאי - מלך וכהן גדול -בין השנים (103 - 76 לפני הספירה.

ברעידת האדמה חזקה שהייתה בשנת 31 לפנה"ס נהרס הארמון. עדיות על כך מצאו בחלקים השונים של הארמון הארמון נהרס. על מקומו של ארמון הוקם תל מלאכותי על ידי המלך הורדוס, מלך ממלכת יהודה בין השנים 37 עד 4, לפני הספירה בנה החשמונאים . על התל המוגבה הוא בנה את ארמונו השני. הקמת התל הביאה לידי כיסוי של שרידי ארמון החשמונאים וכך נשמרו חלקים ממנו כגון, קיר מבנה שנותר לגובה של 7 מטר.

המבנה המרכזי של ארמון החשמונאי היה בגודל 50 מטר על 50 מטר. האלמנטים של הבנייה היו כמקובל בארמונות פאר באזור:

• עיטור החדרים היה עם פרסקות צבעוניות - חיקוי דמוי שיש.
• עיטורימעוצבים בסטוקו בדמות אבני בנין.
• חצר מרכזית קטורה . חצר ללא גג
• המים זרמו לבריכות השחיה ולמבנים בצינורות עופרת וצנורות חרס, קבורים באדמה, בנוסף לאמות מים שסיפקו מים לגינות ולבוסתנים.

באתר נמצאו שרידים של שני צמדים של בריכות שחיה: קטנות - במערב לארמון, וגדולות - צפונית ממנו. משערים כי הבריכות היו במוקד הבידור והנאה של שוכני הארמון. אולי גם עדות לאירוע הטרגי של הטבעת הכוהן הגדול אריסטובולוס השלישי, שכיהן בין השנים (53 - 36) לפני הספירה והיה הכהן הגדול האחרון מבית חשמונאי. מדרום לבריכות הגדולות נבנה בנין מפואר, רשק גודלו היה 21 מטר על 17 מטר - זהו הפביליון - שנבנה בדמות מקדש דורי. ציר סימטריה עבר דרך הבריכות, המקדש והחצר הקטורה צפונית מהם.

התגלו גם "ארמונים תאומים". האחד דומה לשני בצורה מפתיעה. ההשערה היא שהם נבנו על ידי שלומציון המלכה, (67 - 76) לפני הספירה, עבור שני בניה הורקנוס ואריסטובולוס, במטרה לרכך את היריבות בינהם שנמשכה קרוב לשלושים שנה. גודלם של הארמונות היה 25 מטר על 25 מטר. בכל אחד משני הארמונות היה בית מרחץ מפואר.

מקוואות טהרה רבים נמצאו בסביבות הארמון, אשר בעליו היו כוהנים אשר נזקקו להן - שכן היה עליהן להטהר בטרם יוכלן לאכול בשר מתרומה. כן נמצא מקווה מיוחדת לכלים שבו נמצאו שרידים של 800 קעריות. הארמון שרת גם את אחרון מלכי בית חשמונאי , מתתיהו אנטיגונוס השני, ששלט בין השנים 40 לפנה"ס ל-37 לפנה"ס ויעיד על כך מטמון של 20 מטבעות .

הארמון הראשון של הורדוס[עריכה]

תצפית לדרום מ"תולול אבו אל-עלייק" - בו נראים שרידי החפירות הארכאולוגיות - היום מחנה פליטים

מדרום לאתר, דרומית ל"תולול אבו אל-עלייק " בנה המלך הורדוס את ארמונו הראשון. במקביל, בצפון , עדיין עמד על מכונו ארמון מלכי החשמונאים. בני משפחת החשמונאים המשיכו לקיים קשרים הדוקים עם קלאופטרה, אשר אזור יריחו היה בתחום שליטתה. עובדה אשר הגנה עליהם מפני המלך החדש.

הארמון היה מבנה מלבני : 86 מטר על 46 מטר. במרכזו חצר פריסטיל, חצר פתוחה לשמים בעלת שורת עמודים היקפית ובמרכזה ברכה המנקזה את מי הגשמים. בארמון היה טרקלין מפואר, בית מרחץ מפואר וצמד בריכות עמוקות, אשר שימשו, כנראה, מקוואות טהרה.

הארמון נחש, בשנת 1951 על ידי פריצ'רד, אשר סבר שלפניו גימנסיון. לאחר החפירה הארמון כוסה מחדש.

הארמון השני של הורדוס[עריכה]

הארמון השני הוקם בשנת 31 לפנה"ס. הורדוס זכה באמונו של אוגוסטוס קיסר וקבל לידיו חזרה את שטח יריחו שהיה בידי קלאופטרה. קודם לכן הייתה רעידת אדמה שפגעה בארמון החשמונאים. הורדוס החליט להקים על חורבותיו ארמון שני כמכלול אדריכלי, עם אגפים אחדים. הוא שילב בו את בריכות השחיה של ארמון החשמונאי והקים בריכה אחת גדולה : 32 מטר על 18 מטר. הארמון השני - בצפון נחל פרת שרת את הורדוס, יחד עם הארמון הראשון - מדרום לנחל פרת - למגורים ולטקסים.

יחודו של הארמון השני היה באגף המגורים ובאזור הניועד לבילויים. הוילה נבנתה על תל מלאכותי שכיסה את ארמון ההחשמואים:35 מטר על 43 מטר, מקומה הגבוה , 8 מטר מעל פני הסביבה, איפשר לשוהים בה להנות ממראה הבוסתן של האחוזה המלכותית ומנוף הסביבה. בארמון השני היה שפע של גינות נוי. באגף התענוגות הייתה הבריכה הגדולה ובית מרחץ, שמתקניו נשמרו היטב.

הארמון השלישי של הורדוס[עריכה]

אופוס רטיקולטוס ברומא העתיקה - ויקישיתןף, Fradeve11

הארמון השלישי היה המפואר שבארמונות. הוא הוקם משני צידי נחל פרת. אהוד נצר, עורך החפירות באתר, סבור שניתן היה לצפות ממנו במי הנהר הזורמים עד חודשיים בשנה ולתת לצופים הרגשה כאילו הם על שפת נהר זורם. אדריכלי הארמון בנו את המכלול, תוך התיחסות הדדית לחלקיו. הבנאים, שהיו כנראה מאיטליה השתמשו בשיטות בניה שהיו נפוצות במולדתם כמו:

• אופוס רטיקולטוס - דגם בניה רומאי - אבנים קטנות, 10 ס"מ על 10 ס"מ , המונחות בשורות אלכסניות. ביריחו הוא נמשח בטיח לבן או צבעוני.
• אופוס קוודרוס - דגם בניה רומאי - אבנים מלבניות

היה גם שימוש בלבני בוץ מקומיות הבנויים על אבן. אחרי משיחתם בטיח לא היה הבדל בינם לבין הדגמים מאיטליה.

הארמון השלישי של הורדוס, במרכז האתר, כלל את המבנים הבאים:

• האגף הצפוני.
• הגן השקוע.
• התל הדרומי.
• הבריכה הגדולה.

האזור התעשייתי[עריכה]

האזור התעשייתי ולידו מבני מגורים ומבני שרותים.

האחוזה המלכותית[עריכה]

באחוזה נחשף גת ענקי, אשר שימש, ככל הנראה, להכנת יין ו"דבש תמרים". גידולי החווה, לפי מקורות ספרותיים, היו : עצי תמר, האפרסמון (עץ בלתי מזוהה), הצורי והשרף שמהם הפיקו בשמים ותרופות. חלק מהם נשלח לחו"ל. היה זה שימוש מחוכם בתנאי האקלים הנוחים של המקום.

לקריאה נוספת[עריכה]

• אהוד נצר, ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו', (בתוך) יריחו וסביבתה, קרדום - דו ירחון לידיעת הארץ, הוצאת אריאל - ירושלים, 1983