עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 14: | שורה 14: | ||
לפרטים: [[תבנית:מקור]]. | לפרטים: [[תבנית:מקור]]. | ||
</div> | </div> | ||
==[[ויקישיבה:מיזמים|מיזמים פעילים]]== | |||
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן ה[[ויקישיבה:מיזמים|פרוייקטים]] הפעילים באתר: | |||
'''[[ויקישיבה:מיזמים/פסח|מיזם פסח]]'''- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח- מיזם חדש! | |||
'''[[ויקישיבה:מיזמים/ערכים מבוקשים|ערכים מבוקשים]]'''- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם! | |||
'''[[פרשני:עמוד ראשי|פרשני]]''' - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של [http://www.yeshiva.org.il אתר ישיבה] | |||
'''[[דרשני:עמוד ראשי|דרשני]]''' - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של [http://www.yeshiva.org.il אתר ישיבה] | |||
'''חפשו ערכים בוויקישיבה:''' | '''חפשו ערכים בוויקישיבה:''' | ||
שורה 36: | שורה 48: | ||
'''[[ויקישיבה:מיקרופדיה תלמודית|מיקרופדיה תלמודית]]''' - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת ב'''וויקישיבה'''. | '''[[ויקישיבה:מיקרופדיה תלמודית|מיקרופדיה תלמודית]]''' - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת ב'''וויקישיבה'''. | ||
{{תבנית:קישורים לעמוד הראשי}} | {{תבנית:קישורים לעמוד הראשי}} |
גרסה מ־23:27, 27 בפברואר 2021
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
מיזמים פעילים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:
מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח- מיזם חדש!
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
ערכים חדשים |
ערך אקראי |
בר קפרא
בר קפרא היה תנא בדור המעבר (הדור החמישי). היה מקורב לרבי יהודה הנשיא. לא הוסמך אחר שפגע בכבודו של בר אלעשה. מסופר עליו: "אמר לה בר קפרא... להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
חרם דרבנו גרשום
הגדרה - שלש תקנות שהתקין רבנו גרשום מאור הגולה וגזר עליהן בחרם נידונו בעיקר בפוסקים: א. שלא ישא אדם אשה על אשתו; ב. שלא יגרש אדם אשתו...להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
אגלאי מלתא למפרע הגדרה - דבר שנתהוה בו מצב ידוע, ואנו אומרים שנתגלה הדבר שמצב זה היה קיים בו קודם לכן. בהלכה של אגלאי מלתא למפרע ישנם שני...
להמשך הערך |
הידעת? |
מדוע אסור לכהנים להיטמא? הרב קוק באורות הקודש אורות הקודש ב ש"פ מסביר שהאיסור על הכהנים להיטמא נובע מהרצון להשאיר אותם בקדושה שמעל העולם הזה. העולם הזה הוא "עלמא דשקרא"- עולם השקר וממילא גם המוות בעולם הוא רק "חזיון שווא" שהרי "הוא רק תגבורת החיים". בהסתכלות של עיניים גשמיות המוות נראה כסוף החיים, אבל למעשה לאחר המוות הנשמה ממשיכה לחיות ואף מתעלה לרמה רוחנית גבוהה יותר. אמנם, במפגש עם המוות, גם אדם המבין בשכלו שאין מדובר בסוף החיים, עדיין לא יכול שלא להיות מושפע מההרגשה שיש סופיות לחיים, ולכן הכהנים, הנדרשים לסמל את הקדושה בעולם כמי שמשרתים בבית המקדש, חייבים להישמר מההרגשה השקרית שהחיים מופסקים עם המוות ולהתרחק מן המפגש עם המוות ככל האפשר. |
פרשת השבוע |
פרשת תצוה היא הפרשה השביעית בספר שמות. שמה של הפרשה מקורו בפסוק הפותח את הפרשה :"וְאַתָּה תְּצַו... |
דבר בעתו |
פורים משולש מתרחש כאשר ט"ו באדר חל בשבת ואז מתחלקות מצוות הפורים בערים המוקפות חומה לשלושה ימים: י"ד, ט"ו וט"ז באדר, כלומר: פורים המשתרע על פני שלושה ימים רצופים. על אף שיום הפורים עצמו חל בשבת, א... |