רבי שמואל בן מאיר: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
לפני כמאה וחמישים שנה יצא לאור פירושו במהדורה חדשה על פי כתב יד על ידי דוד רוזין (כתב היד אבד בשנות ה[[שואה]] ומאז יוצאות כל המהדורות על פי מהדורתו של רוזין). | לפני כמאה וחמישים שנה יצא לאור פירושו במהדורה חדשה על פי כתב יד על ידי דוד רוזין (כתב היד אבד בשנות ה[[שואה]] ומאז יוצאות כל המהדורות על פי מהדורתו של רוזין). | ||
===פירושים לתלמוד=== | ===פירושים לתלמוד=== | ||
פירושיו של הרשב"ם על התלמוד מובאים מאות פעמים ב[[תוספות]] שלנו. כמו כן, בחלק [[מסכת בבא בתרא]] (החל מ{{מקור|רש"י בבא בתרא כט$דף כט}}) מופיע פירוש הרשב"ם במקום [[פירוש רש"י לתלמוד|פירוש רש"י]], שנפטר באמצע כתיבתו. | |||
כמו כן, מיוחס לרשב"ם פירוש על ה[[הגדה של פסח]]. חיבר גם ספר בדקדוק בשם '''ספר דייקות''', בו מתבסס גם על שיטות מדקדקי ספרד כ[[רבי יהודה חיוג']] ו[[רבי יונה אבן ג'אנח]], שבתקופתו החלו לתרגם את ספריהם מערבית. | |||
==דרכו בפרשנות התנ"ך== | |||
הרשב"ם נמנה על גדולי מפרשי הפשט, ופירושו נוטה לפשטנות אף במקום שפשטנים אחרים, כדוגמת [[רש"י]], [[מהר"י קרא]] ו[[ראב"ע]], בחרו בדרך הדרש. | |||
==אישיותו== | ==אישיותו== | ||
הרשב"ם היה שפל עיניים, ומסופר כי פעם רצה לעלות על קרון ולא הבחין כי הקרון מובל על ידי סוס ופרד (דבר האסור מן התורה משום [[כלאי בהמה]]), עד שאחיו רבינו תם אמר לו: "אל תהי צדיק הרבה, שא מרום עיניך סוס ופרד לקראתך" {{מקור|הגהות מרדכי עירובין תקכח|כן}}. | הרשב"ם היה שפל עיניים, ומסופר כי פעם רצה לעלות על קרון ולא הבחין כי הקרון מובל על ידי סוס ופרד (דבר האסור מן התורה משום [[כלאי בהמה]]), עד שאחיו רבינו תם אמר לו: "אל תהי צדיק הרבה, שא מרום עיניך סוס ופרד לקראתך" {{מקור|הגהות מרדכי עירובין תקכח|כן}}. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
* אברהם רינר, '''רבנו תם- רבותיו הצרפתים ותלמידיובני אשכנז''' (י-ם תשנ"ט) | |||
* א"א אורבך, '''בעלי התוספות''' | |||
* אברהם גרוסמן, '''חכמי צרפת הראשונים''' | |||
* הרב פרופ' מאיר יצחק לוקשין, מבוא לפירוש רשב"ם על התורה, הוצאת חורב תשס"ט. | |||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=4840|מספר שנים=80}} | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=4840|מספר שנים=80}} | ||
גרסה מ־00:05, 9 במרץ 2014
|
|
רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) היה מגדולי בעלי התוספות ומפרשי התנ"ך בצרפת. נכדו של רש"י.
תולדות חייו
שנת לידתו אינה ידועה במדויק, והחוקרים נוטים לציין את לידתו בין השנים ד'תתל"ה-ד'תתמ"ה. רשב"ם היה בנם הבכור של רבינו מאיר מרומרוג ויוכבד, בתו של רש"י. אחיו הצעירים הם רבינו תם וריב"ם. למד את עיקר תורתו מפי סבו, ומצטט אותו פעמים רבות. הוא אף לא היסס להתוכח עמו, כפי שמעיד בפירושו לתורה (רשב"ם בראשית לז ב). על פי המהרש"ל (שו"ת מהרש"ל כט), מילא הרשב"ם את מקום סבו עם פטירתו בשנת תתס"ה. שנת פטירתו איננה ידועה בבירור גם היא, ונוטים לתארך אותה סביב שנת ד'תתקמ"ה.
בנו הוא רבי יוסף פורת, מבעלי התוספות.
חיבוריו
פירושו למקרא
הרשב"ם חיבר פירוש על כל התורה, ומיוחסים לו גם פירושים על איוב, קהלת ושיר השירים[1]. פירושו נוטה באופן עקבי לדרך הפשט, גם בפסוקים שאותם פירשו חז"ל, ואפילו רש"י, על פי הדרש (ראה לקמן).
במהלך הדורות פירושו לא זכה לתפוצה רבה בישראל, וגדולי המפרשים, כדגומת הרמב"ן, לא הזכירוהו. לפני כמאה וחמישים שנה יצא לאור פירושו במהדורה חדשה על פי כתב יד על ידי דוד רוזין (כתב היד אבד בשנות השואה ומאז יוצאות כל המהדורות על פי מהדורתו של רוזין).
פירושים לתלמוד
פירושיו של הרשב"ם על התלמוד מובאים מאות פעמים בתוספות שלנו. כמו כן, בחלק מסכת בבא בתרא (החל מדף כט) מופיע פירוש הרשב"ם במקום פירוש רש"י, שנפטר באמצע כתיבתו.
כמו כן, מיוחס לרשב"ם פירוש על ההגדה של פסח. חיבר גם ספר בדקדוק בשם ספר דייקות, בו מתבסס גם על שיטות מדקדקי ספרד כרבי יהודה חיוג' ורבי יונה אבן ג'אנח, שבתקופתו החלו לתרגם את ספריהם מערבית.
דרכו בפרשנות התנ"ך
הרשב"ם נמנה על גדולי מפרשי הפשט, ופירושו נוטה לפשטנות אף במקום שפשטנים אחרים, כדוגמת רש"י, מהר"י קרא וראב"ע, בחרו בדרך הדרש.
אישיותו
הרשב"ם היה שפל עיניים, ומסופר כי פעם רצה לעלות על קרון ולא הבחין כי הקרון מובל על ידי סוס ופרד (דבר האסור מן התורה משום כלאי בהמה), עד שאחיו רבינו תם אמר לו: "אל תהי צדיק הרבה, שא מרום עיניך סוס ופרד לקראתך" (הגהות מרדכי עירובין תקכח).
לקריאה נוספת
- אברהם רינר, רבנו תם- רבותיו הצרפתים ותלמידיובני אשכנז (י-ם תשנ"ט)
- א"א אורבך, בעלי התוספות
- אברהם גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים
- הרב פרופ' מאיר יצחק לוקשין, מבוא לפירוש רשב"ם על התורה, הוצאת חורב תשס"ט.
| תקופת חייו של רבי שמואל בן מאיר על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
- ↑ אמנם, הדעות ביחס לשיוך פירושים אלה אליו אינן ודאיות, בניגוד לפירושו לתורה שמוסכם על כולם שמקורו ברשב"ם.