קטפרס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ספרות חז"ל?????????????????????????????????????????????????????????)
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 8: שורה 8:


==בהלכה==
==בהלכה==
המילה "קטפרס" מופיע שלשה פעמים ב[[משנה]] -וכולן ב[[סדר טהרות]].  הביטוי קשור לתורת ה"ניצוק" של נוזלים (שלפי דעת חז"ל, כמו קטפרס, אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה) כמקביל להתיאור "אשבורן" שכן נחשב לחיבור.
המילה "קטפרס" מופיע שלש פעמים ב[[משנה]] -וכולן ב[[סדר טהרות]].  הביטוי קשור לתורת ה"ניצוק" של נוזלים (שלפי דעת חז"ל, כמו קטפרס, אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה) כמקביל להתיאור "אשבורן" שכן נחשב לחיבור.
==ראו עוד==
*[[קטפרס אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה ]]
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
<references/>
<references/>
[[קטגוריה:מקוואות]]
[[קטגוריה:מקוואות]]

גרסה אחרונה מ־03:55, 7 באוקטובר 2012

קטפרס היא מילה בלשון יוונית שפירושה מדרון וגם לעניין נתינת מכות[1].

פירוש המושג[עריכה]

מקור המילה מיוונית ופירושה :קט (Cata) - (ירידה) ופרס.

ככל הנראה, בחרו חז"ל להשתמש במילה זו להבהיר כי מדובר לא בעניין מדרון סתמי אלא במדרון באופן קיצוני; מדרון משופע עד שאין אפשרות לחפץ לנוח בו כלל ועיקר.

הגדרתו[עריכה]

קטפרס הוא מקום שבו המים אינם נחים אלא יורדים ונוזלים ממקומם רמב"ם טהרות ח'

בהלכה[עריכה]

המילה "קטפרס" מופיע שלש פעמים במשנה -וכולן בסדר טהרות. הביטוי קשור לתורת ה"ניצוק" של נוזלים (שלפי דעת חז"ל, כמו קטפרס, אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה) כמקביל להתיאור "אשבורן" שכן נחשב לחיבור.

ראו עוד[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. ראה פירוט בספר הערוך