כל אדם שיש בו יראת שמים, דבריו נשמעין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
שורה 3: | שורה 3: | ||
"אמר רב חלבו אמר רב הונא: כל אדם שיש בו יראת שמים, דבריו נשמעין, שנאמר: סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא...". וביאר בילקוט לקח טוב על חומש ויקרא בשם רבי ברוך אפשטיין בעל התורה תמימה: "כי על פי רוב, סיבת הדבר שאין דבריו של אדם נשמעים הוא מפני שחושדים אותו בנטיה ובפניה עצמית. מה שאין כן מי שהוא ירא ה' באמת, הוא בוודאי אומר מה שאומר בתמימות כמו שהוא, ואזל ליה {{מקור| | "אמר רב חלבו אמר רב הונא: כל אדם שיש בו יראת שמים, דבריו נשמעין, שנאמר: סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא...". וביאר בילקוט לקח טוב על חומש ויקרא בשם רבי ברוך אפשטיין בעל התורה תמימה: "כי על פי רוב, סיבת הדבר שאין דבריו של אדם נשמעים הוא מפני שחושדים אותו בנטיה ובפניה עצמית. מה שאין כן מי שהוא ירא ה' באמת, הוא בוודאי אומר מה שאומר בתמימות כמו שהוא, ואזל ליה {{מקור|והלך לו|כן}} החשד ממנו, ולכן דבריו נשמעים". | ||
גרסה אחרונה מ־13:43, 5 בספטמבר 2012
|
מי שהוא ירא ה', תוכחתו מתקבלת.
"אמר רב חלבו אמר רב הונא: כל אדם שיש בו יראת שמים, דבריו נשמעין, שנאמר: סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא...". וביאר בילקוט לקח טוב על חומש ויקרא בשם רבי ברוך אפשטיין בעל התורה תמימה: "כי על פי רוב, סיבת הדבר שאין דבריו של אדם נשמעים הוא מפני שחושדים אותו בנטיה ובפניה עצמית. מה שאין כן מי שהוא ירא ה' באמת, הוא בוודאי אומר מה שאומר בתמימות כמו שהוא, ואזל ליה (והלך לו) החשד ממנו, ולכן דבריו נשמעים".