אין בודקין מן הסנהדרין ולמעלה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(הוספת הערות שוליים) |
מ (הוספת קטגוריה) |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]] | |||
[[קטגוריה:איסור והיתר]] |
גרסה אחרונה מ־21:09, 30 באפריל 2011
|
בת כהן, בת לוי או בת ישראל שמערערים על כשרות משפחתה, כהן הבא לישא אותה - ויש אומרים: אף ישראל הבא לישא אותה - צריך לבדוק אחריה שמונה אמהות[1], ארבע מכל צד - אם בת כהן היא, ואם בת לוי או בת ישראל היא, צריך לבדוק אחריה שתים עשרה אמהות, שש מכל צד, ויש אומרים: עשר אמהות, חמש מכל צד[2], ואם לא היתה אחת מהן מן הפסולות, מותר לו לישאנה[3].אולם, אם התחיל לבדוק באמהות ומצא שאביה או אבי אביה היה חבר בסנהדרין, שוב אינו צריך לבדוק באמהותיו, לפי שלא היו ממנים בסנהדרין אלא כהנים לויים וישראלים מיוחסים בלבד.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ . ראה ערך: אין בודקין מן המזבח ולמעלה.
- ↑ . הטעם שכשבא לישא בת כהן אינו צריך לבדוק אלא שמונה אמהות, ואילו כשבא לישא בת לוי או בת ישראל צריך לבדוק עשר אמהות, ולשיטה אחרת - שתים עשרה, לפי שבלויים ובישראלים שכיח יותר מאשר בכהנים שיתערבו בהם פסולים.
- ↑ . בטעם הדבר שבודק באמהות ואינו בודק באבות, ראה ערך: אין בודקין מן המזבח ולמעלה בהערות.