הרב איסר זלמן מלצר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: {{רב| |תמונה=180px |תאריך לידה=ה' אדר ה'תר"ל (1870) |תאריך פטירה=י' בכסלו ה'תשי"ד (1953) |השתיי…)
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{רב|
|תמונה=[[תמונה:Isser Zalman Meltzer.JPG|180px]]
|תאריך לידה=ה' אדר ה'תר"ל (1870)
|תאריך פטירה=י' בכסלו ה'תשי"ד (1953)
|השתייכות=[[ליטאים|מתנגדים]]
|נושאים בהם עסק=[[תלמוד]], [[מדרש|מדרשים]], [[מוסר]], [[הלכה]]
|רבותיו=[[נפתלי צבי יהודה ברלין|הנצי"ב מוולוז'ין]] והרב [[חיים סולובייצ'יק]]
|תלמידיו=בניו הרב [[צבי יהודה מלצר]] ופרופ' [[פייבל מלצר]], הרבנים [[אלעזר מנחם מן שך]], [[שלמה זלמן אוירבך]], [[חיים יעקב גולדוויכט]] ו[[יוסף אליהו הנקין]]
}}
הרב '''איסר זלמן מלצר''', (ה' אדר ה'תר"ל - 1870;  י בכסלו ה'תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) [[רב]], [[ראש ישיבה]] ופוסק. יושב ראש [[מועצת גדולי התורה]].  
הרב '''איסר זלמן מלצר''', (ה' אדר ה'תר"ל - 1870;  י בכסלו ה'תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) [[רב]], [[ראש ישיבה]] ופוסק. יושב ראש [[מועצת גדולי התורה]].  


==צעירותו==
==צעירותו==
הרב איסר זלמן מלצר נולד בשנת ה'תר"ל ([[1870]]) בעיר [[מיר (עיר)|מיר]] (כיום ב[[בלארוס]]), לאביו הרב ברוך פרץ. בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר, הרב [[יום טוב ליפמאן]], מחבר ספר "מלבושי יום-טוב". בהמשך למד ב[[ישיבת מיר]].
הרב איסר זלמן מלצר נולד בשנת ה'תר"ל בעיר מיר, (כיום בבלארוס), לאביו הרב ברוך פרץ. בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר, [[רבי יום טוב ליפמאן]], מחבר ספר "מלבושי יום-טוב". בהמשך למד ב[[ישיבת מיר]].


==לימודיו בישיבת וולוז'ין==
==לימודיו בישיבת וולוז'ין==
בן 14, בשנת [[1884]], התחיל לימודיו ב[[ישיבת וולוז'ין]], בראשותם של [[הנצי"ב]] ורבי [[חיים סולובייצ'יק]] ושהה שם שבע שנים. בין השאר היה חברו של הרב [[זליג ראובן בנגיס]]. בהיותו תלמיד שם היה גם פעיל בתנועה סודית של חובבי ציון בשם "[[נס ציונה - אגודת סתר ציונית|נס ציונה]]", ויחד עם גיסו רבי [[משה מרדכי אפשטיין]] היה ממיסדי [[חדרה]], בה קנה חלקת קרקע, ונטע פרדסי [[ארבעת המינים|אתרוגים]].
בן 14, בשנת 1884, התחיל לימודיו ב[[ישיבת וולוז'ין]], בראשותם של [[הנצי"ב]] ורבי [[חיים סולובייצ'יק]] ושהה שם שבע שנים. בין השאר היה חברו של הרב [[זליג ראובן בנגיס]]. בהיותו תלמיד שם היה גם פעיל בתנועה סודית של חובבי ציון בשם "[[נס ציונה - אגודת סתר ציונית|נס ציונה]]", ויחד עם גיסו רבי [[משה מרדכי אפשטיין]] היה ממיסדי [[חדרה]], בה קנה חלקת קרקע, ונטע פרדסי [[ארבעת המינים|אתרוגים]].


==נישואיו==
==נישואיו==
כאשר [[שרגא פייבל פרנק]] - הגביר מאלקסוט פרברה של [[קובנה]] - נפטר, ביקשה גולדה - אלמנתו - למלא את צוואתו, ולהשיא את בנותיהן לתלמידי חכמים מובהקים. היא נסעה ל[[ישיבת וולוז'ין]] כדי למצוא [[שידוך]] לבתה הראשונה, ושם ראש הישיבה - הרב [[נפתלי צבי יהודה ברלין]] התלבט בין הרב משה מרדכי אפשטיין, ובין הרב [[איסר זלמן מלצר]]. היא הזמינה את גיסה - הבעל של אחותה - לבחון את שניהם, אך הוא התקשה להכריע. כאשר נסעו היא, גיסה ושני התלמידים לרב [[יצחק אלחנן ספקטור]] ב[[קובנה]] התקשה גם הוא לבחור בין שניהם. לבסוף הוא שאל אם יש לה בבית בת נוספת הצריכה להנשא, ואכן בשנת [[1892]], הבת חיה מנוחה נישאה עם הרב משה מרדכי אפשטיין, והבת בילא הינדא נישאה עם הרב איסר זלמן מלצר.
כאשר [[שרגא פייבל פרנק]] - הגביר מאלקסוט פרברה של [[קובנה]] - נפטר, ביקשה גולדה - אלמנתו - למלא את צוואתו, ולהשיא את בנותיהן לתלמידי חכמים מובהקים. היא נסעה ל[[ישיבת וולוז'ין]] כדי למצוא [[שידוך]] לבתה הראשונה, ושם ראש הישיבה - הרב [[נפתלי צבי יהודה ברלין]] התלבט בין הרב משה מרדכי אפשטיין, ובין הרב [[איסר זלמן מלצר]]. היא הזמינה את גיסה - הבעל של אחותה - לבחון את שניהם, אך הוא התקשה להכריע. כאשר נסעו היא, גיסה ושני התלמידים לרב [[יצחק אלחנן ספקטור]] ב[[קובנה]] התקשה גם הוא לבחור בין שניהם. לבסוף הוא שאל אם יש לה בבית בת נוספת הצריכה להנשא, ואכן בשנת 1892, הבת חיה מנוחה נישאה עם הרב משה מרדכי אפשטיין, והבת בילא הינדא נישאה עם הרב איסר זלמן מלצר.
==ישיבת סלובודקה וישיבת סלוצק==
==ישיבת סלובודקה וישיבת סלוצק==
בעקבות נישואיו, הושפע הרב מלצר מ[[תנועת המוסר]] שחותנו וגיסו היו מקורבים אליה ואל מנהיגה רבי [[ישראל מסלנט]]. הוא היה תלמידו של רבי [[נתן צבי פינקל]], [[הסבא מסלובודקה]], והתמנה לראש ישיבה בסלובודקה ([[1894]] - [[1897]]) כבר בהיותו בן 24.  
בעקבות נישואיו, הושפע הרב מלצר מ[[תנועת המוסר]] שחותנו וגיסו היו מקורבים אליה ואל מנהיגה רבי [[ישראל מסלנט]]. הוא היה תלמידו של רבי [[נתן צבי פינקל]], [[הסבא מסלובודקה]], והתמנה לראש ישיבה בסלובודקה כבר בהיותו בן 24.  


בשנת תרנ"ז ([[1894]]) נשלח הרב מלצר על ידי רבו [[הסבא מסלובודקה]], בראש חבורה של 14 תלמידים ל[[סלוצק]] לייסד שם [[ישיבה]], בברכת רבה של העיר - רבי [[יעקב דוד וילבסקי]] - הרידב"ז. לאחר שעבר הרידב"ז ל[[ארצות הברית]] (ומאוחר יותר ל[[ארץ ישראל]]), נתמנה הרב מלצר לרבה של סלוצק בשנת [[1903]], ושימש בכהונה זו עשרים שנה ([[1903]]-[[1923]]). לאחר עליית המשטר הסובייטי ב[[ברית המועצות]] סבל הרב מלצר רדיפות ונאסר מספר פעמים. בשל כך, נמלט בשנת 1923 על נפשו ל[[קלצק]] שב[[פולין]], שם שימש כראש ישיבת סלוצק הגולה - "עץ חיים" - יחד עם חתנו, הרב [[אהרן קוטלר]], ותלמידו הקרוב חתן אחותו, הרב [[אלעזר מנחם מן שך]].
בשנת תרנ"ז נשלח הרב מלצר על ידי רבו [[הסבא מסלובודקה]], בראש חבורה של 14 תלמידים ל[[סלוצק]] לייסד שם [[ישיבה]], בברכת רבה של העיר - רבי [[יעקב דוד וילבסקי]] - הרידב"ז. לאחר שעבר הרידב"ז לארצות הברית (ומאוחר יותר ל[[ארץ ישראל]]), נתמנה הרב מלצר לרבה של סלוצק בשנת 1903, ושימש בכהונה זו עשרים שנה. לאחר עליית המשטר הסובייטי בברית המועצות סבל הרב מלצר רדיפות ונאסר מספר פעמים. בשל כך, נמלט בשנת 1923 על נפשו ל[[קלצק]] שב[[פולין]], שם שימש כראש ישיבת סלוצק הגולה - "עץ חיים" - יחד עם חתנו, [[רבי אהרן קוטלר]], ותלמידו הקרוב חתן אחותו, [[רבי אלעזר מנחם מן שך]].


==עלייתו לארץ ישראל==
==עלייתו לארץ ישראל==
בשנת [[1925]] נתמנה לראש [[ישיבת עץ חיים]] ב[[ירושלים]], שם כיהן עד יום מותו.
בשנת 1925 נתמנה לראש [[ישיבת עץ חיים]] ב[[ירושלים]], שם כיהן עד יום מותו.


הצטרף ל[[אגודת ישראל]] מיום היווסדה. השתתף בכל שלשת הקונגרסים העולמיים שלה, ובשנותיו האחרונות אף כיהן בתור יו"ר של "מועצת גדולי התורה", עד מותו ב-[[1954]]. החזיק בעמדה חיובית לגבי [[מדינת ישראל]] העתידית, והמריץ את אנשי האגודה לפעולות ממשיות למען ישוב ארץ ישראל,  היה ממייסדי "[[ועד הישיבות]]" ב[[וילנה]], יחד עם ה"[[ישראל מאיר הכהן|חפץ חיים]]" ורבי [[חיים עוזר גרודזנסקי]].
הצטרף ל[[אגודת ישראל]] מיום היווסדה. השתתף בכל שלשת הקונגרסים העולמיים שלה, ובשנותיו האחרונות אף כיהן בתור יו"ר של "מועצת גדולי התורה", עד מותו ב-תשי"ד. החזיק בעמדה חיובית לגבי [[מדינת ישראל]] העתידית, והמריץ את אנשי האגודה לפעולות ממשיות למען ישוב ארץ ישראל,  היה ממייסדי "[[ועד הישיבות]]" ב[[וילנה]], יחד עם ה"[[ישראל מאיר הכהן|חפץ חיים]]" ורבי [[חיים עוזר גרודזנסקי]].


היה ידידו וחבירו הקרוב של [[הראי"ה קוק]], אותו כינה בתואר "שר התורה", והירבה לפקוד אותו ולשהות במחיצתו, למרות דעתו החיובית יחסית על רבני הציונות, נחשב לדמות תורנית מוערכת אצל החרדים ולאחד מגדולי הדור במאה העשרים.
היה ידידו וחבירו הקרוב של [[הראי"ה קוק]], אותו כינה בתואר "שר התורה", והירבה לפקוד אותו ולשהות במחיצתו, למרות דעתו החיובית יחסית על רבני הציונות, נחשב לדמות תורנית מוערכת אצל החרדים ולאחד מגדולי הדור במאה העשרים.


הרב מלצר נפטר בי' בכסלו ה'תשי"ד.
הרב מלצר נפטר בי' בכסלו ה'תשי"ד.
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1870|מספר שנים=84}}


==חיבוריו==
==חיבוריו==
עבודותיו הרוחניות היו פירושו '''אבן האזל''' (בשבעה כרכים) על ה[[רמב"ם]] והגהות חידושי ה[[רמב"ן]] על [[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]]. בהקדמה לספרו הוא מודה לאשתו בילא-הינדא על עזרתה בהעתקת כתב היד שלו והכנתו לדפוס, ומקובל לומר כי אשתו סייעה בידו בניסוח חידושיו ולא רק סיוע טכני בהעתקה. זכה פעמיים ב[[פרס הרב קוק]] ל[[ספרות תורנית]].
עבודותיו הרוחניות היו פירושו [[אבן האזל]] (בשבעה כרכים) על ה[[רמב"ם]] והגהות חידושי ה[[רמב"ן]] על [[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]]. בהקדמה לספרו הוא מודה לאשתו בילא-הינדא על עזרתה בהעתקת כתב היד שלו והכנתו לדפוס, ומקובל לומר כי אשתו סייעה בידו בניסוח חידושיו ולא רק סיוע טכני בהעתקה. זכה פעמיים ב[[פרס הרב קוק]] ל[[ספרות תורנית]].


==תלמידיו==
==תלמידיו==
שורה 42: שורה 31:
* בנו, המחנך וחוקר התנ"ך פרופ' [[פייבל מלצר]], מנהל ביה"ס "רוחמה", מרצה השיעור היומי בתנ"ך ב"קול ירושלים" ומחבר פרוש למספר ספרים בסדרת '''[[דעת מקרא]]'''.  
* בנו, המחנך וחוקר התנ"ך פרופ' [[פייבל מלצר]], מנהל ביה"ס "רוחמה", מרצה השיעור היומי בתנ"ך ב"קול ירושלים" ומחבר פרוש למספר ספרים בסדרת '''[[דעת מקרא]]'''.  


* הרב [[אלעזר מנחם מן שך]], ראש [[ישיבת פוניבז']] ומנהיג ה[[ליטאים]] בארץ ישראל (שהיה בעל אחייניתו).
* הרב [[רבי אלעזר מנחם מן שך]], ראש [[ישיבת פוניבז']], מחבר ספרי [[אבי עזרי]] ומנהיג הדור (שהיה בעל אחייניתו).
* הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], ראש ישיבת [[קול תורה]].
* הרב [[רבי שלמה זלמן אוירבך]], ראש ישיבת [[קול תורה]].
* חתנו, הרב [[אהרון קוטלר]] ראש ישיבת [[ישיבת קלצק-לייקווד]] ארצות הברית.
* חתנו, הרב [[רבי אהרון קוטלר]] ראש ישיבת [[ישיבת קלצק-לייקווד]] ארצות הברית.
* חתנו, הרב '''יצחק בן מנחם''' (פצ'ינר), אב"ד [[פתח תקוה]], ודיין בבית הדין הגדול.  
* חתנו, הרב '''יצחק בן מנחם''' (פצ'ינר), אב"ד [[פתח תקוה]], ודיין בבית הדין הגדול.  
* הרב [[יוסף אליהו הנקין]], מנהיג רוחני של יהדות ארצות הברית, וראש ארגון הצדקה "עזרת תורה".
* הרב [[יוסף אליהו הנקין]], מנהיג רוחני של יהדות ארצות הברית, וראש ארגון הצדקה "עזרת תורה".
שורה 60: שורה 49:
* [http://www.daat.ac.il/daat/chinuch/mosdot/ets-2.htm '''ישיבת "עץ החיים" דקלצק''', ד"ר הלל זיידמן], אתר דעת
* [http://www.daat.ac.il/daat/chinuch/mosdot/ets-2.htm '''ישיבת "עץ החיים" דקלצק''', ד"ר הלל זיידמן], אתר דעת
*[http://www.hebrewbooks.org/root/data/pdfs/CPCR/084toldosansheishemmcc.pdf תולדות אנשי שם, חלק א', ניו יורק, תש"י], עמוד 86
*[http://www.hebrewbooks.org/root/data/pdfs/CPCR/084toldosansheishemmcc.pdf תולדות אנשי שם, חלק א', ניו יורק, תש"י], עמוד 86
{{מיון רגיל:מלצר, איסר זלמן}}
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה הרביעית]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:רבנים ארץ ישראליים]]
[[קטגוריה:רבנים חרדים ישראלים]]
[[קטגוריה:רבנים בלארוסים]]
[[קטגוריה:רבני ישיבת עץ חיים]]
[[קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל]]
[[קטגוריה:זוכי פרס הרב קוק]]
[[en:Isser Zalman Meltzer]]
[[ru:Мелцер, Исер Залман]]
[[yi:איסר זלמן מעלצער]]

גרסה מ־22:34, 21 באוגוסט 2010

הרב איסר זלמן מלצר, (ה' אדר ה'תר"ל - 1870; י בכסלו ה'תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) רב, ראש ישיבה ופוסק. יושב ראש מועצת גדולי התורה.

צעירותו

הרב איסר זלמן מלצר נולד בשנת ה'תר"ל בעיר מיר, (כיום בבלארוס), לאביו הרב ברוך פרץ. בן עשר התחיל ללמוד אצל רב העיר מיר, רבי יום טוב ליפמאן, מחבר ספר "מלבושי יום-טוב". בהמשך למד בישיבת מיר.

לימודיו בישיבת וולוז'ין

בן 14, בשנת 1884, התחיל לימודיו בישיבת וולוז'ין, בראשותם של הנצי"ב ורבי חיים סולובייצ'יק ושהה שם שבע שנים. בין השאר היה חברו של הרב זליג ראובן בנגיס. בהיותו תלמיד שם היה גם פעיל בתנועה סודית של חובבי ציון בשם "נס ציונה", ויחד עם גיסו רבי משה מרדכי אפשטיין היה ממיסדי חדרה, בה קנה חלקת קרקע, ונטע פרדסי אתרוגים.

נישואיו

כאשר שרגא פייבל פרנק - הגביר מאלקסוט פרברה של קובנה - נפטר, ביקשה גולדה - אלמנתו - למלא את צוואתו, ולהשיא את בנותיהן לתלמידי חכמים מובהקים. היא נסעה לישיבת וולוז'ין כדי למצוא שידוך לבתה הראשונה, ושם ראש הישיבה - הרב נפתלי צבי יהודה ברלין התלבט בין הרב משה מרדכי אפשטיין, ובין הרב איסר זלמן מלצר. היא הזמינה את גיסה - הבעל של אחותה - לבחון את שניהם, אך הוא התקשה להכריע. כאשר נסעו היא, גיסה ושני התלמידים לרב יצחק אלחנן ספקטור בקובנה התקשה גם הוא לבחור בין שניהם. לבסוף הוא שאל אם יש לה בבית בת נוספת הצריכה להנשא, ואכן בשנת 1892, הבת חיה מנוחה נישאה עם הרב משה מרדכי אפשטיין, והבת בילא הינדא נישאה עם הרב איסר זלמן מלצר.

ישיבת סלובודקה וישיבת סלוצק

בעקבות נישואיו, הושפע הרב מלצר מתנועת המוסר שחותנו וגיסו היו מקורבים אליה ואל מנהיגה רבי ישראל מסלנט. הוא היה תלמידו של רבי נתן צבי פינקל, הסבא מסלובודקה, והתמנה לראש ישיבה בסלובודקה כבר בהיותו בן 24.

בשנת תרנ"ז נשלח הרב מלצר על ידי רבו הסבא מסלובודקה, בראש חבורה של 14 תלמידים לסלוצק לייסד שם ישיבה, בברכת רבה של העיר - רבי יעקב דוד וילבסקי - הרידב"ז. לאחר שעבר הרידב"ז לארצות הברית (ומאוחר יותר לארץ ישראל), נתמנה הרב מלצר לרבה של סלוצק בשנת 1903, ושימש בכהונה זו עשרים שנה. לאחר עליית המשטר הסובייטי בברית המועצות סבל הרב מלצר רדיפות ונאסר מספר פעמים. בשל כך, נמלט בשנת 1923 על נפשו לקלצק שבפולין, שם שימש כראש ישיבת סלוצק הגולה - "עץ חיים" - יחד עם חתנו, רבי אהרן קוטלר, ותלמידו הקרוב חתן אחותו, רבי אלעזר מנחם מן שך.

עלייתו לארץ ישראל

בשנת 1925 נתמנה לראש ישיבת עץ חיים בירושלים, שם כיהן עד יום מותו.

הצטרף לאגודת ישראל מיום היווסדה. השתתף בכל שלשת הקונגרסים העולמיים שלה, ובשנותיו האחרונות אף כיהן בתור יו"ר של "מועצת גדולי התורה", עד מותו ב-תשי"ד. החזיק בעמדה חיובית לגבי מדינת ישראל העתידית, והמריץ את אנשי האגודה לפעולות ממשיות למען ישוב ארץ ישראל, היה ממייסדי "ועד הישיבות" בוילנה, יחד עם ה"חפץ חיים" ורבי חיים עוזר גרודזנסקי.

היה ידידו וחבירו הקרוב של הראי"ה קוק, אותו כינה בתואר "שר התורה", והירבה לפקוד אותו ולשהות במחיצתו, למרות דעתו החיובית יחסית על רבני הציונות, נחשב לדמות תורנית מוערכת אצל החרדים ולאחד מגדולי הדור במאה העשרים.

הרב מלצר נפטר בי' בכסלו ה'תשי"ד.

חיבוריו

עבודותיו הרוחניות היו פירושו אבן האזל (בשבעה כרכים) על הרמב"ם והגהות חידושי הרמב"ן על התלמוד הבבלי. בהקדמה לספרו הוא מודה לאשתו בילא-הינדא על עזרתה בהעתקת כתב היד שלו והכנתו לדפוס, ומקובל לומר כי אשתו סייעה בידו בניסוח חידושיו ולא רק סיוע טכני בהעתקה. זכה פעמיים בפרס הרב קוק לספרות תורנית.

תלמידיו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים