קבר רבי שמעון בר יוחאי: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Bar iochai bet shalom.jpg|left|thumb|250px|ליד המצבה - מקור:הויקיפדיה העברית, צילם:בית שלום]] | [[תמונה:Bar iochai bet shalom.jpg|left|thumb|250px|ליד המצבה - מקור:הויקיפדיה העברית, צילם:בית שלום]] | ||
שורה 7: | שורה 6: | ||
==תאור המקום== | ==תאור המקום== | ||
[[תמונה:GraveOfRabbiSimeonBarYochaiOnLagBOmer.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבר רבי שמעון בר יוחאי ב[[מירון]] ב[[ל"ג בעומר]]- מקןר ויקישיתןף, צילם:Jonatan Stein]] | |||
[[תמונה:Pray_in_bar_jochai.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תפילה באולם הקבר]] | [[תמונה:Pray_in_bar_jochai.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תפילה באולם הקבר]] | ||
שורה 21: | שורה 21: | ||
==אתרים קדושים נוספים== | ==אתרים קדושים נוספים== | ||
[[תמונה: | [[תמונה:Ibe_saba.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''רב ייבא סבא''' ]] | ||
ליד קברו של רבי שמעון בר-יוחאי מצויים אתרים נוספים, אליהם עולים לרגל. בין השאר: | ליד קברו של רבי שמעון בר-יוחאי מצויים אתרים נוספים, אליהם עולים לרגל. בין השאר: | ||
* '''מערת הלל הזקן'''- במערה חצובים כוכים ובתוכם היו מונחים ארונות אבן גדולים. עץ גדול מכסה על פתח המערה. מערת הלל זכתה לפירסום רב ונהגו לבקר בה מייד לאחר העליה לקבר רבי שמעון בר יוחאי. מראים את קברו כבר מ[[המאה ה-12]]. באמצע מערת הקבר נצבת אבן גדולה דמויית כוס. האבן חלולה ואינה קשורה למקור מים. מספרים שכאשר אדם הגון מגיע למקום הוא רואה כי האבן מלאה במים , לאחר שהוא רוחץ את פניו, הוא יכול לבקש מה שליבו חפץ. למים מיחסים גם תכונות מרפא.<ref name=micelson> מקור:'''מנחם מיכלסון, יהודה סולמון, משה מילנר''' </ref> | * '''מערת הלל הזקן'''- במערה חצובים כוכים ובתוכם היו מונחים ארונות אבן גדולים. עץ גדול מכסה על פתח המערה. מערת הלל זכתה לפירסום רב ונהגו לבקר בה מייד לאחר העליה לקבר רבי שמעון בר יוחאי. מראים את קברו כבר מ[[המאה ה-12]]. באמצע מערת הקבר נצבת אבן גדולה דמויית כוס. האבן חלולה ואינה קשורה למקור מים. מספרים שכאשר אדם הגון מגיע למקום הוא רואה כי האבן מלאה במים , לאחר שהוא רוחץ את פניו, הוא יכול לבקש מה שליבו חפץ. למים מיחסים גם תכונות מרפא.<ref name=micelson> מקור:'''מנחם מיכלסון, יהודה סולמון, משה מילנר''' </ref> | ||
שורה 35: | שורה 35: | ||
==ניהול המקום== | ==ניהול המקום== | ||
[[תמונה: | [[תמונה:14bar jochai.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בדרך לקבר]] | ||
אתר קבר הרשב"י וסביבותיו מנוהל על ידי אחד-עשר [[הקדש|הקדשים]]<ref> עת מהותו של ההקדש הדתי במדינת ישראל ראו : דר' מיכאל ויגודה - ראש תחום עברי במשרד המשפטים , [http://daat.ac.il/mishpat-ivri/havat/30-2.htm גבייה מנכסי הקדש בהליכי פירוק של עמותה] - מדינת ישראל - משרד המשפטים - המחלקה למשפט עברי</ref>, הפועלים במקום "מדורי דורות". מפעם לפעם, המדינה, באמצעות משרד הדתות והרשות למקומות הקדושים , מנסה לקבל אחיזה במקום. לדעתם מצב התחזוקה של האתר הוא בחזקת סכנה לציבור. אך עד כה לא הצליחו לשכנע את רשויות השלטון למסור לידם את האחיזה באתר. בפבואר 2008 , בית המשפט המחוזי בנצרת, דחה את בקשת המדינה לקביעת הסדר ניהול זמני לאתר קבר רבי שמעון בר יוחאי (הרשב"י) שבמירון. המדינה דרשה כי תינתן לה סמכות זמנית לניהול האתר. המתנגדים לעמדת המדינה הזהירו "כי היענות לבקשת המדינה משמעותה נישול רבני ונכבדי העדה הספרדית מניהול האתר, כפי שנעשה על ידם מדורי דורות". השופטת גבריאלה (דה-ליאו) לוי החליטה כי הסדר ביניים שמבוצע במקום וקיבל את אישור בג"ץ, ישאר בתוקפו. <ref>מקור: '''הארץ'''</ref> | אתר קבר הרשב"י וסביבותיו מנוהל על ידי אחד-עשר [[הקדש|הקדשים]]<ref> עת מהותו של ההקדש הדתי במדינת ישראל ראו : דר' מיכאל ויגודה - ראש תחום עברי במשרד המשפטים , [http://daat.ac.il/mishpat-ivri/havat/30-2.htm גבייה מנכסי הקדש בהליכי פירוק של עמותה] - מדינת ישראל - משרד המשפטים - המחלקה למשפט עברי</ref>, הפועלים במקום "מדורי דורות". מפעם לפעם, המדינה, באמצעות משרד הדתות והרשות למקומות הקדושים , מנסה לקבל אחיזה במקום. לדעתם מצב התחזוקה של האתר הוא בחזקת סכנה לציבור. אך עד כה לא הצליחו לשכנע את רשויות השלטון למסור לידם את האחיזה באתר. בפבואר 2008 , בית המשפט המחוזי בנצרת, דחה את בקשת המדינה לקביעת הסדר ניהול זמני לאתר קבר רבי שמעון בר יוחאי (הרשב"י) שבמירון. המדינה דרשה כי תינתן לה סמכות זמנית לניהול האתר. המתנגדים לעמדת המדינה הזהירו "כי היענות לבקשת המדינה משמעותה נישול רבני ונכבדי העדה הספרדית מניהול האתר, כפי שנעשה על ידם מדורי דורות". השופטת גבריאלה (דה-ליאו) לוי החליטה כי הסדר ביניים שמבוצע במקום וקיבל את אישור בג"ץ, ישאר בתוקפו. <ref>מקור: '''הארץ'''</ref> | ||
שורה 41: | שורה 41: | ||
==תמונות מאזור הקבר== | ==תמונות מאזור הקבר== | ||
<gallery> | <gallery> | ||
תמונה:Baryohay1.jpg|הכניסה לאתר הקבר במירון | תמונה:Baryohay1.jpg|הכניסה לאתר הקבר במירון - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:Almog | ||
תמונה:BarYohay2.jpg|הכניסה לאתר הקבר במירון | תמונה:BarYohay2.jpg|הכניסה לאתר הקבר במירון - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:Almog | ||
תמונה:הנחת תפילין ראושנה בקרב רבי שמעון בר יוחאי.JPG|הנחת תפילין ראשונה | תמונה:הנחת תפילין ראושנה בקרב רבי שמעון בר יוחאי.JPG|הנחת תפילין ראשונה | ||
תמונה:Rashbi.jpg|הציון מעל המערה בה קבור רבי שמעון בר יוחאי | תמונה:Rashbi.jpg|הציון מעל המערה בה קבור רבי שמעון בר יוחאי - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:Shuki | ||
תמונה: | תמונה:Barjochai_5.jpg| המצבה של רבי שמעון בר יוחאי | ||
תמונה: | תמונה:Bar_jochai_6.jpg|מצבת רבי אלעזר בנו | ||
תמונה: | תמונה:Bar_jochai_7.jpg|מתקן הדלקת הנרות | ||
תמונה: | תמונה:Bar_jochai_8.jpg|התקרה, על גגה מתקיימת ההדלקה בליל ל"ג בעומר | ||
</gallery> | </gallery> | ||
==תמונות מאתר ההדלקה על הגג== | ==תמונות מאתר ההדלקה על הגג== | ||
<gallery> | <gallery> | ||
תמונה: | תמונה:Bar jochai 11.jpg | ||
תמונה: | תמונה:Bar jochai 12.jpg | ||
תמונה: | תמונה:Bar jochai 13.jpg | ||
תמונה: | תמונה:Bar jochai 15.jpg | ||
</gallery> | </gallery> | ||
גרסה מ־22:00, 8 בספטמבר 2008
|
קבר רבי שמעון בר יוחאי הוא מבין קברי הצדיקים המפורסמים בארץ ישראל. הוא נחשב לאתר היהודי הקדוש, שמספר המבקרים בו הוא הגדול ביותר, אחרי הכותל המערבי. הילולא דרבי שמעון בר יוחאי על קברו בל"ג בעומר, יום פטירתו המסורתי, מהווה את אחת ההתכנסויות הגדולות של שומרי המסורת בישראל, ביחוד מבני העדה הספרדית ומבני עדות המזרח. מאות אלפים פוקדים את הציון שעל קבר הרשב"י. מקובל להביא ילדים בני שלוש למירון ולספר אותם שם את התספורת הראשונה בחייהם בטקס המכונה חאלקה.
האשכנזים נוהגים לעלות לציון הקבר בחודש אלול ורבים מגיעים לקבר באירועים משפחתיים ולשם השמעת בקשות. בסביבות האתר קברים נוספים של צדיקים. על גבעה המתנשאית בסמוך לקבר נמצאו שרידים מבית הכנסת העתיק במירון.
תאור המקום
מכביש עכו - צפת, בכניסה ללמושב מירון , פונים צפונה, ממשיכים בעליה הצפונית- מערבית ומגיעים אל בנין גדול, בעל כיפות לבנות. בדרך לקבר הרשב"י דוכנים רבים למכירת אביזרי-קדושה, ספרי קודש וסגולות למזל טוב ולרפואה. בימים לפני הילולת ל"ג בעומר אין כניסה ברכב לאתר. מכוניות המבקרים באתר חונות במגרשי חנייה בסביבה ויש להגיע למעלה הגבעה רגלית. במבנה של הקבר חדרים אחדים . בחדר הגדול , בפינתו הדרומית, מצבה המציינת את קברו של רבי שמעון בר יוחאי. למצבה זו יש גישה מצד האזור התחום לנשים. באמצע החדר מצבה נוספת על קברו של הרשב"י, רבי אלעזר בנו. החדרים צדדים מיועדים לתפילה ונערכות בהם תפילות בכל שעות היום. מקום מיוחד באתר מוקדש להנחת פיתקאות עם בקשות ולהדלקת נרות.
על מצבת רבי שמעון בר יוחאי בנוי עמוד, כעין ארובה, המתרומם מעל הגג ועליו נערכת ההדלקה לזכרו, בחצות ליל ל"ג בעומר, על הגג, מתקיימת ההדלקה המסורתית בחצות הלילה . אל הגג מובילות מדרגות אחדות. בצד הכיפה הגדולה שני עמודי הדלקה: האחת על שם רבי שמעון בר-יוחאי והשניה - אלעזר בנו. בליל ל"ג בעומר, מטילים בקערות ליד העמודים סמרטוטים, לעיתים, גם מלבושים יקרים, ספוגים שמן ומדליקים בהם את ההדלקות הגדולות.
בחדר קטן בכניסה למבנה הקברות, בצד המדרגות לגג נמצא קבר יצחק נפחא. אין מצבה המציינת את מיקומו של הקבר. מעל החדר אתר ההדלקה בליל ל"ג בעומר. רבי יצחק נפחא היה מחכמי התלמוד בהמאה ה-3 וגר רוב ימיו בטבריה. מאמרותיו הידועות הם : "לא יגעת ומצאת אל תאמין, יגעת ומצאת תאמין" (מגילה ו), "מלכות נכנסת ומלכות יוצאת, וישראל עומד לעולם" (קהלת רבה).
רבי משה ירושלמי המתאר בשנת תתקכ"ט ( 1769) את הקברים במירון מזכיר את קברו של ר' יצחק נפחא. במירון ליד שער החצר, "במרחק מה, קבור השמש של רבי שמעון בן יוחאי ושמו היה ר' יצחק, וגם עליו בנוי ציון, שאפשר להדליק עליו שמן זית" [1]
ברבים מימי השבוע האתר מלא במשפחות הבאות, מכל רחבי הארץ, לרגל אירועים משפחתיים.
אתרים קדושים נוספים
ליד קברו של רבי שמעון בר-יוחאי מצויים אתרים נוספים, אליהם עולים לרגל. בין השאר:
- מערת הלל הזקן- במערה חצובים כוכים ובתוכם היו מונחים ארונות אבן גדולים. עץ גדול מכסה על פתח המערה. מערת הלל זכתה לפירסום רב ונהגו לבקר בה מייד לאחר העליה לקבר רבי שמעון בר יוחאי. מראים את קברו כבר מהמאה ה-12. באמצע מערת הקבר נצבת אבן גדולה דמויית כוס. האבן חלולה ואינה קשורה למקור מים. מספרים שכאשר אדם הגון מגיע למקום הוא רואה כי האבן מלאה במים , לאחר שהוא רוחץ את פניו, הוא יכול לבקש מה שליבו חפץ. למים מיחסים גם תכונות מרפא.[2]
- קבר רבי יוחנן הסנדלר - בקרבת בנין רבי שמעון בר-יוחאי. מעל המצבה עמוד הדלקה. בצד המצבה מערה קטנה. אחד מתלמידי הרמב"ן מזכיר את האתר כבר משנת 1272. כן מוזכר המקום על ידי נוסעים אחרים מימי הביניים והילך. היות ולפי עדות רש"י הוא נמנה על צאצאיו של הרמב"ן, נוהגים לעלות על קברו ביום פטירתו של רש"י וללמוד במקום מקרא ותלמוד עם פרוש רש"י [2].
- קבר שמאי הזקן - בשביל העולה להר מצוי הציון והמערה, מאוזוליאום ושרידי בית כנסת. ליד קברו מראים את קברי תלמידיו ובני משפחתו. המקום מכונה חרבת שמע.
- רב המנונא סבא - ליד המעין הנובע בצד הכביש לעכו, נמצא לפי המסורת קברו. הוא נמנה על אנשי הסוד ונזכר תכופות בספר הזוהר. רחמים אופלטקה, בספר המסע שלו שהופיע בשנת תרל"ו (1876)הוא מספר על מירון: "ולמטה מערת הלל ותלמידיו ורב המנונא סבא". [1]. "בקיאותו ברזי התורה הנעלים ביותר, על פי המקובלים, באה מכך שהתגלגלה בו נשמתו של משה רבינו ומכאן שמו [2].
- רב ייבא סבא - קברו נמנה בין הקברים שגילה האר"י הקדוש. מסופר עליו שכאשר נתן עינו באדם תיכף נעשה גל של עצמות. ר' חיים ויטאל מוסר, שהאר"י הקדוש גילה את קברו של רב ייבא - במקום אחר - בקרבת צפת ליד הבאר, הנקראת בערבית ביר אלשייך - באר השייח, הנמצאת בצד הדרך למירון: והנה שם למעלה בראש ההר סלע אחד ומעט מישור, אצלו קבור רב ייבא סבא. (שער הגילגולים).
מסורת אחרת הידועה גם בימינו מראה את קברו של רב ייבא סבא במירון בקרבת קברו של רבי שמעון בר יוחאי - במערה שלפני שער החצר מימין. [1].
- מערת הכהנים - בקרבת מירון במרומי ההר מצויה מערה הנקראת מערת הכהנים. נראה שפה היה בית הקברות של הכהנים תושבי מירון הקדומה. תלמידו של רבי חיים בן עטר מספר על ביקורו במירון עם רבו בשנת תק"ב 1742: "סמוך לה מערה גדולה הנקראת מערת הכהנים. אמרו שפעם אחת באה אישה והביאה לשם את בנה. ונכנס לבדו למערה וכשבקשוהו ומצאוהו במערה, אמר להם: כמה אנשים לבושי בגדים לבנים יש כאן ונשקוני וברכוני". [1].
- כסא של אליהו - בראש ההר הגבוה ביותר מזדקף שן סלע הנשקף על פני המרחבים היא האבן המכונה בשם "כסא אליהו". לפי המסורת הוא יופיע תחילה בגליל. [1].
- קבר ייבא סבא - עדויות מימי הביניים מספרות כי הקבר מצוי בבאר בצד הדרך למירון. מסורת מאוחרת יותר מצביע על אתר הסמוך לקברו של רבי שמעון בר יוחאי [2]. (ראו תמונה משמאל)
- מערת רבי יוסי בן קיסמא - אחרי קבר רבי שמעון בר יוחאי באזור המשוב היום. החל מהמאה ה-13 יש עדויות של מבקרים שעלו על קברו וכך תארו אותו : "גל אבנים ואילן גדול של שקדים באמצע הגל". היום יש המזהים את המערה. אחת מאמרותיו הייתה : " העמיקו לי ארוני" [2].
ניהול המקום
אתר קבר הרשב"י וסביבותיו מנוהל על ידי אחד-עשר הקדשים[3], הפועלים במקום "מדורי דורות". מפעם לפעם, המדינה, באמצעות משרד הדתות והרשות למקומות הקדושים , מנסה לקבל אחיזה במקום. לדעתם מצב התחזוקה של האתר הוא בחזקת סכנה לציבור. אך עד כה לא הצליחו לשכנע את רשויות השלטון למסור לידם את האחיזה באתר. בפבואר 2008 , בית המשפט המחוזי בנצרת, דחה את בקשת המדינה לקביעת הסדר ניהול זמני לאתר קבר רבי שמעון בר יוחאי (הרשב"י) שבמירון. המדינה דרשה כי תינתן לה סמכות זמנית לניהול האתר. המתנגדים לעמדת המדינה הזהירו "כי היענות לבקשת המדינה משמעותה נישול רבני ונכבדי העדה הספרדית מניהול האתר, כפי שנעשה על ידם מדורי דורות". השופטת גבריאלה (דה-ליאו) לוי החליטה כי הסדר ביניים שמבוצע במקום וקיבל את אישור בג"ץ, ישאר בתוקפו. [4]
תמונות מאזור הקבר
- הנחת תפילין ראושנה בקרב רבי שמעון בר יוחאי.JPG
הנחת תפילין ראשונה
תמונות מאתר ההדלקה על הגג
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 אתר מורשת לזכרו של רבי ש.ז. כהנא
- ↑ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 מקור:מנחם מיכלסון, יהודה סולמון, משה מילנר
- ↑ עת מהותו של ההקדש הדתי במדינת ישראל ראו : דר' מיכאל ויגודה - ראש תחום עברי במשרד המשפטים , גבייה מנכסי הקדש בהליכי פירוק של עמותה - מדינת ישראל - משרד המשפטים - המחלקה למשפט עברי
- ↑ מקור: הארץ
לקריאה נוספת
- זאב וילנאי, מדריך הגליל, הוצאה מחודשת של אחיעבר - ירושלים, 1980.
- מנחם מיכלסון, יהודה סלומון, משה מילנר, מקומות קדושים וקברי צדיקים בארץ ישראל, משרד הבטחון - הוצאה לאור, 1986
- צבי אילן, בתי כנסת קדומים בארץ ישראל, משרד הבטחון - הוצאה לאור, 1991.
קישורים חיצוניים
- אתרים מהר מירון, מורשת - "כמעיין המתגבר" - יצירתו של הרב ש. ז. כהנא
- תבנית:הארץ